|
||||
|
||||
לא המוות צריך לגרום לאמונה אלא האמונה מסבירה את המוות. ולכן כיוון החשיבה של הכותבת איננו נכון מראשיתו. ואם היא יכולה להבין את הנוצר מבלי להבין שיש לו גם יוצר, ממילא חשיבתה מוגבלת, כך שהיא לא תוכל לעולם להבין את מהות המוות וההתייחסות אליו. העובדה שהכותבת נשארה בחיים לאחר שהסבירה לנו כי אין לכך טעם, אולי מוכיחה לה עצמה שהאפשרות האתאיסטית במעייניה אינה האפשרות היחידה לתפיסת העולם. ואם-כן חובה אינטלקטואלית עליה לבחון את הנושא ללא דעות קדומות. קשה. הא? |
|
||||
|
||||
התנשאות חסרת הצדקה היא דבר שיושב כל כך יפה על איש האמונה. לא חשיבתה של הכותבת היא זו המוגבלת משום שהיא יודעת שאין לה את כל התשובות. המאמין לעומת זאת, זה שיש בידו את התשובה (כביכול), הוא זה אשר מוגבל בחשיבתו. הוא כבר הבין, ראה את האור וירד לסוף פשר מהות הדברים, או לפחות כך נדמה לו. בין אם הוא טועה באמונתו ובין אם הוא צודק, הוא כבר יודע. את דלתות החשיבה והסקרנות שלו הוא כבר סגר. אם ראית את האור, אל תהיה אגואיסט, שתף אותנו בתובנותיך, לפני שתחלק לעצמך ולאחרים ציונים ללא הצדקה. קשה. הא? |
|
||||
|
||||
עדיין - ואני מדגיש: עדיין - לא הגעתי למסקנתך הנמהרת שהגעתי אל האור וכו'. כל מה שטענתי הוא כי אתאיזם הוא כשל לוגי המונע המשך חקירה שיוביל את החושב אולי אל מסקנה שונה משלי. נוצר ללא יוצר שמור אצל האתאיסטים בלבדית לבורא עולם. הם לא יקבלו טיעון כזה בשום סיטואציה אחרת. חברת החשמל לא תפטור אותך מתשלום גם אם תטען שהמספרים בשעון נוצרו במקרה, ואתה עצמך תביא את אותו שעון כראיה לזכותך אם יחייבו אותך יותר ממה שהוא יורה. אבל גם אתה וגם מנהל חברת החשמל עלולים לטעון כי אף שהשעון נוצר ויש לו יוצר ואחראי, יוצרו נוצר במקרה. ואתם חייבים לנו - אבל קודם כל לעצמכם - הסבר חלוקה בין שתי הסיטואציות. אחר-כך נוכל להמשיך בדרך העולה אל האור. לא למהר, חביבי! |
|
||||
|
||||
החלוקה היא מאד ברורה - במקרה של שעון החשמל יש לנו עדויות שיש לו יוצר (כתוב מאחורה), ובמקרה של האדם אין לנו שום עדות כזו. |
|
||||
|
||||
ברגע שמשתמשים במושגים ומילים גבוהות כמו "כשל לוגי", צריך קצת יותר לדייק ולנסח טיעונים קצת יותר תקפים. אחרת ניתן לקבל רושם מוטעה לחלוטין שמדובר באיסטרא בלגינא קיש קיש קריא. מדוע האתאיזם הוא כשל לוגי? הסבר את שרשרת ההסקות הלוגיות של האתאיזם וציין את המקום בו מתרחש הכשל. משום שהשתמשת במושג "כשל לוגי" יהיה עליך לבנות טיעונים מסודרים שלא נופלים בכשלים כאלה. בהצלחה. לגבי טיעון השען, המלצה (למרות שיש דברים בספר שהם שנויים במחלוקת, וטוב שכך): |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים עם הפסיקה שטיעון השען מופרך ע"י הגילויים החדשים במדע, מאחר והם עדיין לא מציעים הסבר שלם. עמדו על כך באריכות בדיון "החיים עלי אדמות - התפתחות באקראי?" באייל. כלומר, טיעון השען, לדעתי, הוא עדיין טיעון לוגי תקף. אין זה עומד בסתירה שגם הטיעונים ההפוכים תקפים לא פחות מבחינה לוגית, ובסוף חוזרים להסתבכות הרגילה של ידע מול אמונה, אבל שם כבר היינו. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שטיעון השען הוא לא רציונלי או לא תקף לוגית. |
|
||||
|
||||
היצירה: שלב 1: המפץ הגדול ---דילוג---- שלב 100,000: יצור ימי קטן על גבי כדוה"א מפתח יכולות אמפיביות ויוצא מהאוקיינוס לראשונה ---דילוג---- שלב 500,000: גזע של יונקים הולכי-על-שתיים מתחיל לאכול בשר שלב 500,001: לאורך כמה עשרות אלפי דורות, ע"י ברירה טבעית, הילדים הנולדים ליונקים הקרניבורים ההולכי-על-שתיים הם בכל דור קצת יותר חכמים, קצת יותר מוכשרים, קצת פחות שעירים, קצת יותר דומים לנו על השאר כבר ענו לך. |
|
||||
|
||||
לא שאני מצדיק את אבי וגישתו, אבל לדעתי יש מקום לסקפטיות מתמדת גם לגבי סיפור היווצרותנו כפי שתיארת אותו (דבר שנכון לעשות עם כל תאוריה או עובדה מדעית). קוריוז בהקשר זה: לא זוכר כבר את שם הספר והסופר, משהו כמו "יוצרי העולמות", בו משתעשע סופר מד"ב לא רע (שנשכח ממני) בגזע של יוצרי עולמות, שתפקידו, בין היתר, להשתיל "עובדות" מדעיות בקרקע (שלדים של דינוזאורים וכו') כדי שתושבי העולם לא יעלו על כך שהם רק זמן קצר על הכוכב, ובעצם לא התפתחו בו, אלא יובאו אליו. חלק מיוצרים אלה נענשים בחומרה כשהם נתפסים מצמידים שעון רולקס לשלד של ממותה... |
|
||||
|
||||
אני עניתי ברצינות לשאלה רצינית של אבי. אשמח לקבל כל תיאוריה אלטרנטיבית *הגיונית* שתסביר לי את תהליך ה"יצירה" (מילה בעייתית מאוד בהקשר הזה). לכשעצמי, אני לא רואה את ההכרח שאבי רואה בהבנת היצירה כדי להתעמת עם המוות. גם לו האמנתי בכל ליבי שחייזרים שמו אותנו כאן, זה לא משנה כהוא-זה את מה שקורה בסוף. |
|
||||
|
||||
מובן שאת לא רואה את ההכרח, כי את מגיעה אל היצירה מכיוון שונה. אצל אבי, השלבים (במדרגות של אמונה) הם: 1. היצירה היא מעשה ידי בורא. 2. אם יש בורא שיצר, יש תכלית ליצירה (לא משקיעים כזה מאמץ ללא ציפיה לתוצאות). 3. מאחר ואנו נזר הבריאה (שלא לדבר על העם הנבחר), יש לנו משחק חשוב בתכלית זו. 4. מאחר ואנו בני תמותה, ההתקדמות לקראת התכלית חייבת להיות של משהו אלמותי (נשמה). 5. מכאן שיש חיים לאחר המוות, גם אם אינם גשמיים. לפיכך, למאמין הדתי, אין משמעות לקיום נשמה ללא האלוהות. אני חושב שזה קצת גם מאיר באור בעייתי את משפטך האחרון: לאמונה יש תפקיד מפתח בתשובה לשאלה: מה קורה בסוף. אם את מאמינה שהיו אלה חייזרים, שזה סוג של כוח עליון, אולי יש להם תפקיד גם בנקודת המוות. אם את מאמינה שאת גרה ב DISCWORLD, את יודעת ש DEATH ילווה אותך למקומך החדש ברגע המוות, וכן הלאה. רק כשאת בוחרת גישה שלא מערבת אמונה - גישת המדע - הגורסת שהמוות הוא סוף התהליך לגבי האינדיבידואל - רק אז באמת המוות הוא כזה. |
|
||||
|
||||
2. איזה מאמץ? הבחור היה צריך לפלוט איזה משפט קצר פעם ביום. זה הכל. |
|
||||
|
||||
העבודה האמיתית נעשתה מאחורי הקלעים, על ידי הפועלים השחורים מיקי, גברי, לילוש והילל. אבל אלי קיבל את כל הקרדיט, כרגיל. |
|
||||
|
||||
אבל כל זה רק אם אלוהימה מרשה. |
|
||||
|
||||
איזה מרשה? אלוהימה סידרה את זה מלכתחילה. למה אתה חושב שלילוש והילל זרקו אותה לגלקסיה אחרת? |
|
||||
|
||||
הם זרקו אותה? אולי היא זאת שזרקה אותם (ואותנו), ואת החלק הטוב של היקום לקחה לעצמה. *עם חיריק. |
|
||||
|
||||
כופר! |
|
||||
|
||||
האמת, יש כזו תפיסה. הגנוסטים, כת חצי יהודית חצי נוצרית חצי יוונית (מבחינה דתית) שפעלה באיזור סביב האפס לספירה הדגישה מאד שהאל, אלוהים, אינו בורא עולם, אלא שיש ישות אחרת - הדמיאורגוס, שאחראית על הבריאה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נדמה לי שתפיסה זו רווחה רק בקרב כת ספיציפית מתוך מגוון הכתות הגנוסטיות. |
|
||||
|
||||
קיים טיעון בריאתני, המסביר את קיומם של מימצאים בני מאות מליוני שנים, בכך שהעולם נברא עתיק, כלומר - האלמנטים העתיקים נבראו כפי שהם כשנברא העולם לפני 6000 שנה :-) |
|
||||
|
||||
קיים גם הטיעון שהעולם נברא לפני שניה אחת, עם כל הזכרונות שלנו. קיים גם טיעון שהוא נברא ונהרס כל שניה מחדש. עם טיעונים כאלה חבל בכלל לבזבז את השניה היקרה שלנו על האייל. |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני קטע זה לקוח מתוך ''מדריך הטרמפיסט לגלקסיה'', או ליתר דיוק, מאחד מספרי הסידרה. |
|
||||
|
||||
לא הקטע עם הרולקס. לפחות, לא בספרים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |