|
||||
|
||||
בלי להפחית מעוצמת חוויתך הרגשית, השואה נוצלה מאז ומעולם בידי המדינה באופן ציני, אם כדי לסחוט כספים מהגרמנים (בשם יהודים שרובם הגדול לא היו ציונים ולא היה להם ענין מזערי במדינת ישראל וקיומה), אם כדי להגביר פטריוטיות ולהצדיק את הציונות ("אם היתה לנו מדינה זה לא היה קורה") וכמובן צריך להזכיר לגויים מה הם עשו לנו בתקווה שיתעלמו מזה שאנחנו עושים היום אותו דבר לאחרים. לכן בזויים הם המסעות, ובזוי הוא העיסוק בשואה, וכל המרבה להאבק בו הרי זה משובח. לכן יש לחזור ולציין שאין בשואה שום דבר מיוחד, למרות מה שטחנו לכל אחד מאיתנו יום וליל מילדותנו. השואה היא רק עוד רצח עם, עוד אחד בשרשרת רציחות העמים הארוכה שהחלה עם עליתו של הומו ספיאנס והשמדת הניאנדרנטלים. כל עמי ארופה היו משמידי עמים והדבר לא מייחד את הגרמנים וכמובן לא את היהודים. במקום לחקור את הסבל וחוסר האנושיות, שאינם מענינים כלל ומהווים תופעה היסטורית שכיחה, היה צריך לחקור את הנסיבות שהובילו לשואה, אז גם היה מתברר שהנאצים כלל לא התכוונו להשמיד את היהודים אלא הובלו לכך בכורח הנסיבות, ושהנאצים לעולם לא היו משמידים את היהודים לו היו מגיעים להסכם שלום עם בריטניה ב41 (ולמעשה מנצחים במלחמה). ושהאחריות האמיתית לרצח על היהודים היא לא של היטלר, או הנאצים שהיו פשוט ציניקנים פוליטים מסוג שכיח בהיסטוריה, אלא דווקא על רוזוולט וצ'רצ'יל שבדרישתם לכניעה ללא תנאי, הוציאו כל שיקול דעת מוסרי/תועלתי מראשם של אותם חלאות אדם ודחפו אותם אל ההשמדה ההכרחית. |
|
||||
|
||||
1) אודה לך מאוד אם תוכל להסביר לי כיצד הובילו צ'רצ'יל ורוזוולט ימ"ש להשמדת היהודים. 2) להערכתך האם במקרה של הסכם שלום מיוחל וראוי עם הנאצים, היו הללו תוקפים את הרוסים, מה הייתה תוצאתה של התמודדות זו, והאם הנאצים היו משתמשים במערכה זאת באייזנצגרופן(שכידוע נדחפו למעשי רצח בידי הבריטים האימפריאליסטים). |
|
||||
|
||||
1. מה מונע מהממשלה שלנו לעשות לפלשטינאים מה שמיעצים מספר אנשים טובים שאף נבחרו לכנסת? שיקולים מוסריים או הרצון להשאר חלק מהעולם? אותה "בעיה" היתה לנאצים לפני המלחמה ובמהלכה, כל עוד ראו את עצמם חלק מהעולם נאלצו להגביל את פשעיהם. הבעיה נעשתה חמורה יותר כשהיה ברור שבלתי אפשרי לנצח במלחמה והתקווה היחידה היתה פשרה. כדי להיות מדינה שמדינות כמו ארה"ב ובריטניה יוכלו להתפשר ולעשות איתה שלום, גרמניה היתה צריכה לרסן את עצמה. שריפת מליונים מכוונת מלמעלה היתה נשארת כנראה מחוץ לתחום. 2. קשה לדעת איך היתה נראת מלחמה נאצית/סובייטית בעקבות הסכם עם בריטניה, אולי היתה דומה יותר למלחמה במערב. |
|
||||
|
||||
מתשובתך משתמע שמדיניותה של גרמניה(התפשטות וכיבוש) הייתה משתנה מן היסוד בעקבות השלום עם בריטניה, אני סבור שהנסיון שהסכם מינכן, הסכם ריבנטרופ מולוטוב, וההתנהלות הנאצית כלפי מדינות ניטרליות(הולנד, נורבגיה, דנמרק וכו') מוכיחים את ההיפך. |
|
||||
|
||||
תשובתי כנראה לא הובנה. ידוע שהיטלר ביקש מבריטניה יד חופשית במזרח ולא יכל להשלים עם קיום מדינה רוסית חזקה שתהווה סכנה מתמדת. לא התכוונתי לבקר את צ'רצ'יל על שנלחם וניצח וחסך מאיתנו היום הגמוניה נאצית בארופה (ואולי בעולם כולו) רק הערתי שרוב ההבטים האכזריים של המלחמה במזרח לא היו מתגלים לו היתה ההתפשטות הנאצית מתקדמת במסגרת הסכם עם בריטניה וכנ''ל שזוועות רבות אולי היו נחסכות בעקבות יחס שונה של המערב למשטר הנאצי במהלך המלחמה. |
|
||||
|
||||
למרות שיש כמה נקודות במה שאת/ה אומר/ת לגבי ניצול השואה בדיעבד לגבי השגת הישגים וגם בכך שהיו עוד שואות, כמו שכתבתי באחת התגובות למעלה, שאר הניתוח שלך שלמעשה מנקה את הנאצים ומאשים את בנות הברית בקיומה של השואה "דחפו אותם אל ההשמדה ההכרחית" הוא פשוט עוד וריאציה נוראה וחסרת בסיס של הכחשת שואה שאין לי שום כוונה להתפלמס איתה. אני מקווה שיש לך יושר אישי מספיק כדי לחשוף את הדמות מאחורי טענות אלה ולא להתחבא מאחורי זהות וירטואלית. |
|
||||
|
||||
מצטער אם הניסוח יצא קצת מוגזם ויצר אצלך אסוסיאציות של הכחשת שואה. אני לא מנקה את הנאצים, ההערה הקצרה על בנות הברית כמובן לא ממצה את מה שאפשר להגיד על השואה, אבל מראה חלק ממה שצריך להגיד (ויש כבר היסטוריונים מכובדים שאומרים) כשהעיסוק בשואה מפסיק להיות עיסוק מיסטי/לאומני בסבל ומתחיל להתרכז בגורמים לסבל. הביטוי "השמדה הכרחית" אכן גרוע. |
|
||||
|
||||
האם תסכים לעדכן את בליל ההבלים הזה בהתחשב בכך שהדרישה לכניעה ללא תנאי של גרמניה הנאצית הועלתה לראשונה בועידת קזבלנקה (ינואר 1943) בעוד שמרבית יהדות פולין נרצחה בשנת 1942? |
|
||||
|
||||
באופן מעשי נדחה כל נסיון נאצי למשא ומתן ושלום למין הנצחון על צרפת במאי 1940, הגישה שאין מקום לשום מגע עם המשטר הנאצי אלא רק לכניעה ללא תנאי היתה ידועה והכתיבה את מדיניות בנות הברית לכל אורך המלחמה (ובעקבותיה את התנהגות הנאצים) ואין שום חשיבות למועד בו היא פורסמה רשמית לראשונה. |
|
||||
|
||||
הגישה שאין מקום לשום מגע עם המשטר הנאצי נקראת הפקת לקחים (מאוחרת למדי) מהסכם מינכן , הסכם ריבנטרופ-מולוטוב והסכמים של גרמניה עם פולין שהופרו (הופרו זה ה"אנדרסטייטמנט של השנה"). אין ספק שהגישה התוקפנית של צ'ברליין גרמה להיטלר המסכן להרגיש מתגונן והובילה לפלישות של גרמניה לאוסטריה, צ'כוסלובקיה ופולין. הבעיה של צ'מברליין היא שהוא לא היה נדיב מספיק כלפי הנאצים. בעבקות ההצלחה שלו עם הסכם מינכן צ'רצ'יל היה צריך לתת תוקף חוקי לכיבושי הנאצים ב-1941 ולחתום הסכם עם היטלר (שכמובן לא הפר הסכם מימיו). היה ראוי אולי גם להוסיף כמה מדינות לנאצים כפיצוי על כך שבריטניה העזה להתנגד לכיבושי הנאצים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |