 |
|
 |
||
|
||||
 |
למרות שהרעיון נראה מצודד במבט ראשון, הצורך בו אינו מובן מאליו. קודם כל – מהי חומרת הבעיה? עד כמה נפוץ המצב בו פג במדינת ישראל אינו מקבל את חלב האם בכמות שהצוות הרפואי היה רוצה לתת לו? שאלות אחרות – מכמה אמהות רוצים לערבב חלב? האם התורמת תהיה אנונימית? מה יקרה אם חלב האם הזרה יהיה נגוע במחלה? לא ניתן לסרוק את החלב לוירוסים שאינם מוכרים. כבר הוזכר בדיון אחר (תגובה 180719) שתינוק היונק את חלבה של אם נגועת איידס נמצא בסיכון של 7-22% ללקות במחלה. ולבסוף – כל המחקרים שראיתי על יתרונות חלב אם לעומת תחליפי חלב השוו רק חלב של האם הביולוגית לתחליפים. האם היתרונות קיימים גם כשמדובר בחלב שעורבב מכמה אמהות שאינן האם הביולוגית? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שועדת הבריאות שתכין את הבנק תקבע על איזו מהן הולכים. כמובן שלוקחים בחשבון את דרך מניעת העברת המחלות ובבנקי חלב שפועלים כפי שצריך היא כנראה שואפת לאפס... אתה מדבא על כמות חלב אם- אני מדבר על בכלל. כמה תינוקות לא מקבלים בכלל חלב אם והוא היה מציל חיים ומשפר איכות חיים. אנחנו יכולים לשחק עם סטטיסטיקה אבל כדי להיות על הSAFE SIDE נאמר- כמה מאות. כמה מאות שמתוכם תציל חיים, תמנע סיבוכים, ותקל על המערכת העמוסה בלאו הכי. ושוב- תחסוך כסף. אם הייתי "מבקש" ממך להשקיע כסף שלא תראה בחזרה- הייתי מבין את העיסוק ב"קטנות". אבל ברגע שמדובר על חיסכום כספי ניכר למערכת? שככול שיש יותר נצרכים המערכת רק תרוויח ומכאן- כולנו? השאלות, לדעתי, כבר חרגו מאוד מהעיקר. אני מבין את משמעות השאלות ואולי זה מענין, אבל זה כבר חורג מבדיקת הכדאיות. זה כאילו תשאל את מע"צ כמה תיקון חור בכביש יחסוך בתיקונים של מערכות בולמי הזעזועים של מכוניות בארץ. זה רלוונטי, זה נכון- אבל זה ממש לא העיקר. אני משוכנע שרופאים שבקיעים בנושא יוכלו לומר לך חד וחלק מה הסכנה לגבי וירוסים שאנו לא מכירים. יכול להיות שהשאלה הזו ככל לא רלוונטית ויכול להיות שכן. יכול להיות שאכן וירוסים עוברים בחלב אם, יכול להיות שלא, יכול להיות שהם מחוסלים בפיסטור ויכול להיות שלא. אני יודע שפיסטור מונע את כל הסכנות שאמורות לעבור בחלב. ולסיום- תחשוב בעצמך- מה עדיף, לקבל תרופה שמעורבבת מכמה בקבוקים שונים או לוותר על הטיפול התרופתי ולחפש דרך אחרת? אני מאוד דוגל בשיטה ההוליסטית אבל אנחנו מדברים כאן על הצלת חיים!!! גם אם זה לא כמו לקבל חלב מאישה "שלמה" - האיכות של חלב האם כ"כ קריטי לפגים ולבעלי בעיות אחרות ששוב, השאלה הזו היא כמו דיסקוס אקדמי בזמן שמישהו גוסס לידך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה היא שכל הטיעון של "המערכת תממן את עצמה ותחסוך כסף" מתבסס על מספר משתמשים מינימאלי : ברור שהקמת בנק חלב אם לא יממן את עצמו אם הכסף שייחסך יהיה הכסף שעולה היום לטפל בפג אחד בלבד, לדוגמא...אלא רק אם הכסף שייחסך יהיה מכמות מסויימת של פגים, ולא ברור לנו האם קיימת המסה הקריטית של צרכני ותורמי חלב אם פוטנציאליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כמה תינוקות לא מקבלים כלל חלב למרות שאימהותיהן היו רוצים שיקבלו? זו השאלה ששאלתי ואתה מחזיר לי באותה שאלה. באותה נשימה אתה מדבר על כמה מאות. מה המקור למספר הזה? 2. מהו הסיכון הבריאותי? לדעתך „שואף לאפס”. הייתי רוצה לראות סימוכין למספר הזה. אני מבטיחך שגם רופאים בקיאים בנושא לא יוכלו לומר לך שום דבר על וירוסים לא מוכרים. אם ניקח כדוגמא חולי המופיליה, בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים הם קיבלו תוצרי דם רבים. היות שהם היו צריכים לקבל גורמי קרישה מסויימים אך לא מנות דם שלמות, כל חולה היה מקבל מוצרי דם שהופקו מכמה מאות מנות. המנות נסרקו רק לצהבת מטיפוס B. שכיחות ההדבקה באיידס אצל החולים האלה הוא בערך 100%! פה ושם נמצאו רופאים שהמליצו למטופלים שלהם לא להזדרז ולקבל תוצרי דם היות שלא כל הוירוסים ידועים. עולם הרפואה למד את הלקח. כיום יודעים לסרוק את המנות גם כנגד HIV1 ו-HIV2 (שניהם סוגים של איידס) וגם צהבת מטיפוס C. למרות שמוצרי הדם כיום הם בטוחים יותר מאשר בעבר, הזהירות רבה יותר. מיפוי בעזרת פיברינוגן מסומן, שמטרתו זיהוי של קרישי דם עמוקים, הוא דבר שפס מן העולם היות שיש צורך להפיקו ממוצרי דם. אילו סוגי HIV נוספים יתגלו בעתיד? אילו וירוסים אחרים? איש לא יודע, גם לא המומחים למחלות זיהומיות. אז אתה מדבר על הצלת חיים ואני שואל כמה חיים יינצלו. ללא המידע הזה לא אוכל לקבוע את עמדתי. את הטיעון הכלכלי לא העליתי בשום שלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר מילדותי כמה וכמה כתבות על חולי המופיליה, על "פקטור 8" וכו', עוד בטרם החלו החולים להידבק ב-HIV בסיטונות, והיום די יוק. האם ההידבקות הביאה למות רוב החולים ולכמעט העלמות של המחלה וירידתה מעל סדר היום הציבורי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההמופיליה קיימת. שיעור חולי האיידס בקרב ההמופילים ירד ל-50%, גם משום שהצעירים כבר לא קיבלו מוצרי דם נגועים באיידס ויש להניח שגם משום שחלק נפטרו מאיידס. כ-20% מהחולים סובלים מהפרעות בתפקוד הכבד, לדעתי בשל וירוס או וירוסים שלא זוהו. כיום ניתן לייצר פקטור 8 בהנדסה גנטית, דבר שיהפוך את הזיהומים האלה לנחלת העבר. בכל אופן - הטיפול האנטיויראלי הניתן כיום לחולי איידס הוא יעיל, וחולי ההמופיליה הנגועים באיידס כבר לא צפויים למות בהמוניהם. תיאורטית, גם אם כל החולים היו מתים, המחלה לא היתה נעלמת. הגן למחלה נמצא על כרומוזום X, דבר שמשמעותו היא שנשים מעבירות את המחלה לדור הבא מבלי לחלות בעצמן. שכיחות לידת חולי המופיליה בעולם המערבי היא 1:10,000 גברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם ניקח את זה רחוק- אנחנו יכולים לדון בכמעט כל נושא שבעולם באופן הזה. ברור לך שאני לא יכול לתת תשובות. זו גם לא המטרה שלך, נכון? המטרה שלך להעלות שאלות שיש להתיחס אליהן. ובכן- אתה צודק. אבל- מכיוון שמההתחלה אני טוען שאין ברשותי הכלים לנתח ולבדוק כל אספקט אלא רק באופן כללי וקצת יותר- המטרה שלי היא להעביר את ההחלטה (שבמילא לא אצלי) לגורמים יודעי דבר- בתיקווה. אני מקווה מאוד שכמו שאתה התיחסת לנושאים הללו- גם הם יתיחסו אליהם ויוכלו לענות באופן הטוב ביותר. אין לי את הרכב הועדה המדויק- אבל אני יודע שיהיו שם מומחים מכל שטח ותחום. שוב- השאלה שלך נכונה ומענינת. אני סמכתי על הפיסטור שיפתור את כל הבעיות אבל, כמו שאמרת, אם אתה לא יודע מה הבעיה- אתה לא יודע אם פתרת אותה או לא. אז נסכים שיש ענין במה שהעלית- אבל לי אין תשובה... בנוגע לכמה מאות- אני מעריך, לפי הנסיון שלי וההכרות שלי את הנושא שנתתי את המספר הנמוך ביותר. מספר הפגים בארץ הינו כ15 אלף בשנה וNEC הינו זיהום מאוד שכיח יחסית. ניתנו מספרים של בין אחוז לשמונה אחוז, ואם נסתמך עליהם הרי מדובר על בין 150 ל1200 פגים חולי נק בשנה. אם ניקח את המספר הנמוך של 5% ככאלו שלא מקבלים חלב אם מסיבות כאלו ואחרות נגיע ל 7-60 פגים בשנה שהנק יחסך מהם. אין לי נתונים של מתן חלב אם בפגים אבל אני חושש שהוא נמוך יותר מאשר בשאר האוכלוסיה- אולי בגלל המתח של האם, הלידה שבמקרים רבים היא עקב זיהום וכו'. במקרה כזה המספרים יקפצו אף יותר למעלה. כך שבכל מקרה- הבנק מממן את עצמו- וזה רק מהנק. אם תיקח ממוצע של שהות בפגיה של 30 יום (שהממוצע שאנו חישבו לפי סקר שהקיף 130 איש היה פי שניים) ותקח 10% קיצור בשהות בפגיה לאותם פגים שיקבלו חלב אם ולא קיבלו קודם (5% מתוך 15 אלף כי מדברים לא רק על חולי הנק אלא על כולם), ואם ניקח בחשבון שמתן חלב אם יקצר את השהות בפגיה ב-10% (ריאלי לטענתי בהתחשב בחיסון בפני מזהמים, נק, עליה גדולה יותר במשקל ובבשלות המערכות)- אז נגיע לחישוב הבא: 3 ימים קיצר לפג בממוצע, כפול 750 פגים, כפול 1000 דולאר ליום (עלות מינימלית) תגיע לכמה? 22 מיליון דולאר חיסכון למערכת (כמובן שמזה צריך לקזז את העלות של הבנק). וזה בלי לדבר על ההקלה בעומס של המחלקות, התרופות, וכמובן- הפגיעות שיגרמו לממשלה הוצאות נוספות בגין קצבאות וכו'... כך, שבלי לסתור את דברי בנוגע להסכמתי איתך בסעיף הראשון- אנו מוצאים דרך נהדרת לחסוך בחיי אדם, בסבל, ובמיליוני דולארים למערכת הבריאות... אז כן- יש דברים שצריך לסגור- כמו מה שהעלית, אבל יש מוכשרים ממני לענין. אני בסך הכל "הדיוט" וגבול אבחנתי מגיע עד קו מסויים. לכן אני לא מקבל החלטות ולא חותם על צוים. אני מעלה רעיונות שנראים טובים לציבור בכלל ולציבור הפגים בפרט.. ושוב- תודה על נקודת הרעות המענינת... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ננסה לשחק קצת עם הנתונים של המאמר שהבאתי קודם (http://pediatrics.aappublications.org/cgi/reprint/10...). יש לזכור שהמאמר ההוא כבר אינו עדכני, אלא בן 6 שנים, ושהניסוי ההוא נערך בארה"ב, דבר שיכול לגרום לתוצאות שונות מאשר בישראל. לאחר ההסתייגויות האלה, נמשיך. 62 פגים הוזנו בחלב אם ו-46 בתחליף חלב. הפגים שקיבלו תחליפי חלב גדלו *מהר* יותר מאלה שקיבלו חלב אם. הגדילה המואצת בתחליפי חלב היא עניין ידוע, גם במחקרים עדכניים יותר. אם מטרת השיחרור מהפגיה היא משקל של 2 ק"ג, היא הושגה בפגים שקיבלו תחליפי חלב 8 ימים לפני הפגים שהוזנו בחלב אם. עם זאת, הזנה מכשירנית (כלומר - בעזרת צינורית זונדה) נמשכה אצל הפגים שהוזנו בתחליפי חלב בממוצע 8 ימים יותר מאשר אצל הפגים שהוזנו בחלב אם. הפגים לא שוחררו כשהגיעו ל-2 ק"ג, אלא מאוחר יותר, כנראה על פי מדדים קליניים. משקל השיחרור אצל הפגים שהוזנו בחלב אם היה 2.4 ק"ג ואצל אלה שהוזנו בתחליפי חלב - 3 ק"ג. משך האישפוז של מוזני חלב אם היה קצר בממוצע ב-15 יום מזה של מוזני התחליף. גם ההזדקקות לחמצן היתה קצרה בשבועיים אצל מוזני חלב-אם. פג אחד מקרב מוזני חלב האם סבל מ-NEC, לעומת 6 מבין מוזני התחליף. מתוך ה-6 האלה נזקקו 3 לניתוח. פג אחד מתוך מוזני חלב האם נפטר ו-3 פגים מבין מוזני התחליף. המספרים האלה הם קטנים מאד (וטוב שכך) ולכן קשה לנבא מתוכם מגמה. בכל אופן, אם נאמץ אותם כשכיחות אמיתית, הרי שהתמותה בקרב מוזני חלב אם היא 1.6% ובקרב מוזני התחליף – 6.5%. כמעט כל הפגים במחקר היו בעלי משקל לידה של 900 גרם ומעלה. אם נשווה את הנתונים לתמותת התינוקות במשקל 1000-1500 גרם בישראל, 3.8%, נראה שהערך הזה הוא ערך ביניים. ערך כזה הוא אפשרי אם כ-8,300 מהפגים הנולדים בישראל כל שנה אינם מקבלים חלב אם. אני מהמר שהמספר האמיתי הוא לכל היותר מחצית מכך. גם בצורה זו המספר המתקבל הוא מרשים למדי: כ-200 מקרי מוות לשנה שניתן למנוע וכ-60,000 ימי אישפוז שניתן למנוע. הרווח מהצמצום בימי האישפוז הוא כ-90 מיליון ₪ בשנה. הרווח הכולל הוא כמובן גדול יותר, אבל הרבה יותר קשה לחישוב. כך שכמעט שאין ספק שחלב אם עדיף על תחליף. עם זאת - עדיין לא ידוע לנו בכמה מהתינוקות שאינם מקבלים חלב אם מדובר על בחירה מודעת של האם ובכמה מדובר על בעיה רפואית של מחסור בחלב. היות שפגים נזקקים בסך הכל למעט מאד חלב (סמ"קים בודדים מדי יום) אני מציע את הגישה הבאה כתחליף לבנק החלב: הצוות הרפואי יחפש גיבוי לחלב אם. אם יש אם לפג שאינה מסוגלת לייצר חלב, יבקש הצוות מאם אחרת (עדיף לפג באותו גיל) להקצות כמות זעירה מהחלב שלה לפג הנתקל בבעיה. אם אין מוצאים אם כזו המוכנה לתרום מחלבה, יש להרחיב את מעגל החיפוש למחלקות היולדות הרגילות ובהמשך לנשים בקהילה. רצוי שהפג יוזן בחלב רק מאשה אחת, אם הדבר אפשרי. באופן אידיאלי אמור להימשך הקשר בין האם וספקית החלב גם לאחר השיחרור מבית החולים. נראה שניתן להפסיק הזנה מחלב אם באופן די בטוח שלושה חודשים לאחר הלידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו שבנוי בדיוק לזה, לא עולה כסף אלא משחרר כסף, מציל חיים, ועושר גל לילדים עם בעיות נוספות (אי סבילות לתמ"ל, אלרגיות, בעיות מטבוליות וכו'). אז למה לנסות להמציא את הגלגל מחדש? למה לא לעשות מה מה שטוב לכולם? בגלל ההערה שלך שאין לי תשובה אליה? זה שלי אין תשובה זה לא אומר שאין בכלל תשובה. אם תרצה ואם תעזור לי- אני מבטיח לתמצת את הדיון ביום ראשון ולשלוח אותו לועדה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר להערה ההיא? הנה הצעתי דבר פשוט שאינו עולה כסף ואין צורך לבנות בנק בשבילו. זה אפילו פחות „להמציא את הגלגל מחדש” מאשר הפתרון שאתה מציע: לאותם מקרים בודדים שבהם האשה אינה מצליחה לייצר חלב, למצוא ספקית חלב אחת אחרת. במקום בנק חלב אפשר להסתפק ברשימת מתנדבות המוכנות לתת חלב לאותם מקרים בודדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מעידה מכלי ראשון, לשמחתי, אבל ממקרים שאני מכירה, נראה לי שלגבי אם לפג, יש עוד מקרים לבד מ"בחירה מודעת של האם" ו"בעיה רפואית של מחסור בחלב". יכול מאוד להיות שהאם רוצה לשאוב חלב לתינוקה ואין בעיה רפואית שמונעת זאת ממנה - אבל העייפות, החרדה לגורל התינוק, הצורך לתמרן בין הבית ובית החולים (ומאוחר יותר, גם העבודה), ואולי אף קיומם של ילדים נוספים במשפחה שדורשים את הטיפול שלהם, לא מאפשרים לה את הזמן והאנרגיה הדרושים כדי לשאוב חלב. זה מצב די בלתי אפשרי. ולכן - אם יש כבר אם שהצליחה לשאוב לפג שלה, כמעט כנגד כל הסיכויים, נראה לי שלא קל יהיה "לשכנע" אותה להיפרד אפילו מ-10 או מ-20 סי.סי של חלב לטובת הפג השכן - קל וחומר כשמדובר על קולוסטרום, שמגיע במשורה ונחשב ליקר המציאות. בימים הראשונים אחרי הלידה עדיין אין כמויות ענקיות ומיותרות (החלב הבשל מתחיל להיות מיוצר כ-3-4 ימים אחרי הלידה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממילא לא יהיה קולוסטרום גם ב„בנק החלב” המוצע. אני מניח שיש אמהות שמצבן כפי שתיארת ויש כאלה שלא. השגת תרומת חלב למקרה ספציפי נראית לי ניתנת לביצוע גם ללא בנק חלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שאתה מניח שבבנק יערבבו את תרומות החלב. האם זה הכרחי? (למשל בנק הדם/זרע לא מערבבים תרומות) האם לא ניתן לשמור את התרומות נפרדות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מבין איך הגעת להנחה הזו. לא עלה על דעתי שיערבבו את המנות. מה שכן, היות שהתרומות אינן חד פעמיות, יש לשאוף שכל תינוק יוזן רק מתורמת אחת, במידת האפשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי הבנה שלי של תגובה 309486 ("מכמה אמהות רוצים לערבב חלב?"). האם טענתך היא שעדיף תחליף חלב על פני חלב אם מכמה נשים? עכשיו, נראה לי שכל ההסתייגויות בתגובה הנ"ל הן משימוש בחלב אם אחרת (בהשוואה לתחליפים) בכלל, ולאו דוקא מרעיון בנק החלב עצמו. אני חושב שאם כך הוא המצב, והסיפור של חלב אם, מעט יצא מן הפרופורציות, איני רואה סיבה שבתי חולים לא יקיימו בנק חלב ואפילו ירויחו כמה גרושים מן הדרישה לחלב אם (כמו כל מיני שרותים שקופות החולים מספקות בימינו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סבור שהעניין של אספקת חלב ממספר נשים לא עבר בדיקה רצינית, ואני יכול לחשוב על כמה סיבוכים שינבעו מכך. אינני יודע אם חלב מכמה אמהות עדיף על תחליף חלב. בינתיים תחליף חלב הוא האלטרנטיבה המוצעת כשאין חלב אם, והתוצאות שלו אינן קטסטרופליות. יש לבדוק גם אלטרנטיבות אחרות, בשלב ראשון ללא שימוש גורף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או בעל בעיות אחרות שיכולות להשתפר בעיקבות חלב אם.... תזכור- אנחנו מדברים על מקרים שבהם אנו מצילים חיים ואיכות חיים- לא בשביל ה''כיף''... ושוב, לגבי ''המצאת הגלגל''. אני חולק עליך. בנק חלב אם צריך להיות משהו עליון, משהו שיהיה לו אירגון גג. כמו כן, כאשר תינוקות שזקוקים לחלב אם תרומתי משתחררים- יש צורך לפזר את המנות למקום קרוב לביתם. ביה''ח בחיים לא יעשה את זה. ואחרון- תרומות החלב. אף אישה לא תרד מביה'' ח במיוחד כדי להעניק את התרומה, אבל אם תשתף את קופות החולים ואת טיפות חלב ב''גיוס''- השינוע והתרומות יהיו קלים הרבה יותר. כך שלא משנה איך תציג את זה- בתמונה הכללית עדיף בנק חלב אם מאשר כל פתרון שהצעת עד כה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור והשאלה לא נוגעים ישירות לתוכן תגובה זו אלא כללית לנושא חלב אם: יש לי בן בן ארבע עשרה. כשנולד הנקתי אותו הנקה מלאה. כשהיה בן ארבעה וחצי חודשים לקה בסבוריאה קשה בעור הראש. כל ראשו כוסה פצעים קשקשיים, שערותיו נשרו והוא הקריח לגמרי (זה בסדר, כיום, וכבר מזמן, יש לו הרבה שיער:)). טיפול שכנראה נחשב אז סטנדרטי לא שיפר את המצב, והופניתי לרופא עור בכיר. הרופא המליץ על טיפול מתאים, שהועיל - ולהפתעתי הגמורה המליץ גם לגמול את הילד. לדבריו אז, היתה קיימת אפשרות שההורמונים שבחלב האם ממריצים את פעולת בלוטות החלב שמתחת לעור הקרקפת - ובכך מביאים להפרשת יתר ומחמירים את המצב. בעקבות ההמלצה ומתוך הבהילות העזה להיפטר מן המראה ה"מפחיד" של ראשו של ילדי, עשיתי כעצתו. מאוחר יותר הביעה אחות טיפת חלב את פליאתה ואפילו את כעסה, ואמרה כי זו הפעם הראשונה בחייה המקצועיים הארוכים ששמעה על מקרה בו רופא עור המליץ המלצה כזאת. חוץ מהסיפור שלי עצמי ועכשיו תגובה 309547, זכורה לי במעורפל ידיעה עיתונאית מלפני שנים על מקרה נדיר של תינוק שנתגלתה אצלו אלרגיה לחלב אמו, אבל אינני זוכרת אם הוא היה אלרגי לכל חלב אם או רק לזה של אמו שלו. בעקבות הדיון התעוררה בי סקרנות: האם ידועים מצבים נוספים בהם חלב אם מוגדר כבעל השפעה מזיקה, ומומלצת הפסקת הנקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם מסקרנות, האם עזר לגמול את הילד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוהי שאלה קשה שאני חוזרת ושואלת את עצמי מדי פעם, עד עצם היום הזה. הסבוריאה אכן נתרפאה די מהר, אבל אולי זה היה קורה ממילא, בעזרת התכשירים שניתנו. במקרה כזה לא נותר אלא לומר - ייתכן שבלי הגמילה זה היה הולך (הרבה?) יותר לאט. כידוע, אין במצב כזה בסיסים להשוואה. הסיפור כפי שסיפרתי אותו איננו הסיפור במלואו. בניגוד לדרך המועדפת של גמילה מתונה והדרגתית, אני, מהפניקה (בעיקר בגלל ההקרחה), גמלתי אותו בבת אחת (בתחושה קשה של עצב ורחמים העולה בי לעיתים עד היום, הרבה אחרי שכל זה נמצא הרחק מאחרינו ויש לי ילד חכם ומקסים..), תוך ארבעה ימים - דבר שהיו לו השלכות על תיאבונו, על עיכולו ועל משקלו במשך עוד זמן לא מועט. למענך (וקצת גם למעני), נעזוב את הפרטים במלואם :-) ממני, רק טוב ואושר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 309597 היי אני אוראל ואני בת 17 אני סובלת מסבוריאה מאז שאני זוכרת את עצמי הבעיה זה שרק לאחרונה גיליתי שזה השם של הסיוט הזה, כשהתחלתי לחפש בעצמי באינטרנט לפי התסמינים. והדבר היחיד שעד היום השתמשתי בו זה קרם פוסיקורט ולאחרונה הפסקתי להשתמש בו מכיוון שאמרו לי שזה לא בריא להשתמש בו לתקופות ארוכות. שמעתי שחלב עיזים יכול לעזור לאלרגיות אם זה מה שזה בכלל.. והתחלתי לפני שבוע למרוח במקומות שיש לי את הקילופים (נקודות מסויימות בקרקפת ובגבות). בינתיים אין שיפור לפחות אני לא רואה שיפור מיוחד.. אני סובלת מזה נורא אי אפשר לתאר איזה כמה זה מעיק עלי בכל יום והרופאים שהלכתי אליהם עד היום לא ידעו בכלל מה זה. אם לא אכפת לך, הייתי שמחה מאוד שתשלחי לי לאימייל את שמות התכשירים בהם בנך השתמש, בתיקווה שזה יעזור גם לי. תודה princess_interrupted@hotmail.co.il |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי שאת סובלת, אבל זה היה כשבני היה תינוק, מזמן, ואינני זוכרת במדוייק את שמות התכשירים. נדמה לי שאחד מהם היה שמפו בשם סבוקלם (?), אבל אינני יודעת אם מותר להשתמש בו על עור הפנים. הכי טוב, ולמרות האכזבות המובנות שלך מרופאים - אל תעשי שום דבר בלי להתייעץ עם רופא! - לא עצות שלי, לא עצות של חברים ולא עצות בפורומים באינטרנט! - גם לא אם אלה פורומים רפואיים או כביכול-רפואיים! - גם לא כאלה העוסקים ברפואה "טבעית"! לאיזה רופאים הלכת? למרפאים אלטרנטיביים למיניהם או לרופאים אמיתיים? רופאי עור? *רק* רופאי עור? רופאים מומחים לאלרגיה? (ואגב, מה פתאום אלרגיה? איך זה הגיע דווקא לרעיון הזה?) האם נלקחה פעם דגימה מאחד המקומות הנגועים ונשלחה לבדיקה מעבדתית? אם לא - רצוי שהדבר ייעשה בהקדם. האם נבדקה האפשרות שאת חולת פסוריאזיס? כל האפשרויות צריכות להילקח בחשבון ולהיבדק. לא נראה לי שחלב עיזים זה מה שיעזור לך (ואותי אישית הוא גם מגעיל, אבל זאת רק אני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחלב עיזים (ישר מהעטין, אגב, לא כזה שעבר פיסטור או אפילו עמד כמה דקות) יש השפעה מקלה במחלות מסוימות. יצא לי לראות ילד שנדבק במחלת הפה והטלפיים שהתזת חלב עיזים לפצעים בתוך פיו הקלה על סבלו פלאים, והבנתי שרופאים ממליצים על זה כטיפול מקל במקרים כאלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם התזת חלב כזה אינה יכולה להדביק במחלה את מי שטרם חלה בה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם העז לא חולה, אז לא. אם העז חולה, אני הייתי מתרחק ממנה בכל מקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכאן מישהו (רופא? לא ברור) טוען שיש בלבול בין המחלות, ומכך משתמע שהעז היא בכלל מהאופרה של הרבי ואפילו רצתה - לא יכלה להדביק בני אנוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני ראיתי לא מזמן בטלויזיה רופא שדיבר על שתיית החלב היישר מן העטין, ואמר שבזמן האחרון "חושבים שאולי זה עוזר" (משהו בסגנון זה) - כלומר, זהו מעין דבר נסיוני. לא נראה לי שזה מתאים למקרה המתואר בתגובה 415802 ובוודאי לא במריחה על העור, כפי שהיא מתארת. המקרה הזה אינו ויראלי וכנראה גם אינו אלרגי, אלא, ככל הנראה, קשור בפעילות יתר של בלוטות החלב התת עוריות (עניין שהוא בעיקרו תורשתי, מופיע באחוז מסויים מהאוכלוסיה ואין לו מרפא אלא רק עזרה להקלת הסימפטומים). אבל הבעיה עם אותה נערה איננה רק שלה, זוהי בעיה כללית של הזמן הזה והמנהגים וההרגלים החדשים שהוא מביא איתו - היא שמעה משהו ממישהו מתישהו איפשהו איכשהו, וזה בא על חשבון הנסיון לחפש ולקבל עזרה רפואית מסודרת. ובמקרה שלה זה כנראה לא נורא - אבל במקרים אחרים, בזבוז הזמן, עד שיגיע הטיפול האמיתי - עלול להיות פטאלי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |