 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית, טל, תודה על הסקירה. אז ככה - אלא אם כן חל מהפך עצום שאיני מודע לו בחקר הגלקסיה, אזי יש בגלקסיה כ-200 מיליארד שמשות, לא 200 מיליון. בקטריות אינן מתקיימות בטמפרטורות גבוהות *בהרבה* ממאה מעלות. העמידות המקסימלית נמצאה אצל נבגים של חיידקים מסוימים (בצילוס נדמה לי) שמסוגלים לשרוד עד טמפרטורה של 120 מעלות. זו הסיבה שמכשירי עיקור מחממים לטמפרטורה של 121 מעלות לפחות. עדיין לא נתגלו חיים על המאדים. מה שנתגלה זה עדויות ל*מאובנים* של חיידקים על מטאוריט שמשערים שמקורו במאדים, מלפני כ-11 מיליון שנה. עדיין יש ויכוח בחוגים המדעיים האם אלו הם אכן מאובני חיידקים. מרחק מתאים מהשמש -לא מדוייק. הרי לאחרונה ישנן עדויות על קיומם של מים נוזליים תחת פני השטח של אירופה (וכנראה גם גאנימיד וקאליסטו). ירח ומערכת טקטונית - ישנן השערות נוספות לגבי חשיבותו של הירח מלבד שמירה על יציבות הסיבוב: 1) גיאות ושפל - עזרו כנראה בשטיפה של חומרים לאוקיינוס, בשינויים סביבתיים על החוף שעזרו ליצירת מולקולות אורגניות מתאימות, במעבר מהים ליבשה ועוד. 2) התיאוריה עליצירת הירח כיום גורסת שהוא נוצר מהתנגשות של גוף בגודל המאדים בכדור הארץ בחמישים מיליון השנים הראשונות לקיומו. משערים שהאנרגיה מהתנגשות זו היא אחד הגורמים לכך שליבת ארץ עדין מותכת ושעדיין יש פעילות טקטונית מורחבת על כדור הארץ. 3) גאות ושפל של הליבה שתורם ליצירת השדה המגנטי של ארץ. שדה מגנטי זה חשוב להסטת חלקיקים טעונים ומניעת פגיעתם בכדור הארץ איו, ירחו של צדק, פעיל מאוד מבחינה טקטונית (יותר מדי למען האמת) ונדמה לי שגם על טריטון נתגלתה פעילות געשית. ובתשובה ל-ewilde: אתה טועה! נכון להיות ידועים כמעט 70 כוכבי לכת חוץ ארציים, כולם ענקים גזיים ורובם נמצאים במסלולים של פחות מיחידה אסטרונומית אחת. מכיוון שעדיין לא נתגלו כוכבי לכת דמויי ארץ ובוודאי של גופים גטנים יותר מחוץ למערכת השמש, אין לנו שום דרך לדעת עד כמה קימום של גופים כאלו הם נדירים/שכיחים. לעוד פרטים ודיון ראו את סדרת המאמרים שכתבתי: http://sf-f.org.il/story.php3?id=112 חלק א http://sf-f.org.il/story.php3?id=117 חלק ב http://sf-f.org.il/story.php3?id=131 חלק ג http://sf-f.org.il/story.php3?id=136 חלק ד |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אעבור על הנקודות השונות בבית, אבל (שוב) מהזיכרון: 1. אמת, גם לשדה המגנטי יש חשיבות רבה, והוא אינו "standard feature" של כוכבי-לכת. יש אפילו תיאוריה הגורסת כי החיים הראשונים שהתפתחו היו קשורים לשדה זה. 2. כנ"ל לגבי הגיאות והשפל - עוד תרומה של הירח ששכחתי לציין. מה שכתבת לגבי הווצרותו אכן מצויין בספר. 3. לגבי איו וטריטון: פעילות געשית לא מותנית בלוחות טקטוניים! גם על מאדים ישנם כמה הרי-געש (ענקיים, למעשה - נדמה לי שהפסגה הגבוהה ביותר במערכת השמש היא אחד מהרי הגעש של מאדים) אבל אין שם לוחות טקטוניים. וכמובן - 200 מיליארד, ולא 200 מליון שמשות בשביל החלב. אופס. תודה על התיקון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי נקודה 3 -אתה כנראה צודק אבל אין לי מספיק ידע בשביל להמשיך לדון בזה. ובקשר ל"מאובנים" מהמטאוריט המאדימי: מאמר טרי ב-PNAS שמראה שהגבישים שהתגלו *אינם* עדויות למאובנים, ושהמחקרים הקודמים הם שגויים, או לפחות misleading. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לשדה המגנטי יש גם חשיבות, אם אינני טועה, בהגנה על כדוה"א מפני הסערות השמשיות, והכמות הגדולה של חלקיקים טעונים מלאי-האנרגיה שנובעים מהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר כי מקור הטעות (200 מיליון במקום מיליארד) בספר - עמ' 267 בעותק שבידי (הדפסה שניה). אני מאוד מקווה שהחישובים שלהם לא התבססו על ערך שגוי זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטמפרטורה הגבוהה ביותר בה נתגלו חיים, נכון לשעת כתיבת הספר (עמ' 6), היא 169 מעלות - נתגלו ע"י ג'ון פרקס מבריסטול בקידוח ימי עמוק. עם זאת, נראה כי תנאי לקיום חיים בטמפרטורות שכאלה הוא לחץ גבוה (ואולי הסיבה היא שרק בלחץ גבוה יש טמפרטורות שכאלה לאורך זמן, ולכן לא התפתחו חיים בטמפ' גבוהות עם לחץ נמוך?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי במאמרים על אסטרוביולוגיה שאני קראתי(כולל בנייצ'ר ו-PNAS) זה לא הופיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, מתייחסים לנושא ב- Rare Earth בעמ' 5-6. ציטוט: "In 1993, John Baross and Jody Deming of the University of Washington published a paper entitled "Deep-sea smokers: Windows to a subsurface biosphere?" In this paper, the two oceanographers advanced the idea that the interior of Earth is home to microbes capable of living, under high pressure, at tempratures above that of boiling water--as much as 150oC. They called these organisms "super thermophilic." This bold prediction was supported when John Parkes of Bristol, England, discovered intact microbes at 169oC in a deep-sea drill core." אין שם הפניות נקודתיות, אולם מהביבליוגרפיה של הפרק, מה שנראה לי רלוונטי:Baross, J. A. and Holden, J. F. 1996. Overview of hyperthermophiles and their heat-shock proteins. Advances in Protein Chemistry 48:1-35. ובנוסף, Google זריז הוביל אל:Hei, D. J. and Clark, D. S. 1994. Pressure stabilization of proteins from extreme thermophiles. Applied and Environmental Microbiology 60:932-939. Holden, J. F. and Baross, J.A. 1995. Enhanced thermotolerance by hydrostatic pressure in deep-sea marine hyperthermophile /Pyrococcus/ strain ES4. FEMS Microbiology Ecology 18:27-34. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כי בלחץ גבוה טמפרטורת הרתיחה של המים עולה - יכול להיות שגם החיים המוזרים שהתגלו דורשים מים נוזליים, ואז הלחץ הגבוה חיוני להם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |