 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרשו לי למשוך את הדיון לצד מעט שונה. מפיקת התוכנית (והעורכת?) היללה את 'הטלויזיה של העם', והוסיפה את ה'פשטות' המיוחלת כמאפיין של התוכנית, בניגוד לחריג ה'סופר אינטליגנטי'. נראה לי שכאן אין חידוש גדול (או תקוה גדולה..), שכן הנטייה בשנים האחרונות היא בדיוק לכיוון כזה של 'פשטות', או במילים אחרות - טמטום. לא להיבהל מהמילה, איני מתכוון להעליב, אלא להדגיש את הנטייה, הרעה בעיני, להלל את כל מה שניתן להעבירו בשני משפטים וחצי, רצוי בצבע עז, כמייצג את 'העם'. מבלי להיכנס למליצות על מאפיינים אחרים שמדי פעם משתמשים בהם לתאר את 'העם' (למשל 'עם הספר'), האין כאן ניסיון לתת לגיטימציה ואף מעמד נעלה להיעדר כל מאמץ מחשבתי, או יצירתי, והעדפת עצלות ופשטנות? אין אני טוען לאליטיזם של מעטים שקיבלו 'חינוך נכון', וכו' אלא להיפך. כל אחד יכול להתבטא ברמה פשטנית של סיסמאות ובדיחות דוגמת 'פיספוסים'. כל אחד גם יכול לבטא את רגשותיו, מחשבותיו, וחלומותיו בדרך שתגרום לכל שומע להתרגש עד דמעות. זה לא קשור להשכלה, 'אינטליגנציה', או מעמד חברתי - זה קשור ליכולת של האדם להקשיב לעצמו, ולשתף אחרים במה שמיוחד בו, יפה בו, כואב בו. מה שאוהבים לכנות 'תרבות הרייטינג' תולה את האשם במדד פירסומי ובצורך להגיע למכנה המשותף הנמוך ביותר. רבותיי, לכולנו יש מכנים 'נמוכים', ורובנו (אני נזהר כאן) נהנים לפעמים מ'פיספוס', בדיחה בוטה, או סתם צעקות על עניינים פוליטיים (נניח). אין רע בעיני לתת גם לצדדים אלה מקום ותוכניות טלויזיה, אך הבעייה היא ההנחה (המוטעית לדעתי) שרק תוכניות מעין אלו מייצגות את 'העם'. אם נרד מהמילה הבעייתית הזו (שלא לומר פלצנית, אחרת יאשימו אותי בנמיכות ובוטות..) ונדבר על בני אדם, הרי שכיוון של כל כך הרבה תוכניות טלויזיה, ורדיו, ועיתונות, לחלקים הפשוטים ביותר, הנמוכים ביותר, המטומטמים ביותר - שקיימים בכולנו. מה שפעם כונה אינטליגנטי, נהגה היום בזלזול, כאילו אינטליגנציה היא דבר שיש להתבייש בו. תוכנית מהסוג האמור יכולה להיות מקום נפלא לביטוי עצמי, להיכרות עם דברים מיוחדים ויוצאי דופן, ולחוויה מרתקת ומעשירה. אם תהיה באמת תוכנית פתוחה, יהיו חלק מהקטעים שיהיו לרוחי וחלק שאשנא, אך כך גם עבור אחרים, והטעמים השונים של כל אחד מאיתנו הם בדיוק מה שמצדיק שאסבול חלקים שאיני אוהב, כדי לקבל גם את מה שאוהב. כן, גם תימהונים, פורנוגרפים, וכו' יקבלו מקום, שכן מה שתמהוני בעיני הוא מרתק וחדשני בעיני אחרים, וליהפך. בשורה תחתונה, 'פשטות' אמורה להיות מילה יפה, של היעדר יומרות ריקות, התייחסות למהות ולא לעטיפתו, ופתיחות ישירה של כל אחד למה שחשוב בעיניו. הפיכת התיאור למלה נרדפת ל'טמטום' והימנעות מכל רובד מעמיק, גורמת לכולנו עוול. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טלוויזיה של העם, פשטות, אינן בשום אופן המקבילה לנמיכות ולטמטום. (כן, אני גם עורכת ביחד עם נעמה תורן) פשטות, כלומר, למשל שימוש מועט בטכניקה. בתוכניות אחרות, המקוטלגות כ''תוכניות נמוכות של העם'' (טברנה, פיספוסים, דודו טופז) יש אולי ניסיון לקלוע לטעמו הרחב של ''העם'' (מיהו, דרך אגב), אך התוכניות מופקות לחלוטין על ידי ''המימסד''. בזמן שב''כיכר המדינה'', שאגב טרם ראית אך מיהרת לקטול, החומר המשודר מיוצר, נהגה, נכתב ומוגש ע''י הצופים עצמם, ללא תכתיבים מההפקה או מכל גורם אחר. את רוב היוצרים בתוכניות הראשונות של כיכר המדינה לא פגשנו מעולם, ולעיתים קרובות, ואני מקווה שתסכים איתי לאחר הצפייה, מדובר בתוצאות מעניינות ביותר, כולל דברים אינטליגנטיים, ונמוכים, ומבריקים, ומשעשעים, וטיפשיים, וחדשניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשי לי קודם כל להתנצל אם לא הובנתי כהלכה. לא התכוונתי שהתוכנית טפשית, שכן כמו שאמרת, טרם ראיתיה. אף רמזתי שאני מקבל בברכה את ה'תמהוניות' העשוייה להתגלות בתוכנית כזו, ובוודאי את היצירתיות. הטענה שלי לא היתה נגד התוכנית, אלא נגד האמירה הכורכת 'פשטות' כניגוד ל'משהו סופר-אינטליגנטי'. ההפך מפשטות הוא סיבוך, שכאשר אינו נדרש, בוודאי אינו מעיד על עודף אינטליגנציה. ההשתלחות שלי אינה כלפייך, או כלפי התוכנית, אלא כלפי מגמה שניסיתי לתאר, ומשהו שאמרת (או לפחות צוטטת) הזכיר לי את אותה מגמה. במובן זה, השתמשתי במתואר כדוגמא, או מצע, המאפשר לי לשטוח את משנתי... (סליחה אם יש בכך ניצולך לרעה). אם התוכנית תלך לכיוון שאת מדגישה כעת, יהיה בכך כדי לתמוך בבסיס עמדתי, שיופי אמיתי, כמו גם חכמה מעשית, אינם נחלת המיעוט, אלא חבויים בכל אחד. אם התוכנית תתרום לחלק לחשוף חלק זה ולשתף בו אחרים - תבורכי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש קשור, אבל הזכיר לי - במסגרת הסילביי שאני קורא בימינו לכבוד המבחנים שלי, נתקלתי במאמר שהעביר ביקורת על התקשורת הישראלית שמשתמשת בביטויים מסויימים לגבי האוכלוסיה הערבית-ישראלית, שלא הייתה משתמשת בהם כדי לתאר יהודים, למשל - נכבדים. אחת המילים ברשימה שהם נתנו היא "משכילים" - והמשיכו להסביר שאצל ערבים אין "אינטלקטואלים", אלא רק "משכילים". כך, במהלך המאמר, הם התייחסו למשכילים ערבים בשם "אינטלקטואלים". הבינותם? המילה העברית הנפלאה "משכיל" נחשבת עלבון בעיניהם, בעוד המילה "אינטלקטואל" היא ברכה גדולה. אינטיליגנאטים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |