 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקשר שבין פער עדתי לבין פער סוציואקונומי הוא רק חצי סיפור. אחת הסיבות המרכזיות לכך שיוצאי עדות מזרח רבים לא בוחרים בהשכלה (ובכוונה אני משתמשת במילה בחירה, כי גם אם קשה ואין כסף, אפשר לרכוש השכלה ואני הדוגמא החיה לכך) - היא שההשכלה נתפסת בעיניהם כמשהו מנותק מהוויתם. למשל: כאשר מלמדים במערכת החינוך היסטוריה ומתרכזים ב"עיירה היהודית" מבלי להזכיר, שוב רק לשם דוגמא, את אורח חיי הסוחרים היהודים בבגדד או הכפריים היהודיים בתימן - התלמיד ה"מזרחי", בניגוד אולי לתלמיד "אשכנזי" ששמע סיפורים מבית סבא, לא מרגיש את הקשר והשייכות שלו למורשת תרבותית, שאמורה להיות של כלל החברה בישראל. קשר למורשת תרבותית, הכרה בחשיבות ידע ושימור ידע חשובים לעצם השאיפה של התלמיד לרכוש השכלה. הכשל הזה ליצור קשר בין היסטוריה ותרבות של מגזר אוכלוסייה במדינה לבין המורשת התרבותית הכללית של המדינה הוא סיבה לא פחות חשובה לכך שיוצאי עדות מזרח רבים לא מזהים את ההשכלה והתרבות כמשהו שיתרום לחייהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר שגם אצלי להכי הרבה אנטגוניזם במערכת החינוך בתור מזרחי למחצה ועירוני היה הסיפורים על ילדים בקיבוץ שהלכו להעיר את גשמיאל שר המטר בשנת הבצורת או זה שביזבזו חודש שלם בללמד אותנו מה זה קומביין ואיך קוצרים חיטה. האידיאליזציה שעשו לחקלאות בכלל ולחיים בקיבוץ בפרט הייתה כל כך מעצבנת שהבטחתי לעצמי שהילדים שלי לא יעשו עניין מאיך עושה פרה. אני לא זוכר חוסר איזון בתוכנית הלימודים בין תיאורי השטעטעל לחיי הקהילה בעירק או בתימן, למעט קיפוח קל בלימודי ההסטוריה שהיה רק בתיכון, אני לא חושב שיש העדפה לתרבות האשכנזית על המזרחית, אם כבר יש העדפה של הישראליות המעושה על כל מה שאינו ישראלי, ובכל זאת, עולי מדינות אירופה אחרי קום המדינה (היו בשנות החמישים גם גלי עליה גדולים מרומניה ובולגריה) הצליחו להשתלב היטב והיום לא תמצאי אף רומני שטוען שמקפחים אותו בגלל המוצא שלו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |