 |
|
 |
||
|
||||
 |
בשעות שלפני פרסום המאמר נפל לי אסימון בנוגע לארול (וזה אחרי שנים של הכרות אינטימית עם השיר). קצת מביך, כי בעצם זה מאוד ברור - לפחות צריך להיות ברור לקיבוצניקים. ארול הוא לא בחור שגדל בקיבוץ כילד ונהיה קצת מנותק. הוא מתנדב - צעיר מחו"ל, שבא לחיות בקיבוץ כמה חודשים. כל הסימנים מעידים על כך, בעיקר השם הזר (חשבתי קודם שמדובר בשם בדוי-במודגש, אבל אם מדובר בזר אז השם יותר "נורמלי"), אבל גם כל מערכות היחסים שלו עם חברי הקיבוץ ושתי הבחורות. האם זה משנה ביחס לביקורת שלי כלפי השיר? זה לא אמור לשנות: גם מתנדב הוא בן אדם, אם מדגדגים אותו הוא צוחק, אם צובטים אותו הוא מצטבט. אבל באופן מוזר, ההסתכלות השטחית של אריאל על הבחור נדמית לי, ולו רגשית, יותר נסלחת כשמדובר באורח-לרגע מאשר במי שהוא חלק אינגרלי (אם גם מנותק) מהחברה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני פעם קראתי בכתבה בעיתון שארול היה חייל שנפגע מהלם קרב במלחמת יום- הכיפורים וחזר לקיבוץ אדם אחר אבל לא מצאתי לכך התיחסות במקומות אחרים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הוא חשב שאם ממילא גוררים אותו שני אלה ושקע שוב בתנומה...'' שיא הקוליות. שמ''זניק באטרף (תרתי משמע). וזה עוד לפני שהזכרנו את שובל הגרופיות (פלוס עקיבא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה עוד לפני שהזכרנו שלוש סטירות, והרבה נפילות מעצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מותר להטות טיפה את הדיון: הליצן המשתומם של מאיר אריאל, נעבעך לא קטן בפני עצמו, מככב בשיר "טרמינל לומינלט" עליו שמעתי יותר פרשנויות מאנשים שדיברתי איתם עליו. אז יש איזו גירסה רשמית למהות הביקור בנמל התעופה? סקס? סמים? (רוקנ'רול? טוב, לא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באתר הרשמי יש כמה הצעות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלינק השני יותר הגיוני, אבל נאמר בו ש''לומינלט הוא אנגראמה של טרמינל''. מוזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישורים לא עובדים, למה? ומה ההצעות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הן עבדו קודם. בכל אופן, ההצעה הראשונה היא פרוידיאנית למהדרין (לתיאורי חדירה מפורטים, המתן לעלייתו המחודשת של האתר). השנייה היתה... אה, ובכן, פרשנות רגילה לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסו: איתי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה להתווכח עם הנימוקים שלך, אבל ברור לי שאריאל בעצמו ניסה ליצור את החיבור ארול-אריאל. מבט קצר על עטיפת "שירי חג ומועד ונופל", בו הוא נראה מנומנם על אקליפטוס ענק, מדגים זאת יפה. שירי חג ומועד ונופל [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתנדב שמתנהג ככה נזרק, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מה מידת מרכזיותן בקיבוץ של רוחיק וגם אביבה (ויש אומרים יסוד סביר לחשוב שגם עקיבא) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה מאיר אריאל בעצמו מסביר מיהו ארול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי משפט יפה ששמעתי לא מזמן: יש שני סוגי שקרים של משוררים. האחד, כשהם אומרים שהם לא יודעים על מה השיר; השני, כשהם אומרים על מה השיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מי שגדל בקיבוץ, מעולם זה לא נראה לי אפילו ''תעלומה'', או ''חידה'', או משהו שצריך לפענח - ברור שארול הוא מתנדב, ומבחינתי זה נאמר בצורה מפורשת לגמרי בשיר עצמו. זה שמדובר במתנדב לא אומר שהוא לא יכול להיות גלגולו של דודו או יוסקה או אליפלט או של מאיר אריאל עצמו - אבל לא ברמה הביוגרפית. לא הייתי מגדיר זאת דווקא כ''נעבעך''. מה שמיוחד בארול זה איזה חוסר בפילטרים, אי יכולת להתעלם מחלקים במציאות, כמו שכולנו יודעים לעשות מינקות - אתה מקשיב לרדיו או לטלוויזיה, ויודע להחריש בראש דברים שאין לך עניין בהם, נניח פרסומות, לא בעזרת השלט, אלא בצד של האוזניים דווקא. ארול לא יודע לעשות את זה - כל מיני מראות, קולות ולחשים מנגנים עליו, וכמו שלאורגן אין יכולת ''לא להתייחס'' לאצבעות שמנגנות עליו, כך גם ארול. בין אם מדובר בקולות ובלחשים, בכוכבים נמסים בליל שרב, בעשב המתוק או בצילה התמנונית - ארול לא יכול לסגור את הערוץ. ארול הוא גלגולו של אריאל עצמו, לא ברמה הביוגרפית דווקא, אלא משום שאריאל רואה עצמו כמשורר, וארול הוא המשורר האולטימטיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. מזכיר לי את ''יוסי ילד שלי מוצלח''. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |