כמה הערות 500235
יופי תירוש יום ב', 5/1/2009, 8:37
מספר הבהרות שנראה שהן נדרשות, לאור התגובות:

1. חוק תרומת ביציות טרם עבר בכנסת, ומחכה לכנסת הבאה. חוק החולה הנוטה למות כבר עבר ב-‏2005. מעניין יהיה לבדוק את ההתפלגות המגדרית של המבקשים להפסיק את חייהם לפי חוק זה.

2. הבאתי רק מעט מהממצאים של פרופ' סוזן וולף. אפשר לקרוא קצת יותר בכתבה הזו, מהניו יורק טיימס. אפשר כמובן גם לחפש את המאמרים האקדמיים שלה, ואשמח להוסיף פה לינקים אם יהיה כאן ביקוש.
3. אין להשוות בין תרומת זרע לתרומת ביצית. הפרוצדורה הראשונה היא פשוטה ונטולת סיכונים, תופעות לוואי, טיפול תרופתי, חתך של הגוף בטיפול חודרני, אינה כרוכה בהרדמה. כל אלה ועוד מעורבים בשאיבת ביציות.

4. כן, באופן עקרוני לכל חוק עשויות להיות השלכות שונות על גברים ונשים, והשלכות על השוויון בין המינים. זו שאלה חשובה הראוייה לבדיקה, שעד כה בשישים שנות קיומנו המדיני, ובכשלוש מאות שנה של קיומן של שיטות משפט דמוקרטיות השואפות להגן על זכויות אדם לא שאלנו מספיק. למעשה, לא שאלנו כלל.
אני מוכרח לשאול אותך משהו: 500241
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה ליופי תירוש יום ב', 5/1/2009, 10:23
כמה פעמים כבר אמרו לך "יופי, תירוש"?
אני מוכרח לשאול אותך משהו: 500276
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ב', 5/1/2009, 16:34
יותר מעניין כמה פעמים כבר שאלו אותה "כמה פעמים אמרו לך "יופי, תירוש"".
(אבל אני מרשה לעצמי לקוות שאני הראשון ששואל את השאלה *הזו*).
אני מוכרח לשאול אותך משהו: 500296
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ב', 5/1/2009, 21:12
מעניין אם מספר הפעמים שאמרו ''יופי, תירוש'' גדול ממספר הפעמים שנשאלה שאלת שכ''ג (שהיא דרך מנומסת לאותה התחכמות, כמובן).
אני מוכרח לשאול אותך משהו: 500297
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ב', 5/1/2009, 21:13
אומר זאת כך: מעניין אם התשובה לשאלתך גדולה מהתשובה לשאלת שכ"ג.
אני מוכרח לשאול אותך משהו: 500321
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 6/1/2009, 8:28
אני מקוה שהגב' תירוש לא נפגעה מההשתטות שלי (אם כן, אני מתנצל), ואני מרשה לעצמי לקוות אפילו שהיא תשיב על אוסף השאלות הזה.
אני מוכרח לשאול אותך משהו: 500323
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ג', 6/1/2009, 8:34
זה מזכיר לי שפעם נבאתי את קץ הציביליזציה המערבית שיגיע כאשר תרבות ה''לא לוקחים את פרוסת העוגה האחרונה מהמגש'' תתבגר ותבין שאם כך אסור לקחת גם את הלפני אחרונה, ומכאן באינדוקציה קצרה נמות כולנו מרעב. מיותר לציין שאני נחלץ להגנת האנושות בכל הזדמנות שנקרית על דרכי.
אני מוכרח לשאול אותך משהו: 500337
האייל האלמוני • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 6/1/2009, 12:35
פולין זה לא במזרח?
אני מוכרח לשאול אותך משהו: 500338
אנטילופה • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 6/1/2009, 12:42
פולין זה מרכז העולם, ובדיוק, ליטא, שעל שמה נקראה ירושלים בזמנים העתיקים, ''ירושלים דליטא''.
אני מוכרח לשאול אותך משהו: 500339
האייל האלמוני • בתשובה לאנטילופה יום ג', 6/1/2009, 12:45
ירושלים דליטא היא כמובן וילנה, שנמצאת בליטא, שגובלת בפולין.
אני מוכרח לשאול אותך משהו: 500340
גראף פוטוצקי • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 6/1/2009, 12:52
זוהי דקדקנות וירידה לפרטים לא חשובים.
אני מוכרח לשאול אותך משהו: 501275
האייל האלמוני • בתשובה לאנטילופה יום ו', 16/1/2009, 19:16
ירושלים דליטא זה לא ירושלים שעשו עליה דליט?
כמה הערות 500245
האייל האלמוני • בתשובה ליופי תירוש יום ב', 5/1/2009, 10:49
האם מותר לקבל תמורה כספית על תרומת זרע?
כמה הערות 500254
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 5/1/2009, 13:30
לא רק מותר, אלא גם מקבלים עד כמה שידוע לי.
כמה הערות 500250
צפריר כהן • בתשובה ליופי תירוש יום ב', 5/1/2009, 12:46
3. לדברייך מעניין גם להשוות תרומת ביציות לתרומת כליה. אם כי לאדם יש מלאי מצומצם בהרבה של כליות.

אחת הבעיות בדיון שקשור לחוק המתות חסד הוא שהנושא המקורי טעון מאוד. דעתי האישית היא שהמתות חסד הינה אפשרות רצויה שעדיפה במקרים מסויימים על חיים שאינם חיים. אולם העמדה ששוללת המתות אילו בשל קדושת החיים מובנת לי היטב ואני מכבד אותה.

העמדה של פרופ' וולף כפי שמובאת בכתבה היא שהמתות חסד הן דבר פסול. הנימוק שמובא כאן, לעומת זאת, אינו טוען שהמתות חסד פסולות מעיקרן אלא שהן בשימוש מוגזם אצל נשים מסיבות מסויימות. גם אם זה נכון, זה לא אומר שבמצבים רצויים המתות חסד אינן המוצא המתאים עבור חולים סופניים מסויימים. זה אולי אומר שמי שמאשר המתות חסד צריך להיות יותר רגיש לנקודות הללו.

התחלתי לקרוא את המאמר (אקרא את שאר המאמר בהמשך) אבל בינתיים אין שם נימוקים חדשים. ועוד עדות אנקדוטית: שתי הדוגמאות שמובאות בתחילתו (אביו של מחבר המאמר ואביה של פרופ' וולף) הם גברים. המאמר הזה נכתב כחלק ממאבק ציבורי כנגד חקיקה מתגבשת במדינות מסויימות בארה"ב. המאמר מלא בנימוקים רגשיים וכתיבה לא ביקורתית, מה שקצת מוציא לי את החשק לקרוא אותו.

כאשר המקור אינו אובייקטיבי והוא מספק נתונים תמוהים, אני נוטה לפקפק בדבריו ולבחון בשבע עיניים את הנחותיו.

לסיכום: אני עדיין מחכה לנתונים לפני שאתחיל לבקר את המחוקקים.

4. בשנים האחרונות השאלה הזו נשאלת גם נשאלת. לעיתים יותר מדי. התוצאה היא לעיתים זילות המונח "זכויות" (בעברית: כאשר משתמשים בנימוק מוגזם, יותר מדי קל לשלול אותו).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות