 |
|
 |
||
|
||||
 |
עם כל החיבה לספריו של וונגוט, הגובלת לעתים בהערצה של ממש, הרי שספרו האחרון - "רעידת זמן" - הנו זוועה לשמה. כל קורא וונגוט רגיל כבר מזמן לספוג מנה גדושה של פרטים אישיים על האיש, אבל בדרך כלל יש גם עלילה מסויימת, או דמויות מעוררות עניין, או שניהם. "רעידת זמן", למרבה הצער, נטול כל אלה (למרות קילגור ט.) בקיצור - אם אתם אוהבים את ספריו של וונגוט - המנעו מ-"רעידת זמן", וכל תוכלו להמשיך להעריץ אותו ללא נקיפות מצפון. ובענייני הגהה ועריכה - נראה לי כי, לנוכח מאמר זה והקודם לו (אוי!), ראוי לדובי לעשות בדק בית קל. אין כל רע בהחזרת המאמר לכותב תוך ציון הדברים הדורשים תיקון או שיפוץ (במאמר זה - קורות חייו של וונגוט, בקודם - נא להוסיף התחלה, אמצע וסוף למאמר, שלא לדבר על סגנון קלוקל). כולי תקווה כי דובי, לאחר שוך ההלם הראשוני של הלמודים באוניברסיטה, יחזור לערוך כראוי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית כל, הדברים החשובים- "רעידת זמן". את הספר הזה קראתי לאחר הספרים הטובים של וונגוט, ובניגוד לשאר החברה הסובבת אותי, ידידים, מבקרי ספרות וסתם קבצנים אשר רצו לומר את דעתם על הספר, אהבתי למדי את היצירה. האופן המעט מופשט בו הוא מותח את הסיפור, והופך את העיסוק בשרירותיות, מושגי זמן,מקריות, ומקוריות ליצירה בנויה היטב תחת מסווה של בלבול כללי וחוסר מקוריות של הסופר. לא הסכמתי לטענה הנפוצה כי הספר, כמו הקריירה של הבחור, נמתח כמו מסטיק. לעתים אני שואל את עצמי האם מי שאומר כך הבין בכלל על מה דיבר וונגוט בכל ספריו הקודמים. וקילגור טראוט... הנ"ל מממש כרגיל את הפוטנציאל הגלום בו, ואף לעתים בצורה נפלאה מבדרך כלל. אבל כל אדם ללבו. אמצע, התחלה וסוף? וכי מה, כתבתי על נושא סבוך מדי או מופשט מדי? בסך הכל כתבתי המלצה על ספר. זה הכל. אמנם כתבתי שני סוגי מאמרים בנושא, אבל לבסוף שלחתי את הזה הנראה לעין למעלה, ואולי טעיתי. האחר, יותר מפורט, מסודר בצורה בנאלית מעט וארוך בפרטים וניתוחים. וההגייה... קולמוסי שוגה רבות ובאמת אין להאשים אותי על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מודה אנכי בענווה כי אם יש עלילה חבויה ב-"רעידת זמן", הרי שכשלתי מלהבחין בה. הספר נראה כגיבוב של פלאשבקים ופרטים ביוגרפיים עלומים, ללא מטרה, ללא כוון וללא פואנטה. אם מצאת מבנה בעל משמעות שם - הריני לברך אותך. עם זאת, לא אוכל להמנע מלהוסיף כי כולי תקווה שאין זה מקרה בו אתה מוצא משהו רק כיוון שרצית למצאו. באשר לעריכה - הערתי בעניין התחלה, אמצע וסוף נוגעת למאמר *הקודם* - שים לב לניסוח המדויק בתגובתי. המאמר שלך דורש (לדעתי) רק פירוט גדול יותר של תולדות הוונגוט, עליהן אתה פוסח בעליצות ("התחתן, התגרש..."), ותו לא. ההגהה (ולא הגיה - שהרי אינך מדבר והוגה, אלא כותב ומגיה) הבעייתית היא כבר עניינו של דובי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |