 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעצם, בקריאה שניה דווקא יש לי כמה בעיות: 1. "גם הן הבינו את מה שרובנו מנסות להשכיח מהתודעה הציבורית – שמה שמסקרן גברים זה סקס. מבלי להתחיל בכלל לדבר על הפגיעה באוכלוסייה רבה של גברים שההנחה הזו לא תואמת אותה". אהמ, אני לתומי חשבתי שסקס מסקרן גברים. וגם נשים. אני לא בטוח שאוכלוסיית הא-מיניים היא כזו גדולה עד שתיפגע. זה כמובן לא אומר שצריך להשתמש בסקס כדי למכור, אבל היי - אין בושה מיוחדת בהודאה שסקס מסקרן. 2. "אחת הסכנות שעליה מדבר הפמיניזם בהקשר של סרטים כחולים היא שזה גורם לגברים לחשוב שנשים תמיד רוצות סקס. בכל רגע נתון. לא שזה רע לרצות סקס, זה פשוט לא חלק אינהרנטי מהנשיות, בטח לא החלק הדומיננטי. הסכנה בכך, בין היתר, היא שכשגברים פוגשים נשים בעולם האמיתי, שלא רוצות בכל רגע נתון סקס, שהסקס לא מכונן את ההוויה שלהן, הם כועסים כי זה לא מה שסיפרו להם. הכעס הזה לפעמים מתורגם לאלימות." אהה. רגע, רגע. והרמיזות האלה, במירען, הן כמו 'סרטים כחולים'? ונוסף על כך, יש פה אמירה די מתמיהה: 1. לרצות סקס זה לא חלק אינהרנטי מהנשיות (בניגוד כנראה לגבריות, ר' סעיף 1, למעט אותה אוכלוסיה רבה וכו'). 2. לרצות סקס שקול ללרצות סקס בכל רגע נתון. 3. זה לא שגברים יכולים להפעיל את הראש; "סיפרו להם" שנשים רוצות סקס בכל רגע נתון, ואם המציאות לא מתאימה לסיפורים - הם כועסים ואלימים. נו, באמת. 3. הנסיון להסביר למה הקמפיין הזה 'מסוכן' לא משכנע. הקמפיין דוחה, אבל "לא פחות ממסוכן [...]חורץ את גורל המאבק הפמיניסטי בעבור רבות מנשים אלו. ההטעייה הזו, שאני לא יודעת אם היא מכוונות או לא, לפיה זה פמיניזם, מסיטה את המבט מהמאבקים האמיתיים"? אם אלה התותחים שיורים בהם על קמפיין פייסבוק עלוב, מה נשאר לדברים קצת יותר משמעותיים ממנו? ולבסוף, עם זה אני דווקא מסכים: "ולנו יצורים אנושיים, ומשכך מיניים. זה לא קשור לשאלה האם אנחנו גבר או אישה. אבל כשהדרך היחידה בה מגדירים נשים, או נושאים הנוגעים לנשים (כמו סרטן השד), היא על דרך המיניות בלבד, זה מקבע את התפיסה שנשים הן יצורים שטוחים. הן מצליחות לתפוס את תשומת הלב של הגברים בסביבה לא כי היה להן רעיון מעניין, או תובנה חשובה, אלא כי הן רוצות סקס. בשביל זה הן טובות, ורק אז הן מעניינות." המסקנה הזו נכונה בעיני, אבל גם סותרת חלק מהקביעות הקודמות במאמר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
3. צודק. כשחיים בפנים (בתוך פייסבוק, או כל אתר אחר לצורך העניין), ובין היתר מדמיינים שחתימה על עצומות מספיקה למאבק חברתי, דברים מקבלים פרופורציות מוגזמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אישית לא חותם על עצומות שלא מספיק חשובות לי. אחרת לא תהיה משמעות לחתימתי על עצומות שחשובות לי. למיטב זכרוני היו לא יותר מ־10 כאלו בעשור האחרון, אבל אני לא זוכר בדיוק. הדרך הראשונה שהייתי חושב עליה להוכחת רצינות של עצומה היא דרישת תשלום סמלי. זה יכול להיות סביר, אבל ידרוש גם ביורוקרטיה מאוד מסובכת כיום. כמוכן, כל תשלום מעבר לרמה סמלית (אפילו 10 שקלים, להערכתי) כבר יעודד בעלי ממון לשלם על חתימות. אני לא בטוח שזה רעיון טוב. אבל בעצם במחשבה שניה, תנאי בסיסי להוכחת רצינות של חתימה על עצומה הוא איזשהו ויתור על אלמוניות (לפחות משהו מספיק כדי למנוע חתימה כפולה). זה כבר מעורר בעיות פרטיות: עד כמה סומכים על עורכי העצומה. (אבל כמובן שאם מדובר על משהו שנערך בפייסבוק - ויתרנו כבר על הפרטיות ואנחנו סומכים על האח הגדול שיבטיח לנו אותה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני לא רואה איזה טעם יש להוכיח "רצינות"(?) של עצומה. נגיד שכל מי שחתם באמת מתכוון לזה. אז מה? המדד האמיתי הוא הפעילות האמיתית בשטח: הצבעה בבחירות, קיום הפגנות ועצרות, פעילות קהילתית ושכונתית, כל מיני דרכים מיושנות כאלה לחולל שינוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר: את מראש מזלזלת בעצומות. מבחינתי עצומה, כמו הפגנה או עצרת, היא סוג של הפגנת כוח: "יש הרבה תומכים לדעה הזו". מה ההבדל המהותי בין חתימה על עצומה לבין הצבעה בבחירות? למה צריך להתייחס ברצינות להפגנות? נראה לי שהסיבה שאת מייחסת רצינות להפגנות היא שאנשים מוכיחים רצינות בכך שהם משקיעים בהן זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה תומכים לדעה הזו - מדד אחד. מדד נוסף, חשוב עוד יותר - מה התומכים בדעה הזו מוכנים לעשות למענה? לחתום על מסמך וירטואלי, זו הפעולה הכי קלה והכי פחות מחייבת בתוך קשת הפעולות בתשובה לשאלה הנ"ל. (אולי קלה ממנה ופחות מחייבת היא השתתפות בשיחות סלון על "המצב"). להשקיע זמן ולבוא להפגנה, קצת יותר קשה ויותר מחייב. וכן הלאה, עד לסמן הקיצוני בצד השני (ליהרג על המטרה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל זה אני אישית לא חותם בקלות על עצומות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לחזק את עמדתך: בהרבה מקרים ולהרבה אנשים הבעת דעה בשיחת סלון היא דווקא לא קלה. ואני מנחש שברוב המקרים ולרוב האנשים חתימה באינטרנט עוד יותר קלה ועוד פחות מחייבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליהי יונה כתבה כמה אמיתות פשוטות ש"לא נאה" לאמר אותן. כן, מבחינה מינית גברים ונשים הם יצורים שונים מאד, אי אפשר אפילו להתחיל להשוות את הליבידו הנשי לליבידו הגברי. אתה ממסמס את זה בסעיף 2 שלך וגולש לקלישאות הרגילות של "גם נשים רוצות סקס" או "גם נשים מסתקרנות מסקס". זה נכון, אבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שזו אמיתה פשוטה, אבל אני בספק. יש הרבה שאלות על הנושא של המיניות וההשפעה החברתית עליה, וההצגה שלה עם הסאבטקסט 'גברים רוצים רק מין כל הזמן, לנשים סקס איננו חלק מההווייה' לא נראית לי 'אמיתה פשוטה' (מה גם שהיא בעצמה מנסה להגדיר קבוצה גדולה של גברים שזה לא ככה אצלם). ובכל אופן, הנסיון להגדיר את הגברים כעם אלים, שבגלל ש'לא הסבירו לו' מיד יקחו את הנבוט ויחבטו, נראה לי, אפעס, נובע מחוסר הבנה של גברים ודעות קדומות לגביהם הרבה יותר מאשר מאיזו 'אמיתה פשוטה'. ועל זה כבר אמרו חז"ל: נכון, אבל - מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמיתה פשוטה, באמת, אבל היא לא נאמרת ולכן היא ראויה בעיניי לציון. משום מה צריך אומץ כדי להגיד אותה, והקלישאה הפוליטיקל קורקטית היא שהצורך של הגברים במין והצורך של הנשים במין הוא אותו צורך. זה כל כך רחוק מהאמת שזה פשוט אידיוטי. אבל אתה צודק, הסיפא ''הכעס הזה מתורגם לפעמים לאלימות'' אינה מדויקת ובעצם לא התייחסתי אליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר עיסוק בקטנות: אמת פשוטה, לא אמיתה פשוטה. המלה "אמיתות" היא צורת הרבים של "אמת", לא של "אמיתה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, באמת לא שמתי לב, מה שאומר שזו מילה טבעית ויפה! אתה בטוח שאינה מופיעה ברב מילים? היא מאד שימושית כי לא כתבתי את "האמת", אפילו לא אמיתה גדולה, רק אמיתה קטנה. אמיתה גדולה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רב מלים... עם כל הכבוד למפעלו של פרופ' שוויקה, אני אדם קצת מיושן וכשאני רוצה לדעת אם מלה כלשהי קיימת אני עדיין פונה לאבן-שושן. אז פניתי אליו, ולהפתעתי הוא דווקא מכיר במלה "אמיתה" ומביא מהמקורות משפטים כמו "להעמיד דבר על אמיתתו" או "הכיר יהודה אמיתת הדבר". דומני שהמשמעות היא שונה במקצת מהשמוש המקובל היום, אבל אני צריך להודות שהמלה היא חוקית לחלוטין. בכל זאת, הסלידה של אנשים היום מהמלה "אמת" קצת מטרידה אותי. אמת לא צריכה להיות האמת בשביל להיות אמת. היא יכולה גם להיות צנועה וקטנה ובכל זאת אמתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם חושבים קצת, אפשר לתפוס שיש איזשהו בידול במשמעות בין ''אמיתה'' (במובן מצומצם - עובדה נכונה) לבין ''אמת'' (שמובנה רחב ומופשט יותר). באופן כללי, כאשר יש מילים שונות לתאור גוונים שונים של משמעות זה נחשב כתופעה המעשירה את השפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמעניין אותי זו ההנחה המשתמעת שיש נטיות שהן אינהרנטיות לנשיות ו/או לגבריות זה שינוי יחסית לרעיון שההבדל היחיד זה הצנרת |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |