בתשובה ליופי תירוש, 05/01/09 8:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
3. לדברייך מעניין גם להשוות תרומת ביציות לתרומת כליה. אם כי לאדם יש מלאי מצומצם בהרבה של כליות. אחת הבעיות בדיון שקשור לחוק המתות חסד הוא שהנושא המקורי טעון מאוד. דעתי האישית היא שהמתות חסד הינה אפשרות רצויה שעדיפה במקרים מסויימים על חיים שאינם חיים. אולם העמדה ששוללת המתות אילו בשל קדושת החיים מובנת לי היטב ואני מכבד אותה. העמדה של פרופ' וולף כפי שמובאת בכתבה היא שהמתות חסד הן דבר פסול. הנימוק שמובא כאן, לעומת זאת, אינו טוען שהמתות חסד פסולות מעיקרן אלא שהן בשימוש מוגזם אצל נשים מסיבות מסויימות. גם אם זה נכון, זה לא אומר שבמצבים רצויים המתות חסד אינן המוצא המתאים עבור חולים סופניים מסויימים. זה אולי אומר שמי שמאשר המתות חסד צריך להיות יותר רגיש לנקודות הללו. התחלתי לקרוא את המאמר (אקרא את שאר המאמר בהמשך) אבל בינתיים אין שם נימוקים חדשים. ועוד עדות אנקדוטית: שתי הדוגמאות שמובאות בתחילתו (אביו של מחבר המאמר ואביה של פרופ' וולף) הם גברים. המאמר הזה נכתב כחלק ממאבק ציבורי כנגד חקיקה מתגבשת במדינות מסויימות בארה"ב. המאמר מלא בנימוקים רגשיים וכתיבה לא ביקורתית, מה שקצת מוציא לי את החשק לקרוא אותו. כאשר המקור אינו אובייקטיבי והוא מספק נתונים תמוהים, אני נוטה לפקפק בדבריו ולבחון בשבע עיניים את הנחותיו. לסיכום: אני עדיין מחכה לנתונים לפני שאתחיל לבקר את המחוקקים. 4. בשנים האחרונות השאלה הזו נשאלת גם נשאלת. לעיתים יותר מדי. התוצאה היא לעיתים זילות המונח "זכויות" (בעברית: כאשר משתמשים בנימוק מוגזם, יותר מדי קל לשלול אותו). |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |