 |
|
 |
||
|
||||
 |
כפי שציינתי בתגובה אחרת, לא רק שאין לי בעיה עם לאכול את הדבר המכונה במקומותינו "חמץ", גם סוגי החמץ שאני מתיר לעצמי הם כנראה מגוונים יותר מאלה הזמינים לשוהים בישראל. מספר אנקדוטות אישיות בנושא, למי שמעוניין: - פרטנרתי שתחיה עובדת כמורה לאמנות במה שנקרא כאן Jewish Sunday School (תהייה: מדוע לא Saturday?), הקשור לקהילה הרפורמית היהודית (הם קוראים לזה Advanced Judaism), ואשר בנוסף להיותו בית-ספר לעברית וליהדות (כן, אורי פז, אמרתי יהדות - צ'טער, לא יכולתי להימנע מהקינטור...) יש שם גם בית-כנסת (אפילו ביקרתי בו מבחוץ, חטא שכמותי...). עד לאחרונה, בטרם הרב הראשי של הקהילה 1 הנ"ל (אחת משתי הקהילות היהודיות הגדולות של סידני) התחלף, לא היה שם צורך לשמור כשרות (אני לא בטוח לגבי חזיר, אבל לא היתה הקפדה של חלב-בשר). הרב החדש, רפורמי חביב שהגיע לא מזמן מניו-יורק החליט להקשיח את העמדה ולחייב כשרות, ויש עדיין לראות כיצד זה יתפתח, שכן לא כולם מרוצים מזה. - רעייתי האקטיבית (= הפרטנרית מלמעלה) גם מלמדת יהדות בבית-ספר ציבורי אחד לקבוצה של ילדי יסודי, כשהפעם ארגון הגג הוא משהו בשם BJE (Board of Jewish Education http://www.bje.org.au) שהוא למיטב הבנתי הדלה בלבוש ומנהגים דתיים-יהודיים כבר אורתודוכסי (או לפחות קונסרבטיבי) בהשקפותיו, ולכן הרבה יותר אדוק (אף שבהחלט ייתכן שזה נגזר מהאנשים שספציפית מנהלים אותו בתקופה מסויימת ולא כמשהו המזהה עצמו עם זרם מסויים בהכרח). על-אף דבריי, מי שיציץ בלינק אליהם עשוי כמוני להתרשם מפתיחותם. - לאחרונה מצאתי ספר ממש נחמד של מתכוני minced pork בדולר אוסטרלי אחד; גם זול וגם ללקק את האצבעות... 1 כן, אורי, אמרתי רב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האירוניה היא שאתה קורא לזה "יהדות" ובתואר "רב", בשעה שאתה בעצמך מדגיש את החוסר-יהדות שבמעשים אלו. וכפי שכבר עניתי לך בדיון אחר שלנו, הרפורמים הם מועדון חברתי שאולי דתי, אבל לא יהדותי. כלומר, זה לא יהדות. ושוב פעם תשאל: למה לא? ושוב פעם אסביר לך ש"רבאים רפורמים" נותנים לגיטימציה למעשי תועבה שהתורה אסרה על היהודים, והכול כביכול בשם היהדות. כפי שהראית בעצמך, "הדת" הרפורמית אינה מחייבת מאומה, כל אחד יכול לעשות ככל העולה על רוחו. אין כל מצוות, אין כל מחויבויות יהודיות. מניסיוני איתם, הרבאים הרפורמים נוהגים לדבר גבוהה-גבוהה על "מרן הבית יוסף". "במה הוא 'מרנך'?" שאלתי פעם אחד מהם, "וכי אתה הולך לפי הלכותיו? הרי ביטלתם את הכשרות לגמרי, הנה אני קורא לך כותרת מעיתון ערב ישראלי: 'ראבי רפורמי אוכל שרימפס!'..." "לא, אנחנו מתייחסים לספרו כאל ספר הצעות", ענה הלה. "ספר הצעות?", תמהתי, "למה לא כאל ספר תפריטים? היכן כתוב שזה ספר הצעות? למה בכלל אתה מתייחס אליו?". אבל ככה זה כאשר היהדות נתפשת בעיניהם כ"עשה זאת בעצמך"... תבינו דבר אחד, במהלך ההיסטוריה היהודית נוצרו גוונים רבים בהתנהגות היהודית, יש חסידויות שונות, יש תלמידי הגאון מווילנה ויש תלמידי החתם סופר, יש מנהגים אשכנזים ויש ספרדים, יש תימנים ועוד. כולם נחשבים בעיני כולם לגיטימיים מבחינה יהודית. מדוע אם כן, לא תחשבנה התנועות הקונסרבטיבית והרפורמית כעוד זרם ביהדות? העניין הוא ש"זרם" חייב ליצור תיזה. לא יתכן שזרם יהיה בנוי כולו על אנטי-תיזה. כל אותם גווני יהדות לגיטימיים יצרו תיזות של עבודת השם הייחודית לכל אחת מהן. יש את צורת עבודת השם שתנועת החסידות הדגישה, ויש את עבודת השם על המידות שתנועת המוסר של ר' ישראל מסלנטר הבליטה, ויש את עבודת האלוקים שהגאון מווילנה הדגיש וכן הלאה. לתנועה הרפורמית ולאחותה הקונסרבטיבית (המפגרת אחריה במספר שנים) אין תיזה! אין להם חידושים בעבודת האלוקים, אין להם מושג כזה "עבודת האלוקים" כלל, יש להם רק ביטולים. הם אינם מקבלים חלקים שלמים מתורת ישראל, שלא לדבר על תקנות חכמים. לעומת זאת מאמצים הם הנהגות של העולם המודרני (ובכך אינם שונים מהאורתודוקסיה המודרנית המקבילה להם מבחינה כרונולוגית) כמו גם כמה טקסי דת ששאלו מהנוצרים. אין בהם איפוא כל חדש, ואינם ראויים להיקרא "זרם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר: הנצרות היא זרם לגיטימי ביהדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותכנית ההתנתקות היא זרם לגיטמי בתנועת שתי גדות לירדן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לטוב ולרע, רומא ומֶכּה הן בנותיה (בנות קוטלות אִמן?) של ירושלים" - ג'ורג' שטיינר. אה כן, בנצרות אין מצוות עשה, יש בעיקר לא-תעשה. אולם בנקודה עקרונית אחת שונה הרפורמה מהנצרות: בעוד הרפורמה ביטלה מצוות עשה יהודיות מייצגות ומאפיינות, הנצרות באה להוסיף, כמאמר הצלוב: "לא באתי אלא להוסיף". הוא רק שכח שהתורה מצווה על: "לא תוסיפו ולא תגרעו [מהמצוות]". האם הדבר הופך אותה לזרם לגיטימי ביהדות? לא ולא. שכן היא לא חידשה כיוונים בעבודת הבורא ונחשבת לעבודה זרה בשל "השילוש הקדוש" שלה, שהוא שיתוף האסור מן התורה. מותר ליהודי להתפלל במסגד מוסלמי, כי מאמיניו מאמינים מונותאיסטיים, ואילו איסור חמור להיכנס לכנסייה בשל העבודה הזרה שבה. מה גם שמאמיני הנצרות עושים את המעשים הנפשעים ביותר כאשר צלב הקרס תלוי על צווארם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנוח דעתך. אין לנוצרים מונופול על מעשים נפשעים וצלבי קרס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה משותף לרוב העולם הפגני אשר הנצרות היא חלק בלתי נפרד ממנו. לפחות כך למדתי מהפרופסור הדגול ישעיהו ליבוביץ שיל''ו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישעיהו לייבוביץ הדגול גם טרח לטבוע את הביטוי "יהודונאצים". אולי הוא רצה לשלב אותנו בעולם הפגני. מה זה שיל"ו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיל"ו = שיחיה לעולם ועד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 200953 ליבוביץ' כנראה כבר לא יחיה לעולם ועד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר: שיל"ו, אבל אם לא, אז שיל"ו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שאני מאוד מעריך את הבחור, יש לי כלפיו תרעומת מסוימת על אי אלו התבטאויות לא ראויות, כמו גם על כך שבזקנותו תמך בהסכם אוסלו, ובכך בייש זקנותו את צעירותו. על כן אני מכנה אותו בראשי תיבות אשר אם הוא חי גורמים לו להתהפך בקברו, אבל מעניקים לו כבוד גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלל לא דיברתי על המונופול, אלא על האבסורד שמתבטא, למשל, בקיום יחסים אסורים על פי התנ''ך כאשר צלב הקרס תלוי על צווארי החוטאים וכיו''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור הבתזוג האקטיבית, רציתי להבהיר כמה נקודות, ששותפי למסע בארץ הקואלות האחרונות לא דייק בהן ועלולות לתת רושם מוטעה על המצב של היהדות המתקדמת בסידני התוססת: שיטת החינוך הדתי באוסטרליה (בין אם יהודי או אחר) היא שונה מאוד מישראל. אין שום תמיכה ממשלתית בלימודי דת מכל סוג שהוא, אבל יש הבנה שתרבויות שונות (כאן דת היא סוג של חוויה תרבותית) רוצות לחנך את ילדיהן במסגרת החינוך הרגיל בבית הספר. לכן קיים הSRE , Special Religion Education, השייך לBoard of Jewish Education (BJE). במסגרת של שבוע לימודים בבית ספר ציבורי ניתנת חצי שעה של לימודי דת או אי-דת (מותר לילדים ולהוריהם לבחור בScripture או Non-Scripture). לא צריך להיות בן הדת הרלוונטית כדי ללמוד בשיעורים הללו. לי יש תלמיד לא יהודי מוחלט, המגלה התלהבות עצומה בכל הקשור ליהדות. תלמידים אחרים (היום בכיתה ד או ה) למדו בכיתה הבודהיסטית או הפרוטסטנטית לפני שבחרו ביהדות, גם אם הם טכנית יהודים. נראה שזה עשה להם רק טוב- הם סובלנים ואף מוצאים דומות בין הדתות בעצמם. אומנם הBJE מזדהים עם הפרשנות האורתודוכסית של היהדות (למרות שאורתודוכסים ישראלים היו ודאי מכנים זאת "אורתודוכסיות לייט"), הם לא בודקים את המורות ואורח חייהן ב"ציציות"- אני לובשת מכנסיים גם בכיתה וגם כשאני מגיעה למשרדי הארגון, אני חילונית מוחלטת והם יודעים את זה (הבהרתי את הנקודה בראיון הקבלה והם לא מצמצו). הלימודים סובבים סביב חגים, סמלים, הסטוריה יהודית, ארועים כמו בר-מצוה, ועוד. העברת חוויה של תרבות ולא של אמונה עיוורת היא המטרה. מאחר והנושא של ישראל קרוב לליבי, אני בחרתי להעביר כמה שיעורים שעסקו גם בישראל, הנראית לילדים אוסטרליים כארץ אגדות מעורפלת (אני מקווה שהיום זה הרבה פחות מעורפל לגביהם). הארגון החינוכי הזה, המקיים דיאלוג עם פלגים שונים של היהדות (כשהרפורמים לחלוטין מוכרים לגביהם) ועם דתות אחרות, שם לו לדגש לציין את הסובלנות לדתות אחרות יחד עם שימור ערכי היהדות. לדעתי, הם עושים עבודה מצויינת. בכלל, סובלנות ופתיחות תרבותית/דתית הוא מאפיין מאוד חזק של האוסטרלים. הם מאוד גאים ברב תרבותיות שלהם, אותה הם תופסים כמעלה, בניגוד ללאומיות הצרה, המאפיינת את אירופה או ארה"ב. באשר ל"בית הספר של יום א": בדומה לאחיו הנוצרי, בית הספר הזה, הפועל בסופי שבוע מהווה העשרה דתית ותרבותית (והכנה לבר-מצווה, מכאן לימודי העברית). מאחר שזהו בית כנסת רפורמי (שתי הקהילות הרפורמיות של סידני הן גדולות ומאוד חזקות, ומונהגות ע"י רב גבר וגם רב אישה), אין הקפדה על לבוש (שוב, המורות במכנסיים) אבל כן מקפידים על כיפה בתוך בית הכנסת, כחינוך לכבוד. המטבח של בית הכנסת הוא כשר, אבל הבעיה שלודביג מזכיר היא שאין הקפדה על האוכל שהילדים מביאים בהפסקה. מה שהרב החדש (הנחשב "קונסרבטיבי" בעיני הרפורמים המקומיים, אף על פי שהוא מעביר את הדרשות לילדים בעזרת פסנתר ושירה בציבור ובפורים הוביל את הקריוקי ההיתולי מחופש לאחשוורוש) הציע, הוא שיהיה תפריט שממנו הילדים יוכלו לבחור, כדי שלא יביאו נקניק או מוצרים לא מתאימים אחרים. הדאגה של האנשים היתה מה תהיה דרגת החומרה, מאחר שההקפדה בבתי הילדים היא מינימלית על התחום הזה. לדעתי, הסערה סביב הנושא היתה מיותרת- לא ממש קרה דבר בעקבות השינוי. יש כאן שכונות בהן אפשר להשיג בסופר בקלות רבה אוכל כשר, בצד האוכל הלא כשר הרגיל או אוכל אסייתי וכו'. האוסטרליים לא מתרגשים אם אתה יהודי או בודהיסטי. אנחנו ניהלנו כאן שיחות מרתקות עם נוצרים מסוגים שונים ובני כל הדתות מתאמצים לשמור על יחסים טובים ללא דעות קדומות. הייתי מסכמת את החוויה במילותיה של אחת המורות הקתוליות שפגשתי במהלך אחת ההפסקות בבית הספר (כל לימודי הדת הם באותה שעה, אז המורות נפגשות בהפסקה), לאחר שסיפרתי לה שאני המורה החדשה ליהדות: "מצויין, הרי כולנו קוראים את אותו הספר בסופו של דבר..." זו רק הפרשנות שעושה את ההבדל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אלפקה? מה הפסדתי? 2) מה זה Non-Scripture ? 3) תגובה יפה ומעניינת- למה שלא תקפצי גם את לכאן לפעמים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) האלפקה אוכלת הכל, לפחות על פי האגדות... 2) NON SCRIPTURE בדרך כלל כולל הכנת שיעורים בסיפריה, או צפייה בסרט, או מה שקוראים "משחקיה" (הילדים משחקים באופן חופשי במשחקי קופסה) - תלוי בבית הספר. הרעיון הוא שמותר לך לא ללמוד לימודי דת בבית הספר (מה שנקרא "חופש אי-פולחן", כן, יש נסיונות לכבד חיה כזו...) 3) תודה על ההזמנה- מי יודע... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |