|
העובדה שלנאשם פוטנציאלי יש אפשרות חוקית לנסות ולשנות את החלטת התביעה להגיש כתב אישום איננה מובנת מאליה בעיני. זה לא רק המכתב שמותר לך לשלוח - מזכות השימוע נגזרות זכויות נוספות, החשובה שבהן היא זכות העיון.
הנחיות היועץ המשפטי ביחס לזכות השימוע כוללות "נוסחא" לגבי השאלה מתי נותנים לנאשם לראות חלק מחומר החקירה - ראוי ומועיל והוגן להעניק את חומר החקירה, העיון בו לא יפגע במעורבים אחרים ובהתכוננות התביעה לחקירה. בפרקטיקה אלא אם יש סיבה שלא לתת לעיין, נותנים, למרות שרשמית זה נתון לשיקול דעת התביעה.
בפרשה מסויימת התעורר מקרה של נאשם שלא יידעו אותו על זכותו לפי §60א והשופט החליט לבטל את כתב האישום. זה אמנם מקרה נדיר, אבל קיים. ממילא, בפועל, סניגורים לא אוהבים להשתמש בזכות השימוע למרות שזו לכאורה זכות גדולה לחשודים. כי הסיכויים לשכנע את התביעה בדברים האלה הם קטנים, ומאידך הסניגור חושף הרבה מכובד טענותיו בשימוע ואז התביעה יכולה לבקש השלמות חקירה ולהכין טענות נגד לכל טענות הנאשם.
|
|