 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאמר נחמד (מזכיר לי את סוף שנות ה 80 העליזות), אבל ראוי להעמיד מספר דברים על דיוקם: 1. "שמיר, שראה את המתרחש לנגד עיניו, נקט בצעד מקדים ופיטר את כל שרי העבודה מממשלתו" למיטב זיכרוני שמיר פיטר *רק* את שר החוץ דאז, שמעון פרס (התכחן הבלתי נלאה, זה שאימ'שלו ערביה), ושרי העבודה התפטרו מיד בתגובה. 2. "אך אבוי, משהו השתבש. המשהו הזה היה סירובם של יתר החרדים להתיישר על-פי הקו שקבעו דרעי ועובדיה." שני ח"כים מאגודת ישראל ערקו מיוזמתם (כל ח"כי ש"ס עשו בדיוק כדבריו של הרבובדיה) ורדיגר (שר ירושלים בממשלת שמיר) ומזרחי (הנציג של הספרדים באגודה). מחבש הלחצים היה כל כך כבד מנשוא שמזרחי נמלט מביתו, שוטט כסהרורי ברחבי ארצנו במכונית השרד שלו והתקשר ספורדית לאולפן הטלויזיה להרגיע את משפחתו. ורדיגר התנגד אידיאולוגית ומצפונית לתמיכה. 3. "ואת הארץ שטף גל של מיאוס מהפוליטיקה, מהכנסת ומשיטת הממשל כולה" והיום? ומחר? והמצב רק מחמיר! הסאה הולכת וגודשת. כל מחדל גורר מחדלים קשים יותר (צריך להחזיר את הבריטים, כנראה שהיהודים לא מסוגלים לשלוט בעצמם). כשאני רואה את החומר האנושי שבשלטון ואת גודל האתגרים שהם אמורים להתמודד איתם נדמה לי שאין למדינה הזאת סיכוי. כאזרח המדינה הזאת מקוננת בי התחושה הקשה שעוד לא ראינו כלום ממעללותיה (אבל לפחות הנחמה היחידה שאני מוצא זה שקורותיה של מדינת היהודים השלישית (או אולי מדויק יותר לכנותה מדינת היהדות, שהרי לכיוון זה היא מתפתחת) נותנות לי חומר הזוי ונהדר לכתיבת סיפורי מתח מטורפים). 4. "הסיפור ה"מסריח" היה העריקה של חה"כ אברהם שריר מהליכוד תוך הקמת מפלגת יחיד "המפלגה לקידום הרעיון הציוני" וחזרתו הביתה (אברשה חזור הביתה) לאחר ששמיר השיג רוב בעזרתו האדיבה של חה"כ אפרים גור, שערק משורות המערך. מר גור אפילו זכה בסגנות שר ובמקום בטוח ברשימת הליכוד לכנסת הבאה, מר שריר סיים את הקרירה הפוליטית שלו. אותה תופעה חזרה על עצמה גם בממשלת רבין, כאשר חה"כ קהלני וזיסמן פרשו מהקואליציה והוחלפו בחה"כ גולדפרב ושגב." הרשו לי לשבח את easy על הארה שלו. אכן תמיכת אגודה ושס הבטיחו לפרס 60 חכים וצריכים היו רק עוד ח"כ אחד קטן, ושריר התגלה כחוליה החלשה בליכוד. אחרי שפרס לא הצליח להקים ממשלת מיעוט בראשותו שריר ערק בחזרה לליכוד (כמובן שהקריאה של שמיר תואמה עם שריר ע"מ לספק לו עילה לחזור) הליכוד השיב לפרס כגמולו ועודד חוליה חלשה במערך לערוק אליו (אברהם גור, שקיבל סגן שר ושוריין לקדנציה נוספת). מר שריר נשא עיניים לתפקיד שגרירנו באוסטרליה!. ועכשיו, אחרי שקצת שפכתי את הלב והזכרונות רציתי להציג מספר שאלות, חשובות מאוד בעיני, לקוראי האייל האם מדינת ישראל יכולה לסיים את חייה? מהו האקט שיסמל סופית ורישמית את סופה של מדינת ישראל? כלומר איך האזרח הקטן ידע שמדינתו חדלה מלהתקיים (עובדי ציבור לא מקבלים משכורות, לא נשלחים צווי מילואים וגיוס, אין יותר גביית מיסים, המשטרה לא מתפקדת, ביטוח לאומי לא משולם ולא פועל, ערוץ 1 מפסיק שידוריו) הריני להזכיר ששלושת התסריטים האחרונים כבר קרו במקומותינו והמדינה היהודית עדיין ניצבת על תילה. ושאלה אחרונה לסיום: מה יהיה על אזרחיה? האם נקלה לסיטואציה של "כל אדם לנפשו"? לא כדאי לארגן פתרון קולקטיבי ומסודר?. בברכה ובצער נ.ב. אני מצרף דוא"ל לנאצות |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רק צריך לבקש ממך להירגע קצת ולשתות כוס מים. מערכת פוליטית מקרטעת וחלשה לא אומרת סופה של מדינה גם אם לפעמים אי אפשר לשלוט ביצרים אפוקליפטים ודרמטים למיניהם (שנותנים לך חומר הזוי ונהדר לכתיבת סיפורי מתח מטורפים כמובן). נ.ב: סופה של מדינה יהיה אך ורק בסופה של החברה המקיימת את הגוף הפוליטי שמשרת אותו (קרי המדינה), או בהשלטתה של הנהגה זרה על אותה החברה (אולי יש עוד אפשרויות שלא חשבתי עליהם). כך שגם אם ממשלת ישראל למחרת בבוקר פשוט תיעלם ותיקח עימה את כל הפרלמנט. המדינה עדיין תתקיים מכיוון שהחברה פשוט תימצא "פיתרון קולקטיבי מסודר". רק שהדבר שכנראה יתרחש הוא שהפתרון הקולקטיבי המסודר של החברה יהיה הקמת גוף הנהגתי חדש (אם בספונטניות ואם בצורה מאורגנת), ושוב תיווצר מערכת פוליטית סוערת ושוקקת חיים. כלומר אם אתה רוצה לראות את סופה של "מדינת היהדות" כלשונך. עליך לכרות לא את ראשה, אלא לשרוף את כל גופה. ואתה חלק מהגוף הזה להזכירך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מוחה יעבור טרנספורמציה היה זרם כזה של אפוקליפסה דתית בסוף שנות השמונים שתיארה את היווצרותה של תאוקרטיה יהודית. השאלה שלי היא- אם החברה הישראלית תאבד את כוחותיה ה"מודרניסטים" החילונים מערבים,האם תוכל לשרוד את הסכסוך המתמשך במזרח התיכון כחברה יהודית דתית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז שאלתך היתה אם ישראל תאבד את כוחה המודרניסטי החילוני המערבי וכולי...בוא נחשוב קצת.. A.קודם כל השאלה צריכה להיות האם מדינת ישראל יכולה להפוך למדינת דת טהורה. אם התשובה כן עבור לסעיף B אם התשובה היא לא עבור לסעיף E B.במקרה והפכה מדינתך למדינת דת האם נשמר הצביון והרעיון הציוני. אם התשובה כן עבור לסעיף C אם התשובה לא עבור לסעיף D C.איחולינו! מדינתך הפכה למדינת דת לאומית הדוגלת ברעיון "ושבו בנים לגבולם וכבשו את כל הארץ מנהר פרת ועד תעלת סואץ". המדינה חזקה ובעלת אוריינטציה מדעית ומערבית אם כי בסכנת שמד כתוצאה מהיפר-אגרסיביות מדינית וצבאית. במקרה זה השאלה היא האם המדינה מחזיקה בשלטון אוטוקרטי או דמוקרטי. אם התשובה היא אוטוקרטי עבור לסעיף C1 אם התשובה היא דמוקרטית עבור לסעיף C2 D.אתה נע לעבר משרד הפנים הסורי-פלסטיני ברחוב צלאח אדין 15, בדרכך להוציא תעודת זהות פלסטינית כדי שתוכל לקבל אישורי כניסה לכותל כנדרש מתושבים יהודים במחוז ירושלים. כשאוטובוס אגד לשעבר עם פרסומות לאבקת כביסה בערבית עובר מולך אתה נעצר לרגע וחושב כמה טוב שהיהודים חזרו לחיות שוב כקהילה דתית טהורה כימי הגלות הטובים ב900 לספירה. ללא האוויליות של שלטון עצמי וחיים יהודים חילוניים ומנוונים. במקרה זה השאלה היא האם המשטר הערבי הינו מוסלמי או חילוני. אם המשטר הערבי השולט על היהודים בסוריה-פלסטינה הינו חילוני עבור לסעיף D1 אם המשטר הערבי הינו חילוני עבור לסעיף D2 C1. איחולינו! למדינתך הדתית יש מלך חדש. הוא מחליט לכבוש את אלכסנדריה בפשיטת לילה נועזת של סיירת מטכ"ל. העיר נכבשת תוך קרב קצר של חמש דקות ולאחר הפוגה קצרה כוחות נאט"ו פותחים במתקפה משולבת של כוחות אירופים ואמריקניים על ישראל התוקפנית. לאחר הדחת המלך היהודי על ידי האמריקנים מוחזר המשטר הדמוקרטי והחילוני למדינה ומוזרם כסף רב לטיפול בפגעי המלחמה ושיקום ההריסות. C2. איחולינו! למדינה הדתית יש שלטון דמוקרטי נאור ולאחר בחירות חדשות ומהומות רחוב בעצימות נמוכה השלטון חוזר להיות חילוני בעיקרו. D1.איחולינו! לאחר חבלי לידה קשים טבח ומהומות דמים ביהודי א"י, היהודים זוכים ליחס סובלני אם כי נחות במדינה המוסלמית החדשה. החברה היהודית בפלסטינה מתדלדלת לאיטה עד להופעת מרכזים חדשים של יהודים באירופה אמריקה וביעד המועדף אוסטרליה, שסגרה שעריה להגירה. D2.איחולינו! לאחר חבלי לידה קשים, קצת טבח לא הרבה, ומהומות דמים ביהודי א"י, היהודים זוכים ליחס סובלני אם כי נחות במדינה הערבית החדשה....וכמובן אוסטרליה סגרה שעריה להגירה. E.אנו מצטערים להודיעך כי מדינתך החילונית, המערבית, המודרניסטית, הושמדה בדי גלים של פולשים מונגולים חמושי קשתות מהמזרח לאחר ריקבון מתמשך על ידי שמאלנים קיצוניים אשר החלישו את המדינה הציונית בהטפה ליברלית על סקס חופשי והצטרפות המונית לשורות גרינפיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פוגם באיכות.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה תהיות: C2)האם אין אופצית בינים בין מדינת "דת טהורה" לבין שלטון דמוקרטי חילוני?. מדינה דתית יהודית בעלת סממנים דמוקרטים שמקימת מיעוט חילוני פעיל. אופציה שתנסה למצוא סינתזה בין יהדות ומודרנה לדעתי כל מדינה יהודית דתית שתרצה בריבונות כל שהיא תתצטרך למצוא סינתזות שיאפשרו לה לקים אורח חיים מודרני פעיל. E)אותם פליטים (אכולי רקבון) האם יוכלו לקים תרבות ישראלית יהודית במנותק ממדינת ישראל. האם יש קיום לתרבות ישראלית מבוססת עברית במנותק ממדינת הלאום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
C2)יש, ואנחנו חיים באחת כזו. E)שכח מזה. זה לא קורה עכשיו עם ישראלים בחו"ל ולא היה לזה סיכוי באוגנדה. ובעצם למי בכלל אכפת מפליטים אכולי ריקבון. הרי מדינת סלבריטי מהCNN עם ארסנל גרעיני שתספק להם גב כבר אין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
C2)דה פאקטו אולי, וזה מחזיר אותי לטענה הראשונית מה יקרה אם החמורים יעלמו יום אחד והמשיח יצטרך ללכת ברגל? E)אופציה של יהדות חילונית בחו"ל לדעתי היא אופציה פתוחה .כוונות למימוש הארסנל הגרעיני כאן עלול לקדם אותה. F)טומי לפיד שרטט עוד אופציה אפשרית בטענה ש"טול כרם כבשה אותנו" והיא התמזרחותה של החברה היהודית בארץ ישראל והפיכתה לחברה מזרח תיכונית מן המנין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סופה של הדמוקרטיה במדינת ישראל. כידוע, יש פתרונות שלטוניים שאינם דמוקרטיה. - עדיגי, יו''ר התנועה הפיקטיבית ''מלך לישראל'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אתה טועה בסעיף 1. שמיר אכן פיטר את כל שרי העבודה, והיתה תקופה מסוימת שהוא כיהן כשר של שמונה משרדים בערך. שנית, באשר ל"סופה של מדינת ישראל": ראה את מצבה של ארגנטינה דהיום. מדינה ותיקה ועשירה מישראל, ללא אויבים חיצוניים, והנה היא קורסת אל תוך עצמה במערבולת מכוערת של משבר כלכלי, רעב, אנרכיה ויאוש. הארגנטינאים אינם אנשים פחות חכמים מהישראלים, יש להניח. מדוע זה קורה להם? האם "פוליטיקאים מושחתים" הם התשובה האולטימטיבית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות שלך. לאחר ששרי העבודה התפטרו, נאלץ שמיר להחזיק בכל התיקים. היתה ממשלת מעבר, והיה אסור לו למנות שרים חדשים מהליכוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לוקח בחשבון שזכרוני אכן מטעני, אבל... אם זכרוני אינו מטעני, תוכניתם המקורית של שרי העבודה היתה להפיל את ממשלת האחדות בהצבעת אי-אמון ואז להילכד בתוכה שכן לא ניתן לפטר שרים בממשלת מעבר. שמיר סיכל את תוכניתם זו בכך שהוא פיטר אותם לפני כן, ואז נלכד בממשלת מעבר מבלי יכולת למנות שרים מחליפים. עם זאת, ייתכן שהוא פיטר רק את פרס ואז השאר התפטרו. בכל מקרה התוצאה זהה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן זו היתה התוכנית. אבל ברגע ששמיר פיטר את פרס כולם התפטרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי על התוכנית הזאת... הם כנראה יותר מחוכמים ממה שנדמה לי. אני זוכר בבירור שפרס פוטר ע"י שמיר והשאר התפטרו מיוזמתם מממשלת האחדות. OK, אני כן רוצה לקחת בחזרה חלק מהתלהבויותי בסעיף האפוקליטי האחרון ושחקוק לנצח על דפיו של האייל. למרות שעדיין צר לי על גורלה של מדינת ישראל כמו שאני רואה אותה מתפתחת. עכשיו הייתי רוצה לעלות שאלה אחרת: מה באמת קורה מעבר לקו הירוק, בשטחים, לפלסטינאים ? בתור אזרח ישראלי, שלא כל כך מתעדכן באמצעי התקשורת (אני קורא הארץ לפעמים) ולא כל כך מתעניין באקטואליה אני מידי פעם שומע דיבורים על *פשעי מלחמה* (ומישהו אלמוני מדי פעם צועק משהו על משפטים עתידים בבלגיה), מספרים שדובר צהל לא מוסר הודעות אמינות, מדברים על מכבסת מילים שמשרתת את הכיבוש (סיכול, כיתור, וכו). הבנתי שגדעון לוי מסקר בשיטתיות ולפרטי פרטים (כמעט יחידי בעבודתו) את העוולות שנעשות לאוכלוסיה הפלסטינאית ע"י הצבא. אני מודה שהפלסטינאים לא כל כך מעניינים אותי, אין לי שום סימפטיה אליהם ולגורלם מעבר להיותם פשוט בני אדם. אבל איזה *מנגנוני פיקוח* אזרחיים וציבוריים יש לנו כחברה על הנעשה בשטחים? זה צריך לעניין אותנו? עד איזו מידה? זה נראה כמו קשר שתיקה הדדי: אם אנחנו לא רוצים לדעת, והעיתונות לא יכולה או שלא רוצה (זה לא מוכר, הציבור ימני ואין לו מצב רוח לעניין וכו) לספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4. "אכן תמיכת אגודה ושס הבטיחו לפרס 60 חכים וצריכים היו רק עוד ח"כ אחד קטן". לא מדויק. אם ש"ס אכן הייתה תומכת בהקמת ממשלתו של פרס, אז ביחד עם האגודה היו לו 66 מנדטים (39 לעבודה + 10 למפלגות מר"צ העתידית + 6 למפלגות ה"ערביות" + 5 אגודה + 6 ש"ס). כך אפילו ה"ברז" שדפקו לו ורדיגר ומזרחי, לא היה מונע מפרס לההפך לראש הממשלה. בפועל, ש"ס אמנם סיעה לפרס להפיל את הממשלה, אך היא לא הייתה מוכנה לעזור לו להקים את ממשלתו, אלא רק להצטרף לממשלה קיימת בראשותו. כך נותר פרס עם 60 ח"כים בדיוק (גוש השמאל פלוס אגודה), ולכן הוא היה זקוק לשריר. אפרים גור אמנם "ערק" לליכוד, אך בסופו של דבר, לא עריקתו היא זאת שהכריעה את הכף. לשמיר הספיקו קולותיה של ש"ס בתוספת שני עריקי האגודה, בכדי להגיע ל61 מנדטים, ואם זכרוני אינו מטעני אז בסופו של דבר האגודה כולה הצטרפה לממשלתו שנשענה על רוב של 66 מנדטים. מבחינה מסוימת, נדמה לי לפחות, שתוצאות התרגיל הזה קיבעו בתודעת השמאל, ובתודעתו של רבין 1, את העובדה שיש לספור את קולות הדתיים והחרדים, באופן אוטומטי ביחד עם קולות מחנה הימין, מכיוון שאפילו אם ניתן לסגור דיל מסויים עם העומדים בראש המפלגות הללו, קשה להם מאוד לעמוד בפני הנטייה הטבעית של בוחריהן. לכן מראש הגדיר רבין בבחירות 92 את ה"גוש החוסם" כיעד שלו. הדתיים יצטרפו לשמאל אם בכלל, רק אם לא תהיה להם ברירה. לכן שיטת הבחירה הישירה היא מוצלחת מאוד מבחינתו של השמאל, מכיוון שנצחון של נציג מחנה השמאל היא בבחינת ה"גוש החוסם" שהשיג רבין (באופן מקרי כמעט) ב92. 1 כמובן שתודעתו של פרס היא עולם נפרד לחלוטין, והוא נשמע אומר אחרי בחירות 96, שעם הרכב הכנסת שהתקבל בבחירות הללו, הוא היה מקים קואליציה בקלות, לו רק הייתה עומדת לרשותו השיטה הישנה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |