 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי זה לא בדיוק המאמר המתאים, אבל הייתי רוצה לפתוח דיון בהשפעות בפועל של ההומאופתיה. הרי למרות שאין בה הגיון מדעי בכלל לגמרי, הומאופתיה כן עובדת - על פלצבו (וכך גם שיטות אחרות של רפואה אלטרנטיבי). הטיעון התועלתני העיקרי (בניגוד לכאלו המקדשים את האמת בהיותה האמת) להתנגדות להומאופתיה, עד כמה שראיתי הוא כזה: אותה אישה שלקחה תרופות הומאופתיות שגרמו לה תועלת, יכלה לבחור להאמין ברפואה המערבית, וכך הייתה זוכה גם לעזרה שאשכרה מבוססת על משהו, ו*גם* לאפקט הפלצבו. השאלה עד כמה זו קביעה ריאלית. החוסר באפקט פלצבו לא קשור רק לאי היכרות מספקת עם המחקרים, אלא לדברים יותר אמוציונליים, כמו השוני בהתייחסות לחולה בין מטפל "קונוונציונלי" ל"אלטרנטיבי". ברמת העקרון, כנראה שאין שום סתירה בין רפואה מבוססת מדע לבין טיפול אישי וחם, למשל אבל זה המצב בפועל; וזאת בלי להזכיר את הנחמה שבאנטי מדעיות עצמה. האם לא ייתכן שמצבם של אנשים מסוימים יורע במידה ותשכנע אותם באי תקפות ההומאותפיה, מכיוון שהם לא ישיגו את אותו אפקט פלצבו גם כשילכו לטיפולים-של-ממש, גם אם ברמה הרציונלית הם יאמינו בתקפותם באותה מידה? האם לא ייתכן שעבורם אותו אפקט חשוב אף יותר מההשפעות הממשיות של טיפול אחר שיעברו? (אשמח אם יגיבו אנשים שיש להם ידע בנושא, כי לי אין, אני רק מעלה את השאלה הבסיסית. זה לא שיש לי איזו תשובה מסודרת בראש או משהו, יש מצב שאני מדבר שטויות) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסקנה: האישה הזו צריכה להפסיק להתקמצן ולהתחיל לשלם כמו שצריך לרופא פרטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שהשמאים של ההמואפטיה מתנגדים לשימוש ברפואה קונבנציונלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם ככה, האם אפשר לאפשר קיומם של פסבדו מדעים בתנאי שהם לא ימנעו מחולים טיפול רפואי קריטי? כלומר, בתור אופציה לגיטימית לטיפול חלופי, משני, או עבור סוגיות שאינן הרות גורל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ימנעו מהחולים טיפול רפואי. נקודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה העיקרית בעיני והחיסרון הגדול בטיפולי הפלאסבו הם זמניות השפעתם. בניגוד לטיפול אמיתי, בחלוף ההשפעה, מסיבה כלשהי, תחול נסיגה ולעיתים החמרה במצב, כך שהנזק והסיכון גדולים מהתועלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרופות פלצבו, במקביל לתועלת שהן מביאות בתחלואים מסוימים, עלולות למנוע מהחולה טיפול נחוץ במקרים רציניים יותר. נכון, רבים פונים לרפואה הזאת לאחר שרופא אמיתי שלל קיום של מחלה קשה, אבל רבים אחרים מדלגים על השלב המעיק הזה מלכתחילה ומסכנים את חייהם. אלמנט נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא שכמעט אף פעם לא תשמע ממטפל אלטרנטיבי הודאה בכך שאינו יכול להציע לך מזור (חלקם פשוט לא מאמינים שזה המצב, וחלקם מונעים מרצון עז להרויח כמה שיותר מכל לקוח שמגיע לפתחם, כי השוק הזה רווי מטפלים), כך שחולים נואשים פשוט נעשקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם מדברים על טובת המטופל, והאם הוא כן או לא ילך לטיפול אמיתי. את חברי המדעיסטים שמתנגדים להומיאופטיה מטעם זה אני אשאל מה בנוגע לבעיות רפואיות שאין למדע תשובה להם - נדמה לי שרובם יגלו שהם עדיין מתנגדים להומיאופתיה, וישושו להפיץ בציבור מידע שלפיו היא לא באמת מועילה. אני חושב שיש כאן היבט אחר, לא תועלתני בכלל: האם אנחנו רוצים לשקר לאדם אם זה לטובתו הבריאותית? או שאנחנו מעדיפים לדחוף לו את האמת המרה לגרון? יש לי סנטימנט, לא מנומק עד הסוף, שרואה בשקר כזה פגיעה בכבוד האנושי. כשלעצמי, אני חושב שהייתי מעדיף לדעת את האמת גם אם ידיעתה מזיקה לי בריאותית. בכל אופן, אני בטוח שאם היו שואלים אותי אז זה מה שהייתי עונה. ובאותו אופן, הייתי מעדיף שאנשים אחרים ידעו את האמת גם אם זה מזיק להם. אלא אם הם יאמרו במפורש שהם מעדיפים אחרת... אבל זו דילמה באמת קשה. אשמח להגיגים נוספות בעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את התאוריה של הרפואה מכירים היטב, ולכן הרופא מוגבל ביכולתו לקשקש למטופל (כמו שכבר הזכרנו לא מזמן בתגובה 560875 ובדיון שמתחתיה). כלומר: האם תמליץ בלב שלם על שימאבו (תגובה 277537) לחולה שאינו סופני (כלומר: יש סיכוי סביר שהוא ישאל לדעתך בעתיד)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רופא, אבל גם אם נעמיד פנים שכן, אתה חוזר לשאלה התועלתנית. אותי מעניינת יותר השאלה האם הייתי ממליץ לו על שימאבו גם אם אין סיכוי שהוא ישאל לדעתי בעתיד. ואני חושב שיש מרחב רב לרופאים לקשקש לחולים רבים. רציתי לתת כאן דוגמה דמיונית על מסעודה המיתולוגית משדרות שלא ממש מבינה מה הרופא מסביר לה, ומקבלת את השורה התחתונה של המלצתו בלי קושיות רבות. ואז נזכרתי בבחור אחד לא מיתולוגי, שנחשב על-ידי מכריו לנבון ורציונלי למדי, ושקיבל לפני שבוע בדיוק מרשם מהנפרולוג שלו, להחליף תרופה ללחץ דם X בתרופה Y (הבחור הוא מחיפה דווקא, ושמו הוא במקרה ירדן ניר-בוכבינדר). הרופא נתן איזה נימוק, שהשאיר את ירדן בערפל-מה, למה Y עדיפה. וירדן, אבוי, סומך על כך שזו פרקטיקה רפואית מקובלת ובדוקה עבור הנתונים שלו, והולך אכן להחליף את X ב-Y, בלי לחקור אפילו בספרי רפואה ובאינטרנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם מסעודה משדרות היתה אומרת לך להחליף תרופה, ולא הנפרולוג? היית מאמין לנימוק המעורפל שלה? הבעיה עם רפואת אשליות היא שמתישהו האשליה יכולה להתפוצץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שלא. מה הנקודה שלך? "האשליה יכולה להתפוצץ" - תלוי איך מציגים זאת. הרופא שרושם פלצבו לא חייב להבטיח הרים וגבעות, רק מה שהוא באמת חושב שהפלצבו יכול להשיג. הוא צריך להיות רגיל לזה גם מתרופות מדעיות - רבות מהן לא עובדות בכל המקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הסיבות שאתה מאמין לרופא הוא האמינות המצטברת. ברור ששקר אחד לא פוגע באמינות. אבל די סביר שמה שהרופא אומר לך שגוי, אתה תקשיב לו? כלומר: התוצאה היא יותר השפעה של הפלסבו בטווח הקצר, ופחות השפעה שלו בטווח הארוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בגלל השיקול הזה אני (כרופא) אמנע בכלל מלתת פלצבו, מה אכפת לי הטווח הארוך? אלא אם אתה מתייחס לזה שאפקט הפלצבו עוזר גם לתרופות אמיתיות, ואני לא ארצה "לדלל" אותו בכך שארשום פלצבו נטו. בזה יש הגיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשם מה נחוצה לך האמת המרה? האמת המרה היא שנחרץ גורלנו ובקרוב נמות כולנו, אבל יותר עדיף לא לחשוב על זה. אני לא מזדהה עם הסנטימנט שלך, אני בעד הדחקה ומילים חמות ומעודדות גם אם אינן מועילות לבריאות. אני שונאת לשמוע מראיינים מדברים עם חולה סופני ושואלים שאלות 'תוחכמות כמו "אתה פוחד למות"? אני שונאת שאלות והלצות כאלה גם כשהן מופנות לשמעון פרס. אני הכי שונאת שאלות כאלה כשהן מופנות לילד, זה בעיניי שיא המפלצתיות, אך יש הרואים בזה מבט עיתונאי נוקב למציאות בעיניים. התשובות הן תמיד חייכניות, האם זו האמת? לא, זו אינה האמת, בלילה מושלים הפחד והעצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה לגבי האמת? אם ד"ר יובל שטייניץ1 שואל מה הוא צריך לעשות, אפשר לנחם אותו ולהגיד שהמצב יהיה יותר טוב. אפשר גם לבקש ממנו לאכול ולשתות מספיק (בהנחה שזה באמת הדבר היחיד שהיה שם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, גם אני לא חושב שצריך לומר תמיד את כל האמת. אבל מה באשר לשקר? האם תרצי שישקרו לך, לטובתך הבריאותית? אחדד עוד יותר: אני לא מדבר על לשקר לך על מצבך הזמני או הטרמינלי - זה יותר מקובל (או לפחות זו דילמה שרובנו כבר התחבטנו בה - בני המזל שבנו באופן תיאורטי בלבד), אלא על שקר בנוגע לתמונת העולם: לנסות לשכנע אותך שהומיאופתיה עובדת והמדע לא יודע הכל וכאלה, כשהדובר לא מאמין בזה. את זה אני יותר בטוח שאני לא רוצה, משני צידי השיחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, בין בבריאות ובין בחולי נסיונות לשכנע אותי שיש משהו בהומיאופתיה יביאו לי קריז. אמונה בהומיאופתיה היא טרן אוף רציני, ואני נדהמת כשאני רואה נשים חכמות ונבונות מכל בחינה אחרת, מציידות את ארון התרופות המשפחתי ב''רמדיס'' לשעת חירום. בעיניי זו עדות לטמטום והאנשים האלה הם פסולי חיתון גמורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Hear, hear!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה היום בעמודי הבריאות ב"הארץ", שגוגל (עדיין?) לא מוצא, עוסקת בחינוך פרחי רפואה לערכי הומניזם וכבוד. משפט שמובלט בצד צד את עיני: "תרופות דמה מניבות... 60% תגובת ריפוי כשיש תקשורת טובה ואמון". האירוניה כאן מופלאה ממש, לא? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |