|
||||
|
||||
אפלטון. מעבר לגאונות שלו וליכולת המופלאה שלו להעלות את רעיונותיו על הכתב זכה גם במבחר אין-סופי של נערים רכים לשכב איתם. לעניות דעתי - גורם מפתח בדרך לחיים הטובים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הזקן חדש יחסית. בן חצי שנה. ואתה? |
|
||||
|
||||
אז אני אמור לבחור את שלמה המלך? |
|
||||
|
||||
איכס! משכב זכר |
|
||||
|
||||
איכס! הומופוביה |
|
||||
|
||||
איכס! הומופוביהפוביה |
|
||||
|
||||
שני דברים מסקרנים אותי: 1. למה הומוסקסואליות / דו-מיניות הייתה כל כך נפוצה שם? גנטיקה? תזונה? תרבות? 2. נאמר לי שבימי הביניים, השכלה הייתה בעיקר ללמוד את דברי חכמי יוון. איך זה הסתדר להם עם השמרנות הנוצרית, לפאר כגאונים חוטאים שכאלו? |
|
||||
|
||||
1. אנחנו לא יודעים שהומוסקסואליות היתה נפוצה יותר, אלא שהיא היתה לגיטימית יותר. 2. נראה לי שבאירופה הנוצרית של ימה"ב, השכלה היתה כרוכה בעיקר בלימוד דברי אבות הכנסיה, וקצת פילוסופיה הלניסטית. כך שאפלטון לא היה העיקר. פרט לכך, אלמנטים לא רצויים ביצירתם צונזרו/נשכחו/הוצנעו (ראה "שם הוורד"). אגב, דנטה (כבר רנסאנס, אבל בכל זאת) שם את חכמי יוון במדור העליון (הכי נעים) של הגיהנום, בתור חוטאים-שלא-באשמתם אשר לא הכירו את ישוע ואת חוקי התורה. |
|
||||
|
||||
טוב, אני מניח שאפשר לפרש את החלק שקראתי כאילו שרק סוקראטס הוא הומו, וששאר המשוחחים פשוט מגלים עניין בחייו; שהם מופתעים שהוא, חובב נערים מושבע, יכל להתעניין במשהו אחר כשבחור יפה היה בחברתו, ולא מתכוונים להגיד שלהם עצמם היה עניין בבחור. אבל זו נראית לי כמו פרשנות פחות סבירה, ממה שאני זוכר מהשיחה המתוארת. אמשיך לקרוא ואדאג לעדכן אותך. |
|
||||
|
||||
אוקיי, קפוץ לסטימצקי, טול לידך את הכרך הראשון של כתבי אפלטון, וקרא בחנות את העמודים הראשונים של הפרק ''כארמידס''. נראה שכולם שם שגלי-נערים, גם הנערים עצמם. |
|
||||
|
||||
החברה היוונית היתה אמנם ''אם הדמוקרטיות'', אבל היא היתה אם הדמוקרטיות של הגברים בלבד. נשים לא נחשבו לבני-אדם שווים, שלא לדבר על זכות בחירה חלילה. לכן התרבות הגברית, הגוף הגברי (פרשנות שלי - הכוחנות הגברית) היו הדבר המפואר והנחשק ביותר. הומוסקסואליות היתה מאוד נפוצה, לא כסתירה למשיכה מינית גם לנשים, אלא בפני עצמה. בכלל, ההדוניזם, קידוש היצרים והנאות החיים היו חלק מהתרבות הזו. כדאי לקרוא בנושא הזה את אורי זילברשייד על התפתחותה של מיניות האדם. |
|
||||
|
||||
העניין הוא שבחברות פטרנליסטיות אחרות, דומה שלא הייתה אותה מידה של הומוסקסואליות. |
|
||||
|
||||
2. סתם כהערה, אני חייב להזכיר שבימי הביניים לא ממש קראו את אפלטון. למעשה, כמעט ולא הכירו אותו. רק בתקופת הרנסאנס התחילה ההתעניינות מחדש בכתבי אפלטון. וכמובן שאריסטו הוא הרבה יותר "נוח" מאפלטון. קודם כל, הוא לא מתחייב לכמעט שום דבר חוץ מכמה כללי מוסר בסיסיים. שנית, התפיסה שלו היא הרבה יותר ניסויית: עיקר מאמציו היו לתיאור המציאות כפי שהוא ראה אותה, ולא להנחלת כללים. ואולי חשוב מכל, כיום רוב האנשים קוראים רק חלק קטן מאוד מכתבי אריסטו, שכתביו מקיפים פחות או יותר את מכלול הידע המערבי בתקופתו. בימי הביניים כתביו על זואולוגיה, למשל, נחשבו למקור אמין, ולא סתרו כלל את הדוגמה הנוצרית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |