בתשובה להאייל האלמוני, 07/08/10 23:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"נכון, קרו גם דברים טובים. אין יותר נשק במחנה, אין יריות אפילו בחתונות, ואין בעיות בין האנשים. גם מרחיבים את בית החולים, יש יותר כבישים ויותר ילדים בבתי הספר, יש יותר חוק וסדר ויש יותר ביטחון לאנשים. אבל לא בשביל זה נלחמנו כל כך הרבה שנים. לא בשביל זה נפלו כל הרבה חללים, לא בשביל זה הפכו כל הרבה לנכים. לא בשביל זה ישבנו בבתי הסוהר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זו כבר באמת הוצאה מההקשר: עוד ציטוט מהמאמר: "היו לנו מטרות גדולות ודבר לא הושג. כלום. מה שקרה בעזה הרס הכל. הייתם פה לפני הפלישה ואחרי הפלישה וכולנו היינו ביחד. לא היית מבדיל בין פתח לחמאס. היום, אם השכן שלך חמאס, אתה מלשין עליו. רוב האנשים שהולכים לעבוד בשלטון לא מאמינים בשלטון. הם עושים את זה בשביל 1,500 שקל. אין עבודה אחרת במחנה. כל מה שעושה סלאם פיאד ייהרס ביום אחד. עוד אינתיפאדה והכל ייהרס שוב, כמו אחרי 96'. " בהמשך: "הרשות קנתה הרבה מהצעירים ב-1,500 שקל לחודש, אבל אם האירופאים והאמריקאים יפסיקו את הכסף, הכל ייהרס." כזכור, בזמן "חומת מגן", במחנה הפליטים בג'נין הייתה הנהגה מאוחדת של כל הפלגים. יש לו סיבה לגיטימית מספיק לנוסטלגיה (שהיא, כידוע, מסנן ורוד על העבר). אבל עיקרה של הכתבה הזו הוא דאגה שהשלום הנוכחי (היציבות הנוכחית?) לא נשען על יסודות יציבים. הדאגה לצדק כאן משנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר הכתבה הוא על כמה המצב בלי מחסומים ועם ''חוק וסדר'' הוא מייאש. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |