 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. צה"ל הגיבור. הקשבתי אתמול בצהרים למסיבת העיתונאים המיוחדת לרגל תפיסת האנייה עם הרמטכ"ל ומפקדי חילות הים והאוויר, די תמה ומשועשע. החלק הכי מצחיק היו הופעותיהם של מפקדי החילות הנ"ל. בשביל לומר שחיל הים שט, היה צריך להביא את מפקד חיל הים ? ובשביל לומר שחיל האוויר טס, היה צריך להביא את מפקד חיל האוויר ? האם לא מוטב שיעסקו באותו זמן בתכנון מבצעים עתידיים ? השניים היו מוכנים לשמוע שאלות במסיבת העיתונאים הזאת, אבל לא לענות. אז מה היה תפקידם שם ? לקוד קידה לנוכח תרועות ההמונים ? בעצם, כשחושבים על כך, לא היה מקום לתרועות כה גדולות. צבא שעשה את מבצע אנטבה: נחיתה בלב מדינה עוינת והשתלטות על מבנה ובו עשרות בני ערובה שצריך לשמור על נפשם, צבא שנחת בלב מדינה עוד יותר עוינת (תוניסיה) ופוגע שם במטרה "ממוקדת" – אבו ג'יהד, צבא שפוגע במחבלים בלב מדינה עוינת ומסוכנת משתי הקודמות (לבנון, במבצע אביב נעורים), צבא שמצליח "לגנוב" קרון מכ"מ שלם וסודי מבסיס מדינת אויב חזקה (מצרים) באמצע מלחמת ההתשה, מתגאה כל כך בפעולת השתלטות על ספינה בלב ים, רחוק מכוחות ידידותיים לאנשי הספינה ? הרי מבחינת התוצאה הצליחו פיראטים פרימיטיביים בעבר הרחוק להשיג בדיוק את אותה מטרה עם אמצעים הרבה יותר דלים (השוואת המבצע למבצעי הפיראטים נעשתה אמש ע"י רון בן ישי, אבל רעיון זה בדיוק עלה במוחי בזמן מסיבת העיתונאים הנ"ל). על מה הגאווה הגדולה ? אולי החלק שמעורר יותר התפעלות במבצע הזה היה חלקו של המודיעין, שמצא בדיוק את הספינה שעליה יש להשתלט, אבל דווקא הגיבורים "הנכונים", אנשי המודיעין, לא הופיעו כדי לזכות בתרועות. (תוך כדי כתיבת הדברים שמעתי ידיעה מעניינת שלפיה האמריקאים עזרו באיתור הספינה. אולי הם בכלל הגיבורים "הנכונים" כאן ?) 2. מה היה לנו. וכמה מילים לגבי "משקל" ההברחה עצמה ,לו הייתה מצליחה. חמישים טון זה טנק ועד קצת. כלומר למדינת ישראל יש נשק בכמות שעולה בכמה סדרי גודל על מה שהיה באנייה ההיא. ידוע שישנן מנהרות מתחת לגבול בין מצרים לרשות הפלשתינית באזור רפיח. יש להניח שמצרים תעלים עיין מהברחות נשק משטחה לרשות. האם לא סביר להניח שאמצעי לחימה דומים לאלה שנתפסו על האנייה כבר עברו דרך המנהרות האלה ? ממש קשה להאמין שלא. אז מה הרעש הגדול ? בעצם, אין למשלוח הפרטי הזה שום משמעות. בהנחה שהם מפעילים את כל הנשק שבידיהם ואנו מפעילים את כל הנשק והיכולות שבידינו לשם השגת אותן מטרות: אם לפגיעה בכוחות הצד השני, אם לפגיעה בתשתיות הצד השני, אם לפגיעה באזרחי הצד השני, אין להם שום סיכוי להתחרות בנו. כפי שאמרתי ואחזור ואומר שוב ושוב העניין הוא מה אנו מוכנים לעשות במה שיש בידנו. לו לא היינו שמים כבלים על ידינו, האנייה הזאת הייתה בבחינת בזבוז כסף. 3. הפיל וההפרדה החד צדדית. מעניין לראות באיזה סוגים של נשק מעונינת הרשות הפלשתינית. טילי קטיושה שיכולים להגיע לטווח עשרים קילומטר שמוצבים בקלקיליה מכסים את כל אזור הרצליה פתח תקווה בני ברק ועד מרכז רמת גן. הזכרתי את קלקיליה כי אני יודע שזו עיר שנמצאת באזור סי, אך אני מניח שבאזור הרשות, ישנן נקודות דרומיות יותר שמהן קטיושות כאלה מכסות את כל תל אביב וגוש דן. המידע הזה מביא אותנו ישירות לעניין ההפרדה החד צדדית ללא הסכם. איך נוכל לטפל בקטיושות כאלה ? בלבנון כבר ראינו שפגיעה "ממוקדת" בהן היא בעייתית. לא יעזור שום דבר. הדרך היחידה לטפל בבעיה כזאת היא באמצעות הרתעה. וזה מוליך למסקנה חד משמעית: אם נהיה מוכנים לייצר הרתעה אחרי נסיגה חד צדדית כזאת, כלומר להשתמש בנשק שבידנו כדי לפגוע במטרות דומות לאלה שבהן בוחר האויב, נוכל לטפל בבעיה בנקל. אבל עם מנגנון הרתעה כזה (כפי שאני מציע כל הזמן) אנו יכולים לטפל גם בבעיה היום, ללא הפרדה חד צדדית, אז מה בדיוק התפקיד שלה ? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי להוסיף שלו הייתי יודע שלדבריי יש קוראים רבים, במיוחד בעולם, אולי הייתי מוותר על חלק מהדברים שכתבתי. הדברים האלה הם בעיני אמת, אבל לא תמיד כל אמת צריך להבליט. לרעש הגדול שהסתייגתי ממנו בדבריי יש בכל זאת ערך הסברתי. גם אם להערכתי עובר נשק דוגמת זה שנתפס במנהרות רפיח, הרי מדובר בתפיסתו וביכולת הצגתו בעולם, והצגת פניה האמיתיים של הרשות הפלשתינית לאלה שלא רוצים להאמין שאלה הפנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובתו הלקונית והמבריקה של הרמטכ"ל ("חיל האוויר טס וחיל הים שט") נמנעה בפשטות מירידה לפרטי המבצע. הן כבר נחשף כי לוחמי השייטת הונחתו משני מסוקי יסעור, שלוו ע"י שמונה מסוקי קרב. בעיניי הלא מקצועיות דומה כי פשיטה ממסוק על ספינה בלב-ים היא מורכבת יותר מהנחתת מטוסי תובלה בשדה תעופה בינ"ל. קל וחומר לעשות זאת ללא פתיחה באש וללא נפגעים, על חבית חומר-נפץ צפה. סביר להניח שמרגע שכותרה הספינה, לשני הצדדים היה אינטרס לבצע את ההשתלטות ללא ירי. בחדשות נמסר כי בפשיטה השתמשו לראשונה באמצעים חדישים, לא נמסר מהם. אז מה הבעיה? אין לי שום דבר רע לומר על הפשיטה, כמדומני. מה לך יש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי השאלה שבכותרת, לא הבנת את כוונתי. לא חשפתי שום מידע רגיש, אבל זלזלתי הן בחשיבות ההברחה הזאת יחסית לדברים שכבר נעשו, והן במבצע. כלפי חוץ, מבחינה הסברתית, עדיף כמובן להראות איזה דבר נורא ואיום עמדנו למנוע וכן ''להשוויץ'' קצת ביכולת כוחותנו כדי להעלות את קרננו בדעת הקהל, ולו נקראו דבריי ע''י רבים אפשר והמטרות האלה היו נפגעות. לגבי ההשוואה עם אנטבה. קודם כל איני יודע אם באמת הונחתו הלוחמים ישירות על הספינה מהאוויר. אני מניח שזה לא היה כך,וזה גם לא משנה, ולא זו כלל הנקודה. הבעיה הטכנית איך לקחת לוחמים ולשים אותם בנקודה מסויימת היא לא הבעיה העיקרית, ואני מניח שיכולים להיות כל מיני פתרונות טכניים וכשעולה משהו אפשרי מתאמנים על מודל כדי להשיג רמת ביצוע נאותה. בתגובתי כתבתי מה ההבדל, ואני פשוט מתפלא שאינך רואה אותו. באוגנדה הונחת כוח שאינו יכול להתמודד עם צבא אוגנדה וללא כל יכולת להזרים אליו תגבורת. ללא אלמנט הפתעה, פעילות מהירה והסתלקות לפני שהכוח המקומי העדיף לאין שיעור בכמותו (שאמנם התערב בלחימה) מתארגן. היה כאן סיכון עצום לכוח הפולש. הנקודה השנייה היא בני ערובה שנמצאים בידי המחבלים שהופכחים את פעולת ההשתלטות למסובכת ורגישה לאין שיעור. במקרה הספינה, כפי שכבר אמרתי, בוצעה משימה שכמוהה נעשו בהיסטוריה ע''י כוחות פרימיטיביים ואני מניח שיכלו לבצע גם את פעולת ההשתלטות הזאת באמצעים שלהם ע''י סירות מהירות וכדומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד אלמנט בדבריך שמצביע על אי הבנה מוחלטת של כל התמונה. לא מדובר כלל ב "חבית אבק שריפה". מדובר בנשק שחלקו כלים כמו רובים מטולי רקטות וכדומה, וגם אם חלקו האחר הוא תחמושת מדובר בתחמושת לא דרוכה וארוזה למשלוח שנמצאת במחסנים, ושאינה רגישה לאילו שהם יריות בודדות באתרי ההשתלטות, אם יש צורך בכך. אין כאן איזו "אנית קרב" עם מקלעים ונשק אחר על סיפונה כמו שרואים בביקורים בחיל הים ביום העצמאות, אלא, בגדול, ספינת משא שמובילה מטען. הצוות ככל הנראה מונה משהו כמו מניין אנשים שרובם ימאים שתפקידם להשיט את הספינה, וגם אם הוא מודע למטען הרגיש שהוא נושא אין שום סכוי שיעמוד בפני כח של לוחמים שהתאמן להשתלט על הספינה. אני מניח שבמרחק 500 קילומטר מאילת הצוות הזה שאנן לגמרי, ואינו מעלה על דעתו שבאים לחפש אותו, ואם הפעולה הייתה בלילה קרוב לודאי שרוב הצוות היה נתון בשינה עמוקה. כשאני מנסה לחשוב איך פיזית עלו הלוחמים על הספינה איני מדמה לעצמי שמסוק נחת עליה, כי קשה להאמין שאנשי האניה הכינו בשבילו משטח מתאים, וגם קשה לי להאמין ש "אנשי הצפרדע אנשי הדממה. איש לא שמע. איש לא ראה" ירדו למשל בחבלים ממסוק מטרטר ופגיע שטס מעליה. אני מניח שמהמסוקים הורידו את הלוחמים לים במרחק מספיק מהאנייה כדי שצוות האניה לא ישמע את רעש המסוקים, ואחר כך עלו עליה איך שהוא, בעזרת סירות מהירות שהונחתו אף הן. (כמו הפיראטים של העבר. לא כדאי לשנות שיטה שעובדת.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידיעות המאוחרות מוסרות על צוות של שלושה עשר איש שמתוכם תשעה היו ימאים שתחילה לא היו שותפי סוד, ואחרי שהפכו לכאלה הוחזקו שם נגד רצונם. בזמן ההשתלטות רק שניים או שלושה מהצוות היו ערים. התמונה הזאת מתאימה בדיוק למה שחשבתי לעצמי ותיארתי. ההשתלטות באמצעות השתלשלות בחבלים (במקביל לעליה מסירות מהירות כפי שאני חשבתי שצריך לבצע), שונה ממה שאני חשבתי. מילא. אני לא הייתי מסתכן, אבל הם בטח מקצועיים ממני . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטוט מפי אחד מלוחמי השייטת על המבצע במעריב היום: "זו לא היתה הפעולה הכי מסובכת בעולם. רק בתקופה האחרונה ביצעה היחידה כמה וכמה פעולות יותר מורכבות, לא כולל המבצעים שקיימנו בשטחים". עוד צטוט מהכתבה "הפרט המטריד ביותר היה הים, גלים בגובה שלושה מטרים עם רוח חזקה. . .כל הזמן אתה רטוב . . ." זה לא נשמע כמו חוויה של טיסה במסוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר התבלבלתי מהסימנים האלה. קלקיליה התכוונתי שהיא באזור A. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הזמן מדברים על הקטיושות, אבל למה אף אחד לא מזכיר לנו שקטיושה ללא משגר, לא ראויה להיקרא קטיושה, אלא חומר להכנת מטענים או משהו כזה. גם בספינה הקודמת שנתפסה וגם כאן, לא נמסר על משגר, שלם או בחלקים. כנראה שזה לא כל כך פשוט להחדיר משגר שלם או להרכיבו מחלקים ולכן הדיבורים על 20 ק"מ עדיין מוקדמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יתכן, שלרשות הפלסטינית כבר יש משגר קטיושות או שניים? אם כן, כל שנדרש הוא אספקת תחמושת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן. ולכן אני אומר שעדיין מוקדם, לא אמרתי מופרח. לכשתשוגר הקטיושה הראשונה/יתפס משגר בדרך לשטחים/יתפסו חלקי משגר בדרך לשטחים יגיע הזמן לדבר על 20 ק"מ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא נדע, אבל אין צורך במשגרים לקטיושות כדי לעשות בהם שימוש או ליתר דיוק יש צורך במשגר אך זה יכול להיות גם צינור ברזל ושני חוטי תייל (והיו דברים מעולם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמה שאיש מהקוראים לא הקדימני בתיקון הטעות שבתגובה הזאת. הקטיושה הוא טיל בלתי מונחה. נקודת הפגיעה הינה פונקציה בעיקר של זוית ההצבה. אחרי השיגור אין כל יכולת להשפיע על מסלולה. אין כאן צורך במתקני ביות אחוריים על הקרקע כמו בטילים משוכללים או בקנים מדוייקים כמו ברובים ותותחים. תפקיד המשגר הוא להציב את הרקטה הזאת בזוית מתאימה ברגע ההתנאה כדי שתגיע למטרה. לשם כך אין צורך במתקן משוכלל. ידוע שהחיזבאלה נהג לפעמים לשגר קטיושות מתוך הזבילים (מעין עטיפות שבהן הן ארוזות), ללא כל משגר. אם דווקא מתעקשים על משגר, האחרון בבתי המלאכה בעזה יוכל לקבל על עצמו את העבודה וגם לא ידרוש תשלום מי יודע מה. לכן בין אם היו במשלוח (שהגיע בינתיים מחמישים לשמונים טון) משגרי קטיושה ובין אם לא, זה עניין חסר חשיבות. אני מניח שמה שזרע אצלך את האפשרות לחשוב כפי שאתה חושב הוא הידיעות הרבות על כמות משגרי הסקאדים שנשארו לסאדם חוסיין במלחמת המפרץ. אבל כאן זה סיפור לגמרי אחר. הסקאד הרבה יותר גדול וגם המנוע שלו הוא מנוע דלק נוזלי. גם אם מבחינת היותו בלתי מונחה הוא דומה לקטיושה, בכל זאת יש צורך בטיפול מיוחד בהעברתו ממצב של שינוע למצב של שיגור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי ולא חשבתי שהקטיושה הוא טיל מונחה. במחשבה ראשונה קצת מפתיע אותי שאין אפילו צורך במשגר. במחשבה שניה, נראה שמשגר קטיושה אפילו קל יותר לייצור פיראטי מאשר מרגמה, כיוון שאין הוא אמור לעמוד בלחץ של ירי פצמ"ר, שכן כל הרשף (האנרגיה) נפלט לאחור. אם כך אני חוזר בי לחלוטין מכל העסק. אולם תוהה במקצת מדוע לא נעשה שימוש בקטיושות עד עתה. אם פצמרים על שדרות לא העירו את הפיל המסומם, אז מדוע קטיושות על אשקלון כן...? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם, כפי שאני מעריך, יש בידיהם קטיושות ארוכות (לפחות בכמות מאד קטנה), הסיבה לשקט באשקלון היא החלטה שלהם. כנראה הם חושבים שפעולה כזאת תעיר את הפיל המסומם. אני לא בטוח כלל. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ע''פ הדיווחים בעיתונות היום, היו ארבעה משגרי קטיושות על הספינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי מה שקראתי בספינה היו גם משגרים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא קטיושה, בניגוד לפגז או פצצת מרגמה יכולה להיות משוגרת ללא משגר ייעודי. אלא פשוט ע''י הנחתה בזוית והפעלת המנוע שלה. או לחילופין ע''י משגר מאולתר שמכינים בכל מסגריה פשוטה. רוב הקטיושות שנורו על ישראל מלבנון שוגרו ממשגרים מאולתרים או ישירות מהשטח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו היה שלום עם מצריים היה נעשה עמה תיאום, היה מועבר אליה המידע, והספינה הייתה נבדקת ונעצרת בתעלת סואץ. מה יותר פשוט מפשוט ? אף אחד מאתנו לא חושב על מהלך כל כך פשוט ומובן מאליו כהגיוני, כי כולנו יודעים שאין שלום עם מצרים, בין אם אנו מודים בכך ובין אם לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתוב שהיה לקפטן סכום נכבד בשביל שוחד למי שצריך שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקורו של הנשק באיראן. האם הוא נקנה מאיזה פקיד איראני קטן ? כולנו, אני מקווה מאמינים שראשי המדינה הזאת היו בסוד העסקה. ומה באשר למצרים ? עם היוודע דבר תפיסת האוניה, כשכל העניין הוכחש נמרצות ע"י כל הנוגעים בדבר ותומכיהם, היה למצרים נימוק מאד משכנע: "הסיפור הזה לא ייתכן, משום שהספינה לא הייתה עוברת את הבדיקות הקפדניות בתעלת סואץ". היום הכל כולל הרשות הפלשתינית מודים שמדובר באניה נושאת מטען נשק שיועד לרשות הפלשתינים, שעמדה לעבור בתעלת סואץ. איך באמת הייתה האנייה עוברת את הבדיקות הקפדניות בתעלה ? נכון. מה שחשבתם כנראה נכון. לא ייתכן. מוברק אדם מכובד. הוא לא היה עושה דבר כזה. ולהעליל עלילה חסרת שחר על אדם חף מפשע ולזורקו לכלא בתנאים נוראים רק כדי לקדם מטרות מדיניות שלו, הוא יכול ? אז למה לא להעלים עיין מאניית נשק ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי בפרשנותו של גרנות לקשר עם מצרים בערב שבת, ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות. ''לערפאת יהיה עכשיו עסק עם מוברק, בגלל שניסה להבריח את האניה דרך התעלה תוך שיחוד פקידים מצריים''. מסכן ערפאת. תראו. עוד תפרוץ מלחמה בין הרשות ומצרים . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בידיעה ברשת ב' מהצהריים נמסרו דברי מוברק לפיהם ייתכן מאד שכל פרשת האנייה היא המצאה ישראלית . . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי זה עתה מחבר ששמע אתמול בתקשורת דברי פשרנות חדשים מעודד גרנות. בדברים אלה הוא מסביר שמוברק מיישר קו עם ערפאת. חבל שפרשנה הבכיר של הטלויזיה לא קורא מלכתחילה את דבריו של פרשן בכיר באייל, דבר שימנע ממנו לעשות טעויות גסות . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמיר אורן כותב היום ב''הארץ'' כי רוב המטכ''ל לא ידע על הספינה עד לאחר שנתפסה. לאור זאת, נראה לי שמאי-העברת המידע הסודי ביותר למיץרים לא ניתן ללמוד מאומה על היחסים בין המדינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך להעביר מידע סודי למי שאינו צריך לדעת לצורך מבצעי, כשעומדת להתבצע פעולה מבצעית ששמירה על סודיותה מאד חשובה. אבל כשהאנייה בתעלה, ואומרים למצרים: "זו האנייה", אם באמת יודעים שמצרים תשתף פעולה אין שום בעיה ,ושום דבר לא יכול להידפק. כשיש יחסים כפי שצריכים להיות בין מדינות שיש בינם שלום, ומקובל שמעשה ההברחה בלתי חוקי, זה הדבר הכי פשוט שאפשר לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עתה שמעתי ידיעה ברדיו לפיה פנתה ישראל לאמריקאים, ובעקבות פנייה זו עזרו האמריקאים באמצעות הציוד האלקטרוני שבידיהם לאתר את מיקום הספינה. ידיעה זו משאירה את הקרדית בדבר מציאת הספינה והבנת מהותה בידי גורמי המודיעין הישראליים, וגם מסבירה, אולי, מדוע העזו האמריקאים להכחיש תחילה את המטרה האמיתית של האנייה. לפחות אי אפשר לומר ששיקרו ביודעין. לסיכום, מחיאות הכפיים מגיעות למודיעין הישראלי. הוא היה ראוי לכתבות צבע וכדומה ולא השייטת דווקא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום יהיה מעונן חלקית, יתכנו גשמים מקומיים קלים בעיקר עד שעות הצהריים. תנשב רוח צפונית-מערבית עד צפונית במהירות של 20 עד 30 קמ"ש. הים יהיה נוח עד גלי ; גובה הגלים 40 עד 80 ס"מ. לסיכום, מחיאות הכפיים מגיעות לאלוהים. הוא היה ראוי לכתבות צבע וכדומה ולא החזאים דווקא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלכתחילה היה ברור כי הגיבורים בסיפור, אם בכלל יש כאלה, ימצאו בשירותי המודיעין הישראלים, ולא בחילות הקרביים (אם כי דווקא אלופי חיל הים והאוויר לקחו את הקרדיט). השאלה המתבקשת היא, האם גילו אנשי המודיעין סוג של ענווה לפתע, או שהיו עסוקים מדי בחילופי הפיקוד שם? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |