 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם יש מישהו מהקוראים שתומך בהשארת הילד המכה במסגרת? בתור אחד שהזדמן לו להיות בצד השני (ביסודי, עכשיו אני לומד לתואר ראשון), קשה לי לראות טיעונים שמצדיקים את הטיעונים נגד מדוע להשאיר את התלמיד במסגרת הנוכחית (מדובר כמובן באופן כללי, ולאו במקרה הספציפי). במצבה הנוכחי של מערכת החינוך, למורים אין אף כלים להתמודד עם ילדים אלימים: אין ביכולתם לבצע יותר מאשר להוציא אותם מהכיתה (לשעת השיעור / למספר ימים) או להרצות להם על התנהגות נאותה, וכמדומני ששתי האפשרויות מוכחות כלא יעילות עבור ילדים אלימים שעברו רף מסוים. ככלות הכל, כבר די מוקדם ילדים מחשיבים הוצאה מהשיעור יותר כסוג של פרס מכל דבר אחר, בהינתן ההורים שכנראה בכל מקרה לא אכפת להם. לפיכך, לדעתי או שדרוש שינוי חשיבתי והחלת אפשרויות ענישה אמיתיות - אפילו כתיבת שורות, במידה והיא מוכרחת, יכולה להיות בעלת יעילות כלשהי. בהימשך המגמה הנוכחית, לא רחוק היום שבו בבתי ספר נורמטיביים תפעל המשטרה להשלטת סדר. אפשרות אחרת שכבר מיושמת באופן חלקי היא להרחיק את הילדים האלימים מהמערכת החינוכית הרגילה למסגרות אחרות. הגיע הזמן לומר בריש גלי: גם קטינים אחראיים למעשיהם, ואין טובת היחיד עולה על טובת הרבים. אם אנחנו כחברה חפצים בחיים, אל לנו לשכוח מיהם הקורבנות ומיהם האלימים. חשוב לאפשר השתקמות, אך לביסוס מחדש של מעמד המורה דרוש גם ניפוי של השוליים החברתיים האלימים למסגרות יותר מתאימות. כשתלמיד רואה תלמיד אחר מכה מורה, והאחרון חסר כל יכולת תגובה, נשמטת הקרקע מתחת לרגלי המורים באפשרות להראות סמכות בנוכחותם. יתר על כן, אין דרישה במשק לחברה שכל אנשיה אקדמיים, אלא דרושים בנוסף אנשים שיבצעו גם עבודות פשוטות הדרושות ליומיום, ולעיתים רבות כרוכות בהסבה מקצועית, שהלא זאת מהות בתי הספר המקצועיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה כמובן מדובר, על העיקרון שבדבר ולא על המקרה הספציפי. בכל מקרה, אפרופו כיתה ד', כשהייתי בכיתה ד' הותקפתי על ידי תלמיד אלים בסכין יפני, שחתך אותי, כשלמזלי יצאתי בלא פגע ממשי. אותו התלמיד אגב, כשהיה בכיתה ו' תקף את אחד התלמידים בשירותים, ומספר שנים מאוחר יותר (אין בידי את הנסיבות, אך שמעתי מאנשים שמכירים את המקרה מקרוב יותר) נשלח לתקופה ארוכה למוסד לעבריינים. באופן דומה, כשהייתי בכיתה ז' היה בכיתתי תלמיד שכשהגיע לשיעור (ולמזלנו היה מדובר לעיתים רחוקות), היה מתנדנד על הכיסא כל השיעור ואומר ''שער מנשה'' מתחילתו עד סופו, ואותו כעבור כמה שנים שלחו לשם. כמובן שאין הכוונה שכל אחד מתאים לבתי ספר מקצועיים, ושבכל מקרה יש להתחשב בילד עצמו ובתחומי עניינו וכיוצא בזה, אחרת מישהו היה מתכנת אלגוריתם (או מחוקק חוקים), ומכאן ואילך כל שורה הייתה חקוקה באבן לעולם. אולי צריך היה לתת עבודות שירות, אולי משמעת צבאית הייתה פותרת, איני יודע, וכנראה שמדובר במקרה לגופו ממילא. אולי אפשרות טובה (ובאמת שאין לי מושג אם זה יעבוד) היא לארגן מוסדות ייעודיים לתקופת מבחן, שבהם תלמידים לא ישהו יותר מחודש, ובמידה והתנהגו כראוי יחזרו למסגרת הקודמת, אחרת יועברו למוסד לעבריינים צעירים, עם שהיה של לכל היותר שלוש פעמים במוסד שכזה (בדומה לחוק שלוש העבירות בניו יורק, והטמעה מחדש בחברה של אסירים משוחררים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון של ניפוי הילדים לבתי ספר מקצועיים הוא חסר כל הגיון, ילדים צריכים ללמוד מקצועות שונים לפי כישוריהם, ילדים אלימים צריך להפנות למסגרות משקמות, ימאות, בעלי חיים, מדריכים מיוחדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה היה במקומות אחרים, אבל בחולון של שנות השמונים שלחו את כל השחורים לבתי הספר המקצועיים בלי קשר לכישוריהם או לרמת האלימות שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוכר לי משנות הששים והשבעים, גם זה חסר כל הגיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ימאות? זה יכול לעזור לילד אלים יותר מעבודות אחרות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נעשו מספר נסיונות של טיפול בילדים קשים, בספינת דייג, גלישת רוח, מפרשנות וצלילה, מעדות אישית אני יודע על הצלחות מרשימות. יותר מעבודות אחרות? אני חושב שההילה הקשורה בים מוסיפה הרבה לביטחון העצמי של הילד, ברור שצוללן או דייג יותר "גבר" מצבעי או טכנאי מכונות כביסה. על ההשפעה הרוחנית של הים, ראה "מובי דיק" הרמן מלוויל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהצירוף של ים ושל ''יותר גבר'' פירושו דווקא לא פחות אלא יותר אלימות, אבל מי יודע.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בים צריך משמעת עצמית כדי לשרוד. החוקים הם חוקי הפיזיקה ואין חנינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נחמד ככה כדי להעביר את הזמן, אבל בשביל דיון רציני רצוי קצת יותר תוכן ופחות קלישאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר תוכן קשה לי לספק, כי כאמור בתגובתי הקודמת, עדויות שמיעה ומקרים פרטיים לא יספקו את הסחורה. למשפט השני, לא התכוונתי לפואטיקה או קלישאות, אלא כפשוטו, בצלילה, גלישה ומפרשנות הילדים לומדים שיש חוקים שאסור לעבור עליהם, העובר נענש בעונשים חמורים כמו טביעה, התהפכות, קריעת עור התוף, תסחיפי ריאות וכו'. בבית הספר העובר על החוקים לא נענש, אולי הוא מורחק מהכיתה(מעין פרס) ואולי יקבל ציון נמוך (למי אכפת?). בים העונש הוא מידי, פרופורצינלי לעבירה ולא ניתן להתעלמות או ויתור. לקיחת אחריות אישית (בגרות נפשית)) היא פועל יוצא. (רציתי לכתוב "חוקי הטבע", חששתי שזה יראה קלישאתי ולכן דייקתי וכתבתי חוקי הפיזיקה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי, מה קורה בים למי שטועה - זורקים אותו פנימה? מה מונע מאדם להיות ימאי טוב מתוקף הצורך ההישרדותי ועדין להתעמר בחלשים ממנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא יזרוק מהסיפון ילד סורר, אבל אם הוא עצמו יעוף למים בלי אפודת ציפה, או יחטוף את זרוע התורן בפרצופו, או ייפקעו ריאותיו בצלילה, הרי שנענש ובאשמתו הישירה. כדי להיות ימאי טוב צריך ללמוד שליטה עצמית, משמעת לחוקים,קור רוח, ועבודת צוות, רק טיפש יתעמר בחבריו לספינה, הרי רבים נעלמו במצולות ים. אין דייג שלא נזקק לגרירה או חילוץ, לכן דייג לא יעשוק בדמי גרירה דייג אחר,התועלת שבעזרה לזולת נלמדת כתכונה השרדותית. כמובן שכל אלא לא ימנעו מאדם להיות פיראט וחוטף אניות, אבל קשה לי להאמין שיהיה בו את החוסר הנפשי שגורם לאדם להתעמר בחלשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וחוץ מזה, בכיתה אפשר לערער על סמכות המורה. במים העונש על מרד הוא תלייה. נראה את התלמיד החוצפן שיעז למרוד בך בסירה על הירקון 1. 1 (כשבאופק הים והשמים מולחמים יחד בלי נקודת חיבור, ובמרחב המואר נראו מפרשיהן השחומים של הסירות שנסחפו במעלה הנהר כעומדות בלי נוע במקבצים אדומים של יריעות מחודדות מעלה, ובהבהוב של קורות מפרש משוכות לכה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 כלב צף על גבו כשארשת פילוסופית מהורהרת על פניו, על הגדה אסף ערבי זקן את פגרי הבורי, מבהיקים בברק זהב השחור וכימיקלים, מרהיבים בשלל צבעי הקשת. תליה זה של הצי הבריטי, אצלנו נהגנו לשלוח אותם לטיול על הכבש. (לא המגיב הוותיק, כבש הספינה). פעם מרדתי בראיס ונשלחתי לקבינה, ושם גמרתי להם את כל הברנדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבריטים לא תלו כל כך מהר. קודם כל היה החתול בעל תשעת הזנבות (לא לבלבל עם בעל תשע הנשמות!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זמן שלא גמרת להם את הרום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שחוסר נפשי הוא שגורם לאדם להתעמר בחלשים. להיפך, אני חושב שזהו צורך נפשי שיבוא לידי ביטוי אצל כל אחד באם לא יקבעו הגבולות המתאימים. ובקשר לסיפורי הימאות, מה אומר, עושה רושם שאתה משליך קצת יותר מדי מאיזו אהבה אישית גדולה מאוד שלך. הייתי שולח לספינה שלך כמה חבר'ה שאני מכיר, שיעשו לך קצת שמח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נושא מאוד מעניין לדיון , בכל אופן אני חסר כל ידע בחינוך ופסיכולוגיה, מהנסיון האישי שלי אני חולק על דעתך. אין ספק בהעדפתי האישית לים, אבל כל כך הרבה מקרים אנקדוטאלים שאני מכיר אישית, מאמר או מקרה שדורון הגלילי הזכיר, בחינת נושא טיפול בילדים בעייתיים ומבוגרים בצלילה חופשית, נעשית בימים אלה ע''י פסיכולוג קליני שאני מכיר, ועמיתיו שעורר את עניינם.יש מספיק חומר כדי לעורר התעניינות. , |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידיד שלי הפעיל קבוצת נערים שהוגדרו כ''בעייתיים ובריונים'' במשך תקופה ארוכה (נדמה לי שלאורך שנת הלימודים כולה), בחוף ראשון לציון בשייט קיאקים, התוצאות היו מאד מוצלחות ובעקבותיהן הוא עובד על תוכנית מלאה של ''מגמת לימודי ימאות'' שעקרונותיה הכלליים כבר הוצגו בפני עיריית ראשון לציון. החזון לא רחוק... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ימיהם של ישמעאל והקפטן אחאב חלפו עברו, וימיו של שר חינוך שישלח ילדים בעייתיים למסגרות שבהן אי-ציות לחוקים מביא לפקיעת הריאות - יחלפו לא פחות מהר. נשמע לי מאוד לא סביר שמשרד החינוך יחפש מזור לבעיותיהם ההתנהגותיות של ילדים דווקא בפעילות כה מסוכנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשבתי ששר חינוך צריך להיות מעורב בזה, אבל אם הייתי הורה לילד בעייתי הייתי עושה זאת בעצמי. לו הייתי מורה, הייתי ממליץ להורים לעשות כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שר החינוך מעורב בכל מה שעושה המשרד, ובשאיפה - בכל מה שקורה עם בני נוער בארץ (למרבה הצער השאיפה הזאת לא מיושמת בשטח). כל תוכנית לנוער במצוקה, נוער בסיכון, תוכנית לצמצום ומניעת אלימות וכיו"ב, הכל נעשה או ע"י הגופים הממשלתיים או ע"י הרשויות המקומיות, וכמובן שלעיתים באמצעות גופים פרטיים. ישנן תוכניות ובהן האמצעים הרגילים והמקובלים שכבר הוכיחו את עצמם ברמה סבירה - סדנאות שיקום הכוללות דרמה, רכיבה טיפולית, טיפול באמצעות בעלי חיים, מוזיקה וכו', וכן גם תוכניות התנדבות לנוער, שידוע כבר מזמן שכשהן מיושמות נכון, יש להן השפעה חיובית. למרבה הצער הכל מושפע מבעיות תקציב, לא רק מרמת ההצלחה. כאדם פרטי, ברור שמותר לכל אחד לנקוט יוזמה, מוזרה ככל שתהיה, ו"להפעיל תוכנית" לגבי הילד הפרטי שלו, אבל כפי שניתן לראות בדיון הזה, הורים חסרי הכשרה בתחום (או חסרי ילדים) נוטים להשליך על ילדיהם את חלומותיהם-שלהם (או את עברם שלהם כאלופי ספורט וכו'), לעיתים בצורה מסוכנת שההורה רואה אותה כ"גברית" והירואית. בכל אופן, אם הוזכרה דווקא צלילה ספורטיבית, כדאי לזכור שקיים חוק המפרט הגבלות גיל, עומק, מלווה מתאים ותנאים נוספים, ובא להגן על הילדים אפילו אם להוריהם או מוריהם יש כל מיני תקוות גנוזות. חוק הצלילה הספורטיבית [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספורט ימי אינו רק צלילה. ספורט ימי (ברובו) אינו ספורט אתגרי. ספורט ימי אינו בהכרח ספורט תחרותי. להיפך, מבלי שארכתי סטטיסטיקה בנושא, אני משוכנע שאחוז העוסקים בספורט ימי בלתי תחרותי מבין כלל העוסקים בספורט ימי, גבוה מהמקובל בכלל ענפי הספורט. בקיצור: ספורט ימי אינו בא להגשים חלומות, ברובו אינו מסוכן, וודאי שאינו "גברי" או הירואי. ואחרי כל זה תגובה 530682 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלומי קרב ופדויי שבי הם בדרך כלל לא קטינים, הם בדרך כלל אחרי גיל צבא. תגובה 533648. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלומי קרב ופדויי שבי הם רק חלק מהאנשים עליהם נתגלתה השפעתו המיטיבה של הים. יתרה מכך - יש לא מעט טיפולים (תרופתיים, כירורגים או קוגניטיבים) שבאופן מפתיע עובדים גם על מבוגרים וגם על ילדים או נערים. לגבי ההילה - אני לא נתקלתי בה, אבל אולי הבעיה היא בי. מנסיוני הדל אני יכול להעיד שאין צורך בשום איבר או תכונה גבריים כדי להשיט מפרשית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על כך שרסס מי הים עוזר נגד נזלות כרוניות! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל ילדים או מבוגרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי בגובה הגלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא הבהרתי על מה הדגש בדברי: זהו עניין אחד, כשאדם מבוגר מחליט על פעילות כלשהי כפעילות סתם או כפעילות "טיפולית" עבור עצמו, בין אם בעקבות המלצות או פשוט מתוך חיבה לדבר. זה היה עניין אחר לגמרי אילו *גוף ממשלתי* היה שולח ילדים, קטינים, המצויים בתחום אחריותו, לעסוק בפעילויות המסכנות חיים ("הרי רבים נעלמו במצולות ים." תגובה 533925) ומסכנות בריאות או שלמות גוף, מתוך יומרה להועיל לנפשם - ותוך סיכון שעלול לעלות אחר כך גם בנכות, בכסף רב ולאורך חיים שלמים, וגם, ובעיקר - בעוגמת נפש ובצער, שאין להם מחיר. וכל זאת מבלי להיכנס כרגע להבדלים בין סוגי הספורט הימי, שאין לי מושג בהם. מהמעט שידוע לי, נדמה לי שצלילה היא דבר מסוכן, וזה מה שקצת עורר את תשומת ליבי וגרם לי להגיב. יחד עם זאת, קראתי במשך השנים ידיעות עיתונאיות גם על תאונות שייט, אם כי, כמובן, אין לי שום התנגדות לאדם מבוגר שנהנה מהספורט הזה או לאבא שלוקח את בנו, שייהנו ביחד - להפך, אני בעד. יש לי התנגדות רק לתוכניות שלטוניות גרנדיוזיות וחסרות שחר, אם אכן יש או נבדקות אפשרויות כאלה, לפי דבריו של אנטילופה, ומן הצד (אני לא תש"ח במיוחד) - יש לי גם התנגדות לבזבוז כספי ציבור על שטויות כאלה ועל סיכון ילדים באופן מערכתי (בניגוד לפרטי). למי שמתכונן להמחיש לי משהו בעזרת המנטרות הידועות על תאונות דרכים ("אז שגם נסגור את הילדים לנצח בבית?" "לא ניתן להם לעולם לצאת החוצה?", וכאלה) - כבישים הם חלק בלתי-נמנע מחיינו, ספורט ימי לא, עם כל הכבוד וההנאה. וגם בעניין כבישים - כשלימדתי את הילדים שלי בגיל קטן בטיחות בדרכים, לא שלחתי אותם ישר לצומת הכי מסוכן במדינה כדי ללמד אותם, הסתפקתי בכבישים שבסביבת הבית. ובהדרגה, בשנות העשרה ולקראת גיל הוצאת רשיון, התקדמנו ליותר רחוק ויותר מסוכן. אגב, גם אם אין צורך בשום איבר או תכונה גברית להשטת מפרשיות, עד כמה שזכור לי מהעיתונות, בעיקר גברים עוסקים בזה (לא מדובר על כמה שייטות אולימפיות אלא על הכלל). הרושם הזה מתחזק גם כרגע, בגיגול מהיר. להערכתי, עניין הגבריות בכל זאת תופס כאן תפקיד, וגם הנשים שנכנסות לתחום עושות את זה בחלקן כדי להתפקד לאיזושהי מלחמה דמיונית ולהוכיח משהו בעניינים מגדריים. זהו, אסיים לדבר על הנושא, לא נראה לי שהוא מעניין כאן מישהו. פשוט הפתיעו אותי כמה תגובות תמוהות אז קפצתי קצת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על תכניות שלטוניות, אין לי פנטזיות על רפורמות בחינוך, דיברתי על פתרון אפשרי לילדים אלימים, לאחר או במקום שיורחקו מבית הספר. אחוז המגיבות באייל נמוך מאחוז הגברים, מה זה אומר על האייל או על המגיבות? אגב, לנשים יתרון פיסיולוגי בצלילה, (נפח הריאות וניצול החמצן). אין יתרון לגברים בענפי הים, חוץ מה"הילה" שכאמור מהווה גורם משיכה לילד אנטיגוניסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גברי והרואי, בעיניו של הילד שיראה בים לא עונש על התנהגותו, אלא זכות יתר. כמו שהעיר דורון, צלילה חפה מתחרותיות, ורב ענפי הימאות גם כן. בילוי נאות: איני אלוף ספורט ולא הייתי, הרושם נוצר בטעות אחרי שכתבתי פעם "אלוף ישראל בבריחה למרחקים ארוכים", הדגש לא על האליפות אלא על הבריחה למרחקים ארוכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "בעלת יעילות"? חסוך אנרגיה, השתמש ב"יעילה". גם אני בעד הרחקה, אבל כיום אין לאן להרחיק ילד כזה מלבד למוסד לעבריינים צעירים, ולא נראה לי שדווקא שם הוא ישתקם. לכן הייתי מעבירה אותו (על חשבון הוריו או בהשתתפות כספית גדולה שלהם) לחינוך פרטי, בבית או בקבוצות קטנות מאוד, תוך שימת דגש על שיקום בקהילה. מצד שני, גם זה חוסר צדק, כי יוצא שכל הילדים האומללים שתקועים בביה"ס ולא הרביצו לאף אחד, הם אלה שנענשים בפדגוגיה חלמאית עם עוד 39 ילד ובמורים שחוקים. אז אין לי עצה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |