בתשובה לאורי פז, 05/11/03 20:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב, לאור הרזומה שלך (http://www.haayal.co.il/author.php3?id=187) אני כמובן לא מופתע שזו דעתך על הרפורמים והקונסרבטיבים, לא שאני נמנה על שורותיהם או שורותיך. מה שנראה בעיניך "דברים נוראים" או "העושים שַׁמות ביהדות התפוצות" נחשב אצלם "אומץ בפסיקה", ראה למשל הראיון עם הרבה כנרת שריון (דיון 1004). בסופו של דבר לשאלתי לא ענית. אחזור עליה: האם השאלה שהצגת במאמר היא בעצם השאלה הפנים-דתית (שאותי, אישית, היא לא מעניינת מבחינה מעשית, אולי מבחינה עיונית גרידא) של הכרה בזרמים השונים ביהדות ובסמכותם? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ולהוסיף לדבריך - בתחילת המאמר צויינה אמירה שנהגתה בבדיחות הדעת - ''גם אני לא הייתי מצליח להתגייר בארץ''. הרי לפי הגדרת היהודי האורתודוכסית, אני ומרבית קוראי האייל איננו יהודים. קבלת הגיור האורתודוכסי כמוה כהודאה עקיפה בכך שיהדותם של היהודים החילונים היא למעשה מוטלת בספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לפי הגדרת היהודי האורתודוכסית, אני ומרבית קוראי האייל איננו יהודים". מה פתאום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני אנסה מחר לעבור את המבחנים האורתודוכסיים לגיור, כמדומני שאכשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחייך, על מה את מדברת? את נולדת עם הניצוץ האלוהי השמור לבני ברית, ולכן שאלת אורח חייך ובקיאותך בחוקי הדת אינה מעלה ואינה מורידה מעובדת היותך יהודיה. רק אלה שאיתרע מזלם והגנים שלהם אינם מכילים את הניצוץ ההוא חייבים לשמור תרי"ג כדי לפצות על העדרו. משל למה הדבר דומה? לשחום עור שקיבל ללא מאמץ צבע עור שאת צריכה אלפי שעות שיזוף כדי להשיג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את יהודיה בעל כורחך. פגשי אותי במקווה לחקירה בעניין הצלופחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד לרבה, עוד אפיק פרנסה בעידן הדיגיטלי שלנו, אבל "אומץ בהלכה" אינו מתקבל על הדעת במעשה של "שפיכת המים עם התינוק". זאת מבין כל הולך על שתיים, במידה ולא השטתה למחצה לשליש או לרביע. ויש גם כאלה, לצערנו, שאת קולם עדיין שומעים בקול תרועה רמה בעידן של פלורליזם לכל דעה נפסדת. עם כל הכבוד שאני רוחש לך ערן על האומץ האינטלקטואלי המאפיין אותך, אבל כן עניתי על שאלתך "מהי ההלכה?". ההלכה היא מה שחכמי ההלכה פוסקים, שלא על פי שיקול דעתם האישית, אלא על פי מסורת הדורות החל ממשה רבנו במעמד הר סיני ועד עצם היום הזה. אין אלה גחמות של אנשים שבינם לבין מורשת ישראל סבא ולא כלום, ושהיהדות בעיניהם היא פולקלור, והתנ"ך מהווה בדיה ספרותית. ואם באמת תרצה להיווכח בכך, עיין במחקרים (4) שהמלצתי וכבר תסיק את המסקנות לבד. ועל שאלתך החיונית השנייה: "האם השאלה שהצגתי במאמר היא בעצם השאלה הפנים-דתית של הכרה בזרמים השונים ביהדות ובסמכותם?" אשתדל להשיב כעת בתקווה לא לאכזב. אין זו רק שאלה פנים-דתית. ומצד היותה פנים-דתית, אינה ראויה לדיון בפורום שאינו דתי במוצהר. ככל שידוע לי "האייל הקורא", האתר החשוב בעיני כמו בעיני רבים מהקוראים, אינו במה ראויה לדיאלוג פנים-דתי, בשל העדר קוראים משני מחנות דתיים היריבים ביניהם על מהותה של היהדות. מה שכן נוגע לפרסום רשימתי באתר "האייל הקורא", הוא הצורך בעיסוק זהותנו היהודית, היא זהותנו העצמית, שאחת מהפרובלמטיות שלה מתבטא בשאלת השאלות "מי הוא יהודי?" (בהתעלם לרגע מהשאלה החשובה: "מה הוא יהודי?"). בדיוק על כך הייתי שמח לראות את הדיונים הפוריים של קהל יעד הקוראים של האתר החשוב הזה. ומה שנוגע לרזומה שלי. אמליץ לכבודו לא להסתכל על הקנקן אלא על מה שיש בתוכו. זו אגב, עצת חכם יהודי (מ"פרקי אבות" ההומנית, טרם שרעיון ההומניזם החילוני חשב להיוולד במערב). ובמילים אחרות, תתמודד באומץ אינטלקטואלי (שכאמר, מאפיין את אורח חשיבתך הבריא) עם הטיעון, עזוב אותך אם הטוען הוא פרופסור למשפטים ב"גבעה" (האוני' העברית) או "נטורא קרתא" (נקטתי בדוגמאות קיצוניות בכוונה, לצורך המחשת הטיעון). ובכל אופן ראה גם: http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?i... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך אתעלם מהמחמאות לאינטלקט שלי, לאייל וגו', שכן איני מחבב דברי חלקות, ואתייחס ללב העניין, לדעתי לפחות. הקונסרבטיבים והרפורמים אומרים "גם אנחנו חכמי הלכה, גם אנחנו פוסקים". אתה, כמובן, כנציג-בכוח של היהדות האורתודוקסית, ואי-אפשר שלא להסתכל בקנקן במקרה זה, אינך צד לא-מעוניין בוויכוח הזה - אתה, במוצהר, במאמר ובתגובות, טוען כי דרכך היא היהדות האמיתית ואין בילתה, וכי: " 'אומץ בהלכה' אינו מתקבל על הדעת במעשה של 'שפיכת המים עם התינוק'. זאת מבין כל הולך על שתיים, במידה ולא השטתה למחצה לשליש או לרביע. ויש גם כאלה, לצערנו, שאת קולם עדיין שומעים בקול תרועה רמה בעידן של פלורליזם לכל דעה נפסדת." - זוהי בדיוק המחלוקת הפנים-דתית שאני מדבר עליה. אני יכול להעיר שלדעתי ביטול היריב הקונסרבטיבי והרפורמי נראה לי כטכניקה שנכשלה - למיטב ידיעתי דווקא בשנים האחרונות שתי התנועות זוכות לתנופה בציבור הישראלי ועל המחנה האורתודוקסי למצוא דרכים אחרות אל לב הציבור הישראלי. אולי כדאי ליהדות האורתודוקסית להעיף מבט לעבר ארה"ב כדי ללמוד כיצד להתמודד עם עולם יהודי פלורליסטי. לשאלות שאתה מעלה בהמשך יש לדעתי שני פנים. הפן הפנים-דתי - שם אתה במחלוקת עם הרפורמים והקונסרבטיבים, והפן המחקרי אקדמי, שממילא לא ממש מעניין אותך, שכן להשקפתך (ותקנני אם אני טועה) האמונה קודמת לידיעה המדעית, שהרי אם יבוא ארכאולוג וינסה להוכיח באותו ומופתים כי הר הבית הוא בכלל הר עיבל תפטור אותו ברצף המסירה. עם זאת, לא כולם כאן כמוני ואני סמוך ובטוח לך שתמצא בני שיח שישושו להגן על העמדה הקונסרבטיבית והרפורמית (ואני מקווה שימצאו את דרכם לדיון זה) כמו גם לדיון האקדמי (זה נושא מאד פופולרי וטעון כאן...). מהמשך תשובתך אני שב ומשתכנע ששאלת הגיור שאתה מעלה היא אכן "פנים-דתית" ומהווה פינה דחוקה בשאלת הזהות היהודית. איני מתכוון להתגייר (או להתנצר, או להתאסלם) או לדרוש מזוגתי העתידית, אם לא תהיה יהודיה, להתגייר, ואין לי, כאזרח חילוני במדינה, עניין באותה מחלוקת בין הזרמים השונים ביהדות בשאלת הגיור, פרט לעניין חדשותי גרידא. השאלה הרלוונטית מבחינתי היא שאלת ההתאזרחות שעליה הצביע טל כהן, למשל כאן: תגובה 179373 . אתה רוצה לריב עם הרפורמים והקונסרבטיבים על פי דרכו של מי לגייר? זה כבר עניינך ועניינם של פוליטיקאים מעוניינים, לא ענייני. כמובן שאין בכך לטעון שהדיון אינו ראוי או מתאים לאייל הקורא, אבל יש בכך, לדעתי, כדי לתחום אותו לתחום שאני סבור שהוא שייך אליו - השיח הפנים-דתי היהודי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו היה ולר הזקן של צ'ארלס דיקנס נוכח וקורא, היה חוזר על פסוקו הידוע: "חוששני, בני, שאתה נוטה לדברי שירה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ציטוט של לכסנס, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הפרופסור למשפטים דווקא יהיה ב''הר'' (הצופים) ולא ב''גבעה'' (רם), שכן בגבעת רם מרוכזים המדעים המדוייקים, בעוד כאן בהר הצופים נמצאים כל הפושטים של מדעי החברה והרוח) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |