 |
|
 |
||
|
||||
 |
שלושת המאמרים האחרונים קלעו בדיוק לטעם שלי, וזאת אחרי תקופה לא קצרה שבה כמעט התייאשתי מהאתר. ממש נס חנוכה. יישר כוח לכותבים ולעורכים. ניטפוק קל, מתוך המאמר: ' למשל, כשאומרים "יורד גשם" מבלי לציין מקום, אנו מבינים שיורד גשם כאן, היכן שהדובר נמצא. יש המציעים ש"כאן" הוא חלק, גם אם סמוי, במשמעות הראשונית של המשפט; אחרים יאמרו ש"כאן" רק נרמז. אבל אם הוא נרמז, מהי המשמעות המפורשת של המשפט? אולי שהיכן שהוא יורד גשם – טענה טריוויאלית כמובן, כמעט כמו הטאוטולוגיות שראינו קודם?! ' יש לי בעיה עם ה-"?!" שמופיע בסוף הפיסקה הזו. עד כמה שהבנתי את התפיסה של גרייס, זו בדיוק הנקודה: למשפט "יורד גשם" יש משמעות טאוטולוגית (היכן שהוא יורד גשם) או בלתי אפשרית (בכל מקום יורד גשם), ובכל מקרה הלוגיקה דוחה את הפשט שלו ונותנת מקום להבנת הרמיזה. הלא כך? רעיון ה"חלק הסמוי" דומה לטענה של ראובן, שהמשפט קיים בצורה השלמה שלו במוח הדובר, ופשוט עובר קיצור. עם זאת, הסתכלות זאת לא מסבירה למה הקיצור הזה אפשרי - כלומר למה אפשר לקצר את "כאן ועכשיו יורד גשם" ל-"יורד גשם" אבל לא ל-"כאן ועכשיו יורד". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה רק לציין שכרגע לא יורד כאן גשם כלל ועיקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> למשפט "יורד גשם" יש משמעות טאוטולוגית (היכן שהוא יורד גשם) או בלתי אפשרית (בכל מקום יורד גשם), ובכל מקרה הלוגיקה דוחה את הפשט שלו ונותנת מקום להבנת הרמיזה. הלא כך? יש כאן מקום למגוון השערות - אפילו כאן אתה מזכיר שתיים שונות לחלוטין. אני בהחלט קונה את האפשרות שהמשפט כפשוטו הוא טאוטולוגיה, או בכלל חסר מובן, אבל רבים וטובים אינם ששים לכך: בדוגמאות בית-הספר למשפטי טאוטולוגיה, סתירה, "שקרים" שקופים וכו' ("חוק הוא חוק", "סוסיתא היא לא מכונית", "היה טונה אבק") האמירות האלו מלוות לרוב באיזה טון מיוחד או התכוונות מיוחדת של הדובר: הוא די מודע לכך שהוא לא מתכוון למה שהוא אומר כפשוטו, ושהוא משתמש בדיבור מסוגנן. אבל כשאנו אומרים "יורד גשם", נראה שאין התכוונות כזו: אינטואיטיבית זה דיבור פשוט ולא מתחכם, ציון עובדה, והדובר בוודאי יחשוב שהוא התכוון בדיוק למה שהוא אמר. כך שההשערה שגם כאן הכוונה שונה מהסמנטיקה הפשוטה מתרחקת יותר מהאינטואיציה הטבעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה מזכיר את הסיפור על המאפיה של חלם (זאת שהיה לה שלט ''כאן מוכרים לחם טרי''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הסיפור על המאפיה של חלם? (ויש הר4בה שלטים כאלה על כל מיני מאפיות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציעו לבעל המאפיה לחסוך באגרת שלטים (שהיא כידוע לפי מילה) ע"י כך שיוריד את המילה "כאן" (אלא איפה מוכרים, בוורשה?) את המילה "מוכרים" (בטח שמוכרים, לא מחלקים בחינם) ואת המילה "טרי" (אף אחד לא מוכר לחם מאתמול). נדמה לי שגם בסוף הוא מוריד את המילה "לחם" כי אפשר להריח מהרחוב מה מכינים במאפיה. בכל מקרה, הכוונה היא שדי במילה "לחם" על השלט של המאפיה כדי להבין ש"כאן מוכרים לחם טרי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו המערכון של זה ששולח מברק ב"שכונת חיים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה עוד אחד, עד לפני חמש דקות. משתתף בצערך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שאאלץ לאכזב, שכן צפיתי בזה לפני למעלה מ- 20 שנה ואיני זוכר את הפרטים (מי שולח את המברק ומה תוכנו (איחולי יומולדת ע"י ילד?!)). ה- gist הוא שעובד הדואר משכנע את השולח בטיעונים חצי-רציונאליים להוריד עוד ועוד מילים "מיותרות" מהמברק עד שלא נשארת שם אף מלה (או אולי רק מלה אחת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה עולה מברק ריק? אגב, יש מקרים שזה היה יכול לעבוד בהם. למשל, אם אנחנו קובעים שבמקרה שמגיע אליך מברק ממני - דע ש-X, אז באמת אין צורך לכתוב שום דבר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שקראתי פעם בספר השיאים של גינס שהמברק הכי קצר היה ממארק טויין למוציא לאור שלו. מארק טוויין שלח ?, וקיבל בתשובה !. וגם הצלחתי לכתוב (פעמיים) שני סימני פיסוק בעלי משמעות שונה, זה אחר זה, כמעט באופן חוקי! (השמטתי בכוונה את המרכאות.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "כמעט באופן חוקי"? הם בכל זאת צעקו עליך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. התכוונתי חוקי על-פי חוקי הבלשנות הנורמטיבית-סינכרונית, אבל ייתכן שאני טועה ומטעה.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאלו לא היו מברקים, אלא מכתבים רגילים, מה שעושה את זה הרבה יותר נחמד כי הקיצור הוא לשם שמיים. מה שבטוח ( http://answers.google.com/answers/threadview?id=3045... ), שזה לא היה טויין אלא ויקטור איגו (כפי שכותבים בימינו פרנקופילים שמכבדים את עצמם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו ההזדמנות לשאול - לפי מה, לכל הרוחות, מחליטים על תעתיק עברי כמו ויקטור "הוגו", במקביל למרסל "קאמי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די קשה לצאת בסדר עם כולם בתעתיקים (אם אייזק ניוטון ולא יצחק, למה אברהם לינקולן ולא אייברהם, או אפילו אייברם, שלא לכתוב לינקון), אז מפעילים שיקולים אד-הוק, זורמים עם נורמות שהתקבעו, מתפשרים על עקביות, ולפעמים בכל-זאת הנורמות זזות קצת. במקרה הזה אני מניח שמה שהכריע לכיוון ''הוגו'' היתה שזה שם שקיים בהרבה שפות אירופיות, והלכו לפי משהו משותף שגם מתאים לאיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, נכון, אבל עדיין זה מוזר. לגבי כל שם מחליטים אחרת. אם אני אומרת "לאקו", למשל, תמיד מנסים "לתקן" אותי ל"לאקאן". מה הרעיון? רק זה שהביאו אותו הנה בעיקר דוברי ספרדית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די חינני שדוברי עברית רבים מבטאים ''לינקולן'' עם הל' השנייה בצירה, כי אחרת היא נבלעת בהגייה - ומונעים בכך את ההגייה הנכונה של השם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש אחת שעושה את זה אפילו לשמה שלה: דרורה פֶּרֶל, וואשינגטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מתאדה לאיטך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי בביקור בחור שחור, והדרך היחידה לצאת ממנו הוא להתנדף משם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא, לא הוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד פעם המיזוגיניה שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה מיזוגיניה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנאת נשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. (אז זה עם הניק 'שוטה הכפר הגלובלי' הוא שונא נשים?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדי פעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף באוזניי לומר הֶרְצֶל, ולא להתהדר כחים יבין בשלושת העיצורים הרצופים של הֶרְצְלְ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב-ל' אין עיצור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר חים יבין (יקה בן יקה בעצמו) מבטא את שמו של הרצל האוסטרי הוא מבטא ה"א בסֶגול, ואחריה שלושה עיצורים רצופים ללא תנועה: רי"ש, צד"י, ולמ"ד. אינך מסכימה לטענה זו? כי לא הבנתי מה כוונתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כן (אייקון דמנטי) - התכוונתי ל''תנועה''. ואני באמת אלך לראות רופא בהזדמנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה רופא? התכוונת לתנועה מגונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם כץ-נלסון לעומת כצה-נלסון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה סוד קאמוס לפרה ולסוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם סיפר לי איזה דרום אמריקאי על הסופר הנפלא קאמוס, ואמרתי לו שיש סופר צרפתי שכותב מאוד דומה למה שהוא מתאר... שלא לדבר על שאקספיארה, למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלבר, או אם תרצה אלברט. מרסל זה כבר רחוק מדי לטעמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מזדקנים - אין זכרון. אז על מה דיברנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהיינו תפרנים באמת היינו מעבירים כך הודעות מוצפנות דרך שיחות גוביינא. היינו משנים את שמו של זה שכביכול מבקש לדבר לפי ההודעה שרצינו להעביר. (טוב, האמת היא שהמצאתי את זה כרגע, אבל יכולנו לעשות את זה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו אנשים שהמציאו את זה לפניך. הם גם פעלו בהתאם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעומת זאת, אני זוכרת את המערכון הדומה מ''שניים אוחזין'' שבא בתקופה מאוחרת יותר בהיסטוריה של הטלוויזיה החינוכית. הנוסח המלא של המברק היה דרישה מבן דודו של אחד האוחזין ללמד את בנותיו לכבד ספרים של קרובים כאשר הן באות לביקור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל זה היה אומר שמוליק רוזן, "ושימו לב, יש כאן דבר מעניין מאוד: "חלם" ו"לחם" - בדיוק אותן אותיות"... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה המשפט "יורד גשם" הוא טאוטולוגי? לא יכול להיות מצב שבו לא יורד גשם בשום מקום רלוונטי בזמן נתון כלשהו? לא נראה לי שמעצם המשמעות של המילה "גשם" נובעת העובדה שהוא יורד כרגע. אם כבר אז הכוונה היא סתם למשפט טריוויאלי שלא מוסיף היגדים חדשים לשיחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, לא *ממש* טאוטולוגי לוגית - נניח שהמשמעות המדויקת שלו היא "עכשיו יורד גשם במקום כלשהו", לוגית ייתכן שבשום מקום ביקום לא יורד גשם - אבל בהינתן ידע העולם שלנו אנו יודעים שזה לא ייתכן, ולכן זו כמעט טאוטולוגיה. כשאתה אומר "שום מקום *רלוונטי*" אתה כבר מכניס משהו שעל-פי ההשערה הגרייסיאנית אין לו מקום בסמנטיקה. ממשמעות המלה "גשם" בוודאי לא נובעת העובדה שהוא יורד כרגע, אבל ממשמעות המלה "יורד", בזמן הווה, זה כנראה כן נובע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |