 |
|
 |
||
|
||||
 |
מדוע באמת לא נחכה לשימוע (=ביקורת שיפוטית)? כמה זמן צפוי לקחת ההליך הזה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נשיא המדינה הוא תפקיד יצוגי ולא תפקיד ביצועי. מה שחשוב אצל מי שנושא תפקיד יצוגי זה היכולת שלו לייצג. אני לא רוצה שקצב ייצג את המדינה שלי (והדבר נכון גם אם בעקבות השימוע יוחלט לשנות את כתב האישום או אפילו לא להגיש אותו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, למה לתת לו זכות שימוע מלכתחילה? אני לא רוצה לתת לכל יועמ"ש את הסמכות המעשית להעיף נשיאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא קשור. א. זכות השימוע היא מול היועץ, ככה שגם עם הזכות הזאת אתה נותן לו את הסמכות המעשית להעיף נשיאים. ב. אני לא רוצה לתת לכל יועמ"ש את הסמכות להושיב נשיאים לשעבר (או סתם אזרחים) בכלא. אין לי בעיה מיוחדת לתת לו את הסמכות המעשית להעיף נשיאים (על ידי הגשת תביעה פלילית). נשיא הוא לא פוליטיקאי (או, יותר נכון, לא צריך להיות פוליטיקאי), ולא סתם אזרח, הוא האזרח מספר אחד שמייצג אותי, אותך ואת היועץ. ג. למה לתת זכות שימוע? אני חושב שזה חלק מההליך הפלילי (לא הציבורי), שבו הנאשם יכול לחסוך לתביעה משפט מיותר בגלל ראיות חלקיות, אי הבנת העובדות או תלונות שוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. האם זכות השימוע ניתנת לכל אזרח או לאישיות ציבורית בלבד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לאישיות ציבורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חשבתי כך, אבל לפתע נתקלתי ב- http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/19337826.doc ולא זכור לי שמר פולנסקי (אחיקם. נעזוב לרגע את רומן) הוא אישיות ציבורית. מכל מקום, אם מדובר באישיות ציבורית בלבד, הרציונל של סמיילי לא נראה לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. "חשוד רשאי, בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת." - נראה לי שזה לא אותו הליך שימוע שעומד להתקיים למר קצב (ובכלל קצת מצחיק לקרוא לפניה בכתב "שימוע"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שמץ של מושג. אני גם לא מבין מה זה שייך לרציונל שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המטרה היא לחסוך הוצאות על תביעות מיותרות, צריך לאפשר את זה לכל נאשם, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי כן. (המטרה, למיטב הבנתי, היא לא רק לחסוך את הכסף, אלא גם לחסוך את כל שאר הדברים שכלולים במשפט אבוד מראש, ולנסות לקדם את עשיית הצדק במידת האפשר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול, מאפשרים את זה לכל נאשם. בעבר, מכוח הנחיות היועמ"ש, היה שימוע לח"כים, עובדי מדינה בכירים, אישי ציבור אחרים וכאלה. כלומר, למיוחסים בלבד. ההפליה הזו הובילה לביקורת על התביעה, שבתגובה טענה שלא מדובר בהפליה כי מדובר בדמויות ידועות ומוכרות, ואם יוגש נגדם כתב אישום מתחילה "ענישה טבעית" בגלל הגשת כתב אישום ולכן ההליך פוגע בהם יותר מאשר באזרח מן השורה. זה לא ממש עצר את הביקורת, ובסופו של דבר הוסיפו את §60א לחוק סדר הדין הפלילי שקובע שהתביעה צריכה להודיע לנאשם בפשע על כך שהועבר חומר החקירה לפרקליטות והוא יכול להגיש מכתב תוך 30 יום ולטעון מדוע לא צריך להגיש נגדו כתב אישום (הצעת החוק הייתה רחבה יותר וכללה מתן חלקים מחומר החקירה כדי שידע איך להתגונן,זכות לטעון בע"פ וכו'). המרצה שלי טוענת שהפרקטיקה מהעבר ממשיכה לחול כי כלל הנאשמים מקבלים זכות מצומקת לתת תגובה בכתב בלבד, ואילו "מיוחסים" מקבלים את הזכויות העודפות כמו לראות את חומר החקירה לטעון בע"פ ושאר תופינים. (למקרה שתהית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. זה בדיוק מה שעלה מהשיחה הקצרה שלי עם סמיילי ותש''נ. הזכות לשלוח מכתב תוך שלושים יום לא מעוררת את התפעלותי (למען האמת אני די מופתע שצריך בכלל לציין משהו כזה במפורש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שלנאשם פוטנציאלי יש אפשרות חוקית לנסות ולשנות את החלטת התביעה להגיש כתב אישום איננה מובנת מאליה בעיני. זה לא רק המכתב שמותר לך לשלוח - מזכות השימוע נגזרות זכויות נוספות, החשובה שבהן היא זכות העיון. הנחיות היועץ המשפטי ביחס לזכות השימוע כוללות "נוסחא" לגבי השאלה מתי נותנים לנאשם לראות חלק מחומר החקירה - ראוי ומועיל והוגן להעניק את חומר החקירה, העיון בו לא יפגע במעורבים אחרים ובהתכוננות התביעה לחקירה. בפרקטיקה אלא אם יש סיבה שלא לתת לעיין, נותנים, למרות שרשמית זה נתון לשיקול דעת התביעה. בפרשה מסויימת התעורר מקרה של נאשם שלא יידעו אותו על זכותו לפי §60א והשופט החליט לבטל את כתב האישום. זה אמנם מקרה נדיר, אבל קיים. ממילא, בפועל, סניגורים לא אוהבים להשתמש בזכות השימוע למרות שזו לכאורה זכות גדולה לחשודים. כי הסיכויים לשכנע את התביעה בדברים האלה הם קטנים, ומאידך הסניגור חושף הרבה מכובד טענותיו בשימוע ואז התביעה יכולה לבקש השלמות חקירה ולהכין טענות נגד לכל טענות הנאשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הקישור של סמיילי בתגובה 430406, נראה כאילו השימוע הוא איכשהו תחליף לביקורת השיפוטית של הארכת מעצר, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אוף, אם הייתי נכנסת ללינק של סמיילי קודם זה היה חוסך לי תגובה מיותרת לשכ"ג) לא, השימוע הוא לא תחליף לביקורת שיפוטית על הארכת מעצר. עד כמה שאני מבינה, מדובר בשני נושאים שלא קשורים זה לזה. בעקרון, סדר הפעולות, בגדול, הוא חקירה -> העברת החומר לתביעה -> החלטה אם להגיש כתב אישום (אם כן) -> אפשרות לשימוע -> הגשת/שינוי/ביטול כתב האישום. אם אני לא טועה, לפעמים סדר הפעולות הוא חקירה -> מעצר (לפני או במקביל ל)העברת חומר החקירה לתביעה -> החלטה אם להגיש כתב אישום. לפי הלינק של סמיילי, נראה לי שהרציונל הוא שאם מישהו נתון במעצר, סימן שחומר החקירה נגדו חזק במיוחד ואז אין טעם בשימוע, אבל אני לא בטוחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה רגיל שנאשם באונס לא מוכנס מייד למעצר? מה קרה כשתפסו את בני סלע בפעם הראשונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עורכי דין/שוטרים/אנסים בקהל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפסיקי עם הצחוקים. שאלתי ברצינות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יכולה לברר (בטח לא בשבועיים הקרובים), ועניתי ברצינות.* אני לא עורכת דין. *טוב, אולי לגבי האנסים קצת צחקתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה של אנס ''רגיל'' (או לפחות סטריאוטיפי) - כזה שאורב בשיחים בחושך - המעצר משרת מטרות של עצירת הסכנה שהוא מהווה לציבור, מניעת בריחה, וכאלה. במקרה של קצב, יש יסוד לחשוב שבתקופה הקרובה הוא לא יאנוס עובדות בלשכתו, ויקשה עליו לברוח. סביר לטעון שהוא עלול לנסות לשבש את החקירה, ושמעצרו יימנע זאת, אבל גם כאן זה לא באופן שדומה לרוב האנסים - אולי יותר גרוע, אבל שונה, ואי אפשר להסיק מהם עליו. מה שחשוב לזכור הוא שהמעצר לא אמור להיות חלק מהעונש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חנן גולדבלט ישב במעצר על עבירות דומות, והוא במעצר בית אצל אחותו עד עצם היום הזה. גם לגביו לא מדובר באנס שאורב בין השיחים אלא בכזה שמנצל מעמד וסמכות. וכולם כבר שמעו על מעש יו כך שלא היתה סכנה של עוד מקרי ניצול מצידו. ובכל זאת הוא ישב ויושב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, כמו שחשדתי יש את האיפא והאיפא הרגילים לטובת מקורבי השלטון והשיוויון בפני החוק נזרק לזבל. אני רק מתפלאת מדוע ירדן טורח לענות בכאילו אוביקטיביות כדי להצדיק את האפליה לטובת קצב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל כאן מדובר באפליה שמובנית בחוק: לנשיא יש חסינות, לגולדבלט - אין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הוא משתמש בהגיון בריא (שאם כבר, לא חל על מקרה גולדבלט)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחתתי כרגע בארץ לאחר ביקור באחת המדינות הנידחות במרכז ארה"ב. כשנכנסתי שם למונית ביום שלישי והרדיו היה פתוח לא ציפיתי לשמוע שום דבר רלוונטי, אבל אחת הידיעות הראשונות ששמעתי (בתרגום חפשי לעברית) היתה: "התובע הכללי בישראל הגיש כתב אישום נגד הנשיא של ישראל באשמת אונס". מוכרחים להודות שממרחק כמה אלפי קילומטרים אם אני חובש לרגע כובע של אמריקאי זה נשמע כמו: "מי מנהל שם את העניינים ברפובליקת הבננות הזו?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה נשמע לך כך, זה כנראה בגלל חשיבה פרובינציאלית שלך ואתנוצנטרית של האמריקאי. לפני זמן לא רב היה סקנדל מיני הקשור לנשיא מכהן, ופארסת הבחירות של שנת 2000. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסקנדל המיני של קלינטון ממש לא היה דומה לאונס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה בדיוק הייתי בפריז כש''התפוצצה'' פרשת לווינסקי וקלינטון. פקידת הקבלה הנחמדה שאלה אותי (היא הניחה שאני אמריקאית) האם קלינטון אנס את לוינסקי, וכשאמרתי שככל הידוע זה היה בהסכמה, היא לא הבינה מה זה עניין הציבור בכלל. צרפתים. לא מבינים כלום בהתחסדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא מבינים הרבה מאד בהתחסדות, רק לא בתחום המיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנה נקודה עקרונית שהרבה מתעלמים ממנה. לפי החוק אסור לממונה לקיים מערכת יחסים עם כפופה/כפוף. בנוסף להיותו ראש הראשות המבצעת, נשיא ארה"ב הוא גם המפקד העליון של הכוחות המזוינים ולכן הוא אמור לשמור על החוק הצבאי. באותו זמן שפרשת לוינסקי-קלינטון התפוצצה היתה פרשה אחרת. טייסת תובלה מצטיינת נזרקה מחיל האויר משום שניהלה מערכת יחסים עם חייל אחר. אמנם זה לא בדיוק אותה עבירה (אם כי עכש"ז היו פרשות אחרות של יחסים בין מפקדים לפיקודים), אבל כפי שהטייסת נענשה עפ"י החוק הצבאי, קל וחומר שהיו צריכים לשקול את התנהגותו של המפקד העליון. הרפובליקנים שהאשימו את קלינטון התרכזו בנושא הקרוב לליבם, ערכים ומוסר, או שמא "מוסר," במסגרת המאבק הבין מפלגתי המר שהחל בסקנדל של ניקסון. (כתבתי "מוסרי" משום שבסופו של דבר התברר שלראשי הקטגורים הרפובליקנים יש בארון שלדים לא מוסריים, לשיטתם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מוניקה לא חיילת. ולכן, גם בהנחה שקלינטון כפוף לחוק הצבאי (נשמע לי מופרך - הנשיא הוא אזרח למרות שהוא המפקד העליון של הכוחות המזויינים), הוא לא עבר עליו. הטייסת ההיא ניהלה מערכת יחסים עם *חייל* אחר. אם היה מדובר בטייסת ואזרח, לא היה שם סיפור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני זוכר, חוקי הכוחות המזוינים של ארצות הברית אוסרים על בגידה בבן הזוג. אין לי קישור מתאים כדי לאשש את הטענה הזו, אבל אולי מישהו אחר יוכל לספק קישור שכזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא? אתה רציני? באמת מעניין, אם כך, לראות קישור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה מצאתי מישהו שמסביר את העניין: http://usmilitary.about.com/od/justicelawlegislation... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז''נ, בזה האשימו את אותה טייסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי בעוד דבר, היה גנרל מועמד לפקד על חיל האויר (אאז''נ) שמועמדותו הוסרה בגלל מערכת יחסים מחוץ לנישואין, למרות שאחד מהם היה באמצע תהליכי גירושין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תקראי שנית את דברי תראי שנסיתי להיות זהיר ולא לקבוע דברים נחרצים. ממונה המקיים מערכת יחסים רומנטית עם כפופה לו עובר כמדוני על החוק, מה עוד שלנשיא יש זיקה ישירה לחוק הצבאי, אפילו אם הוא לא כפוף לו איפסו פקטו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאידך גיסא, יש כאן עוד נקודה שהרוב מתעלמים ממנה, ובארה"ב המתגאה בדמוקרטיותה זה נראה מוזר שבעתיים. איזו זכות הייתה לחוקרים הפדרליים לחקור את לוינסקי על עניינים שהיא ודאי לא ביצעה בהם כל עברה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם עד לעבירת תנועה נחקר. מה העניין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתרה מזאת - מכיוון שהוא (ולווינסקי) לא בסכנה בה הם יפלילו את עצמם, זכות השתיקה לא עומדת להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי צעיר אז ואולי אני לא זוכר נכון, אבל נדמה לי שהיא דיווחה על כל העניין מיוזמתה (זה לא התגלה ''במקרה), ואפילו זכור לי איזה משהו על בגד שלה עם כיתמי זרע של קלינטון שהיא שמרה במשך שנים והציגה לחוקרים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדויק. היא ספרה על האירוע המרגש לעמיתה שלה לעבודה, שדובבה אותה ואחר כך דיווחה על כך לאפ.בי.איי., שבאו לחקור את מוניקה. אותה חברה גם דחקה בה לשמור את השמלה המוזרעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכימה שעלול להיות טעם לפגם ברומן במקום העבודה בין אדם לכפוף לו. ההנחה של הבחורה הצרפתיה היתה שקלינטון בודאי אנס את לוינסקי באכזריות יוצאת דופן, אחרת העניין הציבורי מוגזם לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הוא אנס אותה באכזריות שאינה יוצאת דופן? או אפילו באכזריות מתחת ל"אכזריות הממוצעת לאונס"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הנדון הוא לא אנס אותה כלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת. הנקודה היתה שהיא הניחה לפי עוצמת הזעזוע של האומה האמריקאית שקלנטון לפחות ביתר את גופתה במרתף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הוא לא ביתר את גופתה אלא פשוט ירה בה? ואם הוא ביתר את גופתה אבל לא במרתף אלא בכרם היין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נבצרותו הזמנית תתקבל, היה סמוך ובטוח שפרקליטיו יזדקקו לזמן רב כדי להכין את החומר לשימוע. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |