בתשובה לנושא הארון, 15/01/04 14:12
אם כבר 190523
האייל האלמוני • בתשובה לנושא הארון יום ה', 15/1/2004, 14:46
ערוף, אל נהרת החופש מתערסל. בשאריות צוואר כשההנף החד לא נאנק - איני יכול להיות לו קול שני. צפוד אל מטוחי התמד עטוף ברטיה דביקה. דם דבש נגר, דם דבש רבוב.

אקורדים מיוסרים למוד ההנתקות של עור נצרב. ברטט וריד דם דל נבקע דם דל נתז סטקטו מדקרים לפוף דם חם נבעט בעורק עב מתוך אוושת בשר אני יכול לדעוך אל פרץ הזדקרות. דם דבש דם דל.

(הרבה יותר קריא)
המשורר 190556
נושא הארון • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 15/1/2004, 19:12
הרשה לקרוא את שירו בצירופים שונים. הוא לא הרשה (עדיין) לשנות את המלים. הוא כתב: "אני יכול.." ואתה שינית ל "איני יכול. הוא כתב: "דםדבש, דםדל," ואתה פירקת את הצירוף. אם כך, גירסתך לא לעניין.

שאלה: האם שורות קצרות, מנוקדות, שמשתמשות במלים שבדרך כלל אינן בשימוש יומיומי, האם הן בהכרח שיר?
המשורר 190562
האייל האלמוני • בתשובה לנושא הארון יום ה', 15/1/2004, 19:37
תירגמתי את השיר מכתב חסר ומנוקד, לכתב מלא ולא מנוקד, ומעברית מחוברת, לעברית מדוברת.
עדות: 190972
דובי קננגיסר • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 18/1/2004, 13:04
ההבדל היחיד בשבילי בין שתי הגרסאות היה בקריאת ''אקורדים מיוסרים'' - בגרסא המחוברת, נאלצתי להאט את קריאתי ולהתרכז יותר כדי להבין מה כתוב שם ואיך לקרוא את זה, שכן מדובר בהרבה הברות שלא ניתן ''לצלם'' בפשטות, לעומת שתי התיבות ''אקורדים'' ו''מיוסרים'' שכל קורא עברית מיומן מסוגל לזהותן בקלות. כל השאר, מבחינתי, היה אותו הדבר.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות