|
||||
|
||||
האמת שאני לא מופטע למדתי בלוינסקי והמון פעמים דיברתי עם סטודנטיות להוראה מתוך הרצון להכיר ולימצוא עניין משוטף אני מיצטער על ההכללה אבל רוב הבנות שפגשתי במסלול לגיל הרך יסודי וחו היו לרוב ולא כולן אבל רובן בנות שיטחיות שכששאלתי אותן מה הם קוראות הן אמרו לי רם אורן ודניאל סטיל. והרגע המוסיקאלי שלהם ממש היה בקנטים ושלא נדבר על הידע הכללי אני שוב מציין שלו קולם אבל כך גם המצב בסמינר הקיבוצים ובשאר המכללות נאמר לי על ידי חברים למיקצועה. במקום לעודד אנשים אנטלגינטים ללכת לתכום ההוראה על ידי מתן מסכורות גבהות אז האנשים האינטליגנטים שהוראה היא לא אחד הידיאלים שלהם אומרים למה לי להרביח מסכורת כל כך נמוכה. האמת שאני זוכר שאמרתי לידידהתי ללימודים שזה ממש מפחיד לחשוב שאלה האנשים שילמדו את הילדים שלי. לפני כמה שנים היתה כתבה מזעזעת בנושא בארוץ השני. מיצטער אם דברי נשמעו מכלילים אבל אני חושב שדור המורים הגדולים כמו דור השחקנים הגדולים הולך ופוחת |
|
||||
|
||||
מנכ"ל משרד החינוך: "שכר דיפרנציאלי יהיה הקטליזטור שידחוף את המורה להצטיין בעבודתו". שכר על פי כישורים הוא תוצאה אפשרית של רפורמה מוצעת במשרד החינוך, לפי ידיעה במהדורה המודפסת של "הארץ": |
|
||||
|
||||
לצערי, אני חושש ששכר דיפרנציאלי לא יועיל. על מנת ששכר דיפרנציאלי יועיל, צריך שיהיה למי שקובע את הדיפרנציאציה אינטרס לתגמל את הטובים, ולא את המקורבים. לשם כך יש צורך במהפכה גדולה הרבה יותר, הכוללת פתיחת (ולמעשה ביטול) אזורי רישום, בסיס תיקצוב שונה לבתי הספר, ובסופו של דבר אולי נגיע להגדלת העוגה, אבל פרוסתם של החלשים (בעיקר כלכלית, או סוציו-אקונומית, לא אינטלקטואלית) תקטן (ודאי שיחסית, אבל גם אבסולוטית). |
|
||||
|
||||
מכיוון שידידה שלי הזכירה את זה בחצי מילה ולא הספקתי לשוחח איתה על כך - מה הקטע עם פתיחת אזורי רישום? לטענתה, זה יפעל באופן קשה נגד אוכלוסיות חלשות שתבודדנה בבתי ספר עניים (ומכאן - חלשים), בעוד האוכלוסיות החזקות יוכלו להמשיך לתחזק בתי ספר נוחים ומאובזרים על כתפי ההורים העשירים. למה אתה חושב שפתיחת אזורי הרישום הוא מהלך טוב, ומדוע לדעתך ידידתי שוגה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אגואיסטית, כאב לילדים במערכת החינוך, אני מעדיף את פתיחת אזורי הרישום, אבל לא זאת הנקודה. לדעתי ידידתך אינה שוגה (כתבתי: פרוסתם של החלשים תקטן), אלא ששכר דיפרנציאלי למורים ללא פתיחת אזורי רישום, קרי פתיחת בתי הספר לתחרות על ליבם (וכיסם) של הלקוחות (= תלמידים והורים), יגרום לכך שלקובעי הדיפרנציאציה (= מנהלי בתי הספר) לא יהיה אינטרס לתגמל דווקא את המורים ההופכים את הלקוחות למרוצים, שכן נתון זה של מדד שביעות הרצון ישאר בלתי רלוונטי, אלא את המורים ההופכים את המתגמלים למרוצים, כלומר מלחכי פינכה ושאר מקורבים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |