לגבי השיר הראשון 453760
הבית הראשון מדבר על קלישאת הקץ של האדם המאמין. בהתחלה כלום ואז האור המרפה.

והנה בבית השני שני השלבים של קודם: כלום ואחר-כך אור מתחלפים - קודם היה טוב, טוב עד שנזנחו חובות יום הכיפורים ולאחר מכן, במקום הנחמה הגדולה ובעקבות ההזנחה, ישנו כאב גדול של געגועים לא פתורים, בלי שום חסד.
במקום לזכות לפחות במשהו יש קרחות מכל כיוון.

באסה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים