|
||||
|
||||
לדוב, אמנם אנחנו (כמעט) תמיד חלוקים בדעותינו הפוליטיות, ואני בהחלט חושב שהמכתב שלך לח"כ טיבי היה מיותר ואף אווילי במקצת, אבל אני רוצה להביע בך תמיכה מלאה וגמורה ולעודד אותך להגן על זכותך האבסולוטית לבטא כל דעה שהיא ולהתבטא בכל דרך אפשרית שבה תחפוץ. חשוב להבין שהחרב הזאת היא דו-ראשית, מי שתומך בצמצום זכות הדיבור של אדם, אל לו להתפלא כאשר יום אחד יקבל גם הוא שיחת טלפון אנונימית למחצה מגורמים שונים ומשונים. בכל אופן, אני חושב כי חשוב להגיד שוב ושוב שהפשע המכונה בחוק "הסתה" איננו עומד בהגדרות דמוקרטיות בסיסיות וכי אין לשפוט אדם על סמך דבריו, מחשבותיו או רשמיו. זכותך הבסיסית להביע את דעתך היא מוחלטת בעיניי. תהא דעה זו אשר תהא. בכל אופן, התרשמתי שהחוויה הזאת הייתה קשה לך מאוד מבחינה אישית, אני מסוגל להזדהות עם כך ומאחל לך שלא תצטרך לחוות אותה שנית, כמובן שלא במחיר התפשרות על דעותיך ואמונותיך. ואם ח"כ טיבי אכן קורא את ה"אייל" כפי שנטען בכמה הודעות מעליי, שאלה לי אליו. איך אתה יכול לדחות את ההאשמות נגדך ונגד אישים אחרים כמו ח"כ בשארה על התבטאויות שונות שלכם בנימוק של זכות הביטוי בדמוקרטיה מחד, ולהביא לחקירתו של מר אנשלוביץ על ניצול אותה זכות בדיוק מאידך? ישנה כאן בעיה חמורה, ואני מקווה שצעד זה לא נבע ממך, או לפחות שיש לך הסבר מספק להתנגשות הערכית הזאת. בברכה ובתמיכה, גלעד דנבום. |
|
||||
|
||||
מה אוילי במכתב שכתבתי לטיבי ? נמק ! |
|
||||
|
||||
דוב, דוב, דוב, למה ידעתי שזה מה שתחלץ מהתגובה שלי? אם אתה מתעקש, עצם הקיום שלו אווילי. מה השגת בכך ששלחת אותו? לשכנע נבחר ציבור בדעותיך (ואתה מן הסתם יודע שהן הפוכות לחלוטין לשלו) הוא מעשה לא רק חסר כל סיכוי, אלא גם חסר כל תוחלת. אם ברצונך לשכנע מישהו, שכנע את *הציבור*. הוא זה שבתורו יחליף את הנציגים שלו לפי דעותיו החדשות. ולאנלוגיה מעולם החי: לשכנע את הנציגים? כמו לנסות לשכנע זיקית להחליף צבעיה. אתה רוצה שינוי כרומטי? שנה את הסביבה. אז רצית להביע את הגינוי שלך לדבריו. מה אכפת לו שאזרח אלמוני פלמוני חושב כך וכך? הוספת קורטוב ציוריות ואלימות מרומזת בצד מצבים תיאורטיים פשטניים ("אם ארה"ב..." וגו'), והבאת על עצמך את זעמו/חששו ממך, מה השגת בזה? וכמובן שאין בזה להפחית ולו בקמצוץ מזכותך לעשות כן. |
|
||||
|
||||
האמת היא שלא נהגתי בעבר לכתוב לחברי הכנסת הערביים. הרי הויכוח שלי הוא לא אתם. והנה לאחרונה כתבתי אי מייל אחד לטיבי וגם אחד לעזמי בישרה. לא ברור לי עצמי למה שיניתי ממנהגיי. נסיתי להסביר זאת בתשובתי לג. שמעון. |
|
||||
|
||||
האם הדף שהראו לך מהאייל הודפס בשימוש הפונקציה החדשה שטל הכניס לאחרונה? לא יודע למה, אבל משום מה הרעיון שהם לא הצליחו להדפיס את זה עד אז ורק בגלל זה זימנו אותך עכשיו גורם לי לפצוח בקול צחוק רם. |
|
||||
|
||||
את דעתי על עבירות ה"הסתה" וה"המרדה", ועל השימוש שנעשה באישומים כאלה לצורך הגבלת חופש-הביטוי כבר הבעתי כאן בעבר (לאחרונה בשני מקרים: התבטאותו של ח"כ טיבי בדבר הרמטכ"ל ודבריו של ח"כ בשארה בסוריה). גם לגבי אישום ההטרדה ש(אולי) יוחס לדב אנשלוביץ - ברור כי משלוח הודעת דואל בודדת לכתובת שפורסמה בדיוק למטרה זו (באתר הכנסת) איננה הטרדה, יהא אשר יהא תוכן ההודעה (כאן אני נאלץ לסייג את דבריי, מפני שייתכן שהחוק העוסק בהטרדה מינית יכול להחשיב מסרים מסויימים כהטרדה, גם אם אינם חוזרים על עצמם. אינני בטוח). העניין האחרון שעולה הוא עניין האיום. מכתבו של דב אנשלוביץ לא היה מכתב-איום, ולא כלל שום איום על אף אחד. אולם אני יוצא מהנחה כי המשטרה פתחה בחקירה בעקבות מכתבים אחרים שהגיעו לחברי הכנסת, ושכן הכילו איומים. נדמה לי שהחוק הישראלי אכן מגדיר איום כעבירה. האם גם בכך יש לראות, לדעתך, מגבלה על חופש הביטוי, והאם זו מגבלה בלתי-מוצדקת? |
|
||||
|
||||
האם זאת עבירה כשאדם X אומר לאדם Y, "אני אהרוג אותך", למשל? לא, ביטויים שכאלה שגורים מאוד בשפה וע"פ רוב מי שאומר אותם אינו מתכוון לכך כלל. האם ניתן לשפוט באופן אובייקטיבי אם התכוון לכך או לא? בהחלט לא, ובכל מקרה מילים לא יכולות לשבור עצמות, בפראפאזה על הביטוי הנודע. זהו מצב שונה לחלוטין אם לדוגמה אמר אדם X את המשפט הנ"ל כשבידו סכין או אקדח או תוך כדי תקיפתו של אדם Y וכן הלאה. במצב הזה ישנו מעבר ברור ממילים (כלומר, מהתחום הלגיטימי של ביטוי) למעשים (כלומר, לתחום הפלילי של עבירה אלימה על החוק). דוגמת-גבול שאינני בטוח מה דעתי כלפיה: מכתב איום המלווה בקליע אקדח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |