|
||||
|
||||
יש שתי סוגיות מעניינות במקרה הזה. ראשית, סוגיית הפרטיות, שעד כה נדונה באופן חלקי למדי. כמה מידע מותר לקופסה השחורה לאסוף בלי שהדבר יחשב לפגיעה בפרטיות? אולי הקופסה השחורה תאסוף גם את מיקום המכונית (ע"י GPS)? לכמה זמן הנתונים בקופסה השחורה נשמרים? אולי חברות הביטוח ירצו להשתמש בנתוני הקופסה השחורה כדי לדעת איזו פרמיה כדאי להם לתת לנהג מסויים, לפי אופן הנהיגה שלו. אם הקופסה השחורה שומרת נתוני עבר, במאמץ מסויים ניתן לחשב להיכן האדם נסע היום, אתמול, לפני חודשיים או ביום שהוא אמר לאשתו שהוא מרגיש חולה ושתסע לטיול עם הילדים בלעדיו. שנית, האם חברת הרכב מיידעת את הקונה שיש מעקב מסויים אחריו ע"י מערכת זו או אחרת. לדעתי שום טיעון בטיחותי אינו מספיק חשוב כדי להסתיר ממני מידע על רכושי שלי. שוכר רכב רוצה לדעת אם ברכב שהוא שוכר יש מערכת איתור או GPS (חברת השכרת הרכב מעוניינת לבדוק שהשוכר לא עובר על כללי השכירות). בעל רט"ן רוצה לדעת האם ניתן להפעיל את המכשיר שלו מרחוק כמכשיר ציתות וכמכשיר איתור. משתמש במערכת חלונות רוצה לדעת האם Microsoft יכולה לעקוב אחר התוכנות המותקנות אצלו במחשב. משתמש בדואר אלקטרוני רוצה לדעת האם ספק האינטרנט שלו שומר את הדואר שהוא מקבל ושולח. כותב שורות זה רוצה לדעת האם ניתן לאתר אותו, גם אם ישאר אנונימי. רוב האנשים, מעוניינים לדעת על כך באופן ברור ומפורש לפני שהם שוכרים רכב, קונים פלאפון, מתקינים WindowsXP, פותחים חשבון ב-Hotmail או כותבים את התגובה הזו. דרך אגב, לכל השאלות הנ"ל, התשובה זהה. |
|
||||
|
||||
אם ממש רוצים, אפשר לדמיין כל סיטואציה שהיא של התחקות אחר בן-אדם. כבר היום אפשר להתחקות במאמץ הרבה יותר קטן ממה שאתה מתאר (שלם לבלש פרטי, שיעקוב אחרי חשבונות אשראי, שיחות טלפון וכו'). מכיוון שברכבך יש לוחית זיהוי, אפילו בן-אדם בעל IQ נמוך מהממוצע1 יכול לעקוב אחריו בקלילות וללא הזדקקות למערכות אלקטרוניות. זה עדיין לא גורם לחברות הביטוח להוציא את כספן כדי לבדוק מי מלקוחותיהן מבקר בחוף תל ברוך. במקום להפליג על-כנפי תאוריות הקונספירציה למינהן, ולגלוש במדרונות החלקלקים, מומלץ לשקול כל מקרה לגופו באופן קר וענייני. במקרה דנן, מדובר במכשיר פשוט, שיכול למנוע מקרי מוות ופציעות לאלפיהן. לשם פרפורציות, מצלמות תנועה הן הרבה יותר פולשניות ואותן אנחנו סובלים כי אנחנו מעדיפים פחות פקקים. ובקשר לדואר אלקטרוני. תראה, זה שאסור ל-ISP לחשוף את זהותך והעדפותיך לחברות מסחריות שונות, זה יפה מאוד. אבל זה עדיין לא מצדיק כל-מיני הכללות גסות. פונוגרפים, טרוריסטים, spammerים ושאר ריף-רף למינהם, אין כל סיבה הגיונית שיחמקו מעונש רק כדי לשמור על הטוהר המזוקק של הפרטיות באינטרנט - וזה מה שקורה היום. ה-spammerים, למשל, הם לכשעצמם מהווים מפגע איום ונורא לנושא הפרטיות. בעיות אלו הן הרבה יותר חמורות מאשר ISP המנצל את המידע לקוחותיו. הגנה על פרטיות היא חשובה, אבל לא צריכה להוות הגנה בפני פלילים. 1 שוטר |
|
||||
|
||||
ואגב, דוגמא מצויינת שהועלתה ע"י אסף עמית: כל בעל טלפון סלולרי נמצא במעקב מתמיד כל עוד הוא פתוח. ועדיין השמיים לא התמוטטו. לדעתי, ברוב המקרים שבהם ישראל כהן נהנה אישית מאמצעי טכנולוגי כלשהוא, כלל לא עולה בו החשש לפגיעה בפרטיותו. וברוב המקרים שאמצעי כלשהוא עם תועלת חברתית אדירה, עלול להפליל אישית את *ישראל כהן* בעבירות מינוריות (מהירות מופרזת, גניבת תוכנה, בגידה בישראלה כהן), מיד צץ לו מספר הקסמים 1984. |
|
||||
|
||||
האם העובדה כי בעל הטלפון הסלולרי ב ח ר להשתמש בו מתוך שיקולים של רווח (נוחות) לעומת הפסד (אפשרות מעקב)לא מבדילה אותו ממי שכופים עליו להשתמש במתקן מעקב? ואני לא מתעכבת כרגע בפרטי צורת המעקב (רק מהירות או יותר מכך). על פניו הרעיון של עדי סתיו תגובה 212496 נראית כמאפשרת את הבחירה. אולם מה יעשו מעוטי היכולת, שהיו מעדיפים לא להתקין מתקן שכזה, אולם מחוסר אמצעים הם נאלצים. |
|
||||
|
||||
יפה באמת שאת לא נכנסת לפרטי צורת המעקב, וישר משווה את זה למסך/משדר של 1984. בניגוד לפלאפון (שבו את חייבת להיות במעקב אם את רוצה לקבל שיחות), מדובר על מכשיר שמקליט את המהירות שלך ולא משדר שום דבר (גם בגרסה המשוכללת שבה הוא כולל מקלט GPS), וגם לא מאפשר להקליט את שיחותיך האינטימיות עם בנות זוגתך למינהן1. בקיצור המונח "מתקן מעקב" הוא גוזמא נוראה. גם במכונית וגם בפלאפון משתמשים משיקולי נוחות ועפ"י בחירה (למעשה יש רבים שעבורם פלאפון יותר חיוני). אלא שהשימוש במכונית עלול לסכן את העוברים והשבים, ושימוש בפלאפון - לא. זהו ההבדל המהותי. זה שמוצר מסויים הוא חיוני למשתמש יותר או פחות, זה הבדל משני, בטח שבמקרה שלפנינו. ואגב, לשאלתך מה יעשו מעוטי היכולת - אני מניח שהם יעשו מה שעושים אלו שאין להם כסף להעביר את המכונית טסט כל שנה (שזה הרבה יותר יקר ממתקן פשוט שמקליט מהירות), או מי שלא רוצה שיכפו עליו לוחית זיהוי. 1 פזרו דיסקליימרים כאוות נפשכם. |
|
||||
|
||||
אני יכול להוציא את הסוללה מהסלולרי שלי, אם אני רוצה לשמור על הפרטיות שלי בשלב מסויים. אני לא יכול להוציא את הקופסא השחורה מהאוטו. אנשים מוכנים לסבול פגיעה בפרטיות בתמורה לשירות. אבל קופסא שחורה היא לא שירות עבורי (מדוע? כי אם אני לא עובר עבירות תנועה, אז הקופסא לא תעזור לי בכלל, ואם אני כן, היא תרשום לי דו"חות). לכן, אני לא מוכן שיתקינו אצלי קופסא שכזו. תאמר שאם אצל כולם יתקינו, אז כולנו נרוויח? אני לא חושב כך. וכבר הסברתי לעיל מדוע אני חושב שחוקי התנועה הנוכחיים אינם מוצדקים. תחליפו את חוקי התנועה למשהו לגיטימי יותר, ואני אשקול להסכים לאחים קטנים. |
|
||||
|
||||
רק כדי להכניס לפרופורציות - השירות העיקרי בסלולרי הוא שיחות טלפון. השירות העיקרי של הקופסא הוא הצלת חיים. ההשוואה הזו רק באה להראות שאנשים בעצם מוכנים "לסכן" את הפרטיות שלהם בשביל מעט מאוד. ברור שתאורטית ניתן לכבות את הסלולרי, אבל איכשהוא זאת לא נראית לי *ה*סיבה שאנשים מוכנים לחיות עם הסיכון הזה. אני יכול להכנס לעניין של יחס לחוק כאשר הוא לא מוצדק, אבל זו תהיה קצת סטיה. בכל אופן, אולי החוק מהווה קירוב גס מאוד אבל אני מקווה שמוסכם עליך שחריגות משמעותיות הן בהחלט סיכון חיים. ומבחינה פרקטית אני בעד מה שהציע אלון. ישנן סיטואציות בחיים בהן לא כדאי שכל אחד יפעל רק לפי הרווח האישי הצר שלו - כפי שאתה בעצמך הסברת בצורה כה נאה בדיון שכן. |
|
||||
|
||||
ישנן סיטואציות כאלו, אבל בסיטואציה הנתונה, אני חושב שדאגה שכולם יפעלו לפי מה שהשלטון חושב שהם צריכים לעשות, היא אופציה הרבה יותר גרועה מאשר שכולם ינהגו איך שבא להם. כפי שציינתי, ההבדל בין הנכונות לויתור עבור השירות של הסלולרי לבין הנכונות לויתור עבור השירות הקופסאתי, הוא שמקבל השירות, במקרה הסלולרי, הוא זה שמוותר על הפרטיות שלו, ואילו במקרה של קופסת ההפתעות, מי שמוותר על הפרטיות הוא לא מי שמקבל את השירות. שוב אחזור - לא הייתה לי בעיה עם התקנת האח הקטן, אם הייתה לי ערובה לכך שחוקי התנועה שהוא יאכוף יהיו הגיוניים לפי איזושהי משמעות מקובלת של ''הגיוני''. לצערי, אינני רואה את זה קורה בעתיד הקרוב. |
|
||||
|
||||
והנה בעיה. מקום העבודה שלי מבקש ממני לקבל טלפון סלולרי. עד היום אין לי טלפון סלולרי משלי ואני גם לא מעוניין בכזה, אפילו אם מקום העבודה מממן לי אותו. הדילמה, האם להפוך את זה לעניין עקרוני ולהתעקש, או לחסוך את הכוחות למאבקים יותר עקרוניים. |
|
||||
|
||||
השאלה היא למה אתה לא רוצה פלאפון. אם אתה חושב שיעקבו אחרייך, אה, אני לא יכול לעזור לך. אחרת, אין כל רע בכך. פלאפון יכול להתגלות כמועיל במצבים מסויימים, ואם הוא מעצבן אותך, אתה יכול לסגור אותו (אלא אם ממש *מצפים* ממך להשאיר אותו פתוח כל הזמן, ואז אולי כדאי להתנגד). |
|
||||
|
||||
קשה לי להאמין שמקום העבודה מוכן לתת לי טלפון סלולרי על מנת שהוא יהיה סגור כל הזמן, מלבד כאשר אני יושב במשרד או כאשר סתם בא לי לדבר. ברגע שיש לי טלפון סלולרי, מצפים ממני להיות זמין בכל עת. לא מתאים לי. |
|
||||
|
||||
תברר. פראיירים יש יותר ממה שנדמה לך. אבל אם זה באמת מה שזה נראה, תוותר. |
|
||||
|
||||
כמובן - בתנאי שפרטיות זה עניין עקרוני עבורך. זמינות בטלפון סלולרי היא *באמת* פגיעה בפרטיות, בניגוד לשאר הרעות המקובלות פה באתר, תיבת ההפתעות בין היתר. |
|
||||
|
||||
הנקודה הראשונה שלי מדברת על פרטיות. מכיוון שהנושא הזה נטחן בפתילים אחרים, ארצה להתדיין יותר על הנקודה השניה שלי – האם יש ליידע את הלקוח לאמצעים אלו ואחרים שמותקנים במוצר (או בשירות) שהוא משתמש בו? למען ההבהרה, הדוגמאות שהבאתי בחלק השני של תגובתי אינם "המדרון החלקלק" אלא מצב קיים (בעיקר בארה"ב) שאנשים, מטבע העניין, אינם מודעים לו. לגבי GPS חבוי במכוניות מושכרות, זאת עובדה ידועה. לגבי רט"נים, אני אשאיר לאלון עמית להסביר על אופציות הציתות והאיתור של מכשירי פלאפון כל עוד הם מחוברים לבטריה (גם במצב "Off"). לגבי Microsoft, נסה לברר מה המחשב שלך שולח כשאתה משתמש באופציית "Send error report", ב-"Windows Update" ובתהליך ה-Activation של עותק WinXP. לגבי דואר-אלקטרוני, המצב בכלל הפוך ממה שאתה מתאר. ספק האינטרנט שומר רישום של כל הדואר הנשלח. רשויות החוק יכולות להוציא צו לגילוי הפרטים הללו. כמובן שזה לא עוזר כנגד חבר המריעין שהזכרת. ולגבי האייל, הגורמים הרלוונטים יודעים מי אני גם כך ;-) בכל המקרים הללו, אין לי בעיה שיאסף עלי מידע (כלומר יש לי, אבל זה דיון על עלות לעומת תועלת), אלא על העובדה שלא נאמר לי מראש איזה מידע נאסף עלי, למה הוא משמש ולכמה זמן הוא נשמר. האם אתה חושב שאני בתור לקוח לא זכאי לדעת על כך? |
|
||||
|
||||
בתהליך האקטיבציה, למיטב ידיעתי, נשלח המפרט הטכני של המחשב בו הותקנה התוכנה. המטרה היא שאם אתה משדרג רכיב או שניים במחשב, עדיין תוכל להתקין מחדש את החלונות אם תרצה לעשות כן. אבל אם אתה מנסה להתקין את התוכנה במחשב חדש לגמרי (או, לפחות, ביותר משלושה מחשבים שונים), הדבר לא יתאפשר לך. חלילה לי מלהגן על השיטות של מיקרוסופט, אבל אני חושב שמבחינתם זה די לגיטימי. (וכמובן שטוב יותר היה אילו היו מודיעים לך על כך לפני המשלוח). מה נשלח ב"send error report"? |
|
||||
|
||||
סוג המידע שנשלח ל-Microsoft מפורט באתר מתוך כל המידע הזה ניתן לדעת אילו תוכנות רצות במערכת ברגע שהתקלה קרתה. לפעמים נשלח ל-Microsoft מידע רגיש, כפי שמוסבר בחלק הראשון של המאמר הבא: |
|
||||
|
||||
תהליך ה-activation של עותק WinXP לא שולח פרטים על המשתמש, אלא רק קידוד של מאפייני החומרה (סוגי כוננים, HD, מעבד, כתובת MAC וכדומה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |