 |
יש עוד אלמנט בדבריך שמצביע על אי הבנה מוחלטת של כל התמונה.
לא מדובר כלל ב "חבית אבק שריפה". מדובר בנשק שחלקו כלים כמו רובים מטולי רקטות וכדומה, וגם אם חלקו האחר הוא תחמושת מדובר בתחמושת לא דרוכה וארוזה למשלוח שנמצאת במחסנים, ושאינה רגישה לאילו שהם יריות בודדות באתרי ההשתלטות, אם יש צורך בכך.
אין כאן איזו "אנית קרב" עם מקלעים ונשק אחר על סיפונה כמו שרואים בביקורים בחיל הים ביום העצמאות, אלא, בגדול, ספינת משא שמובילה מטען.
הצוות ככל הנראה מונה משהו כמו מניין אנשים שרובם ימאים שתפקידם להשיט את הספינה, וגם אם הוא מודע למטען הרגיש שהוא נושא אין שום סכוי שיעמוד בפני כח של לוחמים שהתאמן להשתלט על הספינה. אני מניח שבמרחק 500 קילומטר מאילת הצוות הזה שאנן לגמרי, ואינו מעלה על דעתו שבאים לחפש אותו, ואם הפעולה הייתה בלילה קרוב לודאי שרוב הצוות היה נתון בשינה עמוקה.
כשאני מנסה לחשוב איך פיזית עלו הלוחמים על הספינה איני מדמה לעצמי שמסוק נחת עליה, כי קשה להאמין שאנשי האניה הכינו בשבילו משטח מתאים, וגם קשה לי להאמין ש "אנשי הצפרדע אנשי הדממה. איש לא שמע. איש לא ראה" ירדו למשל בחבלים ממסוק מטרטר ופגיע שטס מעליה. אני מניח שמהמסוקים הורידו את הלוחמים לים במרחק מספיק מהאנייה כדי שצוות האניה לא ישמע את רעש המסוקים, ואחר כך עלו עליה איך שהוא, בעזרת סירות מהירות שהונחתו אף הן. (כמו הפיראטים של העבר. לא כדאי לשנות שיטה שעובדת.)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש