 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי האקדמיה יש לכתוב ''נסייה וטעייה'' ולא ''ניסוי וטעייה'' כפי שכתבת, אנא תקן זאת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לקבל הסבר לקביעה המוזרה הזאת? כי אני דווקא נוטה לעשות ניסויים ונסיעות, אבל אף פעם לא עשיתי נסייות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משעשע: ע"פ "הגישה המתארת", ישנם מילים, ביטויים, וכו' שאינם חלק מהשפה, משום שחלק גדול (ואולי כל) דוברי השפה יטענו שזוהי שגיאה. לכן, ע"פ גישה זו, ניתן לטעון שהאקדמיה טועה. ומכאן, שע"פ גישה זו (שיש לציין כי אני נמנה על חסידיה), הביטוי "נסייה וטעייה" הוא שגוי: גש לדוברי עברית ושאל אותם מה הביטוי הנכון בעברית - "נסייה וטעייה" או "ניסוי וטעייה". אין לי נתונים אמפיריים, אבל אני מאמין שהתשובה השניה תהיה נפוצה בהרבה - ומכאן שבעברית אומרים "ניסוי וטעייה" ("בעברית אומרים", ולא "בעברית יש לומר". "בעברית יש לומר" היא הצהרה ריקה מתוכן, מבחינתי). טוב נו, יש לי קצת נתונים אמפיריים. בדקתי בגוגל (את שתי צורות האיות, עם י' אחת ועם שתיים, משום שרבים מאייתים "טעיה" ולא "טעייה"). הממצאים: "ניסוי וטעייה" נפוץ פי *יותר ממאה*. אם נתייחס למופעים באתרים שונים בלבד - פי יותר מ-150. אין ספק - בעברית אומרים (או ליתר דיוק, בעברית כותבים) "ניסוי וטעייה", והאקדמיה טועה ומטעה. (הצהרה כמו "האקדמיה ממליצה לכתוב 'נסייה וטעייה' ולא 'ניסוי וטעייה', אנא שקול לאמץ את המלצתם" היתה זוכה לפחות אנטגוניזם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תבדוק במילון, תגלה שהמילה "בזק" (bezeq) קיימת, כשם נרדף לתקשורת. אלא מה, בעברית אמיתית המילה אינה קיימת, אלא כשם חברה מסויימת שלקחה את המילה העברית הנאה לשמה. המילה, במשמעותה המקורית, אינה קיימת עוד. לפיכך, המילונים המעודכנים, אם עדיין מכילים הם את המילה, פשוט שוגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה עוד הייתה קיימת לפני כשנה. מה קרה לה מאז, שהחלטת שאינה קיימת (אגב, למיטב ידיעתי משמעותה של המילה היא "טלקום", ולא "תקשורת"), מלבד שינוי שמו של חוק הבזק הישראלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם שמעת מעודך אי מי משתמש בה במשמעותה המילונית? האם יכולות להיות בשפה מילים שבכלל אינן בשימוש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ... לשמוע את עצמי זה נחשב? המילה הזו הייתה ועודנה בשימוש בחוקים ובתקנות, ואני משער שגם בעוד מלל עסקי-משפטי. האם מילים שאינן מדוברות אלא רק נכתבות יכולות להיות חלק מהשפה? אני לא הייתי מוחק את המילה מהמילונים, אבל מציין, כמקובל ולפי הנסיבות כי היא "ארכאית", או הערה סגנונית אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, אני עומד מתוקן. - לא הערה על ארכאיות, אולי, כי אם הערה על היות המילה חלק מעגה של סקטור מצומצם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, לקח לי הרבה זמן לקלוט את זה, ואני עדיין לא בטוח בכך, אבל נדמה לי שבמסגרת המיתוג-מחדש של "בזק", היא קוראת לעצמה עכשיו "B בזק". אולי השלב הבא הוא לקרוא לערוץ סרטים בחברת הלוויין שלהם "B movies"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, שמו של החוק שונה ל''חוק התקשורת'' משום מה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמני, היתה בבתי הספר המקצועיים (לפחות בבסמ''ת) מגמה שנקראה ''מגמת בזק''. אז זאת היתה מגמה בלתי יוקרתית, והתקבלו אליה לרוב דחויי מגמות יוקרתיות יותר כגון אלקטרוניקה ומכשור ובקרה. בכנוי מלגלג היא נקראה ''אלקטרוניקה קוית''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<קטנוניות> כיוון שאחת המשמעויות המקוריות, היתה שם עיר תנ"כית (בזק - בתחילת ספר שופטים), אני שמח לבשר שהמילה באחת ממשמעויותיה המקוריות קיימת בנחל בזק - הגבול בין הגלבוע והשומרון, בו עובר גם הקו הירוק. <סוף קטנוניות> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי שעבר טירונות גולני (בתקופות מסוימות) יודע זאת היטב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויודע גם איפה זה הר בזק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי לציין שהבלשנות הגנרטיבית (או זרמים בה) שינתה את המתודה. לא עוד לשאול דוברים לגבי אינטואיציות (או גרוע מזה, להסתמך על האינטואיציות של עצמך), אלא לבדור מה באמת קורה בשיח. מה אומרים. שאלה לגבי האינטואיציות היא דרך לא אמינה במיוחד (סביר להניח שרוב הדוברים יגידו שהם אומרים "אני אלך" כי כך הם רוצים לחשוב. בפועל, סביר שרובם אומרים: anielekh, בלי glottal stop. אגב, כ=kh,ch,x ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה כי כיוונתי לדעת גדולים. רוביק רוזנטל, בטורו "הזירה הלשונית" במוסף "סופשבוע" במעריב, כותב: "האקדמיה ... אין צורך לקדש כל החלטה שלה. כך טורח אנג'ל בערך "ניסוי וטעייה" כתרגום ל-Trial and Error להעיר כי הוא "לא תקני". והתקני מהו? "נסייה וטעייה". מה זו נסייה? מאיזה פועל נגזרה? מי משתמש בה? ומה רע בביטוי הנפוץ "ניסוי וטעייה"? תמהני. באמת תמהני." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני תמיד אהבתי את הביטוי "ניסוי ותהייה" המבוסס עליו :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזה נובע מהרצון להבדיל בין experiment (ניסוי) ל trial (נסייה), כלומר בין פעולת הניסוי עצמה לבין המשמעות הלוגית שלו. יש לי נטייה לחבב את "נסייה". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |