|
||||
|
||||
נישואין מאז ומעולם היו בעיה של נימוסים והליכות. זה משמח מאוד שיש דרך לערוך טקס נישואין משמעותי יותר. זה גם משמח שרבנים דתיים מעניקים לזוג אפשרות לבחור להינשא בטהרה או בטומאה; למרות שאינני מבין כיצד הם מיישבים לעצמם את העלמת העין מהאפשרות הממשית שהם עורכים טקס נישואין לאישה שעומדת תחת חופתה והיא טמאת נידה. אבל העיקר היה ונשאר הגירושין. לא משנה איך נכנסת למוסד הנישואים, יהיה זה בחוזה, בנישואים אזרחיים או בנישואים רפורמיים, בגרסה אורתודוקסית נעימה או בגרסה קשה, עם משמעות או בלעדיה, ביום סגריר – שהוא נחלתם של אחד מכל חמישה זוגות מאושרים, אם אני זוכר נכונה – אתה עומד מול הליכי גירושין לפי דרכיו של הממסד האורתודוקסי הקשה. "צהר" אינם עומדים שם לידך (אם כי ייתכן שאי-ההקפדה שלהם על קלה כחמורה עשויה לסייע לאישה להצליח ולטעון שנישואיה אינם תקפים, ולהקל עליה הדרך לגירושין). במובן הזה, הפנים הנאורות הן מסווה מטעה. |
|
||||
|
||||
אחד מכל חמישה? אצלנו?? תמימות קדושה או אופטימיות שאינה במקומה. |
|
||||
|
||||
אופטימיות? אתה מתכוון שהנתון הוא נמוך מדי? הוא מדויק למדי. שיעור הגירושין ארוך הטווח, היה לנישאי 1964-1967 ילידי הארץ 18.8%. קיימת מגמה קבועה של עליה בשיעור הגירושין. לכן, סיכוייו של זוג "צעיר יותר" להתגרש בסופו של דבר הם גבוהים יותר. למשל, 8.1% מנישאי 1991 התגרשו לאחר שבע שנות נישואין. זאת לעומת 6.3% בלבד מקרב נישאי 1966 – עליה של 29%. |
|
||||
|
||||
מקור מעניין. תמיד היתה לי תחושה שהחישובים של סיכויי הגירושין אינם מדוייקים. רוב המקורות מסכמים את מספר הזוגות שהתגרשו בשנה מסויימת ביחס לכמות הזוגות שנישאו באותה שנה. מובן שהמספר המתקבל אינו *באמת* סיכויי הגירושין, אם כי הוא שימושי בהשוואה בין מדינות שונות. המספרים שבהם נקבת אינם אלה שבטבלה. לאחר 7 שנות נישואין התגרשו 6.6% מנישאי 1966, ו-10.2% מנישאי 1991. העליה היא של 55%. אם העליה בשיעור הגירושין בין נישאי 66 לנישאי 91 תישמר (אמנם אין לי כל סיבה להניח שתישמר), הסיכוי של זוגות שנישאו בשנת 1991 להתגרש בתוך 25 שנה הוא 25%, הרבה פחות ממה ששיערתי. |
|
||||
|
||||
דווקא כן הנתונים מהטבלה. אני התייחסתי לטבלה השניה באותו עמוד, זו של נישואים בין ילידי הארץ. אני חושב שזה יותר נכון: שיעורם של ילידי הארץ בקרב הנישאים עולה בהתמדה, ולכן קשה להשוות בין בין נישאי שנים שונות בטבלה הראשונה, זו שכוללת עולים. אבל בכל מקרה הגענו לתוצאות די דומות. |
|
||||
|
||||
הם יכולים להעלים עין מזה בדיוק כמו שהרבנים הרגילים מעלימים עין מכך שהאישה משקרת להם כשהיא אומרת שהיא בתולה (יכול להיות שזו שאלה שנשאלת רק בנישואי כהן, בגלל עניין הגרושה, אבל אישתו של אחי נשאלה לגבי העניין ברבנות). |
|
||||
|
||||
כמדומני שכהן גדול חייב ''לקחת'' בתולה ואילו לכהן הדיוט יש איזו הנחה (מעניין למה כוהני האתר מחשיבים את עצמם). אבל בשוק הבשר הזה, בתולה שווה מאתיים זוזים ואלמנה רק מאה אחת, משומשת. מי שנופלת ''בקטגוריות'' אחרות ומצהירה על בתוליה יכולה לדרוש את הסכום הכפול. |
|
||||
|
||||
יש הבדל -- יש הבדל בין לשאול ולקבל תשובה שקרית שאינה בלתי-אפשרית על פניה, כשאין לך דרך לבדוק, לבין לא לשאול בכלל (שזו עצימת עיניים מכוונת לאפשרות הבעייתית). בפרט שמותר לחתן מי שאינה בתולה (לדעתי גם לכהן). |
|
||||
|
||||
לכהן אסורה גרושה וחלוצה לכהן גדול אסורה גם אלמנה, ''והוא אשה בבתוליה יקח''. |
|
||||
|
||||
ראשית, מה זה כהן גדול? שנית, מה זה חלוצה? ושלישית, מה קורה אם בתשובה לשאלת הרבנים האישה עונה, "לא, אני לא בתולה"? |
|
||||
|
||||
עניין כהן גדול לא רלוונטי לזמננו, בקיצור נמרץ מדובר בכהן אחד מתוך כל הכהנים שנבחר למטרות מיוחדות בזמן שבית המקדש היה קיים. חלוצה היא אישה שמת בעלה וטרם היו להם ילדים. מצווה על אחיו של הבעל לקחתה לאשה, מעשה הנקרא ייבום. לא רצה לייבמה, מקיימים טקס חליצה (בדומה לגירושין, הטקס מתיר לאשה להתחתן עם מי שבא לה) ומכאן נגזר שמו של הסטטוס. לא שמעתי ששואלים אם האשה בתולה, אולי יש לכך משמעות לעניין הכתובה. בתולה כתובתה היא לפחות מאתיים זוז ולא בתולה כתובתה יכולה להיות מאה זוז ומעלה. כנראה שזה יכול להיות השינוי אם היא תגיד שהיא לא בתולה. אגב, אם היא טענה להיות בתולה והיא נמצאת לא בתולה, זו עילה מספקת לפסול את הקידושין מלמפרע. (מתוך הנחה שהחתן לא ידע על כך). |
|
||||
|
||||
אינני מומחה לעניין, אך נדמה לי שכשנקבעו העניינים הללו, המלה ''בתולה'' תיארה בחורה צעירה. המשמעות של בתולה כאשה שמימיה לא קיימה יחסי מין נולדה, כנראה, במאה העשרים. גברים ונשים שטרם נישאו תוארו בדרך כלל כ''בחורים ובתולות''. בתולים ובחורות לא היו קיימים כחלק מהשפה העברית. כל האמור לעיל נראה לי מתוך קריאת טקסטים ישנים. אין בכך טענה מוחלטת לנכונות מה שאמרתי. אולי כדאי לשאול באקדמיה ללשון העברית, ואולי מיץ, שיש לו כישורים בלשניים, ירצה להתייחס. |
|
||||
|
||||
על פי השולחן ערוך בתולה היא מי שלא עדיין לא נבעלה. ראה למשל ההיתר לבעול בתולה בשבת. |
|
||||
|
||||
לצערי (?) אני די מומחה לעניין, בתולה מתייחס בטקסט המקראי במפורש לעניין קיומו או העדרו של קרום מסוים. לעניין כהן (ויקרא כא 13-14): "והוא אשה בבתוליה יקח, אלמנה וגרושה וחללה זנה (זונה עם חולם חסר במקור, ה.ה.) את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה". יש עוד הרבה מראי מקורות, אם תפתח קונקורדנציה על הערך בתולה אני בטוח שתשכנע. |
|
||||
|
||||
מותר לחתן גם נידה. כמובן שאסור לה לשכב עם בעלה עד שתטבול. |
|
||||
|
||||
תודה על המידע! זה מחזק דבר שקראתי מזמן: שהרבנות חוששת מאוד מהיום שמישהו יעמיד את עניין חיוב המקווה לבחינת בג"ץ, ולכן ברוב המקרים רבניה יוותרו לאישה שתתעקש מאוד בעניין. |
|
||||
|
||||
מותר? תשאל את הרבנות הראשית מהי מדריכה או מהם ההלכות להשיא אישה לאיש. זהו דבר די ייסודי. לומר שמותר?? זו קצת הפרזה גדולה. יש לשכות של הרבנים הראשיים. מענין למה לא שומעים את דעתם? |
|
||||
|
||||
כל מי שרוצה יכול להגיב פה. תצלצל לרבנות ותבקש את תגובתם. |
|
||||
|
||||
אני מכירה אישית זוגות שנישאו כאשר האישה נידה. |
|
||||
|
||||
חופת נידה איננה איסור הלכתי ועל כן אין כאן העלמת עין. |
|
||||
|
||||
כן, ראה לעיל.. תגובה 40462 |
|
||||
|
||||
כעולה מתגובתה של צהר, חופת נידה גוררת חופה שאינה כשרה מלכתחילה, אלא רק בדיעבד. האם זה לא משמיע איסור על עריכתה (לפחות איסור המוטל על הזוג)? ואם יש איסור על הזוג, האם הרב אינו בגדר מסייע לדבר עבירה? השאלות – שאלות תם, לשם ידיעה ולא קנטרנות. תגובה 40504 |
|
||||
|
||||
בדיעבד ולכתחילה אין משמעותם בהקשר זה - ''לפני מעשה'' ו''לאחר מעשה''. ישנו סימן שלם בשו''ע כיצד יש לערוך חופת נידה. הכוונה היא שמשתדלים להמנע מכך ע''י קביעת החופה בימים בהם האישה איננה נידה (כיום מקובל לשחק עם תאריך המחזור ע''י גלולות) אך אם קרתה פדיחה מחתנים למרות שהמצב גורר סיטואציה מיוחדת בה זוג נשוי אך אסור להם להתייחד. במקרה דנן בו אישה מסרבת לטבול, האחריות על הרב המחתן שתחת חופתו עומדים בני זוג אסורים זה לזה איננה נופלת עקרונית מהאחריות לחיתון בני זוג ששבועיים לאחר החתונה יהיו אסורים זה לזה. אדרבה הנסיון מוכיח כאשר הדברים נעשים ללא כפיה יותר נשים ממשיכות לטבול חודשים לאחר החתונה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |