 |
|
 |
||
|
||||
 |
בתקופת המסלול בשרות הסדיר שלי (גולני) נזדמן למחלקה שלי לבצע פעילות ביטחון שוטף בכפר סמוע, בדרום הר חברון. במסגרת הפעילות סיירנו, המ"מ שלי, אני הקשר שלו, ועוד כעשרה חיילים ופגשנו את המוכתר ליד המסגר. השיחה התנהלה בעברית. נכון, לא הייתי מבקש מהמכותר לקריין בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות, אבל הוא בהחלט ניהל שיחה עניינית וברור היה שהוא הבין מה מבקשים ממנו - שיבקש מאחד הילדים שיוריד את דגל פלסטין מהמסגד. באותם ימים רחוקים (1989) נאסר עליהם לתלות דגלים כאלו. הנשים של המוכתר התחילו לצעוק על המ"מ, והוא התעלם מהן ודיבר רק עם המוכתר. באיזהשהו שלב המוכתר ניסה לחטוף לו את הנשק. באותו הרגע המ"מ אחז בנשק בחוזקה ונתן לו מכה עם הכת כדי שישחרר את הנשק. אני כבר לא זוכר היום בדיוק מה שם קרה אבל כשקראתי בזמנו את הטור של (חץ מ)סילבי קשת נעמדו לי האוזניים. סילבי קשת תיארה את הסצינה בצורה תלושה לחלוטין מהמציאות, כאילו ביקשנו מהמוכתר, נדמה לי שלדבריה היה זקן מאוד (להערכתי בסביבות 50) לטפס על המסגד בעצמו, וכשהוא לא הצליח החיילים הכו אותו באגרסיביות. שום איזכור לפניה המכובדת, שום איזכור לכך שהוא ניסה לחטוף נשק של חייל. מאז אותו אירוע הפסקתי לקרוא את המדור שלה והאמון שלי במה שכתוב בעיתונים בכלל צנח לשפל המדרגה ומאז לא התרומם הרבה. זאת הייתה תרומתה של סילבי קשת לחינוך הדמוקרטי שלי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שיכולתי לתת דוגמה דומה לגבי תרומתו של גדעון לוי להערכתי לעתונות, אבל כיוון שאני לא רואה את האיש הזה כעתונאי לא הסקתי מהמקרה שלו על כלל המקצוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדברים שגדעון לוי חושף לא נכונים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק מהם כן. הבעיה היא שאין דרך לדעת איזה חלק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז איך אתה יודע את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המקרה הפרטי שהזכרתי - הייתי חייל מילואים בחומת מגן, שהינו תקופה מסוימת באיזשהו כפר, רצה המקרה ולוי כתב טור שעסק במה שהתרחש באותו כפר בפרק הזמן הזה והתאור שלו לא תאם את המציאות. לגבי המקרה הכללי - לוי כותב תאורים שבאים מפיהם של תושבים שאת שפתם איננו דובר מבלי להצליב גרסאות או לבקש תגובה של מעורבים אחרים בארועים שהוא מתאר. אלה לא סטנדרטים עתונאיים מקובלים. מעבר לזה, לוי הוא עתונאי מגויס; אם כתב ערוץ 7 מראיין כמה מתנחלים ביצהר המתארים את ההתנכלויות אליהם על ידי התושבים הערבים בסביבה ועל ידי צה"ל והשב"כ, אני לא אייחס לכך אמינות גבוהה במיוחד אלא אם הדברים יגובו במסמכים או יאומתו על ידי כמה מקורות, ואם תינתן הזדמנות למואשמים להשמיע את דברם. כמובן, גם העובדה שנחשפתי אישית לרמת האמינות שיש ליחס ללוי (ושמעתי מאחרים סיפורים דומים) מפחיתה את רמת האמון שאני נותן בו - בניגוד לעתונאים שעושים עלי רושם הגון, כמו עמירה הס למשל. אין ספק שחלק ממה שלוי חושף הוא נכון וחשוב שייחשף, אבל היה עדיף שהדברים ייחשפו על ידי עתונאי רציני יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהנסיון שלי במלחמות, אתה כחייל-גם אני כחייל- חווים את מה שוקרה בסביבה המיידית שלנו. הרבה פעמים אין לנו מושג אמיתי מה קרה לידינו, חוץ מסיפורים ושמועות, שלא פעם רחוקים מן האמת. האוירה, המתח באויר, ונקודתיות המבט, גורמים לראיה מאד סובייקטיבית, מאד חווייתית, ודעות שונות לגבי מה שרואים. חלק גדול ממה שראיתי במלחמת יום הכיפורים, הסתדר לתמונה מסודרת רק אחרי שנים. אולי כדי להדגים את הסובייקטיביות של התמונה, אזכיר קטע מהסרט שואה של לנצמן: רואים ושומעים ראיון עם יהודים ששרדו את טרבלינקה; הם מספרים שכאשר עברו במלקיניה, עמדו הכפריים בצד ועשו תנועה של שחיטה; כל המרואיינים הבינו את התנועה כ"איחולים". לנצמן ריאיין גם את הכפריים שעשו את התנועות. הם סיפרו על הרכבות שעברו שם-חלקן אפילו קרונות נוסעים ולא מסע. הכפריים ידעו מה קורה בטרבלינקה וחשבו שהיהודים שמוסעים לשם אינם יודעים ורצו לרמוז להם מה מחכה להם שם. כל הכפריים שרואיינו ללא יוצא מן הכלל- קראתי את זה גם בספר בפולנית- חיו באופן די קשה את הסביבה של טרבלינקה ורצו להזהיר את היהודים. מיקרה שני שסיפרתי עליו פעם, נגע לסיפור פינוי הגולן מהתושבים הסוריים. גדעון לוי מספר בדרך כלל את הסיפור של פלסטינאים שנפגעו. עוד אף אחד לא הפריך את הסיפורים הללו והוכיח שהם לא נפגעו כלל או שאלו היו מחבלים מסוכנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד דוגמא מיני רבות:ערב אחד הפגיזו הירדנים את איזור חדר האוכל של חמדיה שם עמדו בסיסי מערבים כל ערב. נהרג שקמיסט. כולם קיללו את הירדנים הברברים שמפגיזים ישוב אזרחי. זה מה שראינו. רק שכחנו שיום או יומיים לפני כן, חדרו כמה חיילים מהפלוגה שלנו והטמינו מוקש נגד רכב בצד הירדני. למחרת התרומם שם ג'יפ. בעצם כבר אינני בטוח אם המוקש היה תגובה להפגזה או להיפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר סיפור אחר. בעיתונים, למשל, בד''כ ''שוכחים'' - לגבי ''פיגועים'' רבים, שהייתה להם איזו התחלה מצידנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מצב שאתה מקשר לסיפור פינוי הגולן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מוצא את התגובה ההיא של איציק, אבל את זה ראית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה ראיתי. אגב, חייבת לציין, שהגרפיקאים של ''הארץ'' מזמן לא יצאו מתל אביב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, גם הרבה מהכותבים והעורכים שלהם לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכפת לך להסביר? קראתי רק את המהדורה האלקטרונית, לא ראיתי מה היה בעיתון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני קראתי רק את המהדורה האלקטרונית. התמונה שמראה אזרחים הולכים בדרך, צולמה בשחור לבן במקור, ונצבעה יפה בפוטושופ. מי שעשה את זה, ובעליל לא היה בגולן מזה עידן ועידנים, שכח שביולי, הגולן כולו צהוב, ואפשר לשכוח מהירוק-הירוק הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובתל-אביב הכל ירוק בקיץ?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, די. הואיל והשטחים הפתוחים הטבעיים מתמעטים, מה שנשאר זה בעיקר שטחים מגוננים היטב. על כל פנים, בתל אביב אין הבדלים משמעותיים: אורבני בקיץ ואורבני בחורף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא העניין; בפנטזיה התל-אביבית, הגליל (ובכלל זה הגולן, עמק יזרעל, וחדרה) מתקשר אוטומטית לירוק. _________ סתם, כמה מחברי הטובים הם תל-אביבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לא חשבתי שניסו לעשות שם משהו ריאליסטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שחלק ה''לא אמת'' אצלו קטן בהרבה מאותו החלק אצל בן כספית ודובר צה''ל. חיפשתי שמישהו יפריך את העובדות שמביא גדעון לוי ועדיין לא מצאתי. מצאתי תגובות של דובר צה''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הפסקתי לקרוא אותו אחרי שתיאר את קדושי החמאס הכלואים במגידו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשר לקבל דוגמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומאז אין יום שהוא לא מתחרט על זה... בלילות ירח הוא מתעורר שטוף דמעות ונזכר ביום המר ההוא, היום בו דרור הפסיק לקרוא אותו. אז הוא חושב לכתוב התנצלות, אולי כמה מילים על לוחמינו האמיצים שעוצרים מרגלים באישון לילה, אבל הוא שוב נזכר, גם אם הוא יכתוב את זה, דרור כבר לא קורא אותו. ושוב הוא חוזר לישון, להדחיק את רגשי האשם, את חוסר האונים, את הייאוש, ולחזור וולחלום את אותו חלום נפלא שהוא חלם פעם, החלום על היום בו דרור יקרא אותו שוב... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציניות היא דבר נחמד, אבל אתה מפספס כאן משהו. לצערי גם גדעון לוי מפספס אותו. לכאורה, הטענה של מר לוי סבירה: הוא לא מתיימר בכלל להיות אובייקטיבי, אלא להביא באופן מוצהר את עמדת "הצד השני", ובכך לאזן את הדיווחים המרובים מעמדת "הצד שלנו". בפועל, כשהוא מגמגם ומתפתל בהישאלו לגבי הלינץ' בראמאללה, אם ניקח דוגמא אחת, במקום להגיב עליו כמו בן אנוש רגיל ולהגיד בפשטות את מה שצריך להגיד, בלי "אבל" ובלי "אולי" ובלי שום הסתייגות - ובכן, *הרבה* אנשים הפסיקו לקרוא אותו, וכך הוא מאבד את מעט האפקטיביות שהיתה יכולה להיות לו. נדמה לי שיותר חשוב לו הדימוי העצמי שלו כלוחם ללא פשרות מאשר ההשפעה על הציבור הישראלי. אפשר אולי להבין את זה כפרס ניחומים לכך שהשפעתו לא גדולה ממילא וכתרופת הרגעה לתסכול שלו מכך, אבל קשה להצדיק את זה אצל אדם חושב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל על כל גדעון לוי אחד יש מאה אנשי קונצנזוס שכשהם מדברים על מצבה המדיני-בטחוני-תדמיתי של ישראל "שוכחים" להזכיר שכבר יותר מ40 שנה אנחנו שולטים על עם אחר וממררים את חייו, מקימים התנחלויות בקירבו ונוטים לטרפד מהלכים מדיניים. אם אתה מחפש אוביקטיביות והתאמה למציאות, אתה צריך להתחיל אצלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת בדיוק הגישה הגדעונלויסטית שתיארתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא גישה, זו המציאות שבסיסה הוא הכיבוש וחוסר המעש המדיני (ולא הטרור, האינתיפאדות והמלחמות שהם תוצאה של מציאות זו). את המציאות הזאת ישראלים רבים מסרבים לקבל או להפנים והם חד-צדדיים לא פחות מגדעון לוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדבר כאן על המציאות אלא על הגישה העיתונאית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אבל הואיל ויש גדעון לוי אחד על כל 100 אנשי קונצנזוס, היה ניתן לצפות שגדעון לוי ינסה להשפיע על אנשי הקונצנזוס לשנות את עמדתם. ואת זה הוא לא עושה. לאנשי הקונצנזוס יש את הפריבילגיה, מבחינתם, לותר על גדעון לוי. לגדעון לוי - אם הוא מעוניין לשנות את המצב הקיים1, אין. 1 אולי הוא לא. לך תדע. איזה מקום יהיה לגדעון לוי בתור לוחם הצדק חסר הפשרות, אם יום אחד יהיה כאן שלום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(1) אם יום אחד יהיה כאן שלום, הוא יילחם על הצדק. שנאמר, "כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר היום, צדק מעניין את לוי הרבה יותר משלום, לפחות יותר משלווה ואי-לוחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נכון, קרו גם דברים טובים. אין יותר נשק במחנה, אין יריות אפילו בחתונות, ואין בעיות בין האנשים. גם מרחיבים את בית החולים, יש יותר כבישים ויותר ילדים בבתי הספר, יש יותר חוק וסדר ויש יותר ביטחון לאנשים. אבל לא בשביל זה נלחמנו כל כך הרבה שנים. לא בשביל זה נפלו כל הרבה חללים, לא בשביל זה הפכו כל הרבה לנכים. לא בשביל זה ישבנו בבתי הסוהר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו כבר באמת הוצאה מההקשר: עוד ציטוט מהמאמר: "היו לנו מטרות גדולות ודבר לא הושג. כלום. מה שקרה בעזה הרס הכל. הייתם פה לפני הפלישה ואחרי הפלישה וכולנו היינו ביחד. לא היית מבדיל בין פתח לחמאס. היום, אם השכן שלך חמאס, אתה מלשין עליו. רוב האנשים שהולכים לעבוד בשלטון לא מאמינים בשלטון. הם עושים את זה בשביל 1,500 שקל. אין עבודה אחרת במחנה. כל מה שעושה סלאם פיאד ייהרס ביום אחד. עוד אינתיפאדה והכל ייהרס שוב, כמו אחרי 96'. " בהמשך: "הרשות קנתה הרבה מהצעירים ב-1,500 שקל לחודש, אבל אם האירופאים והאמריקאים יפסיקו את הכסף, הכל ייהרס." כזכור, בזמן "חומת מגן", במחנה הפליטים בג'נין הייתה הנהגה מאוחדת של כל הפלגים. יש לו סיבה לגיטימית מספיק לנוסטלגיה (שהיא, כידוע, מסנן ורוד על העבר). אבל עיקרה של הכתבה הזו הוא דאגה שהשלום הנוכחי (היציבות הנוכחית?) לא נשען על יסודות יציבים. הדאגה לצדק כאן משנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר הכתבה הוא על כמה המצב בלי מחסומים ועם ''חוק וסדר'' הוא מייאש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממש נקרא כמו פרודיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי תחושתי רבים מה"שוכחים" שוכחים באמת. ובדרך כלל אין מי שיזכיר להם. ראה את התדהמה שתפסה רבים מהעם כששרון התחיל לדבר על כיבוש. הדעה הכללית הייתה ש"אנחנו? מה פתאום כבשנו?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מהמשפט הראשון שלך, אני חותם על הכל. אם גדעון לוי היה שואל אותי, הייתי אומר לו את זה. אבל אני לא מדבר עם גדעון לוי, אני מדבר איתך ועם דרור. וגם אתה ודרור מפספסים משהו. נכון, גדעון לוי לא אובייקטיבי, הוא לא מסוגל לזהות מעשה טוב עם מי שעושה אותו הוא ישראלי, או מעשה רע אם מי שעושה אותו הוא ערבי. *אבל* זה שאתה (או דרור) לא קורא אותו אתה לא מעניש אותו, (או את שוקן; אם לא היית קונה את הארץ זה היה סיפור אחר), אתה מעניש את עצמך. אתה זה שלא קורא, אתה זה שלא מודע למה שהוא כותב, אתה זה שלא נותן לו להשפיע עליך. ההפסד כולו שלך. וזה נכון לכל מי שמחרים פובליציסטים מימין או משמאל. אני יכול להבין את מי שלא קורא את לוי בגלל שהוא משעמם, נדוש, חוזר על עצמו, צפוי או כל סיבה אחרת... אני יכול להבין את מי שלא קונה הארץ, מעריב או בשבע בגלל שהוא רוצה להחרים אותם, אבל לא *לקרוא* פובליציסט בגלל שהוא פעם כתב משהו שלא מוצא חן בעיניך (או אפילו לא נכון) זה פשוט לא חכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי (לפחות כאן) על מה אני קורא. אני מסכים איתך לגבי "*פעם* כתב משהו שלא מוצא חן בעיניך (או אפילו לא נכון)" (הדגשה שלי). כאשר זה לא "פעם" אלא "הרבה פעמים", המסקנה שונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניתי ל<542807>. שם הוא בפירוש מדבר על להפסיק לקרוא. אמרת לי שפיספתי משהו.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאתה מתכוון לתגובה 542807. יש לך הוראות שמפרטות איך ליצור הפניה כזו בטופס כתיבת ההודעה (למעלה). נסה לענות להודעה הזו כדי לקוראן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מעניש אותו. אני פשוט מתעלם ממנו כי קריאתו לא מועילה להשכלתי: יש סיכוי גדול מדי שהתרומה תהיה שלילית (שקר בתור עובדה ידועה). גדעון לוי לא כתב פעם אחת משהו שגוי. אותה הפעם שבה הוא כתב משהו שגוי בצורה ברורה היתה (לפי תאורו של דרור, ואם הבנתי נכון) הקש ששבר את גב הגמל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קורא רק דברים שמועילים להשכלתך? אז מה אתה עושה כאן? תמצא לי כותב שלא טעה אף פעם ואראה לך כותב שלא כתב שום דבר מעניין. אדם צריך להטיל ספק בכל מה שהוא קורא, ולהפסיק לקרוא אנשים בגלל שהם טועים זה לא דבר חכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שמחרימי גדעון לוי טוענים להטעיות ולא לטעויות- תקנו אותי אם אני טועה. אני אינני חושב שגדעון לוי מטעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם שעון שמראה את השעה הנכונה פעמיים ביום אי הידיעה מתי הפעמיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני קורא כל מאמר שלו במוסף הארץ אך מה שקראתי היו סיפורים על אנשים ספציפיים שנפגעו ממשטר הכיבוש או משטר השחרור-קרא לזה איך שאתה רוצה. לא ניתקלתי שם בעיתונאות שיקרית שהופרכה. זו העבודה העיתונאית העיקרית שלו. מאמרי הדעה שלו הם תחום אחר שאני מסכים עם רוב הכתוב בהם, אך הם לא עיקר עבודתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייבת להודות שכמו רבים ממכריי, הפסקתי לקרוא את גדעון לוי לפני שנים - מתוך שעמום. וכמובן בהרגשה שאנ יכולה לוותר על זה לעצמי: הרי אותי לא צריך לשכנע בצד שלו, אני שם ממילא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המוכתר הצעיר קצת :-) ועוד ניטפוק קטן, רק מפני שהשגיאה חוזרת - קת. תגובה 173910 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיל (שלי) עושה את שלו. עוד מעט כבר אהייה בעצמי יותר מבוגר ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי מאז הוא פשוט הצטער. :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקרה הזה מזכיר לי סיפור אמיתי, אבל באמת אמיתי. כשהיינו נערים ובתחילת שנות העשרים שלנו נהגנו כמה מבני דודי ואני לדוג בצלילה עם רובה צלצל. בני דודי בדרך כלל עם מיכלים ואני בדרך כלל עם שנורל, לפעמים ביחד, לפעמים עם חברים. אחד מבני דודי הנ"ל עשה את התואר השני שלו באיכטיולוגיה (תורת הדגים, ichthyology). באחד הארועים המשפחתיים כשנפגשנו כולנו, לקחתי אותו הצידה ואמרתי לו "אריאל, עליתי על תגלית רצינית בתחום הדגים (גם התואר הראשון שלי בביולוגיה). גיליתי שדגים גדלים גם לאחר מותם". "דגים רבים גדלים במשך כל חייהם, זה נכון" אמר, "אבל לא אחרי מותם". חזרתי על הרעיון עוד פעם והסברתי שזאת בדיוק התגלית. בסוף ראיתי שהוא לא מבין ושאלתי אותו "אריאל, מה הדג הכי גדול שתפסת?" הוא פתח את ידיו לרווחה ואמר "כזה לוקוס". אמרתי לו "רואה, הוא כבר גדל בשלושים ס"מ". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיטואציה עצמה עקומה. הצבא של מדינה כובשת (בטח שזה היה נכון ב89) מכריז על איסור כלשהו שחל על רק על התושבים המקומיים ואכ"ח שולח חיילים עם נשק שזה סיטואציה מאיימת כשלעצמה לבקש בעצם לדרוש מילד רנדומלי להוריד את הדגל ומצפה שהתושבים לא יתמרמרו ויתנגדו. באיזה זכות הממ ביקש מילד להוריד את הדגל? גם שטור בתוך ישראל יכול "לבקש" מילד לאסוף פסולת שניזרקה לרחוב בניגוד לחוק? בטח שלא סבלת את סילבי קשת וניחוש שזה לא בגלל הכבתה המסוימת הזאת אלא בגלל הרוח הכללית של הדעות שלה. עוד ניחוש שהכתבה הזאת נתנה לך תרוץ לבקר אותה על פרט קטן ולהתעלם מהקשר הכללי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פרט קטן"? הידיעה ההיא לא דיברה על "ההקשר הכללי" העגום של הכיבוש, אלא התיימרה לדווח על תקרית ספציפית אחת. הדיווח על התקרית הזאת היה, לדברי הצב, שקרי. את כל החלק האד-הומינימי של סוף התגובה שלך קל מאד להפנות כלפיך, וזה יהיה סר טעם בדיוק כמו המקור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שקשת לא היתה ריפורטר אז אתה לא יכול לדבר על דיווח וכן על זה שהיא כותבת בכל הטורים האדומים שלה על המצב העגום של הכיבוש. הצב אמר שבגלל הפרט הזה הוא הפסיק לקרא אותה והאמון לו בעתונות ירד מאד. אז הוא אדהומיני את קשת והאשם אותה בשקר או בסילוף וזה בסדר? אם תקרא את התגובה של הצב תראה שהוא זה שדיווח על מה שהיה, אבל דווקא הדיווח שלו מסולף -אולי- כי הוא מדווח על המילים ולא על הטון של הדיבור, מי אמר למי ולא באיזה הקשר זה קרה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת. קשת אכן עסקה בעיקר בפובליציסטיקה, אבל זה לא נותן לה חסינות כשהיא מתארת סיטואציה מסוימת תוך סילוף חריף של העובדות (אם אנחנו מאמינים לצב. במסגרת הדיון הזה אנחנו מאמינים). תגובת הקורא כשהוא נתקל בסילוף כזה יכולה להיות בנוסח ''נו, מילא, העיקר שהיא מקדמת מטרה ראויה'', אבל גם ''אם הגברת נזקקת לשקרים, או לחלופין מבססת את תפיסת עולמה על 'עובדות' בדוקות כמו זאת, אני מעדיף לא לבזבז את זמני עליה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסכם: כל אחד מכופפ את העובדות למסר הכללי שלו ולנו יש מזל שהאייל לא מת וככה אנחנו יכולים לדון ולבדוק את הצב וגם את ס. קשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הסיכום שלך, לא שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האייל אמנם לא מת, אך הסקר הזה איבד את מקומו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שקשת דווקא לא שיקרה, סתם אכלה בנפש חפצה את מה שהאכילו אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''...או לחלופין מבססת את תפיסת עולמה על 'עובדות' בדוקות כמו זאת...'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, הייתי צריך להפנות את התגובה לצב הצעיר (''סילבי קשת שקרנית'') ולא אליך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |