 |
|
 |
||
|
||||
 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''ברור שכל חמשת חברי ההרכב, שלושה שופטים ושני נציגי ציבור, שלושה גברים ושתי נשים, כולם היו מאוחדים בדעה שיחסי מין המתקיימים במקום עבודה בין ממונה לכפיפה צריכים להוות הטרדה מינית אסורה. זאת גם אם הכפיפה לא התנגדה, ואולי אף יזמה את הקשר המיני, ואולי אף התמידה בו כיוון שהיתה מאוהבת בממונה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי אתה הוא זה שאינו שפוי? (הכנס כאן בדיחה על דוד לוי הנוסע כנגד כיוון התנועה וגו'.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הכפיפה היא זו שיזמה את הקשר המיני ואף התמידה בו, והשופטים סבורים שיש לראות בכך הטרדה מינית מצד הממונה דווקא - אז משהו משובש במוחם. לא במוחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השופטים פסקו שהוא חייב לפצות אותה בגלל סעיף בחוק הטרדה מינית העוסק ביחסים בין ממונה למי שכפוף לו. זה לא אומר שהוא הטריד אותה באופן פעיל, אלא שהקשר איתה נבע מהמעמד שלו במקום העבודה. הם גם לא הרשיעו אותו בעבירה פלילית, אלא חייבו אותו לפצות אותה. משום מה נטל ההוכחה בדין אזרחי קטן מנטל ההוכחה בדין פלילי. השופטת וירט-ליבנה טוענת שכל קשר אינטימי לא אישי הוא מן-הסתם קשר שנובע מיחסי המרות, ולכן אסור על פי חוק הטרדה מינית: "כל עוד מערכת היחסים שבין בעל המרות לעובדת מבוססת על יחסי מין מזדמנים, באופן שמוגבל למסגרת העבודה בלבד, מבלי שהוכחו סממנים אמיתיים המעידים על רצון הדדי לפיתוח מערכת יחסים - או אז לא תתקבלנה טענות הגנה בדבר הסכמה או פיתוי. כאמור, קביעה זו באה לאור חובת הזהירות והאחריות המוגברת החלה על בעל המרות, ובהתחשב בסביבת העבודה רוויית האינטרסים ופערי הכוחות." או בעברית: 'ברור שהיא רצתה, כי אתה בכיר! אבל לך אסור להסכים!' אני לא לגמרי מבין את הטיעון שלה. לי זה נשמע כמו: 'היא רוצה, אבל לא באמת, אולי היא חשבה שהיא רצתה באמת כי אתה בכיר והיא קצת התבלבלה, אבל אני יודעת שהיא לא רצתה באמת כי הקשר היה מוגבל לפגישות במסגרת מקום העבודה. אם אתה היית רוצה קשר אמיתי ואישי ועובר לגור איתה אז הייתי מסכימה שהיא רוצה באמת.' למה הרצון שלו מעיד על כמה הרצון שלה אמיתי? לא כל כך הבנתי. כנראה היא טוענת שהרצון שלה לא משנה, זו עבירה על החוק כי הוא ניצל את יחסי המרות. הנשיא אדלר ברור יותר, הוא משווה את ה'הצעה' שלה לשוחד. לא משנה אם היא רצתה או לא, המנהל היה צריך לסרב לקשר אינטימי שנובע רק מהקשר במקום העבודה ומוגבל למקום העבודה. (הוא צריך לסרב לא כי זה באמת שוחד, אלא מתוך חשש שההצעה נובעת מהמעמד שלו ולא מאישיותו הקורנת). ____________ הבהרה: ב'פגישות במסגרת מקום העבודה' השופטים כוללים גם את ההליכה לספורטן ולים. לפגישות מעבר למסגרת מקום העבודה כנראה יחשבו מגורים משותפים או נסיעה לסופ"ש פרטי באילת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך שאני הבנתי את זה, בזמן אמת היא רצתה באמת. אחרי שהעניין הסתיים, הסתבר לה שהיא רצתה רק משום שהיה בכיר. אחרי שהוא עבר לגור עם חברתו החדשה, שלמענה עזב גם את אשתו, היא הבינה סופית שהיא לא רצתה ושהיה כאן אונס בנסיבות מחמירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם, למה פסקו לה פיצויים? השופטים החליטו שההתנהגות שלו פסולה, ושהוא ניצל (גם אם ביזמתה) את מרותו. טענות כאלו מתאימות למשפט פלילי (כמו שוחד). אבל למה הוא צריך לפצות אותה? אסור היה לו להיענות להצעה (או 'הצעה') שלה, אבל עדיין, היא הציעה. מה אם הוא היה מחליט שהפניות שלה לא ראויות ומפטר אותה? גם אז הוא היה צריך לפצות אותה. ומה אם הוא היה גורם לה עגמת נפש בהתעלמות עיקשת? גם אז הוא היה צריך לפצות אותה. ומה אם הוא היה מנסה להיות ג'נטלמן מקסים אך מרוחק במידה, ולהציב גבול עדין בין חיבה להטרדה? גם אז הוא היה עלול לגרום לה עגמת נפש ולהתחייב לפצות אותה. אני משער שאני מגזים ומגחיך את מצבה, אבל עדיין קשה לי להבין על מה הפיצויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הענין עם שוחד לא לגמרי ברור לי (גם לגבי מקרי שוחד נטו) - האם רק מקבל השוחד אשם? האם מציע השוחד פטור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שגם הצעת שוחד היא עבירה. אבל: האם יש בכלל עבירת שוחד (קבלה או הצעה) במקום עבודה פרטי? האם אי פעם הרשיעו מישהו\\י בהצעת שוחד מיני? (האם הרשיעו מישהו בהצעת שוחד בכלל?) יש הבדל בין הצעת שוחד לקבלת שוחד. ייתכן שכוונת המציע תמימה לגמרי. הוא רגיל להזמין אנשים לאירועים מפוארים ולתת מתנות נדיבות, גם אם אין לו מטרות מסויימות או בכלל, ייתכן שהוא נותן גם מתנות לאורחים סתם, חסרי מעמד והשפעה. ועדיין, אסור לעובד ציבור לקבל מתנות כאלו, כי זה שוחד. גם בהצעות מיניות המצב דומה - ייתכן שכוונות העובדת לא היו קשורות למקום העבודה, והיא לא קיוותה לקידום או הטבה, ולכן זו לא 'הצעת שוחד', אבל למנהל אסור לשכב איתה כי הוא בכיר ו'חזקה שהקשר נובע מניצול מרות'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ייתכן שההנחה היא שממונים לעולם אינם טיפוסים מושכים בפני עצמם. יש בזה מידה של הגיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אם אין ביניהם יחסי מרות? מה אם הוא סתם עשיר, או מפורסם, או סתם חתיך? האם גם אז אסור לו לנצל את מעמדו, אפילו במקרה שהיא פונה אליו? נכון שיש ייחוד במקום העבודה - אם האשה רוצה להתרחק אחר כך היא בבעיה כי היא צריכה לפגוש אותו בעבודה. אבל הבעיה של 'ניצול יחסי מרות' קיימת גם מחוץ לעבודה, בכל מקום שבו יש מעמדות (כלומר - כל מקום), וחשש שהקשר נוצר רק בגלל המעמד הבכיר יותר של אחד הצדדים. גם קניה במכולת היא 'סביבה רווית אינטרסים', כלשון השופטת, ואם השליח מתחנף לאחת הקונות כי היא נותנת טיפים נדיבים, אולי היא צריכה להגביל את הקשר לעסקי בלבד כדי שלא לנצל את יחסי המרות ביניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן גם דברים כאלה עלולים עוד להגיע למשפט ואף לגרור (לפחות) פיצויים. מכרה שלי שקלה פעם ברצינות מלאה לתבוע אמן ידוע על אונס לאחר שבביקורה הראשון (והיחיד) אצלו הוא גרר אותה למיטה ללא הסכמתה. האמת, שאת התנגדותה היא פשוט לא יכלה להביע, מחשש שזו תעמיד אותה באור של פרובינציאלית, שכן אותו אמן רגיל ודאי לתל אביביות קוליות והיא איננה כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקרה שאתה מתאר הוא אונס, או לפחות הטרדה מינית. הרי היא לא הציעה לו לשכב איתה. אבל מה אם הזוטר כן יוזם? נגיד - שליח פיצריה מתחיל עם דוגמנית. היא נעתרת לו, ולמחרת הוא הולך והיא שוכחת ממנו. לא עונה לטלפון, מתעלמת ממנו ברחוב, והכי גרוע - מזמינה מהפיצריה המתחרה! האם הוא יכול לתבוע אותה על ניצול יחסי מרות? האם היא היתה צריכה לחשוש ש'הם נמצאים בסביבה רווית אינטרסים' ושהוא לא פונה אליה כדי ליצור קשר רומנטי אמיתי אלא רק כדי לקדם את מעמדו בחברה? האם בית המשפט יפסוק שהיא נצלה את מעמדו המעורער ומצב רוחו המדוכדך וצריכה לפצות אותו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היא מזמינה משלוחים מפיצריה מתחרה נראה לי שההיעתרות הקודמת יכולה בהחלט להיחשב תקיפה מינית לפחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שהבנתי - בית המשפט טוען שהוא היה צריך להבין שקיים סיכוי שהיא חוששת למקום עבודתה אם תפסיק לשכב איתו, מעצם זה שקיימת מרות ביניהם (השופטת רמזה גם שכנראה במהלך רוב התקופה הנתבע היה זה שיזם את הפגישות, גם אם לא ברור מי יזם את הפעם הראשונה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, השופטת כותבת בסעיף 68 שהאיום עליה היה קיים, כלומר - היא חששה למקום עבודתה, למרות שהיא לא פירטה איך הוא איים עליה, וייתכן שהוא לא חש שהוא מאיים. אבל לפי סעיף 75, גם אם הקשר היה חד-פעמי, ואין שום סיבה לחשוב שהיא חשה מאויימת, הוא עדיין צריך לפצות אותה על הטרדה מינית תוך ניצול מרותו, כי כל מחווה או מחמאה עלולים להיגרם רק בגלל 'אלמנטים של מעמד, כח, ויכולת השפעה', ולכן אסור להיענות להן כאל מחוות אמיתיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שהגיע הזמן לעבור לשיטה החרדית. נשים עובדות רק עם נשים, גברים רק עם גברים. הבעיה תהיה עם הקהילה ההומולסבית, אבל אולי צריך גם מקומות עבודה מיוחדים בשבילם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיזהר עם הבדיחה הזאת, את/ה עוד עלול לתת רעיונות לחבר הכנסת ארדן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהמחוקק רוצה לומר שניצול מרות הוא רע באשר הוא. הוא דווקא סייג זאת למקומות עבודה. אני חושב שהמוטיבציה היא מעין ''הנדסה חברתית'' (לגיטימית), כדי לאפשר לנשים התשלבות טובה יותר בשוק העבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, החוק מתייחס במיוחד למקום עבודה. אבל יש גם מקומות אחרים שצריך להשתלב בהם, וגם בהם יש 'יחסי מרות'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או בעיקר, יחסי מרירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל? (כן, אקדמיה וצבא; גם שם חל החוק.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל במכולת השכונתית, שם המוכרת מציקה כל הזמן לשכן החדש שיתחתן כבר ו'איך זה בחור מסודר בגילך לה לה לה', והוא לא מעז להביע התנגדות כי אין מכולת אחרת באיזור וכי אם הוא חלילה יעליב אותה כל הדודות השכונתיות יקפצו אליו לביקור חינוכי. אם אלו לא יחסי מרות אני תוהה מה כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר הדבר בעיני, למה אנשים המופיעים כאן בשם פרטי ושם משפחה שהם כנראה אמיתיים מתאמצים לפעמים כל כך להעמיד פני דבילים, למרות שבתגובות רבות אחרות רואים שהם לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה תתגבר, אני בטוח, אלמונים תמיד מסתדרים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה המחוקק לא ראה כאן תופעה אמיתית, קיימת וקשה. גם אני לא רואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז דוגמא שאולי תיראה יותר מציאותית - בעל הבית הגס והנפוח מעיר הערות 'בעלות קונוטציה מינית' לשוכרת. היא לא מעיזה לדרוש ממנו להפסיק כי היא חוששת שהוא לא יאריך לה את החוזה (או סתם יזרוק אותה כי הוא יודע שלא יהיה לה כח ורצון להתנגד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה יפה. מה, באמת, אומר החוק על זה? מה, לדעתך, ראוי שהחוק יאמר על זה? לא נראה לי מופרך שיאסור, ולא מופרך שלא יאסור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חן חן החוק מתייחס במיוחד לקטינים, חסרי ישע, ושכירים - פניות 'בעלות קונוטציה מינית' אליהם נחשבות הטרדה מינית גם אם הם לא הביעו התנגדות. לשוכרים, לקוחות, מוכרים, נותני שרות, ושאר עמך אין התייחסות מיוחדת. אז או שהם לא אמורים לחוש מורא מיוחד שימנע מהם להביע התנגדות, או שפשוט לא פרטו בחוק את כל המקרים שבהם המוטרד יחייך בהכנעה ויחשוש למחות. היש עורך דין בקהל שמכיר תקדימים ליחסי מרות מחוץ למקום העבודה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש דרגות שונות ליחסי מרות - יחסי קונה -מוכר, משכיר -שוכר אינם שייכים לכל הקטגוריה של יחסי מרות. אמנם ע''פ ההגדרה, עובד שכיר משכיר את כושר עבודתו למעביד שהוא השוכר אך די ברור שיחסי המרות אינם נובעים מעצם ההשכרה אלא שיחסי המרות נכללים בחוזה ההשכרה הזה. בחוזה להשכרת דירה או בקניה בחנות, אין הסכם על יחסי מרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שיש הבדל - במקום העבודה העובד רגיל לציית להוראות המעסיק, והוא יודע שאם ירצה לעזוב את עבודתו הוא עשוי להזדקק להמלצת המעסיק, ולכן הוא עשוי להיות כנוע גם במקרה שהמעסיק מטריד אותו, מה שאין כן בשוכר שנתקל במשכיר הרבה פחות, וה'מרות' ביניהם הדדית יותר. אבל השופטת וירט-ליבנה גם הרחיבה את מושג המרות - לא רק ממונה אלא כל בכיר בעבודה, וגם הסבירה אותו - מקום העבודה הוא סביבה רווית אינטרסים, ואנשים לעתים מפגינים חיבה בגלל אינטרסים ולא בגלל רגש אמיתי. זה אמנם שונה עדיין מהמצב בין משכיר לשוכר, אבל לא בהרבה. גם המשכיר 'בכיר',כי הדירה שלו, וגם בשכירות יש אינטרסים רבים. הפער קטן, ושופט עשוי לגשר עליו אם יראה לנכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקום העבודה הוא מקום שבנוי על תפיסה אוטוריטרית: יש בעלים, יש מנהלים ויש עובדים שאמורים לבצע מה שאומרים להם. זו אינה הסביבה של מוכרים וקונים או שוכרים ומשכירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מקומות עבודה עבודה יותר מריטוקרטיים, שבהם הבעלים צועק והמנהל עושה כראות עיניו. ויש שווקים - כמו שוק הדירות בת''א, או חנויות למרק במנהטן של סיינפלד - שהם מאוד אוטוריטריים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא ממש רציני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מיני דתיות זקנות (שכנות, קונות פוטנציאליות של האוטו הישן [עדיין למכירה - פרטים בדואל]) בודקות לפעמים, כך לפחות אני מבין את דבריהן בנושא, אם אני מעוניין בשידוך. היות ואני לא מציעה שכזאת, שאלתי חבר מה פשר הדבר, והוא אמר לי שזו מצווה, ושיש המאמינים שארגון שלוש חתונות מבטיח מקום בגן עדן. יש ממש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יש להן מאגר גדול של נשים שהן גם כן לא משהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' לפי זה, ראוי לו לאדם מן השורה לארגן לעצמו שלוש חתונות (נפרדות. כולל גט מסודר בסיומן) כדי להבטיח עצמו בחיי העולם הבא (ממילא את הגיהנום הוא יחטוף כבר על פני האדמה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא, המצווה היא לגבי שידוך של אחרים, לא של עצמך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' למה האפליה? אם אשתדך בעצמי לא עשיתי מצווה דומה לזיווג שדכנית מבחוץ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום? כשאתה מוצא שידוך לעצמך אתה בסך הכל "עושה לביתך", לא? אבל שדכן מבחוץ פועל לשם שמים, וגם אם אתה משלם לו זו סתם תוספת שולית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, הן רוצות לשדך לך בחורות דתיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסורתיות אולי? לא ביררתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל, תברר. אולי אחת מהן היא יורשת עשירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ההבהרה - השופטים התייחסו להליכה לספורטן *בשעות העבודה* כ- 'פגישות במסגרת מקום העבודה' (אם ראיתי נכון) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה בכלל הספורטן הזה? חדר כושר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קאנטרי קלאב בפתח-תקואית | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |