 |
|
 |
||
|
||||
 |
--------------------------------------------------------(בלי לפגוע בזכויות היוצר, אם פוגע, התנצלות ולמחוק.)------------------------ עָרוּף, אֶל נְהָרַת הַחֹפֶשׁ מִתְעַרְסֵל. בִּשְׁאֵרִיּוֹת צַוָּאר כְּשֶׁהַהֶנֵּף הַחַד לֹא נֶאֱנָק - אֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת לוֹ קוֹל שֵׁנִי. צָפוּד אֶל מִטְוְחֵי הַתֶּמֶד עָטוּף בִּרְטִיָּה דְּבִיקָה דַּםדְּבָשׁ נִגָּר, דַּםדְּבָשׁ רְבוּב. אָקוֹרְדִּימְיֻסָּרִים לְמוּד הַהִנָּתְקוּת שֶׁל עוֹר נִצְרָב בְּרֶטֶט וְרִיד דָּםדַל נִבְקָע דָּםדַל נִתָּז סְטָקָטוֹ מִדְּקָרִים לְפוּף דָּםחַם נִבְעָט בְּעוֹרֵק עָב מִתּוֹךְ אִוְשַׁת בָּשָׂר אֲנִי יָכוֹל לִדְעֹךְ אֶל פֶּרֶץ הִזְדַּקְּרוּת דַּם דְּבַשׁ דָּם דַּל |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ערוף, אל נהרת החופש מתערסל. בשאריות צוואר כשההנף החד לא נאנק - איני יכול להיות לו קול שני. צפוד אל מטוחי התמד עטוף ברטיה דביקה. דם דבש נגר, דם דבש רבוב. אקורדים מיוסרים למוד ההנתקות של עור נצרב. ברטט וריד דם דל נבקע דם דל נתז סטקטו מדקרים לפוף דם חם נבעט בעורק עב מתוך אוושת בשר אני יכול לדעוך אל פרץ הזדקרות. דם דבש דם דל. (הרבה יותר קריא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לקרוא את שירו בצירופים שונים. הוא לא הרשה (עדיין) לשנות את המלים. הוא כתב: "אני יכול.." ואתה שינית ל "איני יכול. הוא כתב: "דםדבש, דםדל," ואתה פירקת את הצירוף. אם כך, גירסתך לא לעניין. שאלה: האם שורות קצרות, מנוקדות, שמשתמשות במלים שבדרך כלל אינן בשימוש יומיומי, האם הן בהכרח שיר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תירגמתי את השיר מכתב חסר ומנוקד, לכתב מלא ולא מנוקד, ומעברית מחוברת, לעברית מדוברת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל היחיד בשבילי בין שתי הגרסאות היה בקריאת ''אקורדים מיוסרים'' - בגרסא המחוברת, נאלצתי להאט את קריאתי ולהתרכז יותר כדי להבין מה כתוב שם ואיך לקרוא את זה, שכן מדובר בהרבה הברות שלא ניתן ''לצלם'' בפשטות, לעומת שתי התיבות ''אקורדים'' ו''מיוסרים'' שכל קורא עברית מיומן מסוגל לזהותן בקלות. כל השאר, מבחינתי, היה אותו הדבר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |