 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא ידעתי שיש באמת כזה גוף עולמי שקובע את האופנה. זה קצת מצחיק, שיושבת קבוצת אנשים שחושבים לעצמם "הממ... בעוד שנתיים אני חושב שכולם יאהבו ללבוש ירוק" ואז בעוד שנתיים אנשים באמת אוהבים ללבוש ירוק. זה באמת משונה. הייתי בטוח שכל העניין הזה הוא פיקציה של רשתות האופנה. האמת, זו תיאוריה שנראית לי עדיין יותר סבירה. אבל ברצינות. הייתי חושב שבאמת ימכרו כל הזמן את כל סוגי הבגדים שישנם, ואז אנשים יחליטו כל פעם אילו בגדים הם רוצים לקנות, וכך לא יצטרכו לשנות את טעמם בכל שנה לפי הקפה ששתה איזה בחור לפני שנתיים. כלומר, זה מודל כלכלי הרבה יותר הגיוני. נכון אמנם שייצור הבגדים ועיצובם הופך להיות פחות רווחי, כך שאני מבין את האינטרס של תעשיית האופנה בעניין, אבל אני באמת לא מבין את האינטרס של הלקוחות. האם יש כאן מישהו שמוכן להגן על העמדה הזו? כלומר, לבוא ולהגיד "כן, אני קונה כל שנה בגדים מחדש לפי מה שבאופנה, ואני מאוד מרוצה מהעניין"? כי לי יש את הרושם שלא יהיו הרבה שיודו בכך, ועם זאת נראה שזו עמדת הרוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפסקה הראשונה שלך: רשתות האופנה הן התחנה השלישית במסע הזה. ראשית קובעי הטעם מספקים הגדרות, אחר כך מעצבי העלית יוצקים אותן לתוך בגדים של ממש במחירים גבוהים מאוד. אחריהם רשתות האופנה הממוסדות מציעות גרסאות בהשפעת אופנת העלית, אבל במחיר שווה לכל נפש - ולבסוף החקיינים/גנבים משאילי הגזרות של "כל דבר בעשר שקל". אם כי הרבה פעמים החקיינים משאילים גם ישירות מתחנה ב'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה לא שולח שאלות למדור טריוויה במקום לפתור אותן? (כן, שואלים, סליחה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באסה, הא? לא מספיק שלחצו עליך לתרום מאמר, עכשיו את גם צריכה להתייחס לכל הנודניקים? למקרה ששאלת ברצינות, קבלי נא את תגובה 333891 בתור רמז יומי. בינתיים, פרטיזנית קטנה על הדרך: "He suddenly felt he would go without bed and breakfast to be thought fierce." (מתוך הפרק הראשון של "ההוביט").באיזה שלב של קריאת מאמרך נזכרתי במשפט זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת. משהו על שטיחים? (ובאמת קראתי רק את הפרק הראשון מהספר הזה. פדיחות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני יכולה להסתובב יום שלם מחוץ לבית בלי שיהיה לי ליפסטיק אפילו בתיק" !! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. זה עובד יותר טוב. יושבת קבוצת אנשים, שחושבים לעצמם ""הממ... בעוד שנתיים אני חושב שכולם יאהבו ללבוש ירוק", ואז אחרי שנתיים אי אפשר למצוא בשום מקום בגדים שהם לא בירוק. גם מי שלא מתאים לה ירוק, לא יכולה למצוא בגד לא ירוק. ואז יש נשים שעוברות לקנות בגדי גברים, כי שם אפשר למצוא לא-ירוק. _________________ נועה ו באנלוגיה למכנסיים בגזרה נמוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
__________________ אכן. גם אני. איתרע מזלי לחפש מכנסיים (מה שקורה לי אחת לכמה שנים) דווקא בתקופת הגזרה הנמוכה. זה היה נורא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזלך שמכנסי גברים ניתן להשיג גם בגיזרה לא ירוקה. כאשר אני הייתי בצבא (בערך בין שתי מלחמות עולם), מכנסיים בגיזרה נמוכה (וחולצה שמסתיימת בדיוק בקו המותן של המכנסיים) היו שיא האופנה בקרב האוכלוסיה שהיום היו קוראים לה "ערסים", ואז התאפיינה בהשתייכותה לפלוגת מפקדה. התשובה לשאלה "מה עושה טבח בכדי להשתין?" היתה כמובן "פותח כפתור בחולצה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ''אני חושב שבעוד שנתיים יאהבו ירוק'', וגם לא הקפה שהוא שותה. זה הולך לפי הבדים והצבעים שלא הלך איתם בעונה קודמת או בכמה עונות קודמות, שלא נמכרו ונשארו במחסנים וצריך לנצל אותם איכשהו כדי שהתעשיה לא תיכנס למיתון. וככה מחליטים שצבעים אלה ואלה או בדים אלה ואלה, או (עפי''ר) שני הדברים במשולב יהיו האופנה החדשה. מפרסמים, מציפים בהם את החנויות, זה מהווה לחץ על הצרכנים ואז המשווקים מצליחים להיפטר מהם או מחלק מהם. וחוזר חלילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני! אני! בגדים הם אחד הכלים החביבים עלי לביטוי עצמי. אני אוהבת בדים, צבעים, גזרות. מעניין אותי מה נכנס לאופנה כל שנה, אילו רעיונות יוצרים המעצבים הצעירים, צבעוני לי ושמח. אנשים לבושים יפה, מיוחד ומקורי משמחים לי את הלב ברחוב. אז נכון שאני לא ממש נכנסת לחנויות הרשת, אלא קונה במקומות קטנים ולאו דווקא את מה שיקר ונחשב, אבל באופן כללי, בגדים משובבים את ליבי. חוץ מזה, אני חושבת שלבגדים יש פוטנציאל ככלי ביטוי פמיניסטי דווקא. אני חושבת שצרכנות נבונה כוללת גם לעודד את המעצבים ליצור בגדים שמתאימים לאיך שאנחנו נראות, ולכמה שאנחנו שוקלות. יצירתו של בגד יפה ומעניין היא כמו אמנות, ואפילו יותר קסומה, כי זו אמנות שיש לנו אתה דו שיח. לכן קסומים בעיני המעצבים הצעירים, שאולי קשובים יותר לאמירות האמנותיות-פמיניסטיות שמעניינות אותי מהרשתות הגדולות והמבהילות. כמו ברקת, אני בעד ביטול המכנסיים הנמוכים. יש להיווצרות של האופנה הזו משמעויות עצובות לגבי ההתיילדות של נשים (ועוד הערה - בניגוד לברקת, דווקא מאוד בעד נעלי הנוחות הצבעוניות והרועשות). אז הנה, הודיתי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מותגים שכ"כ עסוקים בביטוי אמנותי ובאמירות חברתיות/פמיניסטיות/פוליטיות (כמו בקטלוגים שלהם), שלפעמים יוצא ההפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ככה קצת פחות מעצבים הומואים יעשו לנו טוב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |