 |
|
 |
||
|
||||
 |
הנחה: עולם שבו קיימים רק יצורים חד תאיים. ישות תבונית(חסרת גוף) צופה בעולם זה. הנחה:אין כל דוגמה מכל מקור שהוא על קיום של בעלי חיים או צמחים. בקשה: הקורא מתבקש לצאת מתוך הנחות אלה, למסע דימיוני לעברו של כדור הארץ,לזמן שבו הנחות אלה התקיימו. על הקורא לענות בכנות מוחלטת על השאלה: האם הוא יכול להעלות בדעתו שאותם חד תאיים יתפתחו מעצמם לבע"ח או צמחים? (על הקורא לזכור : אין לך כל מושג שהוא על בע"ח וצמחים-בתוך מסע מחשבתי זה. ) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הנחה: יקום שבו קיימים רק פרוטונים ואלקטרונים. ישות תבונית (חסרת גוף) צופה ביקום זה. הנחה: אין כל דוגמה מכל מקור שהוא על קיום של אטומים אחרים או מולקולות. בקשה: הקורא מתבקש לצאת מתוך הנחות אלה, למסע דימיוני לעברו של היקום, לזמן שבו הנחות אלה התקיימו. על הקורא לענות בכנות מוחלטת על השאלה: האם הוא יכול להעלות בדעתו שאותם פרוטונים ואלקטרונים יתפתחו מעצמם למולקולות או אטומים אחרים? (על הקורא לזכור : אין לך כל מושג שהוא על מולקולות ועל אטומים אחרים - בתוך מסע מחשבתי זה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תנסו לתרגל על מאה השנים האחרונות לפני שמדמיינים 4 או 14 מליארד שנה. (מגבלה: לצורך התרגיל, הישות התבונית וחסרת הגוף איננה ג'ול ורן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(תודה לכל מי שהתאפק ולא תיקן בינתיים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתחילים מיצורים חד תאיים? בסדר. (על הישות חסרת הגוף ניתן לותר - איני זקוק להנחה זו כאן1) מעשה אמיתי שלא היה: פעם היו שני סוגים של יצורים חד תאיים ששחו באוקיינוס גדול שכיסה את כל כדור הארץ. הסוג הראשון, "הירוקונים", היו צפים להם על פני המים, ומייצרים את מזונם באמצעות אור השמש בתהליך הפוטוסינתיזה. הסוג השני, "הטרפנים", נהגו להתקיים ע"י כך שהיו בולעים ומעכלים "ירוקונים". יום אחד, במקרה, גילו ה"ירוקונים" שאם הם מצטופפים יחד בקבוצה גדולה עם הרבה חברים כמותם, הם מגינים זה על זה, כך שהטורפים לא יכולים להגיע אל אלו שבאמצע, וגם קשה להם לבלוע את אלו שנמצאים כלפי חוץ כי הם נצמדים חזק למרכז. ה"ירוקונים" מאד שמחו אבל מיד התחילו בעיות. מסתבר שאלו שהיו בתחתית ה"גוש-ירוקונים" לא קיבלו מספיק אור שמש והתחילו להיות רעבים מאד. הם איימו שאם לא יעזרו להם הם יעזבו (כי כבר עדיף להסתכן ב"טרפן" מאשר למות מרעב). חשבו וחשבו מה לעשות ובסוף החליט שאלו שחיים במעלה הגוש יעשו הרבה הרבה אוכל ויעבירו חלק לאלה שלמטה. כך גדל וגדל "גוש-הירוקנים" עד ששוב היתה בעיה, הוא נהיה כל כך כבד שכבר היה קשה לו לצוף. היו אפילו סיפורים על "גושי ירוקונים" שטבעו במצולות, וכל הירוקונים שהרכיבו אותם מתו ושימשו מאכל ל"טרפני המעמקים". מה עושים? חשבו וחשבו והגיעו למסקנה שחלק מ"הירוקונים" במרכז חייבים להתאבד לטובת הכלל, כדי שהגוש יהיה חלול ויוכל לצוף יפה. הירוקונים בתחתית גם פיתחו חוטים ארוכים שהשתלשלו מהם וניסו להאחז במוצקים שונים כמו סלעים כדי לתת יציבות לגוש. חלפו להם השנים והגושים שיגשגו. גם הטרפנים שיגשגו ובינתיים הפכו ל"מקדחוני-טרפן" שהצליחו לקדוח לתוך "גושי-ירוקינים" ולפעמים הצליחו להטביע אותם. המים ירדו הרבה והיו יתר ויותר סלעים חשופים. הגושים נהיו מאד מסודרים, עם מערכת העברת אוכל מאד מסודרת לתחתית, עם פקודות ברורות מי צריך להתאבד במרכז, וגם החוטים הפכו לירוקונים מיוחדים וארוכים בשם "שורשיים" שהיו מומחים בלהידבק לסלעים ואפילו למדו למצוץ מהסלעים מלחים טעימים. זו היתה שעתם היפה של הירוקונים, ונראה שהם נמצאים בכל מקום. אבל, השלווה לא נשארה זמן רב, כי הם התחילו להתקוטט זה עם זה. מסתבר שהם היו כל כך רבים שהם התחילו להסתיר אחד לשני את השמש והיו מפריעים לייצור האוכל. "גושי-הירוקונים" התאמצו להיות יותר ויותר גבוהים מעל השכנים החוצפנים שלהם, עד שהם המציאו מן עמוד שיוצא מהמרכז ועולה הכי גבוה שהם הצליחו להרים. הם קראו לו "גבעולון" ויצאו ממנו מיני "מדפוני-עלים" דקים שמטרתם לקבל כמה שיותר אור מהשמש הטובה. התחרות היתה מאד קשה וכל גוש ירוקונים ניסה להרים גבעולון גבוה יותר, אבל זה היה קשה כי בשביל ליצור גבעולון גבוה צריך הרבה אוכל, וגם צריך הרבה יציבות מלמטה שחס וחלילה לא יפול הכל. הירוקונים הכי מוצלחים הגיעו להכי הרבה שמש והצליחו אפילו עוד יותר. הירוקונים שנשארו למטה נהיו עצובים ורעבים כל כך עד שמתו. גופם שימש אוכל לטרפנים ול"שורשיים" של גושי ירוקונים" חזקים יותר. לכמה גושים כאלה העסק הזה נמאס והם רצו מקומות חדשים ופחות צפופים לגור בהם. לכן הם הפכו חלק מהם למן "פקעת-זרע" כזו שיש לה את כל המידע שצריך כדי ליצור "גוש-ירוקנים". הם זרקו "פקעות" כאלה למים ואמרו להם לישון עד שיגיעו למקומות שאין בהם כל כך הרבה תחרות. השיטה עבדה מצויין והגושים הגיעו לעוד מקומות חדשים, ע"י הגלים והרוח, אבל גם שם מילאו את השטח והתחילו מיד להתחרות זה בזה. בינתיים, ה"טרפנים" גילו שיותר נעים לישון על הקרקע שנחשפה לה, כי יותר חמים וגם לא שטים כל הזמן ממקום מקום ולכן יצאו החוצה מהמים מתי שרק היה אפשר. הם היו זוחלים בין הסלעים ובאמצעות המצאה חדשה שלהם, "מקור" , היו נוגסים בגושי ירוקונים שהיו בדרכם. כמה ירוקונים חשבו שזה בעצם לא נורא כמו בעבר, כי הם יכלו לשרוד את הנגיסות, כל אלו לא היו מוגזמות. חלק מהגושים הגו רעיון גאוני: הם ינצלו את התיאבון של יריביהם משכבר הימים, ה"טרפנים" כדי למצוא מקומות חדשים לגור בהם. ויצרו מעין "בלוטי-פרי" מלאים בהמון סוכר טעים ש"טרפנים" ממש משתגעים עליו ובתוכו הטמינו "פקעות-זרע". ה"טרפנים" היו מאד מרוצים מהשינוי בגישה של הירוקונים והתחילו בולעים בשמחה את "בלוטי הפרי" ואת ה"פקעות-זרע" שלא הצליחו לעכל ירקו בצידי הדרכים בהם זחלו. וזה המשיך והמשיך, והטרפנים למדו שיותר כיף כשלא קר וצימחו מסביבם פרווה מחממת, ושיניים שיכולות ללעוס הרבה ירוקונים בבת אחת, והירוקנים שהתעצבנו קצת על הטרפנים הזללנים המציאו חומר כתום שעושה לטרפנים כאב בטן ומלמד אותם שזה לא יפה לטרוף ירוקונים. והם כיסו את העולם כולו, וחיו להם מאתגר לאתגר, עד עצם היום הזה. 1 : ) 2 נו מה אתם אומרים? יש מצב לסֶפֶר ילדים? או לספר לימוד המתחזה לספר ילדים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מצב, והסיפור ממש יפה. אבל יש בעיה. אתה מייחס תכלית ותכנון לדברים שאתה בעצם אמור לטעון שאין להם תכלית ותכנון, וחסר לך כל אלמנט האקראיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. איזו עירנות ותגובה זריזה בשעות שהמיטה יפה להם. אתה צודק, אין התייחסות לאקראיות ויש רמיזה לתכליתיות. ניתן לתקן זאת יחסית בקלות ע''י תיאור של כל מיני המצאות איומות ומטופשות שהומצאו ככה סתם והמיטו כישלון וכלייה על ממציאיהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור אחר: החד תאיים היו חשופים לקרינה ולטעויות בשכפול ה D.N.A. ה D.N.A שלהם ניזוק . הם התנוונו ונכחדו. סיפור נוסף: הם לא נכחדו וגם לא השתנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הסיפור שלך סתם משעמם. אם כבר קרינה, יכלת להוסיף איזה ארכי רשע, שנפל לביצת רפש חומצתית (או מרק קדום, או איך שקראו לעיסה שממנה התחיל הכל להתפתח) ומה קרה לו, או איך חד תאי הופך לחיידק דבר, או לפחות בשאיפה להפוך לגונזילה. (או לטאת ענק טי רקס)... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |