|
||||
|
||||
יאללה, ספר |
|
||||
|
||||
את שורת המחץ כבר נתתי. בגדול זה על אדם שהולך לרופא בשל שילשול, הרופא מציע לו תרופות כאלה ואחרות אבל כל פעם החולה חוזר ומצבו עוד יותר קשה. בסוף הרופא רושם לו מגה-דוזה של ואליום , והנה, החולה לא מופיע יותר. הרופא פוגש אותו במקרה ברחוב, ושואל אותו, "נו, נרפאת?". |
|
||||
|
||||
זו היתה התשובה הכנה שלי כשקיבלתי פעם כמויות תעשיתיות של משככי כאבים בגין פציעה מכאיבה במיוחד. זה עדיין כאב, פשוט פתאום יכולתי להתעלם מזה. מוזר מאד. |
|
||||
|
||||
אני חושב אם כך שיש לך מה לתרום לדיון על הכאב במאמר של שכ"ג. התואילי לסור לשם בהקדם? |
|
||||
|
||||
זה העניין הזה עם האצבע? |
|
||||
|
||||
אכן. (תגובה 155228). אבל עוד מעט אני אלד, ואז הבטיחו לי שהקריטריונים שלי ל"נורא נורא כואב" ישתנו קצת. |
|
||||
|
||||
גם הקריטריונים ל''נורא נורא עייפה'' ו''נורא נורא מרעיש''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |