|
||||
|
||||
לא שחסרות הערות, אבל אחרים כבר כיסו את רובן. אני אומר רק דבר אחד, לגבי הערתו של הכותב על ה''נשיונל ג'אוגרפיק''. בימינו אנו כבר מכירים תרבויות רבות בהן התפקידים המגדריים אינם דומים לשלנו. מוכרים שבטים באפריקה בהם הגברים הם שמתאפרים ומנסים להרשים את הנשים ביופיים ובתכשיטיהם, ויש קבוצות בהן הגברים אינם עוסקים בפעולות אלימות. יש גם קבוצות מטריארכליות (לא הרבה, אבל יש). עיקרו של עניין - תפקידים מגדריים היא המצאה תרבותית, ולא דבר שמשתמע מהמגדר הביולוגי. לא אכנס למיני תאוריות פמיניסטיות שאני לאו דווקא מסכים עימן, אבל רק אציין כי השמת האישה במשבצת של ה''עדינה'' נעשתה במכוון כדי לאפשר לגברים, בתרבויות היודו-נוצריות, לשלוט בהן ולנצל אותן. ולסיום - לי אין בעיה אם החברה שלי לא תהיה ''עדינה''. כמובן שאעדיף שהיא גם לא תהיה בבון גס רוח, אבל זה בגלל שאני סולד בכלל מבבונים גסי רוח, בלי קשר למינם. |
|
||||
|
||||
וגם אם כן, אז? נגיד, סתם בשביל הקטע, שנשים באמת, סטטיסטית, יותר עדינות. נגיד אפילו שהנטיה הביולוגית של המין האנושי דוחפת לכיוון חברה פטריאכלית. נו, אז? מישהו רוצה להגיד לי שחנון מחשבים ששוקל 52 קילו מתאים יותר לגבעתי מאשר ג'ודואיסטית ששוקלת 70? אפילו אם נשים באמת, באופן כללי, יותר "נשיות" מגברים (וסביר שכן), סקאלת ה"גבריות" שלהן חופפת לזו של הגברים לפחות בחלק משטחה. אפשר למצוא בקלות נשים רבות שמתאימות יותר להיות קרביות (בצבא) או דומיננטיות (בחיים) מגברים רבים אחרים, שעדיף אם ישארו בבית ויבשלו. |
|
||||
|
||||
כן עם ספק קטן, אבל עדיין כן. חנון מחשבים בעל משקל 52 קילו מתאים יותר לשרות קרבי מבחורה עם מסת שרירים ושומן עבה ועם סיבולת לב ריאה גבוהה. זאת משום שחנון המחשבים הוא בעל מבנה שלד שרירי זכרי, המושפע טסטוסטרון ונבנה ומתפתח בהתאם באימון פי כמה מאצל נשים. כלומר לנשים, לא משנה כמה יתאמנו, יש גבול התפתות שריר וסיבולת קטן בהרבה מחנון המחשבים ששוקל 52 קילו. ולדובי קנניגסר - הסיבה שישנן חברות פטריארכיות יותר מאשר מטריארכיות, היא ביולוגית. קרי הביולוגיה היא משפיעה עיקרית ומכריעה בקביעת אופיה התרבותי של חברת בני אדם (כמובן שלא רק היא). והביולוגיה האנושית כמו גם של מיני יונקים רבים עד אין ספור היא שהזכר חזק יותר ומסיבי יותר ככלל מן הנקבה. וגם אם אינו חזק ומסיבי יותר, הוא מותאם להתפתחות כזו ברמה גבוהה בהרבה מן הנקבה. (שוב...ככלל, רק ככלל) נ"ב: פגשתי וראיתי כמה חנוני מחשבים בחיי ואלו דווקא נטו להיות יותר גדולים ומאיימים מאשר מוכי רזון השוקלים 52 קילוגרמים. |
|
||||
|
||||
אתה באמת לא צריך להסביר לי על הביולוגיה של המין האנושי (בהקשר הזה, לפחות). ובכל זאת, יש מספר גדול למדי של תרבויות בהן יש שיוויון בין הנשים לגברים בתחום הלחימה, ויש עוד תרבויות בהן דווקא הגברים הם המתהדרים ומנסים למשוך נשים, לעומת החברה המערבית, בה מצפים מהנשים להיות יפות, ומהגברים להיות מצליחים. ראוי לציין שאצל מינים רבים, הזכר הוא המרשים יותר, ויזואלית, והוא זה שנאלץ להתאמץ כדי למשוך את הנקבות, שבוחרות עם מי ''להתחיל'', ולא להפך. |
|
||||
|
||||
החברה המערבית אינה שונה מהחברה שבה הגברים מתקשטים ומציגים לראווה את שיניהם הצחורות לבחירת הנשים. בחברה המודרנית המערבית מצפים מהגבר להיות מצליח. כלומר שתהיה לו מכונית, רכוש, משכורת לתשלומי משכנתא, ורצוי גם חליפה מעומלנת עם עמדה בכירה בחברה עסקית מצליחה. כך שהבנות יראו וייראו ויתרשמו בעצמן מי הוא הטוב ביותר להיות הבעל התומך המפרנס ובריכת הגנים הראשית הטובה ביותר לצאצאים (כן, שוכחים שגם בחברה שלנו נשים בוחרות את הבעל במידה לא מבוטלת). עכשיו, אם זו לא בקשה מהגבר שיהיה מרשים כמו האייל הקורא בעל הצוואר הגבוה והרחב לעומת הנקבה. אם זה לא מרשים כמו הירגזי בעל הגוונים השונים על נוצותיו לעומת הנקבה החדגונית. אם זה לא מרשים כמו אותו בן שבט שצריך להיראות בריא עם שיניים צחורות ואיפור על פניו אז אני לא יודע מה זה מרשים. בכל חברה שבה הזכר הוא החזק, לו יש האחריות לפרנסה,הגנה,העברת גנים בריאים. ולכן הוא זה שצריך בכל חברה, גם בחברה המודרנית המערבית להיראות מרשים ובעל יכולת. אם היכולת נמדדת ביופי (איפור) אם בגוף מרשים (שיניים צחורות ושרירים) ואם בכוח (רכוש רב, ידידים, ועמדות הנהגה) החברה שלנו אינה שונה במובן זה. היא שונה במובן אחר והוא שמן הנשים מצפים להיות מושכות גם כן (ע"י איפור וחשיפת הגוף,ואין קשר לעדינות האישה באלו,אלו אמצעים להבלטה בלבד, בדיוק כמו בזכר). ובכך הן מקבלות כוח דומה לזה של הזכר. אולי במובן זה החברה שלנו אף יותר שוויונית ממה שהרוב חושבים. בימי קדם ובחברות מסורתיות יש לזכור, האישה נדרשה ונדרשת ללכת עם רעלות,פיאות,לגזוז שיערה ולהיות לבושה בשמלות ארוכות ומסתירות. שלא חס וחלילה תהיה מושכת ומרשימה. הנקבה מעמדה לא הושפל בחברה שלנו אלא קיבל מימד נוסף ומעשיר, והזכר לא שונה מעמדו אלא הועתק ממנו אל הנקבה שתהיה גם היא מרשימה. ולסיום אני מבקש להסביר שההרשמה של הזכר אינה באה דווקא להרשמת הבנות. אלא אם כי ברוב המקרים הזכר נראה מרשים כדי להשפיע על הזכרים האחרים. עימותים פיזיים רבים על טריטוריה נמנעים בין בעלי חיים בטבע בשל היכולת של זכר אחד להרשים ולהפחיד זכר אחר בכוחו או בבריאותו. והנקבות ? הנקבות כבר מגיעות אל הטריטוריה....לא אל הזכר (ויש לי גם דוגמא יפה וארוכה לזה). שוב הכל בהכללה, רק בהכללה. |
|
||||
|
||||
נו, לא חידשת כלום על מה שאמרתי. רק דבר אחד חשוב לציין - באותן חברות עם השיניים הצחורות והאיפור על הפנים, הגברים עומדים בקבוצה, והנשים בוחרות מתוכם. זה ההיפוך הגמור של מה שקורה בחברה שלנו, בה מצפים מן הגבר שיגש אל האישה (ואיזה זמן טוב יותר מט"ו באב, עת הנשים היו יוצאות לחולל בכרם, והגברים היו בוחרים להם אישה מביניהן) ש*הוא* בחר. בקיצור, ההבדל הוא שכאן, האישה צריכה "להסתפק" במי שמציע עצמו לה, בעוד בחברות הפרימיטיביות עליהן דיברתי, הגבר צריך להסתפק באישה שמציעה עצמה לו (ולמעשה, אין לו ממש בחירה בעניין). כמובן שגם אצלנו יש אלמנט של בחירה עבור הנשים - הן יכולות לשלול גברים שאינם עומדים בסטנדרטים שלהם. אבל הבחירה שלהן היא על דרך השלילה, בעוד הבחירה של הגברים היא על דרך החיוב. ובאשר להערה האחרונה - לא לכל בעלי החיים יש טריטוריה, ולכן הטענה אינה תמיד נכונה. ברור, מצד שני, שחלק חשוב מאוד מהרשמת הנקבות נעוץ בנצחון הזכר על זכרים מתחרים. |
|
||||
|
||||
....להרשים את הנקבות באותם מינים טרטוריאלים. הכל סובב סביב הזכרים בלבד, והנקבות פשוט מחליטות לאיזו טריטוריה ללכת, על פי מספר הנקבות שכבר נמצאות עליה או המקורות המחייה שעליה (עשב, דגה). זה פשוט מפליא לדעתי...נותן מימד חדש של הסתכלות על תחרות בחברה של בני אדם. |
|
||||
|
||||
טוב, אנחנו נכנסים כאן לדברים שקצת קשה לדבר עליהם בבטחון. אני חושב שתפיסת טריטוריה טובה היא הוכחה לכושרו של הזכר - ומכאן, דרך למשוך נקבות ("הלו, בובה, רוצה לראות את הבית שלי בכפר שמריהו? ששה וחצי מליון דולר. משו-משו"). אתה חושב שמשיכת הנקבות היא דבר מקרי לחלוטין ("אה, תראי איזה בית יפה. בואי נכנס פנימה, אולי גר שם איזה רווק נאה?"). מכיוון ששנינו נסכים שחיות לא עושות דברים מתוך בחירה, לדעתי האישית, ההגיון האבולוציוני אומר שיש קשר בין הדברים, והם לא נעשים במנותק זה מזה כפי שאתה מציע. |
|
||||
|
||||
בולשיט. אני מכיר מספיק ספורטאיות שיכולות להיות חי"רניקיות לא פחות טובות מבנים רבים שנפלו מקרבי מסיבות בריאותיות לא מוגדרות (קשיים בנשימה תחת מאמץ, כאבי גב, שחיקה של חוליות וסחוסים ושברי מאמץ), פשוט כי הגוף שלהם לא התאים לכך. אמרתי כבר - אפילו אם יותר גברים מתאימים למאמצים פיזיים מאשר נשים, עדיין יש מספיק נשים שמסוגלות ליותר מחלק מהגברים. זה לא מסובך למצוא נוסחה שתקבע את מידת ההתאמה של פרט כלשהו לקרבי (משקל לעומת גובה לעומת אחוז שומן/שרירים, או משהו בסגנון) בלי קשר למין שלו. אפילו אם יותר בנים יתאימו לשבלונה, גם מספיק בנות יעברו את הרף. כבר היום יש בנות בקרבי. חיל התותחנים, למשל, החליט לשלב בנות במערך הלוחמים רק בתפקידים בסוללות שמצריכים פחות כוח פיסי. אולי זה הפיתרון. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאתם מתפרצים כאן לדלת פתוחה. איש לא אמר שבנות אינן מתאימות, פיזית, לתפקידים קרביים. כותב המאמר הסתפק בכך שהן ''עדינות''. ככל הידוע לי, אחת ההסתייגויות משירות קרבי של בנות היתה נפילה אפשרית שלהן בשבי, דבר שיהפוך אותן לקורבנות להתעללות מינית. אינני יודע אם יש לדעה זו סימוכין כלשהם. |
|
||||
|
||||
אויש, באמת. אז אני מסתייג משירות קרבי של בנים בגלל נפילה אפשרית שלהם בשבי, דבר שיהפוך אותם לקורבנות להתעללות מינית. |
|
||||
|
||||
ואם מה שמוסטפא דיראני טוען נכון, אפשר להסתייג משירות של בנים בצבא כדי למנוע קורבנות של התעללות מינית, גם בכיוון ההפוך. |
|
||||
|
||||
האם חנון מחשבים השוקל 52 קילו מתאים יותר לשירות צבאי מאשר מצ'יסטה ששוקלת 95 קילו + מסת שרירים שיכולה לבייש את ארנולד שורצנרגר אחרי יום אימון של 8 שעות בחדר הכושר הפרטי שלו (?) אני עניתי ברוב טפשותי כן. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי ככלל ? ובכלל לא הבעתי שום דיעה בעניין שירות בנות בצה"ל. לא התייחסתי כלל לנושא שירות בנות בצה"ל. התייחסתי ליכולת הגופנית הנמוכה *ככלל* של בנות לעומת בנים, והשפעת פיסיולוגיה זו על אופיה התרבותי של חברות בעולם האנושי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |