 |
בתור מי שגדל בקיבוץ, מעולם זה לא נראה לי אפילו ''תעלומה'', או ''חידה'', או משהו שצריך לפענח - ברור שארול הוא מתנדב, ומבחינתי זה נאמר בצורה מפורשת לגמרי בשיר עצמו. זה שמדובר במתנדב לא אומר שהוא לא יכול להיות גלגולו של דודו או יוסקה או אליפלט או של מאיר אריאל עצמו - אבל לא ברמה הביוגרפית.
לא הייתי מגדיר זאת דווקא כ''נעבעך''. מה שמיוחד בארול זה איזה חוסר בפילטרים, אי יכולת להתעלם מחלקים במציאות, כמו שכולנו יודעים לעשות מינקות - אתה מקשיב לרדיו או לטלוויזיה, ויודע להחריש בראש דברים שאין לך עניין בהם, נניח פרסומות, לא בעזרת השלט, אלא בצד של האוזניים דווקא. ארול לא יודע לעשות את זה - כל מיני מראות, קולות ולחשים מנגנים עליו, וכמו שלאורגן אין יכולת ''לא להתייחס'' לאצבעות שמנגנות עליו, כך גם ארול. בין אם מדובר בקולות ובלחשים, בכוכבים נמסים בליל שרב, בעשב המתוק או בצילה התמנונית - ארול לא יכול לסגור את הערוץ. ארול הוא גלגולו של אריאל עצמו, לא ברמה הביוגרפית דווקא, אלא משום שאריאל רואה עצמו כמשורר, וארול הוא המשורר האולטימטיבי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש