 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעשה שהיה כך היה בארץ קרה ורחוקה לפני שנים רבות. באותה ארץ קרה ורחוקה היה רופא כפרי אחד שחי לו באיזה חור נידח בקצה העולם והיה ידוע ביכולתו לרפא סרטנים מסרטנים שונים באמצעות טיפול יחודי שהוא המציא - טיפול באמצעות תלמוס של פרה (נדמה לי שזה איזה חלק מהמוח שלה). בשלב שכבר סרטנים רבים מספור החלימו אצלו, או לפחות כך אמרו, החליטה הקהילה המדעית המקומית לברר מה פה קורה פה, ואיך זה שאותו רופא מצליח כך כך במקום שכולם נכשלים. מיודענו הסכים בשימחה שיעקבו אחריו שכן היה לו רקורד מוכח של הצלחה והוא שמח שגם אחרים ילמדו ממנו. מייד הוצמד לו רופא מומחה שיעקוב אחריו וירשום כל דבר ודבר שיעשה. ואכן כך היה. כעבור זמן קצר מאוד נפתרה התעלומה. הרופא המצליח לא היה מזריק כלל תלמוס של פרה לחולים שלו, אלא סתם תמיסה פזיולוגית (כמו באינפוזיה רגילה). אבל! וכאן בא אבל גדול מאוד, לרופא היה סוד אחר שאותו אף אחד לא ידע והוא כנראה זה שהביא לאחוזי החלמה גבוהים מהרגיל. הנה סוד התעלומה מתוך פנקס הנציג הרפואי שרשם את כל מה שארע במירפאה: מזכירה: דוקטור, יש לך טלפון מסגן ראש העיר. דוקטור: גברת __, תמסרי לו בבקשה שאני עסוק כרגע עם פציינט ואתפנה אליו מייד כשאוכל. [דקותיים אחר כך] מזכירה: דוקטור, התקשרו מהכנס הבין-לאומי ב__ וביקשו לדעת כמה זמן אתה רוצה בשביל ההרצאה שלך. דוקטור: תמסרי להם שאני באמצע טיפול בפציאנט ושאני לא יכול לענות להם כרגע. [לאחר עוד כמה דקות] מזכירה: דוקטור, המנכ"ל של ___ (חברה מאוד גדולה, איש ידוע מאוד ומפורסם) רוצה לדבר איתך. דוקטור: תעבירי לי אותו בבקשה. דוקטור לטלפון בקול מאוד כועס בטונים הולכים, נזעמים ועולים: אדוני היקר, אני מאוד מאוד מבין אותך שאתה רוצה לדבר איתי, אבל ממש ברגע זה יושב מולי אדם מאוד חשוב ששום דבר בעולם לא יפריע לי לטפל בו כרגע, גם לא המנכ"ל של ___. אני מצטער אבל יש לי כאן דברים יותר חשובים ממך כרגע. [טריקת טלפון]. דוקטור ללקוח באנחת כעס: אני לא מאמין, יש עוד אנשים שלא מבינים את החשיבות של טיפול בחולה. מסתבר שאותו מנכ"ל היה המזכירה של הרופא והכל היה מפוברק. הוא בסך הכל נתן לאנשים הרגשת חשיבות ותשומת לב רבה שביחד עם האמונה שהם יכולים להחלים גרמו להם להרגיש הרבה יותר טוב. מה שאולי תרם להחלמה שלהם. הסיפור הוא סיפור אמיתי עם מודיפקיציות קלות (אולי זה לא היה מנכ"ל של חברה, אלא איש חשוב אחר) וסופר לי על ידי אדם מהתחום באותה ארץ קרה ורחוקה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הלוואי שכל מה שצריך כדי לרפא סרטן היה תשומת לב לפציינט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שתשומת לב לא מספיקה. אבל קראתי איפשהו שמצב הרוח של החולה משפיע על תיפקוד מערכת החיסון, וזה בתורו משפיע על יכולת האדם להתמודד עם המחלה. נדמה לי שזה בעצם המנגנון שחלק משיטות הריפוי האלטרנטיביות עובדות עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון שמצב רוח נחשב כגורם מסייע לריפוי אבל לפעמים מביאים את זה לקיצוניות: "יש לך סרטן כי אתה לא מספיק חיובי". נו, ואיך אדם יכול להיות אופטימי אם גילו אצלו סרטן? מעניין שרעיון הזה פורח בעיקר כשמדברים על סרטן או על אלרגיות. אף פעם לא שמעתי שטוענים שלאנשים אופטימיים יש פחות כאבי שיניים. מכיר את הבדיחה על הואליום והשילשול? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאללה, ספר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את שורת המחץ כבר נתתי. בגדול זה על אדם שהולך לרופא בשל שילשול, הרופא מציע לו תרופות כאלה ואחרות אבל כל פעם החולה חוזר ומצבו עוד יותר קשה. בסוף הרופא רושם לו מגה-דוזה של ואליום , והנה, החולה לא מופיע יותר. הרופא פוגש אותו במקרה ברחוב, ושואל אותו, "נו, נרפאת?". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו היתה התשובה הכנה שלי כשקיבלתי פעם כמויות תעשיתיות של משככי כאבים בגין פציעה מכאיבה במיוחד. זה עדיין כאב, פשוט פתאום יכולתי להתעלם מזה. מוזר מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב אם כך שיש לך מה לתרום לדיון על הכאב במאמר של שכ"ג. התואילי לסור לשם בהקדם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה העניין הזה עם האצבע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. (תגובה 155228). אבל עוד מעט אני אלד, ואז הבטיחו לי שהקריטריונים שלי ל"נורא נורא כואב" ישתנו קצת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הקריטריונים ל''נורא נורא עייפה'' ו''נורא נורא מרעיש''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא שמעת על עניין כאבי השניים אז אני יכול לספר לך. דיכאון, למשל, מגביר מאוד את כאבי השניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משתתף בצערך. האם הכוונה שנוצרים לך יותר חורים כאשר אתה בדיכאון או שהחורים הקיימים כואבים יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה דיברת על כאבים, ובדיוק לזה התייחסתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה לא בדיוק מה שהתכוונתי. רציתי לדעת האם מצב רוח פסימי יכול לגרום לחורים בשיניים כמו שטוענים שהוא יכול לגרום לסרטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם כל מיני מחקרים שמראים על קשר בין מצב נפשי למערכת החיסונית. תפקידה של זאת בשלבים מתקדמים של סרטן כנראה זניח (אם בכלל), אבל בשלבים הראשונים היא יכולה להשמיד את התאים הסרטניים (וזאת הסיבה שילדי בועה אינם מאריכים ימים גם בבועתם). (המסקנות הן על אחריות הקורא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אנחנו כבר לא מאמינים לזה: תגובה 293437? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע? ראה תגובה 293978 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי חורים בשניים - אינני יודעת. לגבי סרטן - שוב אינני ודעת, אבל ככל הידוע לי לא מדובר במונחים של אופטימיות/פסימיות אלא בתכונות אופי ובהלכי רוח ספציפיים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, הגזמתי. צריך להיות ''יודעת'', ו''למיטב הבנתי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה בדיוק מה שניסויים doubly blind יכולים למנוע | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה האם זאת תופעה שרצוי למנוע? רק כשרוצים לבחון יעילות של *תרופה*. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם תופעת הפלצבו אינה רעה כשלעצמה, אבל במחקרים קליניים רוצים למנוע אותה, כדי לקבל מושג אמיתי על יעילות הטיפול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. ואיך בודקים את אפקט הפלצבו? עושים עיוורון כפול: לחלק מהמטופלים אומרים שיתנו פלצבו ובעצם נותנים תרופה אמיתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל המטופלים אומרים שיקבלו או תרופה או פלצבו, ועד סוף הניסוי הם לא ידעו מה קיבלו. במקרי עיוורון כפול גם הרופא לא יודע מה מהשניים קיבל החולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מספיק טוב. חייבים גם קבוצה ש*יודעים* שהם מקבלים פלצבו ( למרות שלא מקבלים) וכולי, אחרת אי אפשר לבדוק את ההשפעה של הידיעה שאני מקבל X על התגובה שלי לY. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שאנחנו עוסקים בבני אדם, יש בעיה אתית מסוימת בבדיקה שאתה מציע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון: "אסור להטעות חולים". כמובן שמדובר בניסוי מחשבתי - איך לבקר ניסוי יעילות של פלצבו, אבל אני חושב שהפגיעה האתית היא זניחה. כבר בניסוי עיוורון כפול רגיל יש מימד בעיתי. לא במובן שאומרים לך X ועושים לך Y אבל במובן של : את חולה אבל עשויים לא לתת לך את הטיפול הנורמטיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסיבה זו, במקרים מסוימים לא נותנים פלצבו, אלא משווים טיפול אופטימלי קיים, בטיפול שיש סיכוי שיהיה טוב יותר. (ובמקרים שיש טיפול מקובל, לא יסתפקו בהוכחת יעילות מעבר לפלצבו, אלא ביעילות שווה לפחות לזו של הטיפול הקיים, או יתרון משמעותי אחר (למשל הרבה פחות תופעות לוואי, או תופעות לוואי מסוכנות פחות)). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 1233 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עכשיו (כלומר לפני שלוש שנים בערך) שמטו גם את שארית התקווה וההרגשה הטובה שהייתה למשתמשי הרפואה האלטרנטיבית לטיפול בסרטן. איזו רשעות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפורים האלה תמיד גורמים לי לתהות: בתור מושתל כליה, שמקבל טיפול שמכוון להחליש את המערכת החיסונית (ויחד איתי, לעניין זה, כל החולים במחלות אוטו-אימוניות; זה כבר לא מעט אנשים), האם עלי לחשוש מלהיות אופטימי ומאושר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה- האם לאופטימיים יש יותר אסטמה? כבר ראינו שדיכאוניים הם סוציאליסטים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |