|
||||
|
||||
בואו נעמיד את עצמנו במקום. הרי גם אנו איננו רוצים בשכנותם של ערבים, חרדים, מתנחלים או כל מי ששונה מאיתנו. רוב בני האדם שואפים לחיות באוכלוסייה הדומה לשלהם (על בסיס: תרבות, גזע, דת, השכלה (מחק את המיותר)). מגורים בסמוך לאוכלוסייה שונה זה מתכון לבעיות. את האמת שכאן כבר צריך לדון בכלל על חוק ועדות הדיור והאם הוא נכון- לפי דעתי יש הבדל מהותי בין עיר (אוכלוסיה מגוונת) לישוב (על בסיס אוכלוסיה ייחודית). |
|
||||
|
||||
לא מקבל את ההנחה שלך. אין לי בעיה לחיות עם ערבים וחרדים כל עוד הם יקיימו כללים בסיסיים של שכנות טובה. (לא להרעיש, לא ללכלך, פרטיות וכו') תגיד איילון, מאיפה מתנחלים בדוגמא שהבאת- אתה באמת חושב שמדובר בגזע ? |
|
||||
|
||||
רצוי לחדול קצת מהקשקשת ולהצמד לעובדות. וועדות קבלה, למגינת ליבו של ארגון עדאללה, לא יוסדו על מנת לשמור על צביון יהודי ולהדיר ערבים מאדמות הגליל. הן נוסדו כדי לאפשר לקהילות (יש דבר כזה) לשרוד. ה"אפלייה" האמיתית המתרחשת בישובים קטנים, שמשום-מה נעלמת מעין הציבור חובב הסנסציות, היא נגד פנסיונרים מהמרכז שבאים לפרוש לפנסיה בצפון. האפלייה הזו מוצדקת מאין כמוהה, ולכן וועדות הקבלה הן עניין הכרחי, שלא קשור כלל ל"איננו רוצים בשכנות", "ראיית עולם צרה" ושאר בילבולי מח שמקובל להפריח בהקשר זה. המשוואה פשוטה: אין וועדות קבלה ==> אין ישובים קטנים. אין ישובים קטנים ==> אין קהילות. הנה זה שוב, למתקשים: וועדות קבלה לא קשורות לערבים. וועדות קבלה נועדו לשמור את הישוב צעיר ועם מספיק ילדים כדי להחזיק גן. |
|
||||
|
||||
שמועות מספרות שבעולם הגדול יש כמה יישובים קטנים שמתקיימים כמה מאות שנים בלי ועדות קבלה... |
|
||||
|
||||
השמועות אומרות שהמשוואה F = ma אינה נכונה. |
|
||||
|
||||
ולכן...? |
|
||||
|
||||
אולי וועדות קבלה לא יוסדו על מנת לשמור על צביון יהודי ולהדיר ערבים מאדמות הגליל. בטוח שרקפת (וכמוה רובו המוחלט של גוש שגב) יוסדה על מנת לשמור על צביון יהודי ולהדיר ערבים מאדמות הגליל1. על אדמות שהופקעו (בין היתר מסכנין) לצרכי בטחון2. אפשר להסכים עם הצעד הזה ואפשר להתנגד לו. אי אפשר3 להכחיש את קיומו. ___ 1 תחת השם "ייהוד הגליל". 2 מה שכונה "שטח 9". ותמיד אפשר להשתמש בעלה התאנה של לשם. 3 כלומר אפשר, אבל זה לא יאיין אותו. |
|
||||
|
||||
לא שמתי לב שמישהו הכחיש דבר כזה, ואם כן מוסכם על שנינו שהוא טועה. |
|
||||
|
||||
לא מדויק. ועדות קבלה נועדו גם לשמור את הישוב עשיר ועם אנשים שיבנו בו בתים גדולים ושישלמו ארנונה ודמי ועד גבוהים. |
|
||||
|
||||
כתבה על ועדות קבלה ביישובים "קהילתיים": (פרסומת עצמית - מהבלוג שלי, אם כי לא אני כתבתי). |
|
||||
|
||||
כאחד שעבר ועדת קבלה למושב, אני חייב לציין שהיה מדובר בהליך קל ומהיר ולמעט תלוש משכורת ומכתב המלצה ממקום העבודה (שאני ניסחתי והבוסית שלי חתמה עליו) לא היה כרוך בפגיעה בפרטיות. התייצבנו לראיון, הצהרנו שבכוונתנו לגור במקום (לא חסרים כאלו שבאו להקים בית כהשקעה ומאז ועד היום הנכס מושכר) ושנכבד את מנהגי המקום (מנגל בשבת לא, נסיעה ברכב כן) והתקבלנו. היו לנו חששות, שכן המושב הוותיק הוא הומוגני - 99% הם מעדה מסויימת שלא אני ולא זוגתי נמנים עליה, אבל לא נראה שזה היווה שיקול, ולראיה, להערכתי פחות ממחצית הגרים בהרחבה הם בני אותה עדה. אני מניח שבמושבים יקרים יותר ואשכנזים יותר (זה הולך ביחד) זה היה יכול להיות יותר מסובך. |
|
||||
|
||||
זה תלוי ברמת הנחשקות של פיסת הנדל''ן החלומית שמציעים לך ובסוג הקהילה. יש מכיר מקומות שדורשים אבחון באחד ממכוני האין ברירה, רומזים שעדיף להגיע עם המלצות מתושבי המקום ובודקים איתנות פיננסית. יש בזה פגיעה בפרטיות במידה מסויימת, אבל לכל הדברים יש מחיר. |
|
||||
|
||||
ברקת, זו אחת ה''כתבות'' הפחות מדוייקות שקראתי לאחרונה. אשריך שלא את חתומה על המנשר המשונה הזה. |
|
||||
|
||||
ונימוקיך הם? (הכתבה נכונה ל-2006 לכל הפחות). |
|
||||
|
||||
אני לא כל-כך יודע היכן להתחיל, כיוון שכמעט שום מלה שם אינה אמת. אולי מוטב שאשאל אני את הכותבת - היכן הנימוקים? "הרי ש"שכונות הרחבה" חדשות, המוקמות במושבים על אדמות חקלאיות של המדינה," - שקר. "אף שתושבי השכונות הללו אינם מצטרפים לאגודות השיתופיות של המושב או הקיבוץ" - שקר. "עשרות מושבים וקיבוצים קיבלו בשנים האחרונות אישור ממינהל מקרקעי ישראל להקים "שכונות הרחבה", המוקמות על אדמות שהמדינה העמידה לרשותם בעבר לצורכי חקלאות" - שקר. "רוב השכונות המוקמות נהפכות במהרה לשכונות יוקרה בה מתגוררת אוכלוסייה הומוגנית," - שקר. "הקריטריונים המחמירים משאירים בחוץ בני מיעוטים ועולים חדשים" - החלק האחרון הוא שקר. "באמצעות הצבת תנאי השירות בצה"ל כתנאי קבלה הכרחי," - שקר. "גם היהודים שאינם משתייכים לשכבה החברתית-התרבותית שאליה משתייכים חברי המושב נשארים בחוץ" - שקר. "המעמד הבינוני עושה לעצמו שדרוג על אדמות המדינה ובסיוע המדינה" - שקר. "רווקים, משפחות חד-הוריות, ידועים בציבור וזוגות שנישאו במסגרות אלטרנטיביות לא יתקבלו." - שקר. "כל היישובים דורשים שהמועמדים יהיו אחרי שירות צבאי מלא" - שקר. "חיילים בשירות סדיר לא מתקבלים ליישוב" - שקר. "מי שעבר את גיל 45 יתקשה לקנות בית ביישוב קהילתי או במושב, מעל גיל 60 זה כבר בלתי אפשרי." - שקר. "סלקציה מקוממת ומזכירה זמנים אחרים שכולם רוצים לשכוח" - גודווין. "מדובר בהליך הרסני מבחינה חברתית-כלכלית, שיוצר חברה סטריאוטיפית, גזענית, מבודלת, שסועה, מנוכרת וחסרת סובלנות" - שקר. "מנהל מקרקעי ישראל לוקח את האדמות ששייכות לציבור ומקצה אותן למי שהוא רוצה" - זו להערכתי האמירה הלא שקרית היחידה במאמר. "יש כאן חלוקה לא צודקת של משאבים המאפשרת לקבוצות חזקות להתחזק עוד יותר" - שקר. "שכונות ההרחבה" פותרות למושבים את בעיית החובות לבנקים שנוצרה בעקבות משבר החקלאות של שנות השמונים" - חצי ראשון אמת, שני בורות. "הוועדות משווקות תדמית יוקרתית, שמאפשרת למושבים לגבות כסף רב עבור הבתים" - שקר מהול בבורות. כל הפסקה המוקדשת לאותם "מכוני אבחון אישיות", היא תערובת מוזרה של בורות תהומית ושקרים. וואו, זה היה מעייף. יש בעיות אמיתיות עם הליכי קבלה ליישובים, אין צורך בבדיות כדי להעלות אותן. |
|
||||
|
||||
לגבי הגודווין אתה ודאי צודק (אולי באמת אערוך שם). לגבי כל השאר - תודה על פירוט ההאשמות, אבל הוא לא עוזר לי ולא מסביר את עמדתך. |
|
||||
|
||||
אין לי בדיוק "עמדה", מעבר לכך שאני לא חובב של סילופי עובדות, ומעבר להיותי חבר ישוב קהילתי. אני אשתמש כאן במילה הכללית "יישוב" ללא הפרדה בין קיבוץ, מושב שיתופי או יישוב קהילתי, אף כי בפועל ההבדלים מהותיים. נתחיל לעבור על הטענות שהועלו (הניסוחים שלי): 1. ביישובים של היום אין ערבות הדדית כלכלית או חברתית, ולכן אין משמעות לביטוי "התאמה לקהילה". נימוק מעניין, הבעייה איתו הוא שהוא שגוי מן היסוד. להרבה ישובים קטנים יש רכוש משותף, מרחב ציבורי משותף, וכסף מזומן משותף. לחלקם יש גם פנסיה משותפת, ביטוח משותף, ומערכת חינוך משותפת. לרבים יש חובות משותפים. 2. המצטרפים החדשים משלמים הון, אך אינם מקבלים את חלקם בנכסי היישוב. כהצהרה כללית זה שקר די מכעיס, כיוון שהמציאות האבסורדית הפוכה לחלוטין: בהרבה יישובים מצטרפים חדשים נהיים בן לילה *שותפים שווים* בכל נכסי האגודה השיתופית. שמעת נכון - שווי זכויות. כל מה שבנו מקימי היישוב במו ידיהם, בשנים של עבודה קשה, בזמנים בהם איש לא רצה לגור ביישוב המוזנח, נהיה כעת משותף לכל מאן דבעי שחשקה נפשו בווילה בצפון. זה לא חייב להיות כך - הכל תלוי במודל פירוק השותפות שנעשה, במצב שיוך הנכסים ובעוד אלף ואחת פרטים טכניים. 3. המושבים מרוויחים הון על ההרחבות. כמדומה, זהו הטיעון המשונה ביותר. ראשית, הדרך הבטוחה למקסם את עלות הנכסים בהרחבות היתה להוציאן למכרז פומבי לכל המרבה במחיר. וועדת הקבלה מקיאה מהישוב אוכלוסיות שיש להן האמצעים, אך אינן מתאימות לאופיו. שנית, הרווח של מושב מהרחבה, אם נניח לרגע שיש כזה, אינו תלוי כלל בשווי הנכס. שלישית, מירב היישובים שאני מכיר, עושים מאמצים גדולים להוזיל את עלות הבנייה ככל הניתן, מתוך תקווה לאפשר לאוכלוסייה צעירה להצטרף ליישוב. 4. כל מי שאינו <X>, לא יתקבל ליישוב. נו, זה פשוט לא נכון. עולים חדשים? יש בארץ ישובים שיש בהם יותר עולים חדשים מאשר צברים. 5. מכוני אבחון, שירות צבאי. הנושא זכאי לסעיף משלו. מקור החיוב במכון אבחון, שמוסכם על כולם שהוא קשקוש מגוכך, הוא בדרישות הסוכנות, שהיתה שותפה במימון הקמתם של לא מעט יישובים בארץ. גם חובת השירות הצבאי משם. בפועל לוועדת הקבלה אין שום חובה, לכאן או לכאן, להתייחס לתוצאות האבחון, אך היא מחוייבת לבצע אותו, כיוון שבהיעדרו היא מסתבכת משפטית עם מועמדים שנדחו. הטענה כי היישוב מרוויח כסף מהתהליך העקום הזה נראית לי על גבול הוצאת הדיבה. בואי נתפשר על - שקר. |
|
||||
|
||||
שגוי לחלוטין. ביטול וועדות הקבלה היה מעלה את מחירי הבתים באופן מיידי. |
|
||||
|
||||
אם וועדות הקבלה נועדו לשמור על ישוב צעיר ורב ילדים, למה הם דוחים אמהות צעירות עם ילדים, אך בלי אב במשפחה? |
|
||||
|
||||
כי הם חוששים, על בסיס דעה קדומה שלפיה אשה לבד היא מתכון לפירוק משפחות אחרות. |
|
||||
|
||||
באחוזי הגירושים של היום, אין לזה שום משמעות. הסיבה האמיתית הרבה פחות מרגשת - יש מספיק ביקוש של זוגות נשואים, אז לרוב היישובים אין סיבה להתעקש לקבל דווקא ''משפחה אלטרנטיבית''. (אבל יש כמובן, בישובי משגב, את כל סוגי המשפחות, ורובן צלחו היבט את וועדת הקבלה). |
|
||||
|
||||
אם אין לזה שום משמעות, אז קבלת משפחה אלטרנטיבית לא היתה ''התעקשות''. במצב של היום, משפחה של זוג נשוי היא ברירת המחדל, וכל מה שחריג מעלה סימני שאלה. |
|
||||
|
||||
את עדינה מדי. בעיניי אמירה ש"יש מספיק משפחות רגילות אז אין סיבה להתעקש על משפחה אלטרנטיבית" היא כמו כל הערה גזענית (במובן הכי רחב של המלה) אחרת: יש מספיק לבנים אז לא צריך להתעקש על כושים, יש מספיק בריאים אז לא צריך להתפשר על נכים, יש מספיק עשירים אז למה לקבל עניים. וכולי, AD NAUSEUM. |
|
||||
|
||||
מסכים, אך הסוגריים עודם בתוקף. |
|
||||
|
||||
ואולי הם פשוט מעדיפים משפחה עם שתי משכורות. |
|
||||
|
||||
ביישובים בהם קיימת תורנות שמירה, חוששים שהמבקשת להצטרף לא תשתתף בתורנות. |
|
||||
|
||||
בדיוק. הוועדות לרוב מתנגדות לפנסיונרים, וגם גרושים גרושות אלמנים ואלמנות לא רצויים בגלל האיום על המשפחות הקיימות. רוצים גנים יציבים, יותר ילדים בשכבות גיל שונות, פחות נסיעות לחוגים ואנשים שלא באו רק להנות. הוועדות מבצעות החלטות שהקהילה קיבלה, הם לא תמיד החברה הרעים בסיפור. (אם יש כאלה) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |