|
ראשית כל, הדברים החשובים- "רעידת זמן". את הספר הזה קראתי לאחר הספרים הטובים של וונגוט, ובניגוד לשאר החברה הסובבת אותי, ידידים, מבקרי ספרות וסתם קבצנים אשר רצו לומר את דעתם על הספר, אהבתי למדי את היצירה. האופן המעט מופשט בו הוא מותח את הסיפור, והופך את העיסוק בשרירותיות, מושגי זמן,מקריות, ומקוריות ליצירה בנויה היטב תחת מסווה של בלבול כללי וחוסר מקוריות של הסופר. לא הסכמתי לטענה הנפוצה כי הספר, כמו הקריירה של הבחור, נמתח כמו מסטיק. לעתים אני שואל את עצמי האם מי שאומר כך הבין בכלל על מה דיבר וונגוט בכל ספריו הקודמים. וקילגור טראוט... הנ"ל מממש כרגיל את הפוטנציאל הגלום בו, ואף לעתים בצורה נפלאה מבדרך כלל. אבל כל אדם ללבו.
אמצע, התחלה וסוף? וכי מה, כתבתי על נושא סבוך מדי או מופשט מדי? בסך הכל כתבתי המלצה על ספר. זה הכל. אמנם כתבתי שני סוגי מאמרים בנושא, אבל לבסוף שלחתי את הזה הנראה לעין למעלה, ואולי טעיתי. האחר, יותר מפורט, מסודר בצורה בנאלית מעט וארוך בפרטים וניתוחים. וההגייה... קולמוסי שוגה רבות ובאמת אין להאשים אותי על כך.
|
|