|
||||
|
||||
מאמר זה מצטרף לידיעות אחרות הקימות על התנהלותו של בית המשפט העליון כגוף הקיים מעל לחוק ומתנהג בעצמו בצורה בלתי חוקית לחלוטין לא יתכן שבמדינה מתוקנת לא תהיה ביקורת על הרשות השופטת בכלל , וכל ניסיון לעשות זאת מקפיץ את ראשי מערכת המשפט בטענה של מעשה לא דמוקרטי , הכצעקתה אם ברצוננו לשמור על מדינה מתוקנת חובה עלינו לשים במהרה שנית את מערכת המשפט במקומה כרשות שופטת המבוקרת על ידי הכנסת ולהקים בית משפט חוקתי שיפקח על תקינות החוקים מעניין למה מערכת המשפט מתנגד לכך אולי שילטון האוליגרכיות של מערכת המשפט שמנהל את המדינה מבלי שנבחר לכך מפחד לאבד את השפעתו מתוך ידיעה שלשלטון הוא לא יגיע לעולם בצורה דמוקרטית |
|
||||
|
||||
למדינת ישראל יש בעיה גדולה: אין לא שום מערכת של "חקיקה עליונה". כלומר, בהעדר חוקה או מנגנון דומה, זכאית הכנסת לחוקק כל חוק שהוא, אבסורדי, פוגעני או אנטי-דמוקרטי ככל שיהיה. אין עליה שום פיקוח ושום בלם. כדי להימנע מחקיקת חוקה - שהיא "מטא-חוק" שבתי המשפט הרגילים צריכים להיות אמונים על שמירתו ככל חוק אחר - הקימה מדינת ישראל מנגנון של "מטא-משפט". כלומר, במקום חוקה יש יכולת לאזרח לתבוע ישירות את המדינה בשם הצדק וזכויות הפרט. אלה שבלא חוקה שתסדיר תביעות אלה, הופך כל הענין לפרוץ ומופקר, כר-ניגוח פוליטי. לכן במקום מערכת נורמלית של בלמים הדדיים, מוצא עצמו בית המשפט כ"תחליף חוקה", דבר שהוא לא מעינינו ובטח לא בתחום תפקידו. ומכאן ועד לניצול לרעה הדרך קצרה. בקיצור, יש צורך ב"חקיקה שמעל החוק" בצורה מוסדרת ומעוגנת היטב, כדי להימנע מתופעות כאלה בדיוק. |
|
||||
|
||||
מערכת המשפט אינה מתנגדת לכך. להיפך. זאת הטענה והתחינה שהם מעלים שוב ושוב - בית משפט לענייני חוקה. |
|
||||
|
||||
איך אפשר לדרוש כינון בית משפט לחוקה כשאין חוקה? דרישתה של מערכת המשפט להקים בית משפט לחוקה בהיעדר חוקה מעידה על כוונות לא טהורות. מנקר בליבי החשד שהם רוצים להעצים את כחם ע"י בית משפט נוסף, שמינוי שופטיו יהיה גם הוא תחת שליטתם. |
|
||||
|
||||
מה זה השטויות האלה? "שילטון אוליגרכיות", "מתנהג בצורה בלתי חוקית". כמה דוגמאות יש למדינות מתוקנות בהם השופטים נבחרים ע"י העם? הלא זו היא שטות פופוליסטית שאין כמוה. מדובר באנשי מקצוע רציניים ונשואי פנים ברובם המוחלט. ההאשמות נגד בתי המשפט מופנות כלפיהן ע"י חברי הכנסת בשביל להכנס לחדשות של שבע וחצי, בזמן שהם עצמם חבורת מקטיני ראש היושבים בביתם בשביל להיות זמינים לרדיו במקום למלא את תפקידם כיאות, והמטריחים עצמם לכסנת רק להצבעות בעד הסקטור הפרטי שלהם. ברור שיש מקום לשיפור במערכת המשפט הישראלית, אבל איני רואה שום גל של מקרים המראים על בלתי חוקיות בהתנהלותו, כולל במקרה הנ"ל של דן תיכון |
|
||||
|
||||
אהם. ''נשואי פנים'' זה לא דבר טוב. ''ללא משוא פנים'', הוא הביטוי שבדרך-כלל מדברים עליו. זה אומר ללא דיעה משוחדת וללא העדפה מוקדמת ודיעות קדומות. |
|
||||
|
||||
רה-אהם. "נשוא פנים" הוא נכבד, חשוב. מה לא טוב בזה? |
|
||||
|
||||
!!! (דובי קובר את פניו ברצפה, ושוקל לחיוב למחוק את הודעתו שלו. אבל כבר הגיבו לה.. אוף, טוב, זה ישאר פה לדראון עולם...) |
|
||||
|
||||
שאלה לעורך: מדוע אין פרטים על כותב המאמר? אמנם מה שמשנה הוא התוכן ולא זהות הכותב, אולם כאשר מדובר במאמר ראשי (ולא בתגובה) ובמיוחד במאמר שעוסק בין היתר בטענות בעניינים שלרובנו אין מושג ירוק עליהם, היה נחמד לדעת על הכותב יותר מאשר את כתובת האימייל שלו, לא? |
|
||||
|
||||
בדיוק מה שגם אני שאלתי את מר פריד עצמו. לאחר ששאלתי גיליתי במעריב ראיון עם מר וגברת תיכון (מלא יבבות צדקניות ואהבה עצמית אבל לא זה העניין כאן) ויש בו קטעים שחוזרים כמעט מלה במלה על דברי מר פריד. לעומת זאת יש סתירה אחת לפחות (לא קראתי בהקפדה, הכתבה כולה די דוחה)- לפי דברי תיכון כפי שצוטטו במעריב, מכתבה של ארבל נשלח ליועץ המשפטי של הכנסת, ולא ליו''ר בורג כפי שטוען מר פריד. |
|
||||
|
||||
לשואלת - עייני בתשובתי לאסתי. אגב, את "שואלת" שלא מזדהה, אפילו בלי שם. לא קצת מוגזם לדרוש מאחרים פרטים נוספים ? פריצי |
|
||||
|
||||
ראה התייחסותי לעיל להבדל בין מאמר ראשי לתגובה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |