|
||||
|
||||
"מוסרית... לעמיר יש חופש ביטוי". למה מי אמר? לדעתי הוא איבד את זכותו המוסרית לחופש ביטוי ברגע שרצח אדם בכוונה תחילה. |
|
||||
|
||||
לא, הוא איבד את הזכות לחופש מרגע שרצח אדם בכוונה תחילה. את חופש הביטוי הוא איבד כשרצח אדם שגם היה ראש הממשלה, ובכך התנגד לעקרונות הדמוקרטיה. לא רוצה דמוקרטיה, לא צריך. |
|
||||
|
||||
אפשר להתווכח, אם הדבר ראוי ורצוי, אך עובדה היא, שהחוק הקיים מטיל עונש אחיד - מאסר עולם - על כל רוצח, ללא שום קשר או הבחנה בזהות הנרצח, במניע של הרוצח, במטרת הרצח או בתוצאות שנבעו מן הרצח. יותר מכך, החוק הקיים גם אינו מבחין בין מקרי רצח כאמור גם לעניין *תנאי כליאתם*. מכאן נובע, כי ההשקפה, לפיה יגאל עמיר איבד את חופש הביטוי, משום שרצח ראש ממשלה, הינה הפרה (ולטעמי - גסה מאד ובלתי אנושית) של עקרונות הדמוקראטיה. |
|
||||
|
||||
יערת הגשם טענה שמי שאינו מוכן לקבל על עצמו את עקרונות הדמוקרטיה לא זכאי גם להנות מהם. אני חושב שעמדתה הגיונית בהחלט. |
|
||||
|
||||
היא מדברת על יגאל עמיר, היינו על המצב הקיים. היכן, אם כך, אומר החוק הקיים, כי מי שאינו מקבל על עצמו את עקרונות הדמוקראטיה, אינו זכאי ליהנות מהם? |
|
||||
|
||||
"מכאן נובע, כי *ההשקפה*, לפיה יגאל עמיר איבד את חופש הביטוי, משום שרצח ראש ממשלה, הינה הפרה (ולטעמי - גסה מאד ובלתי אנושית) של עקרונות הדמוקראטיה." (הדגשה שלי). דיברתי על ההשקפה שבטאת, לא על החוק הקיים אותו אינני מכיר. אם לדעתך שב"ס עובר על החוק אתה יכול לפנות לבג"ץ. |
|
||||
|
||||
היא לא דיברה על החוק הקיים. |
|
||||
|
||||
כשמדברים על יגאל עמיר בכלל ושאומרים, שיגאל עמיר *איבד* את זכותו לחופש הביטוי, משום שרצח את ראש הממשלה, ובפרט כשאומרים זאת על רקע הדיון העוסק בראיון קונקרטי שבעקבותיו הוא גם נענש - מצדיקים את הענשתו ו*בהכרח* מדברים על המצב הקיים, ולא על המצב הרצוי. |
|
||||
|
||||
המצב הקיים הוא שנתנו לו להתראיין, זו עובדה. לנו בני תמותה נשאר רק להגיב עליו ולהביא אלטרנטיבה משלנו, שתהווה את המצב הרצוי. |
|
||||
|
||||
המצב הקיים הוא שהענישו אותו על לא עוול בכפו, ובלי שום פרופורציה, ובמבזק החדשות של Ynet נאמר, שהשופט אליהו ביתן השעה באופן זמני את העונשים (הנפשעים, לדעתי) הללו. אבל זה באמת לא נחשב, כי השופט הזה הוא מרוקאי-סכין. ובכלל, מוקדם לשמוח, כי השעייתם הינה זמנית, כאמור. |
|
||||
|
||||
סליחה על האופטופיק, אבל מה זה יערת גשם? |
|
||||
|
||||
אינני חושב שמישהו דיבר כאן על חופש הביטוי של עמיר; דיברנו על חופש המידע שלנו. |
|
||||
|
||||
אני מניח שכוונתך היא שלא כל רצח ראש ממשלה גורם לאיבוד הזכויות הדמוקרטיות, אלא רק כזה שבוצע מטעמים אנטי-דמוקרטיים. כלומר, אם ארצח ראש ממשלה מטעמים אחרים, למשל כבוד המשפחה, זכויותיי עדיין עומדות לי. לחילופין, כל רצח מטעמים אנטי דמוקרטיים, כולל רצח של שכנתי במהלך ויכוח ''דמוקרטיה- טוב או רע'', אמור לשלול את אותן זכויות. מכאן, שכל שעל רוצח מטעמים אנטי דמוקרטיים לעשות, הוא לטעון שמניעיו לא היו בלתי דמוקרטיים, מכיון שרק על מניעים אלו את מוטלות סנקציות מיוחדות, אליבא דאת. בכל מקרה, דמוקרטיה וחופש הביטוי אינן מילים נרדפות. תיאורטית יתכן שעמיר מתנגד לדמוקרטיה, אך תומך בצורת ממשל בה המנהיג אינו נבחר, ובכל זאת קיים חופש הביטוי. |
|
||||
|
||||
בלי להביע את דעתי על דבריה של יערת הגשם, היא בכל מקרה לא אמרה שכל רצח מטעמים אנטי דמוקרטיים גורם לאיבוד הזכויות הדמוקרטיות - אלא שרק רצח *הפוגע הדמוקרטיה* גורם לכך. זה ממש לא אותו הדבר. |
|
||||
|
||||
''את חופש הביטוי הוא איבד כשרצח אדם שגם היה ראש הממשלה, ובכך התנגד לעקרונות הדמוקרטיה''. דהיינו, לא הפגיעה בדמוקרטיה, אלא ההתנגדות לה (אני קראתי לזה אנטי-דמוקרטיות) היא העילה להסרת הזכויות הדמוקרטיות. |
|
||||
|
||||
אבל אני לא איבדתי את הזכות לשמוע. מאין כל הפחד לשמוע את עמיר? האם הוא מנהל קמפיין בחירות? את תמצית הראיון כבר שמענו בפרומואים, מדוע שלא נשמע את כל הראיון? אני חושב שהתקשורת מילאה כאן את תפקידה והשתפנה ברגע האחרון. על פי הפרומואים היא עסקה בראיונות בשאלה המאד חשובה, של הבסיס הרוחני ממנו שאב עמיר את ההצדקה לרצח. |
|
||||
|
||||
הדמוקרטיה צריכה להגן על עצמה. אחרת יוצא שהיושב בכלא יכול להטיף לשנאה כזו שמחוץ לכותלי הכלא לא היו מפרסמים אותה עקב הסתה. |
|
||||
|
||||
מישפט עמיר זה סילוף אחד גדול.ראשית כיצד מצאו את הר שפי אשימה ואת רביב זכאי. אותו אדם שזעק סרק סרק סרק היתאבד כביכול.הפתלוג הוכיח שרבין נורה בחזהו מטווח קצר והוכרח לשנות הפרכתו.בסירטון רואים את רבין ניכנס למכוניתו מצידה השמאלית של המכונית והדלת מצד ימין נינעלה מבפנים. מי הוא ( הרוצח ) שנעל את הדלת מבפנים. על הצלם. תחילה טענו שהוא תייר מפולין שהשאיל את המצלמה מידידים. אחר כך נודע שהוא איש שב''ק.וכיצד היתה באפשרותו לעלות על גג בנין. מקום אידיאלי לצלף.בקיצור עמיר הוא סך הכל שעיר לעזעזל ורוצחי רבין מיסתובבים חופשי..אני בטוח שכל אזרח ( שפוי ) ישראלי מעונין לשמוע טענותיו של עמיר |
|
||||
|
||||
ה"זכות לשמוע" היא מסוג הגידולים הלשוניים הממאירים של תרבות ה"זכויות", ונדמה לי שגם "חופש הביטוי" הוא מושג שנזקו מרובה מתועלתו. המושג הענייני לטעמי הוא "חופש המידע". ברור שבחברה דמוקרטית, חופש המידע הוא חיוני מכיון שהוא מאפשר לבוחר לבחור ע"פ העובדות והמציאות ולא להסתמך בלעדית על מקורות מידע מבוקר. יחד עם זאת המושג הזה גם מדגיש את הצורך שחופש הביטוי יגן על משהו שיש בו מידע. בישראל של היום מותר לשלטון החוק להתעלם מתאונות דרכים ומעשי שוד ואלימות בתואנה של "אין עניין לציבור" אבל משום מה השיקול הזה לא מופעל כלל כאשר עוסקים בחופש הביטוי. אם מסתכלים מנקודת מבט זו על הראיון עם רוצח רוה"מ מקבלים פרספקטיבה נוספת: מדובר בראיון נטול כל מידע שהוא. האם האסיר הלא נכבד ההוא מספר לנו משהו חדש שלא ידענו עד כה? כנראה שלא. אמור מעתה שחופש הביטוי נועד להגן על קדושת הרייטינג של אמצעי התקשורת ותחת חסותו מותר גם ליהנות ולרומם הפרות חוק של פושעים מועדים וגם לזהם את האוירה הציבורים בשטף של הצדקות והצטדקויות של רוצחים, אנסים, סוחרי סמים וסתם פושעים זוטרים. יטרחו נא אמצעי התקשורת ויבארו לנו מהו העניין הציבורי שאמור להיות לנו בדבריו של החתרן ההוא. במידה ואין, יפעלו בני משפחתו ומוקירי זכרו לפרסם את הגיגיו על חשבונם בדרכים המקובלות (פשקוילים וכיוב'). מלבד ה"זכות לשמוע" קיימת גם "זכותו" של אמצעי התקשורת להחליט מה לפרסם ומה לא. |
|
||||
|
||||
סליחה, לא הזכות לשמוע אלא החובה לשמוע. אינני רוצנה להיות כמו שלושת הקופים. אינני מבין מאין נובע הפחד שאם אשמע את עמיר, אז אשתכנע. אנחנו מאד חזקים בלטאטא לכלוך מתחת לשטיח ולהצהיר שאין לכלוך. "מדובר בראיון נטול כל מידע שהוא. האם האסיר הלא נכבד ההוא מספר לנו משהו חדש שלא ידענו עד כה? כנראה שלא. אמור מעתה שחופש הביטוי נועד להגן על קדושת הרייטינג של אמצעי התקשורת ותחת חסותו מותר גם ליהנות ולרומם הפרות חוק... ". ידענו אך לא הפנמנו ולא עשינו מספיק כדי לפעול נגד הרבנים והסביבה הרוחנית ממנה שאב עמיר את כוחותיו. מה שמאפיין אותנו יותר מכל הוא הפחד. הפחד שמא עמיר יאמר דברי תעמולה וישכנע אנשים לחשוב כמוהו. על פי הפרומו, דבריו לא היו דברי הצטדקות. דבריו היו הארת הסביבה בה צומחים עשבים כאלו. למרות שאין דבר שלא ידענו, חשיפה ועימות עם המקורות הללו-עמיר הוא אחד המקורות -יכול היה לתרום להצפה של הדברים והפעלת לחץ על הממונים על אכיפת החוק. הרייטינג במקרה הזה חופף לשירות עיתונאי מהמעלה הראשונה. |
|
||||
|
||||
אבוי לי. אני מנסה לקצץ בכנפיה של ה"זכות לשמוע" ואתה ממיר אותה ב"חובה לשמוע". בדמיוני אני כבר רואה את איציק ש. המסכן המחוייב להקצות לפחות שעתיים מזמנו בכל יום, כדי לשמוע את טענותיהם המנומקות בפירוט של מחזירים בתשובה, חברי הגנת הטבע, חובבי החיות, מתנגדי הפרוות, מתנגדי ההפלות וגדעון לוי. יש תופעה אשר מסיבה בלתי מובנת עולה לי על העצבים: כאשר מתרחש פיגוע כלשהו או אסון אחר, אנשים רבים מסתובבים ומספרים לכולנו ש"עדכנו אותי/ לא עדכנו אותי". יש בישראל מנטליות כזאת כאילו כל אזרח הוא גנרל בחמ"ל האישי שלו להישרדות במרחב העויין שמסביבו. מאחר ואינך בעל תפקיד במערך חקיקת/שמירת/אכיפת החוק שאליו "הסגרנו" בטובתינו או שלא בטובתנו את ה"צדיק" ימ"ש , ממילא אין חשיבות מרובה למידת ה"עדכון" שלך במה שאמר או רצה לומר הנ"ל. מאחר ויש לו קשר די רצוף עם משפחתו ואאז"ן מספר ח"כים אף טרחו לבקרו אישית, איני סבור שמידע כלשהו אשר אותו "אסיר ציון" רוצה למסור אינו נמצא ממילא בידיך או בידי חסידיו. להגדרה הטרחנית לכאורה של "חופש המידע" ביחס ל"חופש הביטוי" יש ערך מוסף דוקא כאן. אם אין בראיון עם האסיר שום מידע רלאבנטי חדש, ממילא אין שום סיבה להתירו. ואם אין בו חדש הרי שלא נמנעה מחסידיו האפשרות להשתכנע מהם. בארה"ב יש חקיקה נגד פושעים המרויחים כסף מ"מיסחור" פשעיהם. נדמה לי שיש כאן משהו נכון. ברגע שמאפשרים לנאשמים למסור את גירסתם בעיקר לחוקריהם ושופטיהם, אבל גם לציבור הרחב, מותר ואף צריך למנוע מהם ל"מנף" ול"מסחר" את עצמם. איני רואה שום פסול ולמעשה אני רואה בכך חובה אזרחית של אמצעי התקשורת למנוע פרסומם של עבריינים על סמך "חוסר עניין ציבורי". צא וחשוב מה יקרה אם אמצעי התקשורת ימנעו עצמם מסיקור מופרז או בכלל של הקריאות והקללות של משפחות הקורבנות בבתי המשפט ושל קללות הנגד של הנאשמים. די בכך שהשופטים שומעים. הפרסום הרחב מוסיף חטא על פשע והופך את קרובי הקרבנות לקרבנות התקשורת בעצמם. |
|
||||
|
||||
סלח לי אבל רקחת סלט ים תיכוני מושלם. "כדי לשמוע את טענותיהם המנומקות בפירוט של מחזירים בתשובה, חברי הגנת הטבע, חובבי החיות, מתנגדי הפרוות, מתנגדי ההפלות וגדעון לוי." ניסו לראיין את עמיר. לא נאום סנגוריה והסחת הדעת אלא ניסו לעמוד על עולמו הרוחני, הסביבה בה פעל, המנהיגות שממנה שאב את כוחו וכו'. מה אתה מכניס לי את כל אלה? זה לגמרי לא לעניין. |
|
||||
|
||||
אתה התחלת. אתה העלית את ה"חובה לשמוע". אמצעי התקשורת בחנו את הראיון ולא גילו שם מידע חדש שיש בו משום עניין לציבור והחליטו להימנע מפירסום חינם לעבריין מורשע. מה רע בכך? (נו טוב, אשרי המאמין. די לומר שהם לא גילו שם חומר מעניין מספיק שיבטיח שפירסום הראיון ייתן יותר רייטינג מאשר פירסום אי פרסומו של החומר). אמור מעתה, אין לך זכות לשמוע כל מה שעלה בדעתך ש"חובתך לשמוע" ומן הסתם אין לתקשורת חובה לפרסם כל מה שברצונך לשמוע. |
|
||||
|
||||
יד על הלב, היו ראיונות רבים נוספים שלא היה בהם שום מידע חדש - זה לא הפריע לאמצעי התקשורת לפרסם, לפמפם ולהקים רעש גדול. למשל, הראיון המיוחצן עם ריטה. בעיני סביר יותר שבמקרה של עמיר הם שקלו סיכון מול תועלת, ולאור זאת קיבלו את החלטתם. |
|
||||
|
||||
אבל יש כאן את העניין של סיוע למרצח לעבור על תקנות השב"ס. אני מבין שאת העבירה עצמה בצע האברך המרצח ולא כתבי התקשורת. השאלה שאני שואל היא מדוע בשביל שום כלום שכזה, צריכים אמצעי התקשורת להיות מעורבים בהפרעה לרשויות ובזילות השלטון ובכלל בעניין מלוכלך מראשיתו ועד סופו שכזה? כפי שה"אנטילופה" כבר העיר לי דברי עשויים להשמע כהומור שחור והיתממות ליצנית. יש בהחלט הרגשה של "ובעת ההיא המשכיל יידום". אני פשוט מציין שהתקרית הזו משאירה את אמצעי התקשורת עם תדמית של פרחחים, המשתתפים בהפרת החוק ובהפרעות לסדר הציבורים בכל הזדמנות ולו הטפלה ביותר שנקרית להם. בקיצור פרחחים. בדיוק הטיפוס שלא היינו סומכים עליו ככלב השמירה בשולי העדר. |
|
||||
|
||||
דווקא מסכימה לתיאור. אני לא בעד קיום או פרסום הראיון עם עמיר. זה לא סותר את תגובה 495489 . |
|
||||
|
||||
בקשר לפסקה האחרונה בתגובתך, באינתיפאדה הראשונה שמנו לב לאיכויות הקוואנטיות של סיקורי הטלוויזיה, השפעת המצלמה על קיום ואיכות האירועים, לא פעם נקטנו ב"סנקציות" כנגדם, דברים שהתנהלו בדרגים הנמוכים, מבלי לגרום אי נוחות למפקדים ולשלטונות הצבא. אני גאה להיזכר בחודש תעסוקה ברצועה ללא נפגעים, לא בגדוד ולא בקרב התושבים, ושוב נגלוש לדיון אחר, בנושא האיכיות השונות בין עיתונאות כתובה לעיתונאות מצלמת/טלויזיה. |
|
||||
|
||||
לא מתאימה לך ההתממות הזאת. הם שידרו פרומואים והתכוננו לשדר. אני מניח שהחלו לבוא טלפונים ולחצים מכל מיני כיוונים והם ויתרו. הפוליטיקאים לא רצו שיווצר לחץ ציבורי שיאלץ אותם לפעול נגד רבנים; רבנים לא רצו "שיפגע עולם התורה" ואתה יכול להמשיך ולהעלות השערות בעצמך. ההנחה שלך אינה מתקבלת על דעתי כי כל העניין עוסק בדגשים. |
|
||||
|
||||
שמאלנים-חילונים (סוציאליסטיים?) לא רצו שיגאל עמיר יאמר שהוא לא הושפע מרבנים (ואכן, ראיתי כבר איפשהו את הספקולציה הזו). זה מעניין איך, בלי לדעת בכלל מה היה תוכן דבריו, אתה כבר יודע מה נאמר בהם, מה רצו הפוליטיקאים, מה גבולות הפעולה שלהם ומה בכלל הקשר ל"עולם התורה", מושג חרדי במהותו. |
|
||||
|
||||
אינני יודע מה הוא הלך לומר מלבד מה שהיה בפרומו. העליתי השערות מי היו יכולים ללחוץ כדי שהראיון לא ישודר.אז אל נא תיסחף מקשר למה שאני יודע או לא. יש אתה יודע מה שמאלנים רצו או לא רצו. הדברים אצלנו- השמאלנים- הרבה יותר פשוטים מאשר המחשבות הקונספירטיביות שלך מדמיינות. אני אומר שוב כדי שדברי לא יעוותו: תהיתי לעצמי מי יכול היה לרצות וללחוץ כדי שהראיון לא ישודר. |
|
||||
|
||||
מי יכול היה לרצות שהראיון לא ישודר: א. מתעבי הרוצח, לא לתת לו במה. ב. אוהדיו, לא לעורר מהומות, לקראת חנינתו בעתיד רחוק יותר. (לא בקדנציה של ש. פרס) ג. רבנים שמרגישים אשמה, לכסות על עצמם. ד. רבנים שלא מרגישים אשמה, לא לתת פיתחון פה לאנטי-דתיים. ה. מישהו מערוץ 2 תפס שהם עומדים על פי תהום ועוד צעד אחד... (לאחר הפיכתם של ראשי כנופיות פשע לגבורי תרבות). ו.עוד. (כל תשובה תזכה את שולחה בשלושה זוזים). |
|
||||
|
||||
על הלחץ הציבורי שהספיקו להפעיל לפני עצירת הראיון והביא לעצירתו כבר דווח, כך שאין זה עניין של ספקולציה. |
|
||||
|
||||
אני נוטה לפעמים לקרוא 'הארץ', ואיכשהו החמצתי את הכותרת "רבנים לוחצים: לא לשדר את הראיון עם עמיר שמא נופלל". |
|
||||
|
||||
אני שמעתי את הדיווח ברדיו. לא ביחס לרבנים. |
|
||||
|
||||
אתה בעל אמונה תמימה שמה שלא קראת בעתון או שלא שמעת ברדיו - אינו קיים. יתכן שאינו קיים, רק יתכן. |
|
||||
|
||||
פגשתי לא מעט תמימים שמאמינים למה שכתוב בעתון. אבל מי שמאמין למה ש*לא* כתוב בעתון? זה חדש לי. |
|
||||
|
||||
אתה מנסה להיות מחוכם על סמך מה שכביכול כתבתי; לא כתבתי. להזכירך, לא הייתי פסקני ונחרץ במה שהתרחש סביב ההחלטה שלא לשדר את הראיונות עם עמיר כי אינני יודע וגם אתה לא. מה שציינתי הוא שמה שפורסם בתיקשורת לא בהכרח מקיף את כל מה שהתרחש סביב הראיון. זהו. אל תבנה על יותר ממה שכתוב כאן. מה נראה לך לא בסדר? מי בכלל הכניס כאן ענייני אמונה? |
|
||||
|
||||
יש להניח שכתבת באירוניה, כמובן, אבל רק כדי להעמיד דברים על דיוקם: ראשית, מי שאיננו מאמין למה שכתבו בעיתון - ויש רבים כאלה - כמעט בהכרח מאמין לפעמים למה שלא כתוב בעיתון. שנית, מעבר לדברים הרבים מאוד שכל אחד מאמין בהם ושאינם כתובים בעיתון (מחוסר עניין לציבור) יש גם רבים שמאמינים בוודאות לידיעות חדשותיות שאינן כתובות בעיתון. אם אתה שומע משהו "מפי הסוס", וכמובן אם אתה מעורב אישית בעניין מסוים חדשותי שאיננו מופיע בעיתון, אתה תאמין בקיומו בכל מקרה. |
|
||||
|
||||
אני מאמין שהראיון לא שודר בגלל שהוא היה מוכיח שבעצם הנשיא פרס עמד מאחורי הרצח. למה לא, לשיטתך? אני חושב שהטיעון לעיל בולשיט, אבל לשיטתך - ייתכן שאינו קיים, רק ייתכן. |
|
||||
|
||||
אני מודה לך שאתה מגלה לי מהי שיטתי. אין לי שום בעיה להוביל כל דבר עד אבסורד וזוהי שיטתך כאן. לא הובלתי שום דבר עד אבסורד. אני חוזר שוב: יש לנו מספר עובדות: א. פרומואים של הראיון העתידי. ב. ביטול הראיון. ג. ביקורת בעיתונות ומפי אנשים שונים על עצם קיום הראיון. ד. היה סיכוי שיהיה רייטינג גבוה לראיון - כסף לערוצים. החל דיון מדוע בוטלו הראיונות. מה שכתבתי- "שיטתי" -לא היה טווידלדי התקשר לערוצים ובעיקבות זאת ביטלו את הראיונות. כתבתי שביטול הראיונות לא היה בהכרח רק בגלל מה שהיה גלוי ופורט כאן. בד"כ הדברים הלא גלויים יוצאים החוצה לאחר שנים על ידי הנפשות הפועלות. היכן כאן החכמה בנוסח שפרס או יוסי שריד -"לשיטתי" עמדו מאחורי הרצח? סלח לי שאני קצת משתלח אבל יש גבול לסיבובי דברים . |
|
||||
|
||||
1. אין לך שום דרך לדעת אם עמד גורם סמוי מאחורי ביטול הראיונות. 2. אם עמד, אין לך שום דרך לדעת מהו. 3. למרות זאת, אתה לא מהסס לעשות ספקולציות לגבי תוכן הראיון, בלי בסיס. 4. אתה לא היחיד שיכול לעשות ספקולציות. וככל שאנחנו יודעים, הוא יכול לטעון בתוכו *כל דבר*. 5. אלא שהעלית בתור ספקולציות רק הנחות ש,הפלא ופלא, מתאימות לתפיסת עולמך. 6. אפרופו הבנת הנקרא, לא אמרתי בשום מקום שפרס עמד מאחורי הרצח לשיטתך. אמרתי שלשיטת הטיעון שלך, אפשר לטעון שהראיון לא שודר משום כך. |
|
||||
|
||||
דו שיח עוורים וכנראה אני העיוור.אילו ספקולציות בדיוק העליתי? טענתי העיקרית נובעת מחשדנות בסיסית כלפי העיתונות, והיא שמה שמתפרסם הוא הרבה פעמים חלק מהקרחון -לא אומר -קצה. יצא לי בגילי מספר פעמים להיות קרוב לאירועים ולקרוא עליהם אחר כך.תיארתי לעצמי שתגיע מתישהו להבנת הניקרא שלי. |
|
||||
|
||||
יתכן? זה הכל תלוי באיזה עיתון אתה לא קורא. |
|
||||
|
||||
"האם האסיר הלא נכבד ההוא מספר לנו משהו חדש שלא ידענו עד כה? כנראה שלא." נראה לי שכן. לפחות עד כמה שאני מבין את הראיון שפורסם בערוץ שבע http://www.inn.co.il/News/News.aspx/181092 |
|
||||
|
||||
סמיילי, בחייך! כל עוד השרץ לא יוצא בהצהרה "לא אני רצחתי את יצחק רבין/הפלילו אותי/עשו לי כיפה אדומה" יש כאן לפנינו חבורת מנוולים צינית שכוונתה לבלבל את הציבור בשטף פרטי מידע סותרים ומבלבלים "הוא אמר", "הוא קרא", "הוא שמע", "כיווני ירי" ו"סתם סרק" עד שהציבור יתעייף מכל בלבול המוח ויתחנן שישחררו כבר את הנבלה, העיקר שיהיה כבר שקט. עוד קצת אינפו' מהשרץ ונפקניתו והציבור יהיה מוכן לקבל שלי אוסוולד רצח את רבין. מה הקשר בין הבלבול והאנדרלמוסיה בזירת הרצח או אצל המאבטחים לעניינו של השרץ? ממתי המקור היחידי והאמין לעניין הבלבולים הוא הרוצח ומה יתרון יש לו על עשרות העדים שאינם נמצאים בכלא? לא אני ולא אתה וגם לא ערוץ 10 הנכבד לא יכולים לקצר את תקופת מאסרו של השרץ אפילו בשנייה. מדוע שיספר לנו משהו שאינו מספר לאלו שיכולים (קריא אנשי שלומו מקרב נבחרי הימין)? אם זה מה שיש בראיון, הייתי אוסר את כל אלו המעורבים בפרשת הראיון. תאר לעצמך שאחד האנסים היושבים בכלא היה קושר קשר עם אמצעי תקשורת כדי להפיץ בציבור את הידיעות ממקור ראשון שלו על אפה העקום וריח הגוף המבאיש של הנאנסת? |
|
||||
|
||||
זה משהו חדש, לא? תאר לך ראיון עם אנס בו הוא טוען שהוא לא האנס, ושהיה אנס אחר, היית אוסר על פרסום הראיון הזה? |
|
||||
|
||||
אבל זה העניין - הוא לא טוען זאת. שיגיד שהחליפו לו את כדורי הסרק, שיגיד שעפרה חזה פיתתה אותו לרצוח את לאה רבין ושמעון פרס הסיט את הקנה לעבר יצחק. החמודים האלו רוצים ללכת בלי ולהגיש עם. גם לפמפם תאוריות קונספירציה וגם לא לעמוד מאחוריהן. מה שהוא טוען זה בדיוק שהמאבטח שקרן, העדים מבולבלים והנאנסת היא בכלל זונה. |
|
||||
|
||||
כן, נכון, אבל זה עדיין מידע חדש. |
|
||||
|
||||
לא נותר אלא לחזור אל מנהג האיילי הישן וה(לא?-)חביב - הגדר "מידע", והגדר "מידע חדש". האם דברים ש"הוא טוען" נכללים אוטומטית בהגדרת "מידע חדש"? כי אם כן, נדמה לי שאנחנו בבעיה רצינית - לא בדקתי את זה באופן מקצועי, אבל מן התקשורת מתקבל הרושם שעשרות (?) אחוזים מקרב האסורים היושבים בבתי האסורים שבארצנו, טוענים שבית המשפט טעה (או התנכל להם במכוון מטעמים עדתיים ואחרים - ראה טיעוני דרעי, למשל), כי לא עברו את העבירות שהורשעו בהן, כי הודאותיהם "הוצאו" מהם בדרכים פסולות וכי עונשם הוא עוול נורא ואי צדק משווע. לו היו מראיינים את כולם בטלויזיה ע"מ לתת להם פתחון פה והזכות להשמיע ולהישמע, ספק אם היה נשאר מקום למידע חדשותי אחר (משבר כלכלי, תינוקת בכיס, אובאמה וכו'). |
|
||||
|
||||
הנושא אינו שייך לחישובי שברים ולא צריך להגיע למכנה המשותף הנמוך ביותר. ראיון עם יגאל עמיר אינו מחייב לראיין את כל הרוצחים, האנסים והמועלים במדינה. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שאנחנו בבעיה אמיתית. שהאסירים יטענו את מה שהם רוצים, הטלויזיה תראה את מה שהיא רוצה, ואני ואתה נצפה במה שאנחנו רוצים. אף אחד לא חושב להכריח את הטלויזיה לשדר משהו, ובטח שלא להכריח אותך לצפות בו. |
|
||||
|
||||
מי דיבר על להכריח? מדובר על נושא חופש הביטוי, העומד בכותרת הדיון הזה. מתוך תגובה 495299 - "תאר לך ראיון עם אנס בו הוא טוען שהוא לא האנס, ושהיה אנס אחר, היית אוסר על פרסום הראיון הזה?". לא רואה את הבעיה? או שאתה לא מבין או שאתה מתחמק (וקשה לי להאמין שדוקא אתה לא מבין). |
|
||||
|
||||
יכול להיות שפספסתי משהו? מה הבעיה? |
|
||||
|
||||
ממש קשה לי להסכים אתך. גם אם השרץ ידווח לנו על סדירות פעילות המעיים שלו יהיה בכך משום מידע חדש. א. כאשר אזרח נכלא, החברה שוללת ממנו זכויות מסויימות שיש לשאר האזרחים משום שהיא מחליטה שהוא מנצל אותן לרעה ומסוכן לחברה בכלל (חופש התנועה, חופש התעסוקה). בין כל המגבלות הללו, מוגבלת גם זכותו לקיים אינטראקציה חופשית עם שאר החברה. ב.המידע שאתה מתאר כלל אינו בלבדי לשרץ ולמעשה הוא המקור הפחות מהימן למסירת המידע. מדוע אם כן, צריך להפר את כל תקנות שב"ס רק כדי להעביר פיסת מידע שולית? ג. לו כתבי התקשורת היו מסייעים להבריח לכלא סיגריות עבור האחים וחבריהם, הם היו מוקעים ע"י כולם ואולי אף נכלאים. במקרה זה כאשר הטינופות האלו משתעשעים עם שב"ס בהעברת מידע חסר חשיבות, אנו יושבים ומתוכחים עליהם כאילו מדובר בלוחמי חופש מדרגתו של המהטמה גנדי. ד. אני מדגיש שוב את הנקודה: לשרץ יש מה שאין לאסירים רבים אחרים. ישנם דורשי טובתו בחוגי המשטר בישראל (ח"כים מן הימין) שיש להם גישה אליו וחזקה עליהם שיפעלו כמיטב יכולתם לטובתו. בנסיבות אלו אין שום חשש להסתרת מידע שעשוי להועיל לשרץ ואנשי התקשורת המתנדבים למלאכה אינם שליחי מצווה אלא טינופות מן הסוג הנחות. |
|
||||
|
||||
אני מבין את השנאה שלך אל יגאל עמיר אך הוא איננו שרץ אלא אדם. ברגע שאתה קורא לו שרץ אתה פוטר את עצמך מלדאוג. אני חושב שראיון עשוי היטב עם יגאל עמיר חשוב לציבור. רעיון עם שרץ אי אפשר לקיים כי השרץ אינו יודע לדבר. לא רוצים לאפשר את זה? שיפרסמו את פרטי חקירתו. |
|
||||
|
||||
אני מציע גם להקים סניפים של מעריב ידיעות ומרכז ההסברה במוסדות השב"ס. אתה מזכיר לי את חווה אלברשטיין (למען האמת מוטי המר): אם נדע על אף עלבוננו לומר סליחה .. כולנו רקמה אנושית אחת חיה ואם אחד מאיתנו הולך מעמנו משהו מת, בנו... הבעיה היא שעדיין לא נטבלתי לכנסייה האם ואני מוצא שמוטב לנו לנסות לממש את חובותינו האמיתיות ולא ליטול על עצמנו חובות מדומות שהן בלתי נדרשות ובלתי אפשריות כאחת. (אבותינו שלנו הורו לנו על דינם של המרחמים על האכזרים ...). בעניין השרץ אני פשוט מנסה לקיים מה שגזרו אנשי אפסוס על זכרו של מצית מקדש ארטמיס באפסוס. מעתה אכתוב "מרצח" ולא עוד "שרץ" (עובדה ולא חוות דעת). |
|
||||
|
||||
א. כן. אבל מענישים את הפושע, לא את החברה. אנחנו עדיין זכאים לקבל את המידע שלנו. ב. זה מקור המידע שיש. החשיבות שלו היא אולי שולית לדעתך (גם לדעתי), אבל זאת החלטה של העורכים וצרכני התקשורת. ג+ד. זה חדש בשבילך? עיתונאים צריכים להשיג מידע גם ממקורות מפוקפקים, בעלי אינטרסים, ולפעמים תוך כדי עבירה על הכללים. |
|
||||
|
||||
===>"שהאסירים יטענו את מה שהם רוצים, הטלויזיה תראה את מה שהיא רוצה, ואני ואתה נצפה במה שאנחנו רוצים". על זה אין עוררין. הרי איש לא הציע להוציא צו איסור פרסום שיאסור על הערוצים לפרסם מה שהאסירים רצו לטעון. ובטח לא מדובר על צו שיאסור על הצופים לצפות במה שהערצוים רצו לפרסם לגבי מה שהאסירים רצו לטעון. אלו המתנגדים לשידור הראיון, רק רוצים שהערוצים לא ירצו לשדר את מה שהאסיר ה*זה* רוצה לטעון. אלו שבעד שידור הראיון טענו שהימנעות מהשידור תפגע: א) בזכות הביטוי של האסיר, ב) בזכות הציבור לדעת. לגבי( א) לא ברור מדוע לתת-אדם מסוג זה יש זכויות בכלל, ועוד יותר מוזר שמבקשים להעניק לו זכות ביטוי גדולה אפילו משלי. הרי אותי לא מראינים לטלוויזיה ואני נאלץ להסתפק בחופש הביטוי באייל. לגבי (ב) זכות הציבור (ביחוד הצהוב) לדעת, היא אולי קיימת במידה מסוימת, אבל זה לא מחייב את הערוצים לספק את המידע. בניגוד למידע על פעולות הממשלה ש*היא* חייבת להביא לידיעת הציבור, אין מי שחייב להביא לידיעתו את דבריו של כל מצורע. לכן, טוב עשו הערוצים הראשיים כשנמנעו מלשדר את התועבה. |
|
||||
|
||||
"אלו המתנגדים לשידור הראיון, רק רוצים שהערוצים לא ירצו לשדר את מה שהאסיר ה*זה* רוצה לטעון" זאת נשמעת לי טענה מוזרה בכלל, ועל אחת כמה וכמה שהיא באה ממך (כנציג האחרון באייל של דור תש"ח). למה שהערוצים לא ירצו לשדר משהו שמביא להם כסף? זה נשמע לי כמו מעילה בתפקידם. לגבי א) לא אוהב את השימוש בתת-אדם (או שרץ או כל שאר המחמאות). לא צריך להבהיר שאתה מתנגד למעשים שלו, זה ברור מאליו, וגם אם אתה מרגיש כזה צורך, אפשר לעשות את זה בדרכים יותר נעימות לאוזן. אבל, מה שחשוב יותר, גם את ביל גייטס מראיינים יותר ממך, האם נותנים לו זכויות עדיפות משלך?! לגבי ב) מה זאת אומרת? ערוץ 10 ו-2 הן חברות כלכליות שרוצות להרוויח כסף, אם יש יותר פוטנציאל להרוויח כסף, למה שהן יוותרו עליו? ואם זה בסדר לתת לאידיאולוגיה לקבוע את קו השידור, אז אולי גם אסור לגלות ששרון שקרן? |
|
||||
|
||||
ב) התנגדות וביקורת ציבורית נרחבת עלולה להרתיע או להבריח מפרסמים (ואף ליצר מספר אויבים פוליטיים, בעמדות כוח, שעלולים לפגוע באינטרסים הכלכליים והאחרים של הערוץ בטווח הארוך). אף אחד לא טען שערוץ 2 נמנע מפרסום הראיון רק מתוך שיקולי אתיקה, אידיאולוגיה או בשל ויתורים אלטרואיסטיים. |
|
||||
|
||||
===>"למה שהערוצים לא ירצו לשדר משהו שמביא להם כסף?" כנציג וותיק ונאמן של תש"ח, אני רק יכול להזכיר שזכותם של אנשים להרוויח כסף לא מחייבת אותם לעבוד בזנות - אפילו שזה ענף מכניס. ===>" לא צריך להבהיר שאתה מתנגד למעשים שלו... אפשר לעשות את זה בדרכים יותר נעימות לאוזן". צריך להיזהר שנעימות לאוזן לא תעוות את המסר. אני לא "מתנגד למעשים שלו". לפעמים אני מתנגד למעשים של נתניהו ושל בוש ולפעמים של אולמרט ושל ברק. למעשה של הרוצח הנ"ל ובמיוחד לכוונות שלו, לא נכון להגיד שאני "מתנגד". את אלו, כמו את הכוונות של אמדיניג'ד והיטלר, אני מתעב. ו"תת-אדם" נראה לי ביטוי הולם לתיעוב הזה, אבל אם אתה מעדיף "חלאה" לא אתווכח על זה. אגב, את גייטס מראיינים יותר ממני, אבל לא בגלל שיש לו זכות להתבטא. מה שחשוב לעניין (א) לעיל זה שלחלאה אין *זכות* גדולה משלי להתבטא. צריך סיבה אחרת (פחות מטופשת) כדי להצדיק את השידור. ===>"ואם זה בסדר לתת לאידיאולוגיה לקבוע את קו השידור, אז אולי גם אסור לגלות ששרון שקרן?" הטענה שאני, כלקוח של הערוצים, מעדיף שהם לא יתנו במה ציבורית לרוצחים, אנסים, שודדים ופסיכופתים, איננה קשורה לאידיאולוגיה. מדובר על פושעים מכל האידיאולוגיות. |
|
||||
|
||||
"זכותם של אנשים להרוויח כסף לא מחייבת אותם לעבוד בזנות - אפילו שזה ענף מכניס" אף אחד לא מדבר ע לחייב, לא? |
|
||||
|
||||
כמובן שלא. ולכן, אם הם רוצים להרוויח כסף (אני כמובן בעד שירוויחו הרבה), אני מציע להם שלא יעבדו בזנות, לא ישדרו פורנוגרפיה ולא יתנו במה לחלאות, אלא ימצאו דרכים ראויות (בעיני רבים מלקוחותיהם) לעשות זאת. |
|
||||
|
||||
אבל, תמיד יהיה מי שיעבוד בזנות (בטח כשהמדינה לא מתערבת), לא? |
|
||||
|
||||
כנראה שכן. נראה שתמיד יהיו זונות ותמיד ימצאו להן לקוחות. זה לא סיבה לכבד את המקצוע הזה ואת לקוחותיו. ואם ערוצים 2 ו-10 רוצים להרוויח דווקא מזנות, מותר לנו להוקיע את זה ולומר להם שאנחנו חוששים ממחלות מין. כדאי להם לקחת גם את זה בחשבון. אני לא מציע לחוקק חוקים שאוסרים זנות או ראיונות עם חלאות. אבל אני מציע לחברים שלי להימנע ממגע עם זונות ומכאלו שמשדרים פורנוגרפיה של חלאות. ואני מגונן כאן על הזכות של הערוצים ההם לקחת בחשבון את עצותי. |
|
||||
|
||||
את הכבוד תשאיר בצד (לרגע). אם ראיון עם עמיר יפורסם בכל מקרה, מי היית מעדיף שיהיה המראיין, נתן גפן או רביב דרוקר? מי היית מעדיף בתור עורך, זה של ערוץ 10 או זה של ערוץ 7? |
|
||||
|
||||
כבוד זה לא משהו שצריך לזלזל בו. אבל נעזוב בצד. אם יש זנות בכל מקרה, מי אני מעדיף שתעסוק בזה, אישתי או מישהי אחרת? ערוץ 7 (ביחוד אם שידר את הראיון) הוא זונה. אני יודע שיש כאלה. אני לא מתעסק איתן. |
|
||||
|
||||
לא לגמרי הבנתי אותך, מתי התחתנת עם ערוץ 10? בשורה התחתונה גם נתן גפן וגם רביב דרוקר ראיינו את עמיר. נתן גפן פרסם את הראיון שלו. איך יוצא לך יותר כבוד מזה שרביב דרוקר לא פרסם את הראיון שלו? |
|
||||
|
||||
אנחנו (כהרגלנו?) דופקים את הראש בקיר. לא ברור לי מה לא ברור: אני (ואתה) נשואים לערוצים ההם בסוג של "נישואים אזרחיים" או יחסי לקוח-ספק. אם הם בוחרים לעסוק בזנות אני חושב שראוי שנמחה ונוקיע את בחירתם כדי שישנו אותה. אם הם מתעקשים להתמיד בזנותם (כלומר הופכים לערוץ 7), אני לא רואה ברירה אלא ל"התגרש" מהם. נתן גפן עובד בבית זונות. אני נמנע מלפקוד את המקום ולהשתמש בשירותיו. ככה העולם נראה לי יותר טוב. רביב דרוקר שקל הגדלת הרווח (רייטינג) על ידי הפיכת הערוץ שלו לבית זונות. הערנו לו על כך והוא שינה את דעתו. ככה העולם יותר טוב. --- שים לב, אין לי דבר נגד תיאוריות קונספירציה (חוץ מזה שאני נוטה לא להאמין בהן). אם יש בהן שמץ של אפשרות לאמת צריך לבדוק ולפרסם אותן. אבל לא צריך לשדר ממצאים פורנוגרפיים ב Prime Time. |
|
||||
|
||||
העולם נראה לך יותר טוב ככה, כשהראיון מפורסם בבית הזונות ולא במקום יותר ביקורתי? למה? במה העולם טוב יותר? |
|
||||
|
||||
הוא אומנם מתפרסם שם, אבל נחשפים לו רק אנשים שממילא הולכים לזונות. |
|
||||
|
||||
וזה טוב? |
|
||||
|
||||
כן, אם אתה מאמין כמוני שחשיפה לפרונוגרפיה נקרופילית איננה טובה. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שזה פרונוגרפיה נקרופילית, ואני בטח לא חושב שחשיפה של אנשים מבוגרים לתופעה של פרונוגרפיה נקרופילית היא דבר רע בהכרח (ז"א, האם היית מתנגד לשידור חדשות על תפישתה של רשת נקרופילים שבזזה בתי קברות?). |
|
||||
|
||||
טוב, בקטע הזה נשאר חלוקים. אני חושב שנתינת במה ציבורית לרוצח פסיכופת שקולה לפורנוגרפיה נקרופילית. ואני משוכנע שהקרנת פורנוגרפיה נקרופילת בערוצים ציבוריים היא דבר רע בהכרח. לכן אני שמח שהערוצים החליטו לא לשדר את הסצנה הזאת. ===>"ז"א, האם היית מתנגד לשידור חדשות על תפישתה של רשת נקרופילים שבזזה בתי קברות?)." זה בדיוק מה שזאת לא אומרת. כבר אמרתי (איזה מאה פעמים) שאין לי התנגדות שידווחו על "חדשות" שיש בהן עניין לציבור, אפילו אם הן באות מפיו של נקרופיל. אמרתי גם שאין מניעה לעסוק בתופעת הנקרופיליה (ביחוד אם היא לא נקודתית), לחקור את מקורותיה, לפרסם ממצאים והשערות לגביה ולנסות למצוא דרך להדבירה. ועם כל זה, לא נכון להראות נקרופיל בפעולה במהדורת החדשות המרכזית. |
|
||||
|
||||
טוב, נחיה עם חוסר ההסכמה. |
|
||||
|
||||
למה במקרה של שידור כזה החשיפה אינה טובה? אולי היא בגדר "שירות טוב ואובייקטיבי לאזרחים"? (= העברת מידע פוליטי ואידיאולוגי). תגובה 493674 |
|
||||
|
||||
את מתכוונת שהטענה "מוצדק לרצוח את ראש הממשלה, אם הוא עובר על חוקי התורה כפי שאני מבין אותם" עשוייה להחשב מידע פוליטי ואידיאולוגי שהערוצים צריכים להעלות לדיון ציבורי? |
|
||||
|
||||
אם עמיר היה היחיד שחושב כך- אפשר היה לפטור אותו כבעיה פתולוגית. אבל הוא אינו היחיד והוא איננו בעיה רפואית. כל ניסיון להאיר את התופעה נתקלת בזעקות שהשמאל רוצה להציג את כל המחנה הדתי כרוצחים בפוטנציה, או לחלופין, שנותנים במה לרוצחים ואנסים. הגישה שלך היא לא יותר מפחדנות להתמודד עם תופעות שאינן אונס ורצח, אלא עם הפשע האידאולוגי. |
|
||||
|
||||
לא כל כך ברור לי מה הקשר בין הריאיון הנ"ל להתמודדות עם האידאולוגיה שהצמיחה אותו. שהרי האידאולוגיה ברורה לנו גם מבלי שנשמע אותה מפי האתון. יצחק רבין העז לאיים על קודש הקודשים של ארץ ישראל השלמה, לניסיון יישום הרשעות נוספו אזהרות אלוהיות בדמות פיגועים בעם הנבחר, הרשעות כשלעצמה הייתה פגיעה בזהותם הגיאוגרפית והאידאולוגית של המאמינים למיניהם, וההפגנה (בה כולם דיברו ערבית) נועדה לקדם את התועבה. איש היה בישראל, קם וגאל את עמו מין האבסורד הפסאודו דמוקרטי (שהרי רבין הבטיח! כך חזרו שוב ושוב לבוחרים מהמחנה האחר כי בטחונם עימו... ואולי כל הסיפור עם רמת הגולן גם מציב אותו כשקרן ומזיד כתימוכין לטענות חזית ארץ ישראל השלמה. ובכלל, אופיו הג'ינג'י וההתבטאויות הלא דיפלומטיות שלו כלפי אותו ציבור בוודאי הוסיפו), ובכלל, ממתי דבר האל כפוף למיני פירות וירקות שלטוניים? בנוסף לגיבוב האידאולוגי מהסוג הרשום לעיל (שנה פרטים להנאתך, זה עיקר הדברים), יש לציין כי יש בסיס פוליטי מובן להתנגדות הימין לתהליך ולניסיונות הלגיטימיים שלהם להכשילו (כך שתמיד יוכל השמאל לטעון שלא ניסינו כהלכה). שהרי הימין אינו בוטח בערבים, סבור שנקלענו שלא בטובתנו למצב של "על חרבך תחיה", וכל היסוס או ביטוי של חוסר נחישות מהווים צעד לקראת נפילתה השניה של מצדה. הבסיס הלגיטימי של המאבק בעד דעה ביטחונית שמרנית כנגד דעה ביטחונית חדשנית מעורבב מימין גם בכיסופים דתיים שהופכים את הכיבוש למשאת נפש, שהרי הוא חידוש ימינו כמקדם. הלגיטימיות כאן כבר רעועה לדעתי, אבל זה עדיין לא מכריח רצח, אם כי מאפשר הכשרת אווירה במקרה איום, ואף עשיית מעשה בהינתן הזדמנות. אומנם האסיר אינו אדולף היטלר, ואיני חושד שהוא נואם כריזמטי חוצב להבות שיסחוף את ההמונים לביצוע משנתו, אולם גם איני מוצא שפרסומו יביא תועלת בדמות זיהוי השד האידאולוגי והבאת תיקונו. השד האידאולוגי ברור ומובן, יש לו כאמור בסיס רציונלי, והמשך אולטרה שמרני נפשע שמדינת ישראל קידמה מתוך חלמאות. אכן, אי אפשר לוודא שהחיילים הנשלחים למילוי משימה שנויה במחלוקת מבחינה פוליטית (בעיניי משימה מטופשת), קרי יישוב השטחים, עושים זאת מתוך תפיסתה הביטחונית של המדינה - שולחתן, ולא מתוך סיבות אידאולוגיות אולטרה שמרניות טרום חשוכות (מהעם הנבחר על האדמה הנבחרת עד עליית גזענות בסגנון גזע נבחר מול אויב עמלקי). לאור העובדה שאת הבסיס הרציונלי אין לנסות לעקור, שכן גם לדעות מטופשות (לטעמי) אך לא נפשעות יש מקום בדמוקרטיה, אין לצפות לעקירת פלג האולטרה שצמח ממנו. המעשה שנעשה נתן ביטוי נוסף לדעות האולטרה, ואף נתן להם בסיס לגאווה ולחיזוק זהותם שמבחינה דמוקרטית היא נבאשת למדי. אם כבר לא הוציאו אותו להורג על בגידה, מה הטעם לתת לו במה ולהפוך אותו לגיבור תרבות? |
|
||||
|
||||
יש לנו מושג על האידאולוגיה אך לא מספיק בשביל להפנים את עצמתה והצבעים שלה.השפעה המאד גדולה על אנשיהם. מה שיכול לתת ראיון הוא מידע צבעוני שאפשר להפנים על המערכת הדתית הלאומית והחלקים בה שמהם ינק יגאל עמיר. בהרבה מיקרים הידע ישנו אך אין בו מספיק צבע והוא אינו מופנם על ידי הציבור. לצערי העיתונות אינה עושה את תפקידה כהלכה וכשהרב בין-נון רמז על דברים -אף אמצעי תקשורת לא התנפל על העניין ולא חקר אותו. הנה עכשיו היתה הזדמנות להאיר שוב לכיוונים הללו אך אנחנו פוחדים להתעמת עם זה. |
|
||||
|
||||
נראה לי שמה שאתה מחפש זו אתנוגרפיה, משהו בסגנון התיאור הגדוש של גירץ. תיאורים גדושים חשובים להבנה, והבנה היא בעיניי חשיבותם המרכזית של ''מדעי החברה''. עם זאת, הם אינם מדעים של ממש, כלומר, התועלת בהם היא ליחיד המתעניין, ואולי ליחידים מסוימים הפועלים במערכות רלבנטיות ולא לציבורים שלמים. אתנוגרפיה של הנאציזם לא תשכנע את היטלר בטיפשותו, ואף לא את הנאצים הנלהבים. במקרה הנתון, היות ולאידאולוגיה הקיצונית של הנ''ל וחבר מרעיו יש בסיס מתון והגיוני (ושוב אומר, שגוי בעיניי), אתנוגרפיה לא תועיל בחיסול הזרם הקיצוני, שכן הוא שואב את עוצמתו מהיות הקונפליקט וקיום העמדה השמרנית הגיונית. האתנוגרפיה רק תוסיף נדבך לחיזוק זהותו, כמו הספר ''ברוך הגבר''. תמיכה באתנוגרפיה כזו היא גול עצמי למי שערכי הדמוקרטיה נר לרגליו. הציבור המתון לא זקוק לכזו, ועל הציבור הקיצוני היא לא תשפיע באופן נורמטיבי. מי שנמצא בתפר הוא קרוב לוודאי לא משמעותי. בעיית הזהות הקיצונית והמשיחיות תיפתר רק עם פתרון הבעיה הבטחונית על דרך הימין (שישבור את התנגדות הערבים ויכריח אותם לקבל את קיומנו כלגיטימי) או על דרך השמאל (שישכך את תחושת העוול שהם נושאים ויביא אותם לשלום איתנו באופן מועיל לכולם). אתנוגרפיה כפתרון פנימי ייצא שכרה (האקדמי במידה והיא רצינית) בהפסדה (הציבורי-חברתי). עדיף ניתוחים סוציולוגיים (לא מועילים ממש) מכלי שני ושלישי שאינם מציעים הזדהות עם אלמנטים מזיקים. |
|
||||
|
||||
הציבור המתון כן זקוק לצבע כי הוא אינו מפנים את התהליכים שמשפיעים על חייו. במילה ''צבע'' אני מתכוון להבדל שבין כתבה בעיתון לבין כתבה בטלויזיה. במקרה של הראיון של יגאל עמיר, זו לא היתה אמורה להיות כתבה שמרפרפים עליה או הולכים להכין קפה. זו היתה הזדמנות לחולל מהומה קטנה במים העומדים שלנו ופספסנו אותה. |
|
||||
|
||||
תרשה לי קצת קטנוניות דימויית :) סערה בכוס מי רפש מעלה את הרפש העכור מעלה ומפזרת אותו כך שלא נותר בה חלק שהוא קרוב לצלול. הסערה לא מטהרת את המים. |
|
||||
|
||||
. . . . . . . . . . . . . . . . . ---- הכנתי לך תגובה מיוחדת למי שקורא בעיקר בין השורות ובמיוחד את מה שלא כתוב. אני בטוח שתמצא גם שם ראיות למה שאתה בטוח בו ממילא. |
|
||||
|
||||
בלי קשר לראיות שאיציק אולי מחפש או לא, אתה מביא בתגובה הזאת ראיות לכך שאתה יודע להיות לא חביב, זאת לא הפעם הראשונה והטריגר יכול להיות איציק או משהו או מישהו אחר, זה לא ממש משנה. |
|
||||
|
||||
חלק נכון וחלק לא: אני יודע להיות לא חביב. מה שגורם לי להיות כזה הם לא אנשים מסוימים אלא התנהגות מסוימת. נכון שיש אנשים מסוימים שמתמידים להתנהג באופן שגורם לי להיות לא חביב. |
|
||||
|
||||
אני רואה שאני מעורר אצלך אנזימים מסויימים. |
|
||||
|
||||
כן. אולי לא לדיון ציבורי - לתשומת לב הציבור. זה בדיוק מידע פוליטי. במה זה נבדל מידיעה חדשותית על "מחתרת יהודית חדשה", למשל? האם צריך לאסור פרסום ידיעות כאלה? |
|
||||
|
||||
אה, יש הבדל קריטי בין נושא לדיון ציבורי לבין חדשות לתשומת לב הציבור. העובדה שיש כאלו שחושבים כך (שצריך לרצוח...) כבר איננה חדשות. ידוע אפילו שאחד כזה הוציא את מחשבותיו לפועל ויושב בכלא. בנוסף, כפי שאמרתי כאן (כמאה פעמים) אין לי התנגדות שיביאו מידע חדשותי נוסף (אם קיים) על אותו רוצח, על הסביבה שהצמיחה אותו ועל הנסיבות שבהן ארע הרצח. בכל מקרה, אני בעד שיביאו לידיעת הציבור כל מידע פוליטי ואידיאולוגי - ללא גבולות ומגבלות. אבל כשהדברים מגיעים לדיון ציבורי, על במה ציבורית, אני חושב שיש גבולות של לגיטימיות. לא הייתי מזמין רוצח אידיאולוגי של ראש הממשלה לפופוליטיקה או ל"מועצת החכמים". לא הייתי מאפשר לו לפרסם מאמר מערכת בעיתון ולא הייתי מתייחס אל דעתו כאל עוד אחת מקשת הדעות שהציבור יכול לשקול. יש אידיאולוגיות לא לגיטימיות שצריך לדחות על הסף - לפני דיון ציבורי. ואידיאולוגיה שמכריעה דיון ציבורי על ידי רצח נראית לי אחת מהן. לך לא? |
|
||||
|
||||
ואתה לוקח אחריות על קשת הדעות שהציבור יוכל לשקול. הרשה לי להניח שאם היו מכינים את שני הראיונות רק בשבילך באופן בלעדי, היית מוכן ואולי אף רוצה לצפות בהם. אבל לגבי הציבור? הוא מטומטם, לא אחראי וילדותי; הוא עוד עלול להשתכנע דוקא מהרוצח ולא מהמראיינים. |
|
||||
|
||||
===>"הרשה לי להניח..." לא איציק! אני לא מרשה לך להניח מה שלא כתבתי. אתה יכול לשאול. גם אם היו עורכים ראיון עם נקרופיל במיוחד בשבילי, לא הייתי צופה בו. אבל הרשה לי להניח שאתה כן. |
|
||||
|
||||
אז זה שיקול חדשותי טהור? תפרסם בפעם האלף ראיון עם שלום חנוך או עם דן מרידור, אבל לא עם עמיר? לא דובר בהזמנה לפופוליטיקה, דובר בראיון - כאמור, אנא הסבר לי מדוע זה נבדל מראיון עם חבר במחתרת יהודית שרוצה לפוצץ את הר הבית. אני פשוט תוהה מדוע בנושא ה"מסחור" והפרסום הגלוי אין לך שום בעיות עם תכנים והקו האדום היחיד שלך בשאלה "מה ישדרו" הוא מידת השעמום האישי שלך, ואילו כאן אתה נעמד על הרגליים האחוריות ומוחה בתוקף. פתאום כן יש מקום להתערב בתכני השידורים? פתאום זה לא "שוק חופשי" של דעות והשקפות? |
|
||||
|
||||
צריך להתייחס לנבזה כלפצצה מתקתקת, הוא מהווה סמל לקבוצה גדולה ומסוכנת לקיומה של הדמוקרטיה הישראלית, ראיון עימו הוא סיכון ביטחוני פנימי, אנשי המחתרת היהודית שנחונו, הביעו חרטה (ולו רק מהפה לחוץ) וידעו לשמור פאסון אח''כ כשרואיינו, את הנבזה צריך להעלים מהעין הציבורית לחלוטין, כפי שעשתה התקשורת לרב כהנה . |
|
||||
|
||||
הנבזה איננו פצצה מתקתקת. אנחנו פצצה מתקתקת. איננו מודעים למה שהניבזה מייצג ואיננו לוחצים על המימשל לפעול נגד מה שהנבזה מייצג ונגד המורים הרוחניים שלו. הדבר הראשון שאנחנו זקוקים לו הוא שינוי תודעתי בדבר הצורך לפעול. עימות עם הקהל הזה הוא התנאי לשינוי התודעתי. ראיון עם יגאל עמיר ולא רק עימו הוא הכרח . |
|
||||
|
||||
אנחנו פצצה מתקתקת, הנבזה הוא מרעום, והעימות נגד מחנהו צריך להיות בהתאם לחוק הקיים וע''י שוטרים ומג''בניקים, העברת העימות לפסים של ויכוח ציבורי בתקשורת תתן לו לגיטימציה שלא מגיע לו. אני כותב את הדברים מתוך ידיעה עמוקה של החומר ושל דוגלים בו. |
|
||||
|
||||
כמו במערכון של החמישיה הקמרית: רצח רבין, בעד ונגד... |
|
||||
|
||||
כמה נקודות: 1. שיקול חדשותי טהור יש להפעיל לגבי כל מידע. לדוגמה: "אחמדיניג'ד אמר שצריך להשמיד את ישראל". "פדרמן אמר שצריך להשמיד את ממשלת ישראל". "איש אחד מקרית ארבע אמר שהלוואי שיושמדו כל חיילי ישראל". וגם "מלמיליאן אמר שהכדור עגול" או "מנכל טמבור אמר שוורוד זה הכי יפה". כל אלו פיסות מידע שיש להפעיל לגביהם שיקול חדשותי טהור. 2. ראייון איננו "חדשות" אלא במה ציבורית - הזדמנות להביע ולהסביר דעות והשקפות. כאן לטעמי יש דרישות סף - שהדעות יהיו לגיטימיות. אני מתפלא שאת משווה בין שלום חנוך ודן מרידור מצד אחד לבין תת-אדם שהשקפת עולמו כוללת היתר לרצוח את מי שלא מסכים איתו. אני חושב שלא נכון לשדר ראיון עם אחמדיניג'ד (שבו הוא כנראה יכחיש את השואה ויקרא להשמדת ישראל) כמו שאין לשדר ראיון עם פדרמן (שיקרא לפוצץ את הר הבית ואת קרית הממשלה), וכמו שאין לשדר ראיון אם רוצח רה"מ שבו הוא ינמק מדוע לדעתו מעשיו היו ראויים. אם אנחנו חלוקים בנקודה זו, אנא תגידי לי כדי שנוכל להתמקד. 3. גם בתחום המסחרי יש לדעתי לפרסם כל מידע שעומד בדרישות סף - שאינו מסכן את הציבור. אני חושב שיש לראיין את מנכ"ל טמבור (שכמובן יספר על הצלחות חברתו) אבל אין לשדר ראיון עם מי שמנסה לשווק (ועוד במוצהר!) רעל עכברים כמזון תינוקות. 4. בכל מקרה (למעט מקרי רמאות), לדעתי זה שוק חופשי של דעות שבו המדינה לא צריכה להתערב. אני *לא* חושב שצריך לאסור (בחוק) על הערוצים לפרסם ראיונות עם רוצחים או פורנוגרפיה בחדשות של שעה 8. אבל אני חושב שבשוק חופשי ללקוחות יש השפעה על שיקולי הערוצים. ולשמחתי במקרה הזה השוק החופשי ניצח והערוצים לא שידרו את התועבה. |
|
||||
|
||||
לטעמי עמיר ומשפחתו, ועוד מאות ואולי אלפים מחובשי הכיפות הסרוגות והשחורות, הם מופרעים קשות (כולל את נערות הגבעות). אבל יותר מעניין לצפות במרגול הר-שפי ודומותיה מאשר לאייד את המוח ב'מפרץ האהבה'1 או ב'אח הגדול'. אפשר לחשוב על סדרת ריאליטי לוהטת מיצרים והורמונים - "מאחורי הקלעים של הפקולטה למשפטים" (בבר-אילן). 1 למרות שאני אישית מכורה למופע האימים של דנה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |