|
||||
|
||||
רק כדי להכניס לפרופורציות - השירות העיקרי בסלולרי הוא שיחות טלפון. השירות העיקרי של הקופסא הוא הצלת חיים. ההשוואה הזו רק באה להראות שאנשים בעצם מוכנים "לסכן" את הפרטיות שלהם בשביל מעט מאוד. ברור שתאורטית ניתן לכבות את הסלולרי, אבל איכשהוא זאת לא נראית לי *ה*סיבה שאנשים מוכנים לחיות עם הסיכון הזה. אני יכול להכנס לעניין של יחס לחוק כאשר הוא לא מוצדק, אבל זו תהיה קצת סטיה. בכל אופן, אולי החוק מהווה קירוב גס מאוד אבל אני מקווה שמוסכם עליך שחריגות משמעותיות הן בהחלט סיכון חיים. ומבחינה פרקטית אני בעד מה שהציע אלון. ישנן סיטואציות בחיים בהן לא כדאי שכל אחד יפעל רק לפי הרווח האישי הצר שלו - כפי שאתה בעצמך הסברת בצורה כה נאה בדיון שכן. |
|
||||
|
||||
ישנן סיטואציות כאלו, אבל בסיטואציה הנתונה, אני חושב שדאגה שכולם יפעלו לפי מה שהשלטון חושב שהם צריכים לעשות, היא אופציה הרבה יותר גרועה מאשר שכולם ינהגו איך שבא להם. כפי שציינתי, ההבדל בין הנכונות לויתור עבור השירות של הסלולרי לבין הנכונות לויתור עבור השירות הקופסאתי, הוא שמקבל השירות, במקרה הסלולרי, הוא זה שמוותר על הפרטיות שלו, ואילו במקרה של קופסת ההפתעות, מי שמוותר על הפרטיות הוא לא מי שמקבל את השירות. שוב אחזור - לא הייתה לי בעיה עם התקנת האח הקטן, אם הייתה לי ערובה לכך שחוקי התנועה שהוא יאכוף יהיו הגיוניים לפי איזושהי משמעות מקובלת של ''הגיוני''. לצערי, אינני רואה את זה קורה בעתיד הקרוב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |