 |
|
 |
||
|
||||
 |
כלומר- יש פה משהו טוב. אבל אין פה די. לי, לפחות, חסר פה עוד משהו.לפעמים שיר הוא מועט שמחזיק את המרובה (כמו השיר של ינאי ישראל ''בטרם תיארנו''). כאן זה מועט שמחזיק משהו, בהחלט, אבל לא מספיק. זה כמו להתחיל לרוץ בשביל, שנגמר אחרי דקה, בדיוק כשהתחלת להתרגל לנוף ולאהוב אותו. אבל יפה בעיניי רמת הרמז לערבה ולאתרוג, שהיא מספיק ברורה שגם אדם לא דתי יקלוט מיד למה ירמזון. והמעברים על בסיס צלילי נעמו לי. בקיצור יש פה התחלה טובה של משהו טוב, שדורש פיתוח קל... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ו- יש משהו קטן שלא הסתדר לי, פה: שָׁתִינוּ קָפֶה וְטָחַנּוּ שְׁמִירוֹת וְתֵיאוֹרְיוֹת חַיִּים שְׁלֵמוֹת לְאָבָק מְדַשֵּׁן אֶרֶץ אַרְבַּעַת הַמִּינִים אבק זה (אני חושבת) ההפך ממשהו מדשן. ולכן אולי כדאי לטחון את התיאוריות ל/עפר/ שמדשן את הארץ. או אם לא רוצים לוותר על האבק אז- מדשן את אבק-הארץ. אולי כך: וטחנו שמירות ותיאוריות חיים שלמות לעפר מדשן אבק<--[אופציונלי] ארץ ארבעת המינים אבל לדעתי הכי עדיף: לעפר מדשן אבק ארץ ארבעת המינים "אבק ארץ" הוא ביטוי, שמתקשר טוב לערבה הענווה, ולחבטות באדמה המאובקת [שזה, אם אני זוכרת נכון, טקס גשם פגאני1 שסופח ליהדות. ולכן גם מבוצע בסוף סוכות, כשמתחילים להזכיר לאלוהים את עניין הגשם]. 1 כרמית? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |