|
||||
|
||||
אני גר במרכז ת"א. מול הבית שלי יש מדרכה כחול לבן. קיבלתי כבר 2 דוחות חניה על חניה שם, כי הצבע היה דהוי בעת מתן הדו"ח. שלחתי מכתב קיבלתי תשובה שבלונית: אתה יכול להגיש בקשה להישפט. עושים צחוק. או שאבזבז יום עבודה או שאכנע. |
|
||||
|
||||
הצבע דהוי, אבל יש סימנים לכך שהוא שם? אתה בעצמך יודע שמדובר בצבע שדהה ולא במחיקה מכוונת כדי לאפשר לכל אחד לחנות שם ללא תנאי? כשחנית שם ידעת שעליך לשלם דמי חניה (אם לא לפני הדו"ח הראשון, אז לפני השני)? התחכמות. |
|
||||
|
||||
ואולי נראה זו מזוית אחרת: אם בפעם הראשונה הוא צודק1, והעירייה לא שינתה את המצב, גם בדוח ה -53 יש לו טענה טובה. ________________ 1 ואני לא אומר שהוא כן. |
|
||||
|
||||
טענה טובה שעשויה להתקבל גם בפעם ה-53? |
|
||||
|
||||
מדוע לא? רק בגלל שפקח אחד טוען שכאן אסורה החניה? בכל הכבוד יש כללים כיצד מודיעים לאזרח כי החניה אסורה 1. הרי אם טענתו בראשונה תתקבל, כלומר שהעירייה לא עמדה בחובותיה להודיע כי החניה אסורה באותו המקום, מדוע בפעם השניה לא תעמוד לו הטענה? הרי עצם הגשת הדוח הראשון איננו אלא הודעה מטעם העירייה כי לדעתה החניה באותו מקום אסורה ואותו חנאי עבריין הוא. משנדחתה טענתה של העירייה, ממילא גם בפעם השניה לא עבר אותו ברנש על החוק. מכאן קצרה הדרך לפעם השלישית הרביעית והחמישים ושלוש. הוא שאמרתי: כל עוד לא שינתה העירייה את המצב2. _____ 1 והלוא זו הנחתנו, כי אותו חנאי צודק. 2 ביני לביני הגיע הודעה (והודאה?) מטעמו, תגובה 154225 כי העיריה סיידה מחדש את זו המדרכה. |
|
||||
|
||||
איילת, *בעת מתן הדו"ח* הצבע היה דהוי. היום הוא בצבע תקין וחזק. זה מול הבית שלי, כלומר אני תושב ת"א ובעל מדבקת חניה, אני לא צריך לשלם דמי חניה. החניה היא לגיטמית כמו כל חניה אחרת כחול-לבן, חונים בה מדי יום. אין פה שום התחכמות. שאלתי גם פקח ליתר בטחון והוא אמר שהחניה לגיטימית לחלוטין. אבל אין צל של ספק בכך. מה שיש פה זה אטימות של מחלקת חניה שבמקום לשלוח פקח שולחת אותי לבית המשפט. |
|
||||
|
||||
זו שיטת ההצלחת הידועה של העירייה. אני לא בטוח שאתה צריך בכלל לעשות משהו (במיוחד בת"א, שמוחקת חובות מידי כמה שנים). בחיפה היה לי מקרה מוזר אחר: החנתי במקום מותר למס' ימים (ליד חניון רכבת, איתה נסעתי ולא חזרתי אלא כעבור שבוע). בחזרה, ראיתי 3 דוחות על המגב - מסתבר שביום השני לעזיבתי החליטה העיריה שאסור לחנות שם יותר, צבעה הכל באדום לבן, והתחילה לחלק קנסות. כאן גם נכנסה היצירתיות של הפקחים: בכל דו"ח הם רשמו כאילו המכונית זזה - חנתה בכל יום מול בית אחר. כתבתי לעיריה, כמובן. הם הגיבו ב"פנייתך נדחתה - תשלם". לא שילמתי, וגם כלום לא קרה. |
|
||||
|
||||
כן, אני גם לא משלם. אבל המטרד הנפשי שזה יוצר, הפיתקה שמונחת לך בשקית במגירה, יחד עם עוד 'אלף' סידורים שאתה צריך לטפל בהם. יש לי בן דוד שהגיעו אליו מעקלים על חובות מצטברים של כ 1000 שקל. החובות מקבלים ריבית של 50% אחרי חצי שנה ו 5% מדי חצי שנה נוספת, לפי חוק חדש. יש גם אזהרה באותיות גדולות מפני ביקור העיקול, שזה גם נועד להפחיד. במקרה שלך בגלל דוח אחד לא עשו כלום, 6-7 דוחות יוצרים מסה קריטית. בקיצור שיטת ההפחדות. כמו שאמרת אני מניח שיש לא מעט פראיירים שמשלמים, אמא שלי נניח היתה מפחדת, מקבלת את הסמכות, לא רוצה להתעסק בסכומים כאלה, רוצה לנקות את הראש. יש לי חובות מלפני 3 שנים ואני באמת מחכה לראות אם יבואו המעקלים, מצד שני אם יבואו זה עשוי לעלות עוד מאות שקלים עמלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |