 |
|
 |
||
|
||||
 |
מדוע האנמיה החרמשית כה נפוצה בקרב אפריקאים? בגלל שהמלריה נפוצה כל-כך באפריקה. אנשים הסובלים מאנמיה חרמשית אינם יכולים ללקות במלריה. על כן, אמנם חייהם קצרים יותר משם אדם בריא, אך יש להם סיכוי טוב בהרבה לשרוד מאשר אדם החשוף למחלה מיומו הראשון. מכאן שבאזורים מסויימים ובתקופות מסויימות, חולי אנמיה חרמשית היו בעלי היתרון האבולוציוני, והמוטציה התרבתה. אז נכון שזה לא אומר שכדאי להיות חולה באנמיה חרמשית, אבל זה כן אומר שלא מומלץ לנו להעלים מהעולם מיני מוטציות אנושיות - יכול להיות שהם היחידים שישרדו קטסטרופה כלשהי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין לראות כיצד אמונות במדע קונות אחיזה כשל עובדות מוצקות. העובדות הן: אנמיה חרמשית נפוצה באפריקה. מלריה נפוצה באפריקה. איידס נפוץ באפריקה. הרבה מחלות נפוצות באפריקה. חולים הסובלים מאנמיה חרמשית אינם נדבקים בקלות במלריה. מכאן נולדה ההשערה שלחולי אנמיה חרמשית יתרון מסויים באזורים מוכי מלריה, והשערה אלגנטית זו מצוטטת במקומות רבים. האמת היא שאין לכך שום הוכחה, וגם באזורים מוכי מלריה, חייהם של חולי אנמיה חרמשית הם קצרים ומלאי סבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אין הוכחה? יש שבט שלם באפריקה (עליו מספר סטיבן ג'יי גולד) שכל אנשיו לוקים באנמיה חרמשית. נכון, הם חיים חיים קצרים, וחלקם הגדול כלל לא מגיעים לבגרות - אבל מי שכן מגיע, יכול להתרבות, שזה יותר ממה שיכולים לעשות אנשים "בריאים" באזור, שמתים תוך זמן קצר. קצרים ומלאי סבל? כן. אבל קיימים ומתרבים, וזה מה שחשוב, מבחינה אבולוציונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם האנשים הבריאים באותו איזור אינם מתרבים? מצטער, לא השתכנעתי מה"הוכחה". אני רוצה להדגיש - אין לי הוכחה סותרת. פשוט, כפי שמר גולגר ציין, הדבר מוזכר כעובדה מוגמרת בשיעורי ביולוגיה, ולא היא. זוהי תאוריה אלגנטית ושובת לב. יתכן שהיא נכונה, לדעתי - לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שאין אנשים בריאים באזור. לא באופן קבוע, בכל מקרה. מלריה, אתה יודע... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה תקציר מאמר שמדבר על זה בגדול הראו במחקרים שאנשים חולים באנמיה חרמשית וגם סוגי אנמיות אחרות כמו בטא תלסמיה הם יותר עמידים למלריה מכיוון שהטפיל לא מסוגל לגדול בתאים של האדם האנמי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ככה - הסתכלתי בספר (1) ואכן, נמצא שאנמיה חרמשית מגינה על החולים מהדבקה במלריה, אפילו בהדבקה מכוונת במסגרת ניסוי. נמצא סיכון מופחת למלריה במוח אצל ילדים עם אנמיה חרמשית. ההסבר הוא, שהדבקה בטפיל גורם לתאים האדומים לשנות את צורתם לזו של חרמש (sickle ( ואז התא נהרס בטחול והטפיל עמו (2). בנוסף, עצם יצירת החרמש פוגעת בטפיל (3). אם כל זה לא מספיק, הרי שבנוסף לסוג הדם הרגיל (A, B O, AB) קיימות גם קבוצות דם משניות בחשיבותן, שאחת מהן היא "דאפי" DUFFY אותה קבוצת דם מהווה רצפטור דרכו נכנס הטפיל לכדורית האדומה, ואכן, באזורים רוויי מלריה,רוב האוכלוסיה היא שלילית לדאפי, כלומר התאים שלה אינם מכילים את האנטיגן הזה.(4) איפה זה כתוב? (1) Weintrobe clinical hematology ed. 10, 1999
(2) science 1978 202:650 (3) proc natl acad sci USA 1978 75:1994 (4) Mandell's principles and practice of infectios disease, 2000 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה לא מספרים *לי* שום דבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה, מספרים לך. כל אחד מאיתנו למד ביולוגיה במקום אחר. לא נראה לי להטריח את קוראי האייל בקטנות. על שאלות אישיות נהוג לענות בדוא''ל, שאותו את מקפידה לא לציין, וחבל. אגב, אני נתקלתי לראשונה בציון האנמיה החרמשית כמגינה מפני מלריה בשידורי הטלויזיה הלימודית אי שם לפני רבע מאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתרון העיקרי הוא של ההטרוזיגוטים. הם סובלים רק מעט מהאנמיה החרמשית ולעומת זאת מקבלים הגנה לא רעה ממלריה. שני הורים הטרוזיגוטים מולידים %50 ילדים הטרוזיגוטים. החצי הנותר יתחלק בין אלה שלא יהיו חסינים כלל למלריה לבין אלה שיסבלו מאנמיה חרמשית חמורה. כנראה שזאת איסטרטגיה אבולוציונית טובה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |