 |
|
 |
||
|
||||
 |
במדינות מערב מפותחות אדם הרוצה להתאזרח נשאל שאלות הקשורות להיסטוריה ולזהות הלאומית של אותה ארץ, ויש מדינות בעולם שלא יעניקו לך את אזרחותן בשום תנאי. מהגרים מכל העולם (כולל ישראל) המנסים להגר לארצות-הברית, למשל, חייבים לעבור סדרת הליכים ארוכה ביותר, לעתים מתוך המתנה של שנים. עליהם להשקיע חודשים בלימודים על מנת לעבור את מבחן הכניסה ולקבל את הדרכון הנכסף. במבחן יש שאלות שרוב אזרחי ארצות-הברית אינם מסוגלים לענות עליהן. האם בשל כך יעלה על דעתם של האמריקנים לשלול את מבחני הכניסה לאזרחות בארצם, כפי שטוענים לאחרונה נבחרי הציבור בישראל?! ובסופו של התהליך, הוא יישאר תושב חסר שוויון זכויות עד שיוכיח בקיאות בחוקה האמריקאית ונאמנות לה. גם לאחר מכן, לעולם לא יוכל להיבחר למשרת הנשיא. אדם מהיישוב אינו יכול להיכנס, שלא באשמתו, לכל מיני ארגונים ומועדונים. נַגָּד או מש"ק בצה"ל מנוּע מלאכול בחדר-אוכל של הקצינים, בדיוק כמו שחוגר מנוע מלאכול בחדר-האוכל של נגדים או של קצינים. בישראל יכול כל נוכרי להתגייר. למה שייחשב ליהודי מי שבחר שלא להתגייר כהלכה?! מאחר שבישראל חוק השבות קושר את זכות האזרחות להשתייכות היהודית-הדתית, ומאחר שהיהדות היא דת לאום ואזרחות, כלומר, כל מי שהוא יהודי הוא בן ללאום היהודי, משתייך לדת היהודית וגם אזרח פוטנציאלי של ארץ ישראל – סביר בהחלט לדרוש שאדם המבקש להצטרף ליהדות ידע מה משמעות חוקי הדת שבחר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שאינו סביר. ההקבלה בין מבחני היסטוריה וחוקה אמריקאית (שלא בדיוק מצריכים חודשים של מאמץ) ובין שינוי דת, היא קצת פגומה. באשר לנשיאות, שמעתי שמושל קליפורניה התחיל לפעול לשינוי הסעיף הזה בחוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שיחשב ליהודי מי שבחר שלא להתגייר כהלכה? כי יש מחלוקת (שאינה ערה במדינת ישקרל כמו בארה"ב) על השאלה "מהי ההלכה?". כן, אני מתכוון לקונסרבטיבים ולרפורמים. במדינת ישראל מקובל בינתיים שהיהדות הרבנית האורתודוקסית מייצגת את היהדות האותנטית ויש לה כמעט מונופול על החיים היהודים. בארה"ב - לא. האם גיור קונסרבטיבי או רפורמי יוכר בארץ? לשם כך הוקמה ועדת נאמן אא"ט שהחליטה על הקמת בתי-הדין המשותפים לגיור. האם השאלה שהצגת במאמר (ובתגובה זו) היא בעצם השאלה הפנים-דתית (והנוצרים היו אומרים "אקומנית") של הכרה בזרמים השונים ביהדות ובסמכותם? למה התכוונת באמת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תורת ישראל מלמדת כי האדם הוא ישות רוחנית אשר כמהה להגיע לאמת, וייסורי המצפון אשר נלווים לחטאיו של האדם, הם תולדה של תכונה מובנית בתוך האישיות שלו. תוך הכרה כי בני-אדם מתעבים מעשי מרמה, אנו מאמינים באמירת אמת לגרים פוטנציאליים ויודעים כי כאשר ישמעו את האמת על הליך הגיור והדבר יוסבר להם באופן אינטליגנטי, אין ספק שידחו את הגיורים המזויפים והבלתי-תקפים של הרפורמים והקונסרבטיבים ויצעקו חמס כנגדם. ראוי כי הציבור יידע, אילו דברים נוראים נעשים בגיורים בלתי-הלכתיים בעליל אלה (כגון: עריכת טקסי נישואין חד-מיניים, טקסי נישואין בכנסיות נוצריות מקומיות מול דמותו של "הצלוב", חוסר דרישה בטקס טבילה, וללא ברית-מילה כנהוג מאז ומעולם בקרב היהודים, והיד עודנה נטויה). בשל כך יש לעזור לגרים פוטנציאליים לתכנן את חייהם בצורה בטוחה ועל מי מנוחות. לאלו אשר כבר עברו הליך גיור, יש לעזור ולבדוק את אמיתות אישורי הגיור שלהם. יש לנקוט בגישה הראויה כלפי אלה שבוחרים בהליך הגיור האלטרנטיבי, הרפורמי או הקונסרבטיבי, העושים שַׁמות ביהדות התפוצות. מקוצר היריעה, לא התמקדתי ברשימתי ביחס לגיורים של הכיתות הללו. מאמרי "ארוך כמו סרוך..." גם בלי להיכנס לשאלת תקפותן של גחמות אלו. אך פטור בלא כלום אי-אפשר, ולכן אמליץ על המקורות הבאים לקריאה בנידון: 1) הפרופ' אלן שוורצבאום (סוציולוג בכיר מארה"ב), "עריסת הבמבוק", ירושלים/ניו-יורק 1988, בהוצ' פלדהיים, (מאנגלית: רות פלדהיים), בעיקר בעמ' 64-67. 2) הרב מרדכי נויגרשל, "למה הם שונים – החרדים והחברה בישראל", ירושלים 2002, בהוצ' "יהדות מזווית שונה", עמ' 57-78. 3) "הרפורמים – עובדות ונתונים", נייר עמדה מקיף בהוצ' "מנו"ף – המרכז למידע יהודי", ירושלים 1998, (גם באנגלית). 4) דיאלוג מעניין ופורה בנידון מובא בחיבור חדש ומרתק: "עם אחד שני עולמות – דו-שיח נוקב בין רב רפורמי לרב אורתודוקסי", מאת יוסף ריינמאן ועמיאל הירש, (מאנגלית: תמר זכאי), בהוצ' אריה ניר 2003. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לאור הרזומה שלך (http://www.haayal.co.il/author.php3?id=187) אני כמובן לא מופתע שזו דעתך על הרפורמים והקונסרבטיבים, לא שאני נמנה על שורותיהם או שורותיך. מה שנראה בעיניך "דברים נוראים" או "העושים שַׁמות ביהדות התפוצות" נחשב אצלם "אומץ בפסיקה", ראה למשל הראיון עם הרבה כנרת שריון (דיון 1004). בסופו של דבר לשאלתי לא ענית. אחזור עליה: האם השאלה שהצגת במאמר היא בעצם השאלה הפנים-דתית (שאותי, אישית, היא לא מעניינת מבחינה מעשית, אולי מבחינה עיונית גרידא) של הכרה בזרמים השונים ביהדות ובסמכותם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולהוסיף לדבריך - בתחילת המאמר צויינה אמירה שנהגתה בבדיחות הדעת - ''גם אני לא הייתי מצליח להתגייר בארץ''. הרי לפי הגדרת היהודי האורתודוכסית, אני ומרבית קוראי האייל איננו יהודים. קבלת הגיור האורתודוכסי כמוה כהודאה עקיפה בכך שיהדותם של היהודים החילונים היא למעשה מוטלת בספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לפי הגדרת היהודי האורתודוכסית, אני ומרבית קוראי האייל איננו יהודים". מה פתאום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני אנסה מחר לעבור את המבחנים האורתודוכסיים לגיור, כמדומני שאכשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחייך, על מה את מדברת? את נולדת עם הניצוץ האלוהי השמור לבני ברית, ולכן שאלת אורח חייך ובקיאותך בחוקי הדת אינה מעלה ואינה מורידה מעובדת היותך יהודיה. רק אלה שאיתרע מזלם והגנים שלהם אינם מכילים את הניצוץ ההוא חייבים לשמור תרי"ג כדי לפצות על העדרו. משל למה הדבר דומה? לשחום עור שקיבל ללא מאמץ צבע עור שאת צריכה אלפי שעות שיזוף כדי להשיג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את יהודיה בעל כורחך. פגשי אותי במקווה לחקירה בעניין הצלופחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד לרבה, עוד אפיק פרנסה בעידן הדיגיטלי שלנו, אבל "אומץ בהלכה" אינו מתקבל על הדעת במעשה של "שפיכת המים עם התינוק". זאת מבין כל הולך על שתיים, במידה ולא השטתה למחצה לשליש או לרביע. ויש גם כאלה, לצערנו, שאת קולם עדיין שומעים בקול תרועה רמה בעידן של פלורליזם לכל דעה נפסדת. עם כל הכבוד שאני רוחש לך ערן על האומץ האינטלקטואלי המאפיין אותך, אבל כן עניתי על שאלתך "מהי ההלכה?". ההלכה היא מה שחכמי ההלכה פוסקים, שלא על פי שיקול דעתם האישית, אלא על פי מסורת הדורות החל ממשה רבנו במעמד הר סיני ועד עצם היום הזה. אין אלה גחמות של אנשים שבינם לבין מורשת ישראל סבא ולא כלום, ושהיהדות בעיניהם היא פולקלור, והתנ"ך מהווה בדיה ספרותית. ואם באמת תרצה להיווכח בכך, עיין במחקרים (4) שהמלצתי וכבר תסיק את המסקנות לבד. ועל שאלתך החיונית השנייה: "האם השאלה שהצגתי במאמר היא בעצם השאלה הפנים-דתית של הכרה בזרמים השונים ביהדות ובסמכותם?" אשתדל להשיב כעת בתקווה לא לאכזב. אין זו רק שאלה פנים-דתית. ומצד היותה פנים-דתית, אינה ראויה לדיון בפורום שאינו דתי במוצהר. ככל שידוע לי "האייל הקורא", האתר החשוב בעיני כמו בעיני רבים מהקוראים, אינו במה ראויה לדיאלוג פנים-דתי, בשל העדר קוראים משני מחנות דתיים היריבים ביניהם על מהותה של היהדות. מה שכן נוגע לפרסום רשימתי באתר "האייל הקורא", הוא הצורך בעיסוק זהותנו היהודית, היא זהותנו העצמית, שאחת מהפרובלמטיות שלה מתבטא בשאלת השאלות "מי הוא יהודי?" (בהתעלם לרגע מהשאלה החשובה: "מה הוא יהודי?"). בדיוק על כך הייתי שמח לראות את הדיונים הפוריים של קהל יעד הקוראים של האתר החשוב הזה. ומה שנוגע לרזומה שלי. אמליץ לכבודו לא להסתכל על הקנקן אלא על מה שיש בתוכו. זו אגב, עצת חכם יהודי (מ"פרקי אבות" ההומנית, טרם שרעיון ההומניזם החילוני חשב להיוולד במערב). ובמילים אחרות, תתמודד באומץ אינטלקטואלי (שכאמר, מאפיין את אורח חשיבתך הבריא) עם הטיעון, עזוב אותך אם הטוען הוא פרופסור למשפטים ב"גבעה" (האוני' העברית) או "נטורא קרתא" (נקטתי בדוגמאות קיצוניות בכוונה, לצורך המחשת הטיעון). ובכל אופן ראה גם: http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?i... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך אתעלם מהמחמאות לאינטלקט שלי, לאייל וגו', שכן איני מחבב דברי חלקות, ואתייחס ללב העניין, לדעתי לפחות. הקונסרבטיבים והרפורמים אומרים "גם אנחנו חכמי הלכה, גם אנחנו פוסקים". אתה, כמובן, כנציג-בכוח של היהדות האורתודוקסית, ואי-אפשר שלא להסתכל בקנקן במקרה זה, אינך צד לא-מעוניין בוויכוח הזה - אתה, במוצהר, במאמר ובתגובות, טוען כי דרכך היא היהדות האמיתית ואין בילתה, וכי: " 'אומץ בהלכה' אינו מתקבל על הדעת במעשה של 'שפיכת המים עם התינוק'. זאת מבין כל הולך על שתיים, במידה ולא השטתה למחצה לשליש או לרביע. ויש גם כאלה, לצערנו, שאת קולם עדיין שומעים בקול תרועה רמה בעידן של פלורליזם לכל דעה נפסדת." - זוהי בדיוק המחלוקת הפנים-דתית שאני מדבר עליה. אני יכול להעיר שלדעתי ביטול היריב הקונסרבטיבי והרפורמי נראה לי כטכניקה שנכשלה - למיטב ידיעתי דווקא בשנים האחרונות שתי התנועות זוכות לתנופה בציבור הישראלי ועל המחנה האורתודוקסי למצוא דרכים אחרות אל לב הציבור הישראלי. אולי כדאי ליהדות האורתודוקסית להעיף מבט לעבר ארה"ב כדי ללמוד כיצד להתמודד עם עולם יהודי פלורליסטי. לשאלות שאתה מעלה בהמשך יש לדעתי שני פנים. הפן הפנים-דתי - שם אתה במחלוקת עם הרפורמים והקונסרבטיבים, והפן המחקרי אקדמי, שממילא לא ממש מעניין אותך, שכן להשקפתך (ותקנני אם אני טועה) האמונה קודמת לידיעה המדעית, שהרי אם יבוא ארכאולוג וינסה להוכיח באותו ומופתים כי הר הבית הוא בכלל הר עיבל תפטור אותו ברצף המסירה. עם זאת, לא כולם כאן כמוני ואני סמוך ובטוח לך שתמצא בני שיח שישושו להגן על העמדה הקונסרבטיבית והרפורמית (ואני מקווה שימצאו את דרכם לדיון זה) כמו גם לדיון האקדמי (זה נושא מאד פופולרי וטעון כאן...). מהמשך תשובתך אני שב ומשתכנע ששאלת הגיור שאתה מעלה היא אכן "פנים-דתית" ומהווה פינה דחוקה בשאלת הזהות היהודית. איני מתכוון להתגייר (או להתנצר, או להתאסלם) או לדרוש מזוגתי העתידית, אם לא תהיה יהודיה, להתגייר, ואין לי, כאזרח חילוני במדינה, עניין באותה מחלוקת בין הזרמים השונים ביהדות בשאלת הגיור, פרט לעניין חדשותי גרידא. השאלה הרלוונטית מבחינתי היא שאלת ההתאזרחות שעליה הצביע טל כהן, למשל כאן: תגובה 179373 . אתה רוצה לריב עם הרפורמים והקונסרבטיבים על פי דרכו של מי לגייר? זה כבר עניינך ועניינם של פוליטיקאים מעוניינים, לא ענייני. כמובן שאין בכך לטעון שהדיון אינו ראוי או מתאים לאייל הקורא, אבל יש בכך, לדעתי, כדי לתחום אותו לתחום שאני סבור שהוא שייך אליו - השיח הפנים-דתי היהודי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו היה ולר הזקן של צ'ארלס דיקנס נוכח וקורא, היה חוזר על פסוקו הידוע: "חוששני, בני, שאתה נוטה לדברי שירה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ציטוט של לכסנס, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הפרופסור למשפטים דווקא יהיה ב''הר'' (הצופים) ולא ב''גבעה'' (רם), שכן בגבעת רם מרוכזים המדעים המדוייקים, בעוד כאן בהר הצופים נמצאים כל הפושטים של מדעי החברה והרוח) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארה"ב לא נדרש מהנכנס בשערי האזרחות האמריקנית להמיר את דתו. לו היה נערך בשערי מדינת ישראל מבחן מחמיר בחוקי מדינת ישראל, בידיעת השפה העברית, בהיסטוריה של העם היהודי ושל ההתיישבות היהודית בא"י - הייתי מקבל זאת כמבחן אזרחות המקביל לזה שבארה"ב. מבחן כזה יכול לכלול, באחד הפרקים, גם ידע בתחום הדת והמסורת היהודית, שהיא חלק מהבסיס של הקיום היהודי הלאומי, אבל אין שום סיבה בעולם שחלק זה יהיה עיקרי או אפילו מרכזי בבחינה. שים לב: אמנם הרבה אמריקנים היו עלולים להיכשל בבחינות ההתאזרחות, אך הנושאים בבחינות אלו (השפה האנגלית, היסטוריה אמריקנית, החוקה) משקפים את הקונצנזוס האמריקני לגבי מה רצוי שהאמריקני הממוצע ידע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין קטגוריה של ידע שווה לקטגוריה של אמונה דתית ולכן בורות בהיסטוריה האמריקאית של ''נטורל בורן אמריקן'' איננה שווה לחוסר אמונה ביהדות של אזרחים ישראלים (יהודים במוצאם). אני כמובן אומר זאת מנקודת מבט דתית, לרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשפה המדוברת משמש המושג 'אמונה' כהגדרה לאיזו הרגשת לב מסוימת. לאור זה ברור אפוא כי המושג 'ידיעה' מבטא ודאות גבוהה לאין שיעור יותר מהמושג של ה'אמונה'. עם זאת, ביהדות, בניגוד גמור לנצרות ואיסלאם, ישנו קשר של קיימא בין הרציונלי לבין האמוני. למעשה, 'האמונה היהודית' טומנת בחובה את שניהם. 'אמונה' משמעותה בהירות וודאות גבוהות לאין שיעור יותר ממה שניתן להשיג בכל דרך שהיא (כולל דרך הידיעה). אשר על כן, מקומה אחר 'הידיעה' ובעקבותיה. כמאמר הנביא ישעיהו (מג: י): "למען תדעו ותאמינו לי ותבינו...". לאמור, האמונה ביהדות באה בעקבות הידיעה ולא לפניה. אחר 'הידיעה' עוד יש מקום למה שמכונה 'אמונה'. נמצא שלמאמין ברורה האמת לאין שיעור יותר מאשר לזה שרק יודע, וטרם הגיע לאמונה הפנימית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
--- אורי, תיארת לעיל, באופן מדויק למדיי, את מה שאפשר לכנות "הידיעה והאמונה לפי הדוֹגְמָה של האדם המאמין" (אני מצטטת את הפסקה האחרונה שלך): "נמצא שלמאמין ברורה האמת לאין שיעור יותר מאשר לזה שרק יודע, וטרם הגיע לאמונה הפנימית." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |