|
||||
|
||||
במאה מליון שקל אפשר לקנות זוג אופניים לכל תושבי תל אביב |
|
||||
|
||||
הצרכנים של הפרויקט הם כמובן לא תושבי תל אביב. |
|
||||
|
||||
בסדר ב100 מליון שקל אפשר לקנות זוג אופניים לכל תושב ותושבת ישראל והשטחים שאין לו או לה זוג אופניים אבל הוא/היא רוצה בכך ואינו יכול/ה להרשות לעצמו/ה את ההשקעה האדירה הזאת |
|
||||
|
||||
הבעיה היא לא לקנות את האופניים הבעיה היא לסחוב אותם במכונית. או ברכבת, שבכלל אסור. |
|
||||
|
||||
ובכל מקרה מה שעלה הרבה כסף זה השבילים ולא האופניים. |
|
||||
|
||||
"במיזם הושקעו כ-100 מיליון שקלים, והוא כולל גם את סלילתם של יותר מ-100 ק"מ של שבילי אופניים" |
|
||||
|
||||
מליון שקל לק''מ |
|
||||
|
||||
יותר מ-100 ק"מ. סלילת ק"מ כביש עולה נכון ל-2008 340,000 ש"ח (או 25 מליון ש"ח). הרוחב של שביל אופניים הוא בערך חצי מהרוחב של כביש, אבל מצד שני בגלל שמדובר בתל אביב, שטח בנוי, צריך להוסיף לזה גם את העלות של הסבת החניה/כביש/מדרכה/שטח בנוי. אולי 200 אלף ש"ח? אם ה"יותר ממאה" זה 120 אז אנחנו מדברים על יותר מ-20 מליון. בניית עוד 150 תחנות בעלות של, נגיד, 300 אלף ש"ח לתחנה יוצא לנו 45 מליון. אם הלונדון היחס היה 6,000 אופניים ל-400 תחנות, אז כנראה שכאן מדובר ביותר מאלפיים אופניים, אם המחיר דומה למחיר שבוריס השיג מהקנדים, אז אנחנו מדברים על 5,000 שקל לזוג או עוד 10 מליון שקלים. כמה יצא לנו? 75 מליון? תוסיף לזה את התשתיות, הביטוח, העובדים... סדר הגודל יוצא די דומה. |
|
||||
|
||||
עלות הסלילה שקישרת אליה היא עלות ביצוע - ללא תכנון, אישורים, פיצויים וכו'. כמו-כן רוב חומרי הבנייה התייקרו מאז (ברזל, לדוגמה, התייקר בכ-80% מאז 2008). |
|
||||
|
||||
רוחב של שביל אופניים הוא 5 מטר? המחיר שאתה מביא הוא לכביש ברוחב 10 מטר ודווקא בגלל שבונים בתוך שטח עירוני ועל בסיס תשתית קיימת אז מחיר הסלילה צריך להיות עוד יותר נמוך 45 מליון שקל רק על התחנות? 5000 ש"ח לאופניים? לא יותר הגיוני לקנות כמה עשרות או מאות אלפי אופניים הכי זולים שאפשר למצוא ב"יד שנייה" או זאפ ולחלק לכל דצריך ? |
|
||||
|
||||
"הרוחב של שביל אופניים הוא בערך חצי מהרוחב של כביש" לא כתבתי את זה למעלה? בדיוק בגלל זה הורדתי את המחיר. למה המחיר צריך להיות עוד יותר נמוך? קודם היה לך כביש, מדרכה וחניה עכשיו יש לך כביש, מדרכה, חניה ושביל לאופניים. זוג אופניים שמשמשים מאות אנשים ביום לאורך עשרות קילומטרים, ולא מדובר באנשים שאיכפת להם במיוחד מהאופניים, צריכות להיות חזקות. אתה צריך צמיגים טובים (אלה של האופניים הזולות מתפנצ'רים כל 20 קילומטר, די הרבה שאתה קונה משוה לעצמך, כלום בשימוש רב) אתה צריך מתכת שלא מתחלדת מהר (בהנחה שהצבע ישרט די מהר) ומסדרת יציבה לזעזועים (קשה להניח שהנהגים ששוכרים אותם באמת יקפידו לשמור עליהם כאילו היו שלהם), ואתה כמובן צריך משהו בטיחותי שיחזיק נהגים מבוגרים שלא בהכרח נוהגים הכי טוב בעולם, בעלי משקל משתנה ושלא בלתי סביר שיקחו איתם משקל נוסף (לאפטופ...). לא נראה לי שאם תתן אופניים בלי שבילים, בלי תחנות עגינה ובלי אפשרות להחליף אותם ליד תחנות הרכבת תקבל את המטרות של הפרוייקט. |
|
||||
|
||||
5 מטר רוחב לשביל אופניים זה נראה לי מוגזם בשביל שביל אופניים מספיק 2-2.5 מטר חלק מהמחיר של בניית כביש הוא מחיר התשתית שעליה סוללים את הכביש או הרחוב בתל אביב התשתית הזאת כבר קיימת כך שמחיר הסלילה צריך להיות עוד יותר נמוך אם אתה מחלק את האופניים במקום להשכיר אותם אז כל זוג יעשה הרבה פחות עבודה ביום ואם המטרה של הפרויקט היא לעודד שימוש באופניים בתוך תל אביב אז חלוקת אופניים זולים חינם היא שיטה לא פחות טובה מהמערכת שהקימו מצד שני אם המטרה של הפרויקט היתה להזרים כספי ציבור לכיסים של החבר'ה ... |
|
||||
|
||||
המטרה של הפרוייקט היא להקל על התחבורה בתל אביב. אם תתן לדני בבנימינה אופניים הוא ישתמש בהם בסופי השבוע, וימשיך להשתמש באוטו הפרטי או במונית על מנת להגיע לעבודה בתל אביב, בעזרת המערכת הנוכחית הוא יוכל לסוע ברכבת לתל-אביב ומהתחנה להשתמש באופניים להגיע לעבודה. |
|
||||
|
||||
הקמת תשתית של מסלולי רכיבה על אפניים, נשמע לי דבר נכון, ואני מתאר לעצמי שמן הסתם היא תשרת גם את הרוכבים על הקורקינטים החשמליים ומיני כלים מן הסוג הזה. זה נשמע לי שקצב הגידול במספר כלי הרכב ובאוכלוסייה בישראל לא תשאיר ברירה אלא לפתרונות חלופיים מן הסוג הזה. כמה אפשר עוד יהיה להמשיך ולפקוק, ולדחוס ולהוסיף. מכל מקום הרעיון של השבת האופנה של שימוש באופניים כמו פעם שרואים בתמונות שחור לבן, הוא רעיון סימפטי שמעורר חיוך. |
|
||||
|
||||
עפ"י לשכת התכנון המחוזית מרכז של משרד הפנים (מסמך word), רוחב מיזערי נע בין 1.5 ל 3.5 מטר תלוי בסוג הרחוב ונפח התנועה. |
|
||||
|
||||
אבל כאן מדובר בהשקעה שאמורה להחזיר את עצמה (באופן חלקי, לפחות) לאורך זמן - אם לא באופן ישיר, אז בוודאי שבאופן עקיף. |
|
||||
|
||||
ושימוש בכסף כדי לקנות אופניים לכל דורש לא היה מביא את אותו "החזר" על ההשקעה ? |
|
||||
|
||||
לא. תיקח אותם אתך באוטובוס? במכונית? "כל דורש" זה גם מי שמגיע לתל אביב מבחוץ? |
|
||||
|
||||
למה לא? אם הנחת היסוד שלך היא שיש מספיק אנשים שיעדיפו לסוע בתוך תל אביב על אופניים כדי שבאמת יהיה "החזר" על ההשקעה ... |
|
||||
|
||||
אם אתה צריך לסחוב אתך את האופניים לכל מקום, למצוא להם מקום קשירה זה הרבה פחות נוח. אם אתה מישהו מחיפה שקופץ לתל אביב יום בשבוע, אתה תטרח לקנות אופניים במיוחד בשביל זה? (ובו נניח שתוכל לקחת אותם ברכבת הצפופה). |
|
||||
|
||||
לא, הוא לא יוכל לקחת אותם ברכבת הצפופה כי ברכבת ישראל אסור להעלות אופניים. זה אחד הדברים המרגיזים והמכבידים ביותר. |
|
||||
|
||||
ומה לדעתך פעולה יותר הגיונית ויותר פשוטה להשקיע 100 מליון שקל במערכת להשכרת אופניים או לאפשר הכנסת אופניים לרכבת? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה מקובל בעולם (מה מקובל?) אבל הכנסה של מספר זוגות אופניים לקרון תגרום ללא ספק לחסימת המעברים ואי יכולת לתפעל את הרכבת במיוחד בשעות העומס. האופניים צריכות קרון מיוחד (נטול מושבים, עגלות, מזוודות, צ'מידנים ואנשים ללא אופניים) או להיות מתקפלות. |
|
||||
|
||||
מהבחינה הזאת אופניים הן לא שונות מעגלות ילדים,כסאות נכים או מזוודות על גלגלים |
|
||||
|
||||
מזוודות לא תופסות אפילו מחצית מהמקום שתופסות אופניים (גם לרוחב, גם לגובה וגם לאורך), לנכים עם כסאות גלגלים קשה לעלות לרכבות ללא תיאום מיוחד והם גם לא עושים את זה בפועל, ועגלות ילדים בתחבורה ציבורית (גם באוטובסים) הן מועטות (מנסיוני שתיים ברכבת זה הרבה) מספיק בשביל שיהיה אפשר לסבול אותן. צריך לעשות ניסוי ולראות מה הביקוש לאופניים ברכבת אם הוא גדול, אז אי אפשר לעלות אותן ללא קרונות מיוחדים (שיעלו יותר מ100 מליון שקל), ואם הוא מועט, אכן יש מקום לעשות הקלות. |
|
||||
|
||||
100 מיליון שקל? אופניים לא זקוקות לקרון מפואר, הן יהיו שבעות רצון גם בתוך קרונית פוספטים (ישנה). |
|
||||
|
||||
קרון רכבת עולה יותר ממליון וחצי יורו (לא כולל עלויות תחזוקה), אין לי מושג כמה עולה להסב קרון קיים לשימוש של אופניים, אבל מן הסתם, גם הנוסעים צריכים להיות בקרון (מזגן וכסאות), והוא צריך להתאים לרכבות החדשות, וצריך אחד כזה בכל רכבת, אז קרון פוספטים לא יתאים, אבל אולי ניתן להתאים קרון רגיל. אז אם בוחרים באופציה של קרונות חדשים 100 מליון שקל זאת הערכת חסר משמעותית (זה מספיק למשהו כמו 13 קרונות). אם בוחרים בקרונות ישנים שמסבים אותם לקרון אופניים, אז צריך להתמודד עם פחות מקום לנוסעים ופחות קרונות בשעה שאלו משופצים, והעלות, גם היא, תני לי לנחש, תהיה מעל ל-100 מליון שקל. זה לא אומר, שברכש הבא של קרונות לא צריך לעשות את זה, רק שזה בטוח לא יהיה בכל רכבת, לא מחר ולא בעוד 3 שנים. |
|
||||
|
||||
בשוויץ יש קרונות מיוחדים (ומסומנים) לאופניים, בחלקם אפשר לתלות את האופניים במאונך, כך. |
|
||||
|
||||
זה נראה פתרון טוב, עלותו (קרונות מיוחדים, או שיפוץ הנוכחיים) היא כנראה לא נמוכה במיוחד. |
|
||||
|
||||
מנסיוני: בגרמניה יש קרונות עם ציור של אופניים. זה בדר"כ אומר שכל המושבים צמודים לגב הקרון - כך שאפשר לשבת עליהם - אבל גם ניתן להשעין עליהם את האופניים (בדר"כ כמה זוגות אחד על השני) בלי להפריע למעבר. חוץ מפעם אחת יוצאת דופן טרם קרה שלא היה לי מקום בקרון כזה. באלפים השוויצרים יש בתחילת הקרון שטח אכסון קטן לאופניים. אלו ווים עליהם ניתן לתלות את האופניים מהגלגל. נראה לי שאפשר לאכסן 4-6 אופניים ככה בשטח מאד קטן, אבל אני לא סגור על המספר עצמו. |
|
||||
|
||||
גם בבריטניה אפשר להעלות אופניים לרכבות. לא זוכר מה המיתקון. בארצנו, אגב, הרכבת הצהירה שיהיה פיילוט שבמסגרתו לא-בשעות-העומס יהיה מותר להעלות אופניים לרכבות עם 'קרון נכים' - זה הקרון, בד''כ ראשון ברכבות קומתיים, שיש בו כבש משופע במקום שורת כיסאות. בנתיים עוד לא מצאתי מישהו שנתנו לו לעלות לרכבת עם אופניים לא-מתקפלות. גם אופניים מתקפלות עולות לרכבת רק עם כיסוי - לא שאני מבין למה.. |
|
||||
|
||||
מישהו מוכן להסביר מהו "בלו" ומה פשר השם? |
|
||||
|
||||
ובתרבות הפופולרית (לפחות פעם): לצלילי הברקרולה הוא סיפר על מס הבלו, על סחורות בלי בנדרולה שתופסים אותן (או לא) ועל הברחת רזרבים של וָלוּטה בתוך תפר ועל דְבר מטען קונסרבים שהיה נגוע דֶבֶר! |
|
||||
|
||||
ולטובת החפצים לצפות ולשמוע: |
|
||||
|
||||
בבריטניה, למחות ברכבות הפרבריות מסביב ללונדון, אסור להעלות רכבות בשעות העומס, ומשום מה אלה דווקא השעות הרלוונטיות למרבית הנוסעים. |
|
||||
|
||||
בעולם נהוגים קרונות מיוחדים אליהם ניתן להכניס גם אופניים. ויש שם גם מושבים. ניתן כבר כיום לעלות לרכבת עם אופניים מתקפלים, בתנאי שהם מקופלים, ומכוסים, וסגורים בתיק כך שאף אחד לא יראה שהם אופניים. ____________________ הדיון ארוך, נכנסתי אליו רק עכשיו... לא, לא בדקתי אם כבר אמרו את זה. ואם אמרו - חרמפפ מראש. |
|
||||
|
||||
בתגובה 570109 כתבתי לצערי את הטיעון עם שגיאת כתיב ("בו" במקום "בא"). לכן אחזור עליו שוב, בתקווה שהוא יהיה מובן יותר: זה מסורבל להיסחב עם האופניים מחיפה עד לתל אביב. זה מסורבל למצוא להם מקום חניה. זה מסורבל. מהסיבה הזו כתבתי שם שגם אם תהיה דרך להביא את האופניים ברכבת זו תהיה בעיה. ובתשובה ישירה לשאלתך: יותר פשוט ויותר הגיוני לצחצח שיניים כל יום. |
|
||||
|
||||
רכבת ישראל במהלך להוספת קרונות המתאימים לאופניים (אין לי מושג אם מדובר בשלבי מכרז ראשוניים או שהקרונות או-טו-טו כאן). |
|
||||
|
||||
ולאופניים השכורות אתה לא צריך למצוא מקום קשירה? במערכת השכרה אתה מוגבל לתחנות של המערכת ומי מבטיח לך שאתה תמצא זוג אופניים פנוי כשתרד מהרכבת? אם המערכת תהייה ממש פופולארית יש סיכוי שיקחו את כל האופניים שבתחנת הרכבת ואז תצטרך להתעכב עד שיביאו לך אופניים מהמחסן המרכזי על כל דבר שבו מערכת אופניים להשכרה מקלה על הרוכב הפוטנציאלי אפשר למצוא דבר שבו אופניים אישיות עדיפות . איפה הציניות? אני חושב שזה די ברור למה הממסד התל אביבי העדיף להקים מערכת השכרה על פני חלוקת אופניים זולים לציבור |
|
||||
|
||||
אני עדיין יכול למצוא להן מקום קשירה. אבל אני יכול להפטר מהן בתחנה הקרובה ליעד. אם לא יהיו מספיק זוגות אופניים, המערכת תהיה פיל לבן שאף אחד לא משתמש בו. זו גם אפשרות. לגבי הציניות ר' אריק שרון והבלגי הגדול מתגובה 561859. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |