 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני ממליץ לעיין בקישורים המצורפים. מעניין לראות את הטענות שהעלה שטרית, את התשובות שנתנו נציגי הביטוח הלאומי, ובכלל את חילופי הדברים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון כאן נטה לכיוון אחר משציפיתי, אבל כיוון שאף אחד לא הרים את הכפפה ארים אותה בעצמי. מאד מטרידה אותי התנהלותו של השר שטרית. הנה כמה דוגמאות מתוך הקישורים בידיעה: שטרית הביא עמו את ראש מינהל האוכלוסין ממשרד הפנים הרצל גדז', שטען כי הביטוח הלאומי כמו משרדי הממשלה מסתמכים על מידע דמוגרפי שאינו עדכני. אנשי הביטוח הלאומי ענו שהם מעדכנים את הקבצים שלהם פעמיים בשבוע על בסיס מאגר הנתונים של משרד הפנים, וכל טענה על מידע שאינו עדכני יש להפנות למינהל האוכלוסין. שטרית טען שבכירים ברשות הפלסטינית כמו ג'יבריל רג'וב וחנן עשראווי מקבלים קצבאות ילדים מהביטוח הלאומי. בדיקה קצרה במאגרי המוסד לא העלתה את שמותיהם בקרב מקבלי הקצבאות. שטרית צעק על הסמנכ"ל למחקר ותכנון, לאה אחדות: "את יודעת בכלל איך נראה מחשב?". כאשר לאה ישראלי, סגן ראש מינהל כספים ובקרה, ניסתה להדוף את טענותיו על כך שצ'קים שאותם משלמים חייבים למוסד אינם נרשמים במחשב, צעק שטרית: "אל תתווכחי. אתם משקרים. אני אחשוף אתכם במערומיכם". כאשר בן שלום ניסה לומר לשטרית שוועדת הכספים של מועצת הביטוח הלאומי, גוף של נציגי ציבור המפקח על פעילות המוסד, תומך באופן התנהלות המוסד, ענה שטרית שבכוונתו לשנות את תקנון הביטוח הלאומי כך שבוועדת הכספים לא יישבו "אינטרסנטים". במועצה יושבים נציגי התעשיינים וההסתדרות. כאשר בן שלום הציע להקים ועדה פנימית של המוסד שתבדוק את טענות שטרית, בהשתתפות נציגי משרד האוצר, קרא שטרית: "תנאי בל יעבור זה ועדה משותפת. מוועדה פנימית לא ייצא כלום. אפשר לעשות סדר בטוב, אך אם לא בטוב נעשה זאת ברע". התמונה שמצטיירת בעיני היא של חוסר יושר מופגן מצד שטרית, שגם מנצל את מעמדו כשר כדי להטיל שררה על פקידי ציבור וכדי להכפיף בסופו של מהלך מתמשך (והמהלך הזה לא התחיל היום) את הביטוח הלאומי לאוצר. טוענים (אפילו אני טוען) שהאקטיביזם השיפוטי של ברק הוא סוג של פושט שקט שבו הרשות השופטת הופכת עצמה עליונה על הרשות המחוקקת והמבצעת. אני מתחיל לחשוד שהאוצר עורך פוטש שקט משל עצמו, במסווה של מלחמה בבירוקרטיה. לאט לאט האוצר מתחיל ממש לקבוע למשרדי הממשלה כיצד להתנהל ומתערב בהחלטות מקצועיות שלהם. בסיבוב הקודם האוצר גם דחק את רגלו אל תוך קרנות הפנסיה, וכעת הוא גם עומד להכפיף אליו גם את כספי הביטוח הלאומי. כמו שאני רואה את זה, האוצר נמצא במגמה מתמדת של השתלטות על הכספים הציבוריים במשק. אני חושש מההשתלטות הזו כי מהסתכלות במציאות בשנים האחרונות אני לא מאמין שהכסף הזה יחזור אלי, כאזרח פשוט, בשירותים ובתשתיות. אני רואה יותר ויותר כיצד המנגנון הזה משמש בעיקר כצינור להעברת כסף לבעלי הון ואינו חוזר למי שזקוק לו באמת, אני לא יכול להתעלם מהקשר המתהדק במדינת ישראל בין ההון והשלטון, ואני חוזה שהתהליך הזה יפגע יותר ויותר בלכידות החברתית ויוביל לחברה קוטבית דו-מעמדית. נשאלה כאן פעם השאלה: "למי שייכים הכסף והרכוש - למדינה או לכל אזרח?". אני לא הוגה כלכלי גדול אבל אני חושב שהתשובה היא שהכסף והרכוש שייכים במשותף למדינה ולאזרח. מצד אחד איני מערער על זכות הקניין, אך מצד שני אני מכיר בחשיבות הארגון החברתי כגורם חיובי ובעובדה שהארגון החברתי לא יכול להתקיים ללא מימון, ואותו מימון מגיע מהאזרחים. אין לו מקור אחר. יתרה מזאת - התנאים שמאפשרים ליחיד לצבור כסף ורכוש תלויים בקיום אותו ארגון חברתי. אני נוטה לקבל את הצהרותיהם הקודרות של ראשי הביטוח הלאומי על כך שהמדינה מתנערת מאחריותה לביטחון הסוציאלי של אזרחיה. נשמעות טענות רבות בדיון זה, וכנראה בצדק, על חוסר היעילות והבירוקרטיה של הארגונים שאחראים על אותו ביטחון סוציאלי, ובראשם הביטוח הלאומי. אבל כמו שכתב הקשה המקשה בתגובה 204298 - "ביקורת ופיקוח על התנהלות המוסד שיביאו לתיקון הליקויים (או למצער לצמצום היקפם)? כן. הכפפה לאוצר? מסופקני." ואני אוסיף שאני לא רק ספקן - אני חושש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרה של האוצר היא להשתלט על הביטוח הלאומי. אני חושב שזה טוב מאוד. הביטוח הלאומי הוא מס. אין כל קשר בין שם המוסד לבין המילה ''ביטוח'' מכאן שעדיף לגמור עם הצביעות הזאת. עדיף למחוק עכשיו את הביטוח הלאומי ולקצץ אח''כ כאשר זה יהיה מחלקה באוצר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך משהו גם לומר על שקריו של השר שטרית ואופן התנהלותו החשוד? לא מטריד אותך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני לא יכול להתאפק: מה פתאום *אתה* כל-כך מזדעזע משקרים של פוליטיקאי? חוץ מזה, ידוע שמהצהרות של פוליטיקאי לא ניתן ללמוד ישירות על הפוליטיקה שלו. שיטרית הוא פוליטיקאי מקצועי שכמובן ידע ששקריו יחשפו, ושדבריו הבוטים והבלתי פופולארים נגד הנכים והקשישים יודלפו לתקשורת. כנראה שהוא עשה זאת כדי לעכב את בניית גדר ההפרדה (או כדי לזרז אותה, תלוי בתשובה לשאלה שבכותרת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אכן אחת מהאופציות - שטרית מחבל בתוכנית האוצר (נתניהו?) להשתלט על הביטוח הלאומי. משהו כמו ביילין וה"סדר יום האזרחי" של ברק, שהפך בפי ביילין ל"מהפכה חילונית". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, ביטוח לאומי הוא מוסד כל כך שקרני וצבוע שאני יכול להבין למה שיטרית חטף את החלסטרה. לא ברור לי למה אתה מתכוון ב"חשוד" ברור שהאוצר מנסה להשתלט על הביטוח הלאומי. אני אומר: מצויין, במהרה בימינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(תשובה טובה לשאלה אחרת) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אני כבר הרבה זמן תוהה מה משמעות הקיצור הזה. ואם בקיצורין עסקינן. מישהו יודע מזה לק''י. יש איזה דוס ב''ארץ הצבי'' שפותח את כל הודעותיו בקיצור הזה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 93928 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך כתב בפא''צ אליצור (בפורום הישן שאולי בקרוב לא יתקיים). ''לק''י זה ראשי תיבות של לישועתך קויתי י''י - משום ששואלים את האדם האם ציפת לישועה. יש המעדיפים לכתוב ב''ה - ברוך ה' או בעזרת ה' ויש המעדיפים בס''ד היינו בסייעתא דשמיא. שנה טובה אליצור.'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי להפך? אולי הגיע הזמן לרביזיה מחשבתית ביחס לתפקידי הבטוח הלאומי כלומר איך להחזיר אותו ליעודו המקורי כתכנית ביטוח ממלכתית (ולא מס נוסף)? במקום להטמיע אותו ולנוונו בתוך משרד האוצר להפוך אותו לגוף ביטוחי אמיתי שישאף לתת את התמורה הטובה ביותר במגבלות תקציב קשיחות לכלל ה"מבוטחים"? לא שיש לי פרוגרמה מגובשת אבל נראה לי שצריך לעשות הבחנה יסודית בין מקרים ביטוחיים השונים באופן מהותי: א. אנשים מוכי גורל (כגון נכים, מחלות כרוניות) שנקלעו למצב אומלל שלא "באשמתם" ב. מקרים בהם יש קורלציה בין התנהגות ה"מבוטח" והאירוע הביטוחי כגון ביטוח אבטלה. נניח שכתרגיל היינו מטילים על מספר חברות הביטוח פרטיות לגבש במקביל וללא תיאום פוליסת ביטוח אבטלה פרטית אותה יוכל מבוטח לרכוש בכספו. מן הסתם גודל הפרמיה היה מושפע מהיכולת המוכחת למצוא עבודה ולהתמיד בה לאורך זמן. חברה פרטית לא היתה ששה לבטח למשל חייל משוחרר או צעיר נטול מקצוע ומעדיפה מי שמאחוריו מספר שנות עבודה רצופות ומיעוט תביעות לדמי אבטלה. בניית פוליסה מעין זו היתה יכולה לעשות צדק (ע"י לקיחה בחשבון של סך הפרשותיו) עם מי שעבד 30 שנה וכעת יתקשה למצוא עבודה עקב גילו. פוליסה פרטית היתה גם מבטלת אבסורדים נוספים כגון "הכרחת" המובטל לנצל את מלוא תקופת האבטלה. ע"י תרגיל מעין ניתן היה לבחון מחדש ללא דעות קדומות או ירושות אנכרוניסטיות (רדיוס 60 קילומטר) את ההגיון הבטוחי במגוון של נושאים שביסודו של הביטוח הלאומי. תפקיד המדינה היה ליצור הגנה לאותם המקרים אותם לא "משתלם" לבטח, להחליט כמה כסף אם בכלל היא מעונינת להוסיף מתוך מקורותיה התקציביים מעבר לנקודת האיזון הכספית, להחליט מהו מרכיב "פוליסת החובה" שכל אזרח מחויב בתשלומו (למשל כמו ביטוח חובה לרכב). ניתן יהיה בהחלט לאפשר לאזרחים לפטור עצמם כליל מתכנית הביטוח הממלכתי ומתשלום המס הזה ע"י בחירה וולונטרית בתכנית ביטוח פרטית שאושרה על ידיה (צריך יהיה לקבוע כי נניח שליש מהכספים הנגבים על ידי חברות הביטוח הפרטיות יועברו לקופת הביטוח הלאומי במתכונתו החדשה. כספים אלה יצרו את הקרן ממנה תוכל המדינה לבטח בבטוח משנה את "מאותגרי" הביטוח למיניהם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי ממה אתה חושש כל כך -- הביטוח הלאומי מזמן אינו מנגנון ביטוחי אלא רשות מס נוספת. ככזו, מקומה תחת כנפי משרד האוצר, יחד עם מס ערך מוסף ומס ההכנסה. איחודן של הרשויות רק יועיל לחסכון בכספי ציבור ולרציונליזציה של מערכת הגבייה. הביטוח הלאומי נוסד כמנגנון ביטוחי, שנועד להבטיח לעובדים פנסיה מינימלית עם פרישתם מעבודה וכן לשמש ''גג'' למקרים בהם עובדים מפסיקים או אינם יכולים לעבוד מסיבה כלשהי לפני מועד צאתם לפנסיה (כלומר, מקרים של מחלה, לידה, אבטלה, וכדומה). יסוד היסודות של כל מערכת ביטוחית הוא היותה פרופורציונלית וברירתית. כלומר, אדם יכול לבחור את תוכנית הביטוח הרצויה לו ולהיות מתוגמל בהתאם לתוכנית זו וכמות הכספים שהוא מפריש לה. הביטוח הלאומי אינו ברירתי ואינו פרופורציונלי. אדם חייב לשלם לביטוח לאומי, כשהתשלום קשור לגובה הכנסותיו ולא לתגמול שהוא עתיד לקבל במקרה שהוא נזקק לדמי הביטוח הלאומי. במלים אחרות, מדובר במס פר-אקסלנס. רעה נוספת, וחמורה יותר, היא העובדה שביטוח לאומי גם מעניק ביטוח לא יעיל. גם אדם המפריש סכומים מינימליים לביטוח לאומי מוצא עצמו נפגע מהביטוח המוענק לו, משום שזה אינו מגיע אפילו בקירוב לסכומים שהיה מצליח לצבור לו היה חוסך סכום זה בכל תוכנית חסכון אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כסף חייב ללכת למקום כלשהו. אם כולם משלמים, והרוב יוצאים בהפסד, השאלה החשובה היא מי הוא אותו מיעוט שיוצא ברווח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדוייק. ישנן שלוש קבוצות א. אלו שעובדים - הם אלו שמשלמים ב. אלו שיכולים לעבוד אבל אינם עובדים - אלו מהווים את רוב האנשים שמקבלים את הכסף ג. אלו שאינם יכולים לעבוד ואינם עובדים - אלו מקבלים חלק קטן מאוד מהכסף וברוב המקרים סכומים עלובים. הבעיה היא שקבוצה ב' רחוקה מלהיות מיעוט מבוטל גם בקרב כלל האוכלוסיה. מאחר והסעיף המרכזי עליו היא מסתמכת הוא קצבאות ילדים נגזר שהיא בעצם מתרחבת. להערכתי מדובר במשהו בין עשרים לשלושים אחוז מהאוכלוסיה |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |